טיסה 77 של אמריקן איירליינס
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, תחביר, תקלדות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, תחביר, תקלדות. |
 | |
| נתיב הטיסה של טיסה 77 | |
| תאריך | 11 בספטמבר 2001 |
|---|---|
| מיקום |
 הפנטגון |
| גורם | חטיפה על ידי טרוריסטים איסלאמיים |
| הרוגים |
64 (במטוס) 125 (בפנטגון) |
| פצועים | 106 (בפנטגון) |
| ניצולים | 0 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | בואינג 223–757 |
| מספר זנב | N644AA |
| מוצא | נמל התעופה דאלאס, וושינגטון, ארצות הברית |
| יעד | נמל התעופה לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| מפעיל | אמריקן איירליינס |
| נוסעים | 58 |
| אנשי צוות | 6 |
_092.jpg)
טיסה 77 של אמריקן איירליינס הייתה הטיסה השלישית שנחטפה במסגרת פיגועי 11 בספטמבר. טיסה זו התנגשה בכוונה תחילה במבנה הפנטגון. הטיסה הייתה מתוכננת לצאת מנמל התעופה הבינלאומי וושינגטון דאלס שליד עיר הבירה וושינגטון ולנחות בנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס. המטוס נחטף על ידי טרוריסטים איסלאמיים 35 דקות לאחר ההמראה.
המטוס התנגש בחזית המערבית של הפנטגון בשעה 09:37 בבוקר (שעון חוף מזרחי). כל 64 האנשים על המטוס ו-125 מעובדי הפנטגון נהרגו, כולל החוטפים. עשרות אנשים היו עדים להתרסקות וחברות החדשות החלו לדווח על האירוע בתוך דקות מספר. הפגיעה גרמה נזק רב לחלק ממבנה הפנטגון, ולשריפה גדולה. קטע מהפנטגון התמוטט והכבאים עבדו מספר ימים כדי לכבות את הלהבות לחלוטין. הקטע הניזוק נבנה מחדש בשנת 2002, והשימוש במבנה החדש החל ב-15 באוגוסט באותה שנה, קרוב לשנה אחרי הפגיעה.
184 הקורבנות מונצחים בפארק זיכרון הסמוך לפנטגון. בפארק 184 ספסלים, אחד עבור כל אחד מהנספים, והם מסודרים לפי שנת הלידה, החל מ-1930 (גיל 71) עד 1998 (גיל 3).
החוטפים
בראש החוטפים של טיסה 77 עמד האני חנג'ור, אשר ניווט את המטוס לתוך הפנטגון. חנג'ור הגיע לראשונה לארצות הברית ב-1990. הוא התאמן במרכז ההדרכה בסקוטסדייל שבאריזונה, והוסמך כבעל רישיון טייס מסחרי באפריל 1999. הוא ביקש להיות טייס מסחרי עבור חברת התעופה הלאומית של סעודיה, אך נדחה כשניסה להתקבל לבית הספר לתעופה אזרחית "ג'דה" ב-1999. אחיו של חנג'ור הסביר מאוחר יותר כי אחיו חש תסכול מכך שלא הצליח למצוא עבודה והחל לקרוא טקסטים דתיים ולצפות בקלטות וידאו של מטיפים איסלאמיים לוחמניים. חנג'ור עזב את ערב הסעודית בסוף 1999, ואמר לבני משפחתו כי הוא עובר לאיחוד האמירויות הערביות על מנת לעבוד עבור חברת תעופה. במקום זאת, סביר להניח כי חנג'ור הגיע לאפגניסטן, שם גייסה אל-קאעידה אנשים בעלי מיומנויות מיוחדות. מנהיגי אל-קאעידה בחרו בחנג'ור להוביל צוות של ארבעה חוטפים.
בדצמבר 2000, הגיע חנג'ור לסן דייגו והצטרף לחוטפים נוואף אל-חאזמי וח'אלד אל-מיחדאר, ששהו שם מאז נובמבר 1999. זמן קצר לאחר מכן עברו חנג'ור ואל-חאזמי לעיר מסה שבאריזונה, שם החל חנג'ור אימון בשדה תעופה אזרחי. בחודש אפריל 2001 עברו לכנסיית פולס שבווירג'יניה, שם חיכו להגעתם של יתר החוטפים. אחד החוטפים, מאג'ד מוקד, הגיע ב-2 במאי 2001 יחד עם חוטף טיסה 175 אחמד אל-גמדי מדובאי.
ב-21 במאי 2001 שכר חנג'ור חדר במלון "פטרסון" שבניו ג'רזי שם הוא נשאר עם חוטפים אחרים עד סוף אוגוסט. החוטף האחרון, סאלם אל-חאזמי, הגיע ב-29 ביוני 2001 עם חוטף טיסה 11 עבד אל-עזיז אל-עומרי, ולן עם חנג'ור. האני חנג'ור קיבל הוראות ממפעילו וביצע טיסות ניסיון באמצעות מערכות למידה בטנבורו שבניו ג'רזי ובאקדמיית טיס "קלדוול", אף הוא בניו ג'רזי. חנג'ור עזב את חדרו במלון "פטרסון" והגיע למלון "ולנסיה" במרילנד ב-2 בספטמבר 2001. בעודם במרילנד התאמנו החוטפים בחדר הכושר "גולד" שבגריינבלט. ב-10 בספטמבר קיבל חנג'ור הסמכה לטיסה בגיית'רסבורג שבמרילנד. באותו יום עברו נאווף אל-חזמי ויתר החוטפים למלון מריאט בנדרון שבווירג'יניה.
הטיסה
טיסה 77 נעשתה על גבי מטוס נוסעים מסוג בואינג 223–757 (מספר שלדה N644AA). אנשי הצוות כללו את הטייס צ'ארלס ברלינגם, הקצין הראשון דייוויד צ'רלבויס, ואת הדיילים מייקל היינדנברגר, ג'ניפר לואיס, קנת' לואיס, ורנה מאי. קיבולת המטוס הייתה 176 נוסעים, אך בבוקר ה-11 בספטמבר היה המטוס ברמת קיבולת של 33% (58 נוסעים).
העלייה למטוס
בבוקר ה-11 בספטמבר 2001, חמשת החוטפים הגיעו לשדה התעופה הבינלאומי דאלאס, שמחוץ לעיר וושינגטון. בשעה 07:15, ביצעו ח'אלד אל-מיחדאר ומאג'ד מוקד צ'ק-אין ולאחר מכן, בשעה 07:18, הגיעו לדלפק הביטחון. שניהם הפעילו את גלאי המתכות אך עברו בדיקה מדוקדת יותר לאחר מכן. האחים אל-חאזמי ביצעו צ'ק-אין בשעה 07:29. האני חנג'ור ביצע צ'ק-אין בנפרד והגיע לבדיקת הביטחון בשעה 07:35. לאחר מספר דקות הגיעו האחים אל-חאזמי ואחד מהם, נוואף, הפעיל את גלאי המתכות. המאבטח לא הצליח לקבוע מה גרם לאזעקה לפעול. בתיעוד מצלמות האבטחה שפורסמו לאחר מכן, ניתן להבחין בנוואף אל-חאזמי נושא עצם בלתי מזוהה בכיסו האחורי, אך בכל מקרה איפשרה ה-FAA (סוכנות התעופה הפדרלית) לשאת סכין באורך של עשרה סנטימטרים.
כל החוטפים עברו בדיקות מדוקדקות יותר בתיקיהם. האני חנג'ור, ח'אלד אל-מיחדאר, ומאג'ד מוקד נבחרו על ידי מערכת האבטחה (מסוג CAPPS) ואילו נוואף אל-חאזמי וסאלם אל-חאזמי נבחרו מכיוון שלא סיפקו מספיק מידע ועוררו את חשדם של המאבטחים. חנג'ור, אל-מיחדאר ונוואף אל-חאזמי לא הביאו עמם תיקים לטיסה. תיקיהם של מוקד ושל סאלם אל-חאזמי הועלו למטוס רק לאחר שהשניים עלו עליו בעצמם. עד 07:50 עלו חמשת החוטפים עם הסכינים שנשאו למטוס. חנג'ור התיישב במחלקה ראשונה במושב 1B, בעוד האחים אל-חאזמי התיישבו במושבים 5E ו-5F, אף הם במחלקה ראשונה. מג'ד מוקד וחאלד אל-מיהדר ישבו מאחוריהם במושבים 12A ו-12B. המטוס היה מתוכנן לצאת בשעה 08:10 אך יצא לאחר עשר דקות איחור משער D26.
החטיפה
ועדת החקירה העריכה כי המטוס נחטף בין השעה 08:51 לבין השעה 08:54, דקות ספורות לאחר שהמטוס הראשון שנחטף התנגש במרכז הסחר העולמי (בשעה 08:46). התשדורת הרגילה האחרונה התקבלה במרכז הבקרה בשעה 08:50:51. בשעה 08:54, החל המטוס לסטות מהמסלול המתוכנן ולפנות לכיוון דרום. החוטפים הסתערו על תא הטייס והכריחו את הנוסעים לעבור לאחורי המטוס. האני חנג'ור, אחד החוטפים שהתאמן כטייס לקח פיקוד על ניווט המטוס. החוטפים כיוונו את הטייס האוטומטי לכיוון וושינגטון הבירה. עד השעה 08:56 היה המטוס בדרך מזרחה לכיוון העיר וושינגטון ומשדר-האותות שלו היה כבוי. בנקודה זו הבינה ה-FAA שיש לפניהם מקרה חירום. עד לנקודה זו, טיסה 11 כבר התנגשה במרכז הסחר העולמי והיה ידוע שטיסה 175 נחטפה אף היא לאחר שבתוך מספר דקות התנגשה אף היא במרכז הסחר העולמי. לאחר ששמע על החטיפה השנייה שבה נחטף מטוס אמריקאי, הורה ג'ררד ארפיי, סגן נשיא אמריקן איירליינס, על השבתה ארצית כוללת של מטוסיה של החברה. מרכז הבקרה האווירי של אינדיאנפוליס, כמו גם המוקדנים של אמריקן איירליינס, עשו מספר ניסיונות לתקשר עם המטוס, אך לשווא. בזמן שהמטוס נחטף, הוא טס באזור בעל כיסוי מוגבל של המכ"ם. היות שפקחי הטיסה לא הצליחו ליצור קשר עם המטוס ולאתר את מיקומו, פקיד באינדיאנפוליס הצהיר כי ייתכן שהמטוס התרסק בשעה 09:09.
מספר נוסעים ביצעו שיחות טלפון ליקיריהם והעבירו להם מידע לגבי החטיפה ללא ידיעת החוטפים. שתי נשים בטיסה 77 יצרו קשר עם הקרקע, האחת נוסעת והאחת דיילת. הדיילת רנה מאי התקשרה לאמה בשעה 09:12, ננסי מאי, בלאס וגאס. במהלך השיחה, שנמשכה כשתי דקות, מאי אמרה שהטיסה שלה נחטפה על ידי שישה אנשים וכי כולם הועברו לאחורי המטוס. מאי ביקשה מאמה לפנות לאמריקן איירליינס וזו ובעלה עשו זאת מיד. בנקודה זו כבר ידעה חברת התעופה על החטיפה. בין 09:16 ו-09:26, התקשרה הנוסעת ברברה אולסון לבעלה, פרקליט המדינה טד אולסון, ודיווחה לו כי המטוס נחטף וכי ברשות החוטפים היו סכינים. היא סיפרה כי הנוסעים הועברו לחלק האחורי של המטוס וכי החוטפים אינם מודעים לשיחה שביצעה. דקה מתחילת השיחה, השיחה התנתקה. טד אולסון פנה למרכז הפיקוד של מחלקת המשפטים, וניסה ליצור קשר עם התובע הכללי ג'ון אשקרופט, אך לשווא. כחמש דקות מאוחר יותר התקשרה שוב אשתו מהמטוס וסיפרה לבעלה שהטייס הודיע על החטיפה ברמקול. לאחר מכן שאלה אותו "מה עלי לומר לטייס לעשות?". בעלה שאל אותה לגבי מיקומה, והיא דיווחה לו שהמטוס טס מעל שטח בנוי. בנקודה זו סיפר לה על מה שאירע במרכז הסחר העולמי. לאחר מכן השיחה התנתקה.
|
"המהירות, התמרון, הדרך שבה פנה, כולנו בחדר הרדאר, כולנו פקחי טיסה בעלי ניסיון, חשבנו שמדובר במטוס צבאי. לא מטיסים מטוס 757 בצורה כזו. זה לא בטוח." |
הרדאר של דאלאס זיהה שוב את המטוס כשהוא החל להתקרב לוושינגטון, פונה ומנמיך גובה במהירות. פקחי הטיסה חשבו בתחילה שמדובר במטוס קרב, בגלל המהירות הגבוהה וכושר התמרון שלו. פקחי טיסה בנמל התעופה רייגן ביקשו ממטוס חולף, שהיה שייך למשמר הלאומי האמריקאי, לזהות את המטוס ולעקוב אחריו. הטייס, סגן-אלוף סטיבן אובריין, סיפר להם שמדובר בבואינג 757 או 767 וכי ככל הנראה מדובר במטוס של אמריקן איירליינס על פי הצבע הכסוף של המטוס. היה לו קושי להבחין במטוס בערפל אך לבסוף הבחין בכדור אש גדול והבין שהמטוס פגע בקרקע. כשהתקרב לפנטגון הצליח לראות את אזור הפגיעה בצד המערבי של המבנה ועל כך דיווח למרכז הבקרה רייגן: "נראה שהמטוס התנגש בפנטגון, אדוני".
הפגיעה
טיסה 77 פגעה בחזית המערבית של הפנטגון במחוז ארלינגטון שבווירג'יניה, במהירות 853 קמ"ש, בשעה 09:37:44. בפגיעה נהרגו באופן מיידי 53 נוסעים, 5 חוטפים, ו-6 אנשי צוות. המטוס עקר מספר פנסי רחוב והכנף הימנית פגעה בגנרטור נייד לפני שפגע במבנה הפנטגון. המטוס התנגש בקומה הראשונה כשהוא מוטה מעט לכיוון שמאל, כאשר הכנף הימנית מוגבהת. כשהמטוס פגע במבנה, החלק הקדמי של גוף המטוס התפורר, בעוד החלק האמצעי והאחורי המשיכו לעוף קדימה חלקיק שנייה נוסף. שרידים של הזנב נכנסו עמוק לתוך המבנה. בתוך שמונה עשיריות השנייה חדר המטוס כולו לתוך שלוש הטבעות החיצוניות של המבנה ושחרר כדור אש שעלה מעל לבניין.
בזמן הפיגועים עבדו בפנטגון כ-18,000 בני אדם, 4,000 איש פחות מבדרך כלל עקב שיפוצים שהחלו בשנת 1998 וטרם הסתיימו עד שנת 2001. קטע זה של הפנטגון, אשר שופץ לאחרונה בעלות של 250 מיליון דולר, שימש את מרכז הפיקוד הימי ומשרדים נוספים. חלק מהמשרדים היו פנויים. המטוס והאש שפרצה בעקבותיו חדרו דרך שלוש טבעות חיצוניות בצד המערבי. הטבעת החיצונית ביותר ניזוקה קשות וקטע גדול ממנה התמוטט. 125 עובדים נהרגו בעקבות הפגיעה.
בסך הכל נהרגו בתקרית 189 איש. הנוסעת ברברה אולסון הייתה בדרכה להקלטה של התוכנית "אי-תקינות פוליטית" עם ביל מאהר. קבוצה של ילדים, המלווים שלהם, ואנשי נשיונל ג'יאוגרפיק היו גם הם על המטוס, בדרכם לטיול חינוכי בשמורת טבע על יד סנטה ברברה שבקליפורניה. בין ההרוגים בפנטגון היו 55 אנשי צבא ו-70 אזרחים. מתוך 125 האנשים שנהרגו, 92 היו בקומה הראשונה, 31 היו בקומה השנייה, ושניים היו בשלישית. הצבא סבל מ-75 נפגעים - הרבה יותר מאשר בכל ענף אחר. 106 איש נפגעו והועברו לבית חולים באזור. לוטננט גנרל (3 כוכבים) טימותי מוד מצבא ארצות הברית היה קצין הצבא הבכיר ביותר שנהרג באירוע.
|
"אני לא רוצה להבהיל אף אחד עכשיו, אבל הרגשתי לפני מספר רגעים פיצוץ כלשהו פה בפנטגון." |
|
"באזור זה ... כל כך חם שפסולת נמסה ומטפטפת מהתקרה על העור והוא יצרוב את העור וימיס את המדים שלך. המשכנו ללכת, פנינו בפינה והגענו למשרד מפוצץ מלא באש ועשן, וחום כל כך חזק שניתן היה להרגיש אותו חורך את הפנים שלך". |
לצד הפנטגון עובר כביש בין-ארצי מספר 395, בצד שבו התרחשה הפגיעה. הנהג מארי ליימן, שנהג על כביש זה, ראה את המטוס עובר מעליו ב"זווית תלולה לכיוון הקרקע ובמהירות גבוהה", ואז ראה את ענן העשן מהפנטגון. עומר קמפו, עד ראייה נוסף, היה בצד השני של הכביש כאשר המטוס טס מעל ראשו. "גזמתי את הדשא והוא הגיע בזעקה מעל הראש שלי. הרגשתי את הפגיעה. כל האדמה רעדה וכל האזור התמלא באש. לעולם לא דיימנתי שאראה דבר כזה קורה כאן". אפוורק האגוס, מתכנת מחשבים, היה תקוע בפקק תנועה בדרכו לעבודה בסמוך לפנטגון כאשר המטוס עבר מעליו. "היה רעש עצום ויצאתי מהרכב כשהמטוס עבר מעלי. כולם ברחו בכיוונים שונים. המטוס הטה את כנפיו למעלה ולמטה כאילו ניסה לשמור על איזון. הוא פגע במספר פנסי רחוב בדרך למטה". דרל דונלי חזה במתרחש וצילם את התמונות הראשונות שלאחר ההתנגשות.
הכתב מייק וולטר מעיתון USA Today נהג על שדרת וושינגטון כשחזה בפגיעה. "הבטתי מחוץ לחלון וראיתי את המטוס, את הסילון, סילון של אמריקן איירליינס, מגיע. חשבתי, 'זה לא הגיוני, זה ממש נמוך'. ואני ראיתי את זה. אני מתכוון שזה היה כמו טיל שיוט עם כנפיים. הוא הלך ישר לשם והתנגש ישר בתוך הפנטגון". טרנס קיין, שגר בבית דירות סמוך, שמע את הרעש החזק של מנועי הסילון, הביט מחוץ לחלונו וראה "מטוס נוסעים נורא, נורא גדול". הוא צפה במטוס "פשוט נכנס בתוך הפנטגון. האף חדר לתוך הבניין. ואז הוא די נעלם, והיה אש ועשן בכל מקום".
חילוץ והתאוששות
מאמצי החילוץ החלו מיד לאחר הפגיעה. כמעט כל הניצולים חולצו בתוך חצי שעה מרגע הפגיעה. בתחילה, בראש מאמצי החילוץ עמדו הצבא ועובדים אזרחיים בתוך הבניין. בתוך דקות הגיעו למקום הכבאיות הראשונות והם מצאו את המתנדבים הללו קרוב לאזור הפגיעה. הכבאים הורו להם לעזוב כיוון שלא היו מצוידים כראוי או מאומנים להתמודד עם המפגעים. מכבי האש של מחוז ארלינגטון לקחו פיקוד על מבצע ההצלה בתוך עשר דקות מרגע הפגיעה. כבאים מפורט מאייר ורייגן נשיונל הגיעו בתוך דקות. מאמצי החילוץ והכבאות עוכבו בשל שמועות על מטוסים עוינים נוספים באזור. מפקד מחלקת מכבי האש בארלינגטון הורה על שני פינויים במהלך היום בעקבות שמועות אלה.
בזמן שהכבאים ניסו לכבות את השריפות, הם בחנו את הבניין מחשש לקיומו של כשל מבני העשוי לגרום להתמוטטות. אחד הכבאים ציין כי הם "די בטוחים שהמבנה עומד להתמוטט מכיוון שהוא התחיל להשמיע רעשי חריקה מוזרים". לאחר שהבחינו בעמוד תומך זז, הורו על פינוי. דקות אחדות לאחר מכן, בשעה 10:15, אחת הקומות העליונות של האזור הפגוע התמוטטה. גובה האזור שהתמוטט היה 29 מ' ועומקו היה 15 מ'. הזמן שעבר מהפגיעה ועד ההתמוטטות איפשר לכל מי שנמצא בקומות הרביעית והחמישית לפנות את המבנה בביטחה. לאחר ההתמוטטות החלה האש להתפשט בכל חמש הקומות ולהתגבר. אחרי 11:00, החלו הכבאים במתקפה דו-צדדית נגד השריפות. גורמים רשמיים מעריכים כי הטמפרטורות הגיעו ל-1,090 מעלות צלזיוס. בעוד שהמאמץ לכיבוי השריפות הפנימיות החל לשאת פרי עד אחרי הצהריים, הכבאים הבחינו כי שכבת עץ דליקה מהגג ניצתה והחלה להתפשט. שיטות כיבוי אש מסורתיות כשלו אל מול המבנה המזוין, לאחר שהכבאים לא הצליחו להגיע למוקד האש על מנת לכבותו. במקום זאת, הכבאים פרצו חורים בגג על מנת למנוע את התפשטות האש. בשעה 18:00 ב-12 לחודש, יצא מחוז ארלינגטון בהודעה לעיתונות וקבעה שהאש נמצאת תחת שליטה אך טרם כובתה. הכבאים המשיכו לכבות שריפות קטנות שהתלקחו בימים הבאים.
חלקים של המטוס נמצאו בחצר הפנטגון. בזמן שפינו את המבנה, נתקל סגן קווין שייפר באף המטוס ובכן הנחיתה בכביש השירות שבין טבעת B לטבעת C. בשעות הבוקר המוקדמות ביום שישי ה-14 בספטמבר נמצא כיסא תא הטייס בשלמותו בזמן שה-FBI והחוקרים מצאו את הקופסאות השחורות כ-91 מ' בתוך המבנה. הקופסה עם הקלטות האודיו של תא הטייס ניזוקה ולא ניתן היה לשחזר ממנה נתונים, ומאידך הקופסה שרשמה את נתוני הטיסה הייתה קריאה והחוקרים נעזרו בה לפענוח הרגעים האחרונים. בנוסף לשרידי המטוס, מצאו החוקרים גם תג זיהוי ששייך היה לננוואף אל-חזמי, חפצים אישיים של הנוסעים ושל עובדי הבניין.
שרידים
מהנדסים צבאיים קבעו בשעה 17:30 ביום הראשון כי אף אחד לא נותר בחיים בחלק הפגוע של הבניין. בימים שלאחר הפגיעה, דיווחו צוותי החדשות על עד 800 הרוגים. כוחות צבאיים מפורט בלוויר היו הראשונים לסקור את המבנה הפנימי של האזור הפגוע ולדווח על קיומם של חלקי גופות. צוותי חילוץ והצלה בסוכנות הפדרלית לטיפול במצבי חירום (FEMA), כולל צוותים ממחוז פיירפקס, סייעו בחיפוש חלקי גופות. קווין רימרוט, צלם של חיל הים שסקר את האזור הפגוע, ציין כי "היו שם כל כך הרבה גופות, שכמעט דרכתי עליהם. הייתי חייב להסתכל לאחור כשאני צועד אחורנית בחושך, מביט עם פנס, מוודא שאני לא דורך על מישהו". פסולת בניין נלקחה למגרש החנייה הצפוני של הפנטגון לבחינה מדוקדקת למציאת חלקי גופות וראיות אחרות.
חלקי גופות שנמצאו הועברו לבוחנים רפואיים צבאיים בבסיס חיל האוויר דובר שבדלאוור. הרפואיים הצליחו לזהות שאריות של 179 קורבנות. בסופו של דבר, החוקרים זיהו 184 מתוך 189 האנשים שנהרגו בפיגוע. שרידיהם של חמשת החוטפים זוהו באמצעות תהליך של אלימינציה, והם נמסרו כראיות ל-FBI. ב-21 בספטמבר העבירו מכבי האש של ארלינגטון את השליטה על זירת הפשע לידי ה-FBI. החקירה בוצעה על ידי ה-Washington Field Office, ה-NCRS וה-JTTF. ב-2 באוקטובר תם החיפוש אחר ראיות ושאריות אדם והאתר הועבר לידי הפקידים בפנטגון. שרידיהם של עשרים וחמישה קורבנות נקברו בשנת 2002 בקבר אחים בבית הקברות הלאומי ארלינגטון עם כתובות של כל קורבנות הפיגוע חרוטות על מצבת גרניט מחומשת. בטקס הוזכרו גם חמשת הקורבנות ששרידיהם מעולם לא נמצאו.
בזמן הפגיעה, היה שר ההגנה דונלד רמספלד במשרדו בצד השני של הפנטגון, רחוק מאזור הפגיעה. הוא הגיע לאזור וסייע לנפגעים. לאחר מכן חזר למשרדו והגיע לחדר הישיבות שם הצטרף לשיחת ועידה מאובטחת עם סגן הנשיא דיק צ'ייני וגורמים נוספים. ביום הפיגוע שקלו המאבטחים להעביר את הפעילות של מרכז הפיקוד לאתר "R", מתקן גיבוי בפנסילבניה. שר ההגנה רמספלד התעקש להישאר בפנטגון, ושלח במקומו את סגנו פאול וולפוויץ למתקן הגיבוי. מרכז הפיקוד הצבאי הלאומי (NMCC) המשיך לפעול בפנטגון על אף העשן שחדר למבנה. מהנדסים סידרו את האוורור ואת המערכות האחרות של הבניין על מנת שיוציאו את העשן מהבניין ויכניסו אוויר צח. במהלך מסיבת עיתונאים שהתקיימה בפנטגון בשעה 18:42, הודיע רמספלד כי "הפנטגון עודנו פעיל. הוא יהיה פתוח לעסקים מחר". עובדי הפנטגון חזרו למחרת למשרדים שלא ניזוקו. עד סוף חודש ספטמבר, עובדים נוספים חזרו לאזורים שנפגעו מעט.
תוצאות
לפי ההערכות המוקדמות הייתה בנייתו של החלק הפגום אמורה להימשך כשלוש שנים. עם זאת, הפרויקט הואץ והושלם בתוך שנה. האזור שנבנה מחדש כלל חדר זיכרון קטן בנקודת הפגיעה. פארק הזיכרון החיצוני, שתוכנן על ידי ג'ולי בקמן וקיית' קייסמן הושלם בזמן כדי לקיים טקס הקדשה ב-11 בספטמבר 2008.
בהתאם לכללי חברות התעופה, שונה מספר הטיסה לאחר האירוע. מספרה של הטיסה המוקדמת של אמריקן איירליינס מדאלאס ללוס אנג'לס הוא כעת 149.
מצלמת אבטחה
ב-16 במאי 2006 פרסם משרד ההגנה האמריקאי קטע סרט שצולם על ידי מצלמת אבטחה. בקטע נראה המטוס מתנגש בפנטגון - טשטוש לבן דק ופיצוץ לאחריו. התמונות פורסמו בציבור לאחר שארגון אמריקאי ביקש זאת על סמך חוק חופש המידע מדצמבר 2004. מספר תמונות סטילס מתוך הסרט פורסמו בפומבי אבל מדובר היה בגרסה המלאה של הסרט.
תאוריות קונספירציה
קיימות מספר תאוריות קונספירציה. הידועה שבהן נהגתה על ידי ת'רי מייסן טוענת כי הפנטגון לא נפגע על ידי מטוס 757 כי אם על ידי טיל ששוגר על ידי הצבא האמריקאי. התומכים טוענים כי החור הקטן אינו מסביר פגיעה של מטוס עם מוטת כנפים 38 מ'. מט סוזן, חבר בצוות ASCE באתר, הסביר כי מטוס אינו מייצר "קו מתאר של עצמו כמו בסרט מצויר" כאשר הוא מתנגש בבטון מזוין. חסידי הקונספירציה מצביעים גם על פרטים נוספים, כגון על המצב של הדשא. הסרט התיעודי "Loose Change" (מילולית: "כסף קטן") מצהיר כי לא היו חלקי מטוס ניתנים לזיהוי מטיסה 77. המומחה אלן קילשמר היה מהנדס הבניין הראשון שהגיע לפנטגון לאחר הפגיעה ועזר לתאם את שירותי החירום. הוא קובע כי טיסה 77 "היה בהחלט מטוס. ראיתי את הסימנים שהותירו הכנפיים של המטוס על חזית המבנה. הרמתי חלקים של המטוס שעליהם סימונים של חברת התעופה. החזקתי בידי קטע מהזנב של המטוס, ומצאתי את הקופסה השחורה". בנוסף, עדותו של קילשמר נתמכת על ידי הצילומים של שרידי המטוס בתוך הבניין ומחוצה לו. ה-FBI החרים מספר הקלטות של חברות פרטיות שטענו כי צילמו את האירוע.
קישורים חיצוניים
34184981טיסה 77 של אמריקן איירליינס