לאון קס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. לאון ריצ'רד קס (באנגלית: Leon Richard Kass; נולד ב-12 בפברואר 1939) הוא רופא, ביולוג, סופר, פובליציסט, ומחנך. פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת שיקגו. יהודי אמריקאי נאו-קונסרבטיבי. כיהן כיו"ר המועצה הנשיאותית לביו-אתיקה בשנים 2001–2005, בתקופת הנשיא ג'ורג' בוש (הבן). חתן פרס "הרצאת ג'פרסון" לשנת 2009 של הקרן הלאומית למדעי הרוח. חבר ה-AEI ("מכון היוזמה האמריקאית לחקר מדיניות ציבורית", American Enterprise Institute for Public Policy Research) הקונסרבטיבי, שהוקם ב-1943 ושמושבו בוושינגטון וחבר מועצת המנהלים של מרכז שלם שבירושלים[1].
קורות חיים
קס נולד בשיקגו, להורים יהודים יוצאי מזרח אירופה, שגידלוהו כיהודי חילוני, סוציאליסט, הדובר יידיש כשפת אם. כבר בגיל 15 הוא סיים את לימודי התיכון ובהיותו בן 19 סיים בהצטיינות תואר ראשון (B.Sc) בביולוגיה באוניברסיטת שיקגו. ארבע שנים אחר כך סיים את לימודיו בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת שיקגו (M.D בהצטיינות) ולאחר מכן התמחה בבית החולים "בית ישראל" בבוסטון מסצ'וסטס, השייך לאוניברסיטת הרווארד (לא לבלבל עם "המרכז הרפואי בית ישראל" הניו יורקי, השייך ל"ישיבה יוניברסיטי").
סיים את הדוקטורט (Ph.D) באוניברסיטת הרווארד בביוכימיה ב-1967 וביצע במשך כשלוש שנים לאחר מכן שורת מחקרים בביולוגיה מולקולרית עבור שירות הבריאות הפדרלי האמריקאי, אשר תוצאותיהם פורסמו בכתבי עת מקצועיים שונים. עם זאת, כבר מתחילת דרכו המדעית עסק גם בביו-אתיקה ומהר מאד הפך תחום זה למרכז עיסוקו. ב-1970 הוא עזב את המחקר ואת שירות הבריאות הציבורי ומכאן ואילך התמקדה הקריירה שלו בביו-אתיקה.
בשנים 1982 - 1988 הוא כיהן כחבר הנהלת הקרן הדו לאומית (ארצות הברית - ישראל) למדעים.
ב-1961 נישא לאיימי קס (אפפל) (ילידת 1940), חוקרת נאו-קונסרבטיבית ידועה בזכות עצמה, במכון הדסון שבוושינגטון ופרופסור ללימודים קלסיים באוניברסיטת שיקגו. בני הזוג קס שיתפו לעיתים פעולה. שניהם יצרו ב-1977, יחד עם כמה עמיתים, את קורס הליבה הפופולרי ביותר עד היום במדעי הרוח באוניברסיטת שיקגו, הקרוי "אדם ואזרח". הם גם שיתפו פעולה במתן קורסים, הרצאות וסמינרים באוניברסיטת שיקגו, בנוגע לנישואין ובשנת 2000 אף יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת נוטרדם ספר בעריכתם המשותפת בעניין זה - Wing to Wing, Oar to Oar: Readings on Courting and Marrying. יש להם שתי בנות והם גרים לסירוגין בוושינגטון ובשיקגו.
מרצה
החל מ-1972 משמש קס כמרצה, תחילה בסנט ג'ון קולג' באנאפוליס, מרילנד, אחר כך באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון ומ-1976 עד היום באוניברסיטת שיקגו. הקורסים והסמינרים שהוא נותן הם בתחומים מגוונים ביותר, הן במדעים והן במדעי הרוח והכיוון הכללי הוא תורת המוסר והכיוון האתי של ההתקדמות המדעית. הוא זכה בכמה פרסים אקדמאיים בהקשר זה.
בשנים האחרונות החל קס גם להרצות ולכתוב על התנ"ך, במיוחד על ספר "בראשית". הוא עושה כן, לאו דווקא מהכיוון הדתי, אלא יותר תוך בחינת ההיבטים הפילוסופיים של הספר, כדרך ללימוד כיצד ניתן לשפר את "המצב האנושי" כדבריו. ב- 2003 יצא לאור, בהוצאת "פרי פרס", ספר שכתב בעניין זה - The Beginning of Wisdom: Reading Genesis.
רשימת הקורסים והסמינריונים של קס, כיום (2011), על פי הפרסום הרשמי של אוניברסיטת שיקגו[2]
- •Genesis
- •Aristotle: Nicomachean Ethics
- •Nature: Aristotle and Descartes
- •Plato: Symposium
- •Human Nature and Human Good: Rousseau's Discourse on the Origin of Inequality
- •Science and Morals: Friends or Foes?
- •Ethics of Everyday Life: Courtship
ביו-אתיקאי
ב-1975 עמד קס בראש ועדה ציבורית של האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים, שכתבה את המסמך הציבורי הראשון שניסה להעריך את התוצאות החברתיות והמוסריות של ההתקדמות המדעית בביוטכנולוגיה[3].
החל משנות התשעים סערה בארצות הברית מחלוקת קשה בשאלת המחקר בתאי גזע - Stem Cells - עובריים. מחד, הייתה זו חזית המחקר הביולוגי, משום שמתאי הגזע הללו ניתן לייצר בסופו של דבר כל איבר וחלק בגוף האדם. מאידך, היו שראו בשימוש בתאים עובריים משום רצח, פשוטו כמשמעו ולא משנה באיזה שלב התפתחות נמצא העובר ממנו נלקחו אותם תאי גזע. באוגוסט 2001 הודיע הנשיא ג'ורג' בוש (הבן) על הקמת "המועצה הנשיאותית לביו-אתיקה", שמטרתה הראשונית הייתה לייעץ לו האם לממן את המשך המחקר בתאי גזע, אם לאו, אך היא הוסמכה לייעץ גם בכל שאר הבעיות הביו-אתיות. בראש המועצה הזו הועמד קס והוא גם היה זה שקבע את הרכבה בפועל. זו הייתה אחת הסיבות לכך שבפברואר 2002 כינה אותו השבועון U.S. News and World Report, "הפילוסוף של הנשיא"[4].
מינויים למועצה של מתנגדי המחקר בתאי גזע ומתנגדי שיבוט אנושי גרם לכך שהיו כאלה שהאשימו את קס שהוא ממלא את המועצה, בכוונה, בשמרנים[5]. קס מצידו טען שדווקא הוא הרכיב לראשונה מועצה מדעית מהסוג הזה, שנתנה מקום גם למתנגדי ההפלות ובכך איפשרה לכל מגוון הדעות בציבור האמריקאי, להשפיע בסוגיות הביו-אתיות, בניגוד לעבר.
קס כיהן כיו"ר המועצה עד אוקטובר 2005 והמשיך להיות חבר בה גם בשנתיים שלאחר מכן. בתקופת כהונתו כיו"ר המועצה היא הפיקה חמישה דו"חות שהיוו בעצם ספרים של ממש, בשורת סוגיות ביו-אתיות ציבוריות, בנוסף לדו"חות מורכבים פחות, הממליצים כולם לנשיא כיצד לנהוג בשורת נושאים הקשורים למחקר הביולוגי, שהיו במחלוקת בציבוריות האמריקאית.
בסוגיית המחקר בתאי גזע עובריים המלצת המועצה הייתה שלא להרוג עוברים לצורך ניסויים מחקריים, אלא המועצה המליצה להשתמש בעוברים מתים (שניתן עדיין להפיק מהם תאי גזע חיים), ליצור מעין עוברים מלאכותיים בהנדסה גנטית, וכן להשתמש בשיטות מדעיות אחרות, המאפשרות כולן הפקת תאי גזע או אפילו תאים מעוברים ממש, בלי לגרום להרג, כך שניתן יהיה מחד להמשיך במחקר ומאידך לעשות זאת ללא פגיעה בחיים. הסוגיה כולה נפתרה בסופו של דבר זמן קצר לאחר הוצאת דו"ח המועצה הרלוונטי, כשהומצאו שיטות להפקת תאי גזע מבני אדם מבוגרים (למשל הפיכת תאי עור חזרה לתאי גזע), במקום להפיקם מעוברים.
דעותיו
קס ואשתו החלו את דרכם הפוליטית כאנשי שמאל. קס חונך מבית, כסוציאליסט ובאמצע שנות השישים, בעודו סטודנט לרפואה ואחר כך מתמחה, היו הוא ואשתו פעילי זכויות אדם במיסיסיפי שבדרום ארצות הברית. לדבריו, ההיכרות עם המעמד הנמוך, השמרני וההשוואה בינם לבין אנשי הרווארד ה"מתקדמים" גרמו אצלו לתחילתו של תהליך הדרגתי של מעבר ימינה, לכיוון השמרני יותר, שבמקרה שלו כלל גם התקרבות וחזרה ליהדות[6].
כבר ב-1967 החל קס להביע דעות שמרניות יותר. במכתב למערכת של וושינגטון פוסט, שכתב אותה עת, בעקבות מאמר על ההתקדמות המחקרית ב"שיבוט" בני אדם, הוא קרא להמשיך אמנם במחקר בכיוון זה, אולם בזהירות רבה מאד, שמא נאבד את אופיינו האנושי עקב שינויים גנטיים שנעשה לעצמנו. בהמשך דרכו הוא אף כתב (יחד עם ג'יימס וילסון) ספר בעניין זה, שיצא לאור בהוצאת AEI ב-1998 - The Ethics of Human Cloning. כיוון זה של שמרנות וזהירות בבדיקת ההשפעות החברתיות והמוסריות של ההתקדמות המדעית מאפיין אותו מאז ועד היום. הוא רואה עצמו כנאו-קונסרבטיבי ומושפע בהקשר זה מליאו שטראוס ואחרים. על פי השבועון U.S. News and World Report, קס נוטה לראות ולהדגיש דווקא את ההשלכות השליליות והחשוכות של הרפואה המודרנית.
בסוגיה הספציפית של מחקר בתאי גזע עובריים, הביע קס התנגדות למחקר תוך שימוש בעוברים ולחץ לפתח דרכים מדעיות חילופיות. הוא סבר שאין לראות בחיים של בני אדם, ולא משנה באיזה שלב הם, משום "משאב טבע" שאפשר לקצור או לכרות אותו, אך במקביל אין להפסיק או לפגוע במחקר חשוב כל כך. קס והמועצה לביו אתיקה בראשותו פעלו אכן למציאת הפשרות המתאימות לעניין זה, כמוזכר לעיל. הם בעצם סגרו את האופציה הקלה של שימוש בעוברים, אך לחצו ללא הרף לפיתוח שיטות אחרות, כך שהמחקר עצמו לא ייפגע ולחציהם היו ככל הנראה בין הגורמים לכך שהבעיה כולה נפתרה בעקבות ההתקדמות המדעית בנושא[7].
הרצאת ג'פרסון
במרץ 2009 החליטה הקרן הלאומית למדעי הרוח, גוף פדרלי שהוקם במטרה לקדם את המחקר במדעי הרוח, להעניק לקס את הזכות לשאת את הרצאת ג'פרסון לאותה שנה[8]. על פי הקרן, זכות זו נחשבת לאות הכבוד הגבוה ביותר שמעניק הממשל הפדרלי האמריקאי לחוקר במדעי הרוח. קס נשא את הרצאתו בוושינגטון ב-21 במאי 2009. הוא קרא לה - Looking for an Honest Man: Reflections of an Unlicensed Humanist ובה הביע חלק מהשקפותיו דלעיל, לרבות הדעה כי המדע התרחק משורשיו האנושיים[9].
ספריו
- Leon R. Kass. The Beginning of Wisdom: Reading Genesis. New York: Free Press, 2003. (מסת"ב 0-7432-4299-8)
- Leon R. Kass, Life, Liberty, and the Defense of Dignity: The Challenge for Bioethics, San Francisco: Encounter Books, 2002. (מסת"ב 1-893554-55-4)
- Amy A. Kass and Leon R. Kass, eds. Wing to Wing, Oar to Oar: Readings on Courting and Marrying. South Bend, Ind.: University of Notre Dame Press, 2000. (מסת"ב 0-268-01960-6)
- Leon R. Kass and James Q. Wilson. The Ethics of Human Cloning. Washington: AEI Press, 1998. (מסת"ב 0-8447-4050-0)
- Leon R. Kass. The Hungry Soul: Eating and the Perfecting of Our Nature. New York: Simon and Schuster, 1994 (2nd ed. 1999). (מסת"ב 0-226-42568-1)
- Leon R. Kass, Toward a More Natural Science: Biology and Human Affairs, New York: Free Press, 1985. (מסת"ב 0-02-918340-5)
מאמריו בעברית (חלקי)
- השיבוט ועתיד האנושות, "תכלת" 12, אביב התשס"ב / 2002[10]
- לשמור על אנושיות החיים: המדע, הדת והנשמה, "תכלת" 32, קיץ התשס"ח / 2008[11]
- הומאניזם אמיתי יותר, "תכלת" 34, חורף התשס"ט / 2009[12]
ראו גם
לקריאה נוספת
- "לחשוב מבראשית", מאמר ביקורת מאת בנימין בלינט על ספרו של לאון קס מ-2003, "ראשית חוכמה" ("תכלת" 16, חורף התשס"ד, 2004)
קישורים חיצוניים
- דף "קורות חיים" של קס, באתר "מרכז אולין"
- מאמרו של קס Ageless Bodies, Happy Souls: Biotechnology and the Pursuit of Perfection באתר The New Atlantis
- ראיון עם קס, Humanities, May/June 2009, Volume 30, Number 3, באתר NEH
הערות שוליים
- ^ תקציר ביוגרפי של פרופסור לאון קס, באתר מרכז שלם
- ^ [1] אתר אוניברסיטת שיקגו
- ^ National Research Council, Assessing Biomedical Technology: An Inquiry into the Nature of the Problem, Washington: National Academy of Science, 1975
- ^ Nell Boyce, "The President's Philosopher," U.S. News and World Report, February 11, 2002
- ^ רונלד ביילי, 23 בינואר 2002 באתר Reason
- ^ Harvey Flaumenhaft, "The Career of Leon Kass," Journal of Contemporary Health Law and Policy, 20, 2003
- ^ The End of the Stem-Cell Wars," The Weekly Standard, December 3, 2007
- ^ הודעת הקרן על הזכייה - 23 במרץ 2009
- ^ נוסח הרצאת ג'פרסון של קס
- ^ [2]
- ^ [3]
- ^ [4]
| זוכי הרצאת ג'פרסון | ||
|---|---|---|
| 1972–1980 | ליונל טרילינג • אריק אריקסון • רוברט פן וורן • פול א. פרוינד • ג'ון הופ פרנקלין • סול בלו • סי. ון וודוורד • אדוארד שילס • ברברה טוכמן | |
| 1981–1990 | ג'רלד הולטון • אמילי ורמול • ירוסלב פליקן • סידני הוק • קליאנת' ברוקס • לשק קולקובסקי • פורסט מקדונלד • רוברט ניסבט • ווקר פרסי • ברנרד לואיס | |
| 1991–2000 | גרטרוד הימלפרב • ברנרד נוקס • רוברט קונקווסט • גוונדולין ברוקס • וינסנט סקלי • טוני מוריסון • סטיבן טולמין • ברנרד ביילין • קרוליין ביינום • ג'יימס מק'פרסון | |
| 2001–2010 | ארתור מילר • הנרי לואיס גייטס (הבן) • דייוויד מק'קלו • הלן ונדלר • דונלד קגן • טום וולף • הארווי מנספילד • ג'ון אפדייק • לאון קס • ג'ונתן ספנס | |
| 2011 ואילך | דרו גילפין פאוסט • וונדל ברי • מרטין סקורסזה • וולטר אייזקסון • אנה דיאוור סמית • קן ברנס | |
26529036לאון קס