שעון הקיץ בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חוק קביעת הזמן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שעון הקיץ בישראל (IDT-Israel Daylight saving Time) הוא התאמת שעות היממה לשעות היום, המונהגת במדינת ישראל למשך תקופה המתחילה באביב ומסתיימת בסתיו – בשונה מן השעון הנוהג בה ביתר ימי השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם. השינוי בקביעת הזמנים מתבטא בהזזת השעון שעה אחת קדימה. שעון הקיץ מהווה נושא למחלוקת בישראל בין דתיים לחילוניים. כתוצאה מכך, מועדי הפעלתו השתנו פעמים רבות בשנות קיומה של המדינה.

שעון הקיץ מופעל בישראל בין יום שישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מרץ בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00.

זמני הזריחה והשקיעה בתל אביב כולל ההסטה לשעון קיץ

אזור הזמן של ישראל

המחשת תחילת שעון הקיץ בישראל – בשעה 02:00 מוזזים מחוגי השעון שעה קדימה
המחשת סיום שעון הקיץ בישראל – בשעה 02:00 מוזזים מחוגי השעון שעה לאחור

ישראל ממוקמת בסביבות קו רוחב 32°, מצפון לחוג הסרטן, אך עדיין קרוב יחסית לקו המשווה. מספר שעות האור בישראל הוא כ-10 בשיא החורף, ומעט יותר מ-14 בשיא הקיץ. מאז ימי המנדט הבריטי מתואמת השעה בארץ ישראל עם השעה במצרים וביוון שנמצאות ממערב לה. ישראל שוכנת בחלק המזרחי של אזור הזמן שלה ומשתרעת על טווח מצומצם של קוי אורך, ועל כן הזריחה והשקיעה הן מוקדמות יחסית למצרים ויוון. שעת זריחת השמש נעה על פי שעון החורף בין 04:30 בשיא הקיץ ו-6:45 בשיא החורף. מכיוון שרוב בני האדם אינם קמים לפני 6:00 בבוקר, הפעלת שעון קיץ בקיץ תזיז שעת אור משעת בוקר מוקדמת בו רוב בני האדם ישנים לשעות הערב בהם רוב בני האדם ערים.

בירדן ובלבנון, אשר מצבן מבחינה זו דומה לזה של ישראל, מונהג שעון קיץ מסוף מרץ עד סוף אוקטובר, בדומה לנהוג באירופה.

המחלוקת סביב שעון הקיץ בישראל

ערך מורחב – שעון קיץ - סיבות, יתרונות וחסרונות

הדעות כיום בישראל חלוקות לגבי הצורך בשימוש בשעון קיץ, הסיבות העיקריות הן סיבות כלכליות, אולם המחקרים לגבי החסכון במשק בזכות השימוש בשעון קיץ שנויים במחלוקת בעקבות השינויים בהרגלי צריכת האנרגיה בעשורים האחרונים והמחסור במחקרים עדכניים וחד-משמעיים, מקשים על הערכת יעילותו של שעון הקיץ. מחקר שנערך במערב אוסטרליה בעת הנהגת שעון הקיץ בשנים 2006–2007, אף טען לעלייה של 0.6% בצריכת האנרגיה[1]. ישנן תוצאות סותרות במחקרים שבדקו האם הנהגת שעון קיץ מובילה להגדלת מחזור העסקים של בתי עסק מתוך השערה שאנשים נוטים לערוך קניות רבות יותר בשעות אור מאשר בשעות חושך. גם בשאלת ההשפעה של שעון הקיץ על הבריאות הנפשית ואיכות החיים ישנן תוצאות סותרות.

שעון הקיץ הפך בישראל לנושא למחלוקת בין חילונים לבין דתיים וחרדים בפרט. התנגדות חרדים לשעון קיץ ממושך, והתחשבות בעמדתם בחקיקה (ראו להלן), נתפסת בחלק מהציבור החילוני ככפייה דתית. התנגדות על רקע דתי נובעת מכמה סיבות:

  • לפי כתבה בהארץ[2] טענתם העיקרית של דתיים נגד שעון הקיץ היא שהוא מגביר חילול שבת. על פי שעון הקיץ, השבתות באמצע הקיץ יוצאות לאחר שעה 20:00, בעוד שהתחבורה הציבורית ושירותים אחרים מחדשים את פעילותם בשעה מוקדמת יותר.
  • טיעון נוסף כנגד הארכת שעון הקיץ בתחילתו ובסופו, הוא שבסוף חודש אוקטובר ותחילת חודש מרץ, לפי שעון הקיץ הנץ החמה קרוב לשעה 7:00, ועל פי ההלכה אי אפשר להתפלל שחרית לפני הנץ החמה, כך שקשה למתפללים שחרית להגיע לעבודתם בזמן.
  • שעון הקיץ מאחר את שעת ליל הסדר, ומקשה קיום מצוות והגדת לבנך, כאשר הילדים ישנים או עייפים בגלל השעה המאוחרת. גם בשאר החגים והשבתות שעון הקיץ פוגע בעירנות הילדים הקטנים בשעת הקידוש וסעודת ליל שבת וחג.
  • שעון הקיץ עלול ליצור קושי למתפללים בתקופת אמירת "סליחות" שלפני יום הכיפורים. המנהג המסורתי הוא לומר "סליחות" בציבור בתוך הזמן שבין חצות הלילה לעלות השחר. קל יותר לומר "סליחות" לפני השינה כשחצות הלילה חל בשעה 23:40 (לפי שעון החורף) מאשר כשאמצע הלילה חל בשעה 00:40 (לפי שעון הקיץ). הקושי קיים בעיקר בקרב הספרדים, כיוון שהם נוהגים לומר "סליחות" מראש חודש אלול.
  • קושי נוסף נוגע לצומות. תשעה באב ויום הכיפורים נמשכים בכל מקרה כ-25 שעות, אולם ישנה השערה שקל יותר לצום בערב לפני השינה, מאשר לאחריה. הנהגת שעון קיץ בימים שלפני הצום גורמת לאנשים להקדים לישון בערב ולהקדים לקום בבוקר, וכך מקשה את תחושת הצום. צום גדליה וי"ז בתמוז נמשכים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ולכן יהיה על אלו הקמים בשעה קבועה לצום שעה נוספת.

עם זאת, קיימות גם נקודות זכות לשעון הקיץ בקרב הציבור הדתי.

  • בזכות הזזת כל תחומי הזמן שעה קדימה, אפשר לקום שעה מאוחר יותר לתפילת שחרית ואף לסליחות של חודש אלול.
  • כמו כן יש זמן רב יותר להתכונן לשבת ולחגים, כי כניסת השבת או החג מתאחרת בשעה לפי השעון הרשמי.

היסטוריה

בתקופת המנדט הבריטי

בתקופת המנדט הבריטי הוחל בהנהגת שעון קיץ במהלך מלחמת העולם השנייה[3]. בשנת 1940 ניתנה "פקודת קביעת הזמן" בידי הנציב העליון הבריטי: ”באותה תקופה בכל שנה אשר תיקבע על-ידי הנציב העליון בצו, הזמן למטרות חוקיות וכלליות בארץ-ישראל יקדים בשלוש שעות את הזמן הממוצע של גריניץ'”. מועדי שעון הקיץ לא היו קבועים, בדרך-כלל מאפריל עד ספטמבר. בחלק מתקופת מלחמת העולם השנייה, בין 1 ביוני 1940 ל-31 בדצמבר 1942 הונהג שעון קיץ ברציפות, גם בחורף[4], כדי להגביר את החיסכון באנרגיה. שעון הקיץ הונהג גם בחורף כדי להגביר את שעות האור בימי ההאפלה[5]. גם בתום התקופה הזאת הונהג שעון קיץ ארוך מהרגיל: בשנים 1943-1944 הונהג שעון קיץ מ-1 באפריל עד 31 באוקטובר, ובשנים 1945-1946 מ-16 באפריל עד 31 באוקטובר. ב-1947 לא הונהג שעון קיץ, וב-1948 הוא הונהג רק לאחר הקמת מדינת ישראל.

מקום המדינה ועד חקיקת החוק ב-1992

עם הקמת המדינה עברה הסמכות לקבוע את השעה הרשמית למשרד הפנים, וכך גם קביעת מועדי שעון הקיץ. מיד לאחר הכרזת המדינה, בעיצומה של מלחמת העצמאות, הונהג שעון קיץ בכל רחבי המדינה. בירושלים, שהייתה נתונה במצור, כוונו השעונים שעתיים קדימה. ב-22 במאי 1948 הונהג שעון קיץ כפול גם ביתר חלקי המדינה[6]. ב-3 ביוני תוקנה פקודת קביעת הזמן, כך שתאפשר לשר הפנים לקבוע כי הזמן בישראל יקדים את הזמן הממוצע של גריניץ' בכל פרק זמן, לאו דווקא בשלוש שעות. ב-1 בספטמבר 1948 עברה כל המדינה לשעון קיץ רגיל של שעה אחת, וב-31 באוקטובר הוחזר שעון החורף[7].

שעון קיץ הונהג בישראל בין השנים 1948–1957, אולם משך תקופת שעון הקיץ השתנה במידה ניכרת משנה לשנה. בשנים 1951–1952 הוא הונהג למשך שבעה חודשים בערך, ובשנת 1952 התכוונה הממשלה לקבוע שעון קיץ כפול בחודשים יולי אוגוסט, במטרה להביא לחסכון כספי. הדבר עורר מתנגדים רבים לשעון הקיץ שטענו שאין הוכחה ששעון הקיץ מביא לחסכון[8] ובעקבות זאת הצטמצם השימוש בשעון הקיץ. בשנים 1953–1954 הוא הונהג למשך כשלושה חודשים בלבד. בשנת 1958 בוטל שעון הקיץ על ידי שר הפנים ישראל בר יהודה, לאחר שמשאל בקרב הציבור לא הראה העדפה לשעון קיץ בקרב הציבור[9]. במשאל בקרב 38 מוסדות גדולים נמצא רוב גדול נגד שעון הקיץ. בין המתנגדים היו דן, קול ישראל, הנהלת בתי המשפט, אל על, מגן דוד אדום, הקאמרי ומשרד מבקר המדינה[10]. גם משרד החינוך התנגד לשעון הקיץ בגלל החשש מעייפות של התלמידים ומהארכת שעות הפנאי שלהם, דבר הדורש מסגרות משלימות לאחר הצהריים[11].

הנהגת שעון הקיץ חודשה בשנים 1974–1975 עקב המשבר הכלכלי שחוללו מלחמת יום הכיפורים ומשבר האנרגיה העולמי[12].

בשנת 1976 החליט שר הפנים יוסף בורג (ראש המפד"ל) שלא להנהיג עוד את שעון הקיץ, לאחר שבדיקות שנערכו גילו שהחסכון באנרגיה היה קטן והתלונות על אי נוחות היו רבות[13]. הדבר עורר התמרמרות, בעיקר בקרב הציבור החילוני[14] והמחלוקת החלה לתפוס גוון של מחלוקת בין דתיים לחילוניים[15]. בשנת 1980 קבע בג"ץ, בהחלטת רוב של חיים כהן ושלמה לוין כנגד דעתו החולקת של אהרן ברק, בעקבות עתירה של המהנדס, זאב סגל, שלפי פקודת קביעת הזמן, שר הפנים רשאי להחליט על מועדי שעון הקיץ, אך אינו רשאי לבטלו[16]. לפיכך הונהג שעון קיץ באותה שנה למשך חודש וחצי, וב-1981 הפקודה תוקנה כך שתאפשר שלא להנהיג שעון קיץ כלל. בשנת 1982 עתרו אזרחים לבג"ץ על-מנת לחייב את השר להנהיג שעון קיץ, ועתירתם נדחתה[17].

ב-1984 החליטה הממשלה להנהיג את שעון הקיץ מחדש, בניסוי שהתקיים במשך שנתיים. הטיעון העיקרי בזכותו היה המצב הכלכלי הקשה ששרר אז במדינה, שחייב חיסכון בהוצאות הציבוריות. ועדת מעקב לניסוי, בראשות בן ציון שרשבסקי, המליצה לשר הפנים שלא להפעיל שעון קיץ בשנת 1986. ב-1986, בהוראתו של הרב עובדיה יוסף, החליט שר הפנים, יו"ר ש"ס, הרב יצחק חיים פרץ, לחדול מהנהגת שעון הקיץ. בעקבות החלטתו הודיעו מפעלים שונים על שינוי שעות העבודה כך שיתאימו לשעון קיץ. עיריית אילת הודיעה באפריל שהיא מתחילה להפעיל את שירותיה לאזרחים לפי שעון קיץ, ושר החינוך שקל הפעלת שעון קיץ במערכת החינוך. לנוכח המצב, החליטה הממשלה להפוך את החלטת שר הפנים ולהורות על הפעלת שעון הקיץ. הרב עובדיה יוסף דרש משר הפנים שלא לקיים את החלטת הממשלה אף אם הדבר יהא כרוך בעזיבת הקואליציה, אך הרב שך הכריע בעד ביצוע החלטת הממשלה[18]. מאז הונהג שעון קיץ בכל שנה, אולם מועדי הפעלתו עוררו בכל שנה ויכוחים סוערים. חרף התנגדות הדתיים, ובפרט הספרדים שבהם, לשעון הקיץ, פעל שר הפנים מטעם ש"ס, אריה דרעי, לביסוסו של שעון הקיץ בישראל, משום שראה לנכון להתחשב בעמדת רוב הציבור. עם זאת, הוא הקפיד לקבוע את סיומו בסוף אוגוסט או בתחילת ספטמבר כדי לצמצם ככל האפשר את הקושי לאומרי "סליחות" וכך למעשה המשיך הוויכוח בנוגע לאורכה של תקופת שעון הקיץ בישראל.

חקיקת חוק קביעת הזמן

חקיקת חוק קביעת הזמן, התשנ"ב-1992 ב-1992, במקום פקודת קביעת הזמן המנדטורית משנת 1940, קבעה ששעון הקיץ יופעל מדי שנה למשך 150 יום לפחות. עם זאת, לא הוגדרו מועדים קבועים להפעלתו. ההחלטה על מועדים אלה הייתה בסמכותו של שר הפנים, בתאום עם ועדת הפנים של הכנסת. החוק קבע שמועדי ההפעלה ייקבעו מדי פעם בפעם לתקופה של לפחות שלוש שנים מראש.

התוצאה הייתה ששעון הקיץ הופעל לתקופה קצרה כאשר משרד הפנים נמצא בשליטת מפלגה חרדית, ולתקופה ארוכה כששר הפנים היה חילוני, ועורר חוסר ודאות מדי שנה, עקב חילופי השרים הרבים לקראת סוף העשור ותחילת שנות ה-2000. צווים לקביעת הזמן יצאו בשנים 1993 ו-1996. בשנת 1997, ביטל השר אליהו סויסה את החלטת קודמו חיים רמון, והקדים את סיום שעון הקיץ לשנת 1998, שהיה אמור להיות אחרי סוכות, ב-43 יום. בשנת 1998 יצא צו התקף עד ל-2001. בשנת 2000 דחה השר נתן שרנסקי את סיום שעון הקיץ, שנקבע על ידי קודמו סויסה, אל אחרי חג הסוכות. השינוי נעשה ללא אישור ועדת הפנים, בראשות דוד אזולאי. כנגד השינוי הוגשה עתירה לבג"ץ. לבסוף הושגה פשרה בחקיקה פרטית, וסיום שעון הקיץ הוקדם ב-17 יום, לאחר שכבר הופעל, אל לפני יום הכיפורים. בחקיקה זו נקבעו גם מועדי שעון הקיץ בהוראת שעה לארבע שנים מראש[19]. בשנת 2002 עלתה הצעת חוק מטעם ש"ס לקצר את שעון הקיץ לאחר שכבר נכנס לתוקף. הממשלה אישרה את ההצעה, אולם היא נמשכה. על פי דבריו של נציג נמל התעופה בן-גוריון בוועדת הפנים של הכנסת, מצב זה יצר בעיות בתיאום לוח הטיסות בנמלי התעופה[20].

בשנת 1999 הסתיימה תקופת שעון הקיץ בישראל ב-3 בספטמבר, לפני המועד ברשות הפלסטינית. יומיים לאחר מכן התפוצצו בו-זמנית שתי מכוניות תופת בחיפה ובטבריה, והרגו שלושה מחבלים תושבי ישראל. תחקיר האירוע העלה, כי המחבלים, אשר לא היו מודעים לשינוי השעה, היו עדיין בתנועה בכלי הרכב לעבר יעדם בעת הפיצוץ. ההערכה במערכת הביטחון הייתה כי שולחיהם הפלסטינים כיוונו את הפצצות לפי שעון הקיץ[21]. בגין האירוע הוענק להם פרס דרווין ההיתולי[22].

תיקון חוק קביעת הזמן בין השנים 2012-2005

UTC+2 - אזור הזמן של ישראל בחורף
UTC+3 - אזור הזמן של ישראל בקיץ

בתחילת שנת 2005 הגיעה הכנסת להסכמה על מועדים קבועים בחוק לשעון הקיץ, בעקבות הצעת תיקון לחוק קביעת הזמן שהגישו חברי הכנסת דוד אזולאי (ש"ס) ואלי אפללו (הליכוד). לפי הצעת החוק המקורית היה אמור שעון הקיץ להתחיל במוצאי ראשון של פסח, ולהסתיים במוצאי שבת שלפני יום כיפור. לבסוף הגיעה הכנסת ביום 1 במרץ 2005 להסכמה, לפי הצעתו של חבר הכנסת חיים אורון (מרצ-יחד) לפיה מתחולת החוק ואילך:

"בכל שנה, בין יום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי, בשעה 02:00, יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות."[23]

כיוון ששעון הקיץ התחיל לפי הלוח הגרגוריאני והסתיים לפי הלוח העברי, משכו והתאריכים להפעלתו השתנו מדי שנה באופן משמעותי. מספר הימים שבהם חל שעון הקיץ מנה בין 163 ל-198 יום, ובממוצע משוקלל כ-180 יום בשנה. התאריך המוקדם ביותר להפעלת שעון הקיץ היה 26 במרץ, והמאוחר ביותר – 1 באפריל. התאריך המוקדם ביותר לחזרה לשעון חורף היה 8 בספטמבר והמאוחר ביותר היה 13 באוקטובר.

תהליכי חקיקה 2013-2010

בשנת 2010 סיום שעון הקיץ חל מוקדם, ב-12 בספטמבר. הדבר עורר התנגדות מיוחדת ומחאה ממושכת בציבור[24][25]. בעקבות מחאה זו, הגיש ניצן הורוביץ הצעת חוק להארכת שעון הקיץ[26], ובפברואר 2011 הקים שר הפנים אלי ישי ועדה לעניין זה בראשות דב קהת. השר החליט לאמץ את המלצות הוועדה, שלפיהן שעון הקיץ בישראל ינותק מהלוח העברי, ויימשך מדי שנה 191 או 198 יום. בהתאם לכך, בנובמבר 2012 אושר בכנסת תיקון לחוק, שבו נקבעו הכללים הבאים:

"(א) בכל שנה, בתקופה שמיום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרס בשעה 02:00, עד יום ראשון הראשון שלאחר יום 1 באוקטובר בשעה 02:00, יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), חל יום ראשון הראשון שלאחר יום 1 באוקטובר במהלך ראש השנה, תוארך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) עד יום שני הראשון שלאחר יום 1 באוקטובר בשעה 02:00."[27]

אמנם חוק זה היה בתוקף בעת כניסת שעון הקיץ בשנת 2013, אך ההבדלים בינו לבין החוק הקודם והחוק שבא אחריו לא באו לידי ביטוי.

החוק הנוכחי - החל משנת 2013

באפריל 2013 מינה שר הפנים הנכנס, גדעון סער, ועדה נוספת, בראשות שמואל אבואב, לבחינת שעון הקיץ. במאי 2013 הודיע סער שהוועדה המליצה על הארכת שעון הקיץ בשלושה שבועות, עד יום ראשון האחרון בחודש אוקטובר. סער המליץ לממש המלצה זו כבר בשנת 2013, וב-8 ביולי 2013 אישרה הכנסת את החוק ששילב את הצעת החוק הממשלתית ואת הצעת החוק הפרטית של ניצן הורוביץ וחברי סיעת מרצ:

"בכל שנה, בתקופה שמיום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרס בשעה 02:00, עד יום ראשון האחרון בחודש אוקטובר בשעה 02:00, יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות."[28]

כלל זה נכנס לתוקפו בשנת 2013 לפני שהסתיימה התקופה שנקבעה בחוק הקודם.

לפי חוק זה שעון הקיץ יחל ביום שישי שבין 23 ל-29 במרץ ויעמוד בתוקפו עד ליום ראשון שבין 25 ל-31 באוקטובר. שעון הקיץ בישראל יחל יומיים לפני המועד בו הוא מתחיל באירופה ויסתיים באותו התאריך כבאירופה.

עקב חוסר עדכון של מערכות ההפעלה, השיבו רוב הטלפונים החכמים את שעון החורף בטרם עת - ב-8 בספטמבר וב-6 באוקטובר 2013 - מועדים שהוגדרו כימי השינוי בהחלטות הכנסת הקודמות. גם ב-2014 המשיכה תופעה הזו, עקב אי עדכון מערכות ההפעלה במכשירים שלא עודכנו, וגם באפליקציות מסוימות במכשירים שעודכנו.

מועדי שעון הקיץ

שנה ישראל אירופה ארצות הברית וקנדה
תאריך התחלה תאריך סיום מספר ימים תאריך התחלה תאריך סיום מספר ימים תאריך התחלה תאריך סיום מספר ימים
2014 28 במרץ 26 באוקטובר 212 30 במרץ 26 באוקטובר 210 9 במרץ 2 בנובמבר 238
2015 27 במרץ 25 באוקטובר 212 29 במרץ 25 באוקטובר 210 8 במרץ 1 בנובמבר 238
2016 25 במרץ 30 באוקטובר 219 27 במרץ 30 באוקטובר 217 13 במרץ 6 בנובמבר 238
2017 24 במרץ 29 באוקטובר 219 26 במרץ 29 באוקטובר 217 12 במרץ 5 בנובמבר 238
2018 23 במרץ 28 באוקטובר 219 25 במרץ 28 באוקטובר 217 11 במרץ 4 בנובמבר 238
2019 29 במרץ 27 באוקטובר 212 31 במרץ 27 באוקטובר 210 10 במרץ 3 בנובמבר 238
2020 27 במרץ 25 באוקטובר 212 29 במרץ 25 באוקטובר 210 8 במרץ 1 בנובמבר 238
2021 26 במרץ 31 באוקטובר 219 28 במרץ 31 באוקטובר 217 14 במרץ 7 בנובמבר 238
2022 25 במרץ 30 באוקטובר 219 27 במרץ 30 באוקטובר 217 13 במרץ 6 בנובמבר 238
2023 24 במרץ 29 באוקטובר 219 26 במרץ 29 באוקטובר 217 12 במרץ 5 בנובמבר 238
2024 29 במרץ 27 באוקטובר 212 31 במרץ 27 באוקטובר 210 10 במרץ 3 בנובמבר 238

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שעון קיץ

הערות שוליים

  1. ^ The facts on electricity consumption and Daylight Saving
  2. ^ הלילה - שעון החורף חוזר, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2009
  3. ^ יהושע טברסקי, שעון קיץ, הצופה, 6 באפריל 1943
  4. ^ שוב שעון קיץ, הצופה, 7 בנובמבר 1940
  5. ^ משאלות הסוחרים בפני קהילת ירושלים, הצופה, 1 בנובמבר 1940
  6. ^ במוצ"ש יוזזו מחוגי השעון בשעתיים, המשקיף, 21 במאי 1948
  7. ^ מועדי שעון קיץ משנת 1948 ועד 2016, באתר של משרד הפנים
  8. ^ השעון יוקדם בשעה נוספת, הצופה, 30 ביוני 1952
    נגד שעון הקיץ הכפול, מעריב, 30 ביוני 1952
  9. ^ יבוטל שעון הקיץ, דבר, 11 בדצמבר 1957
  10. ^ שעון הקיץ לא יונהג גם בקיץ הבא, חרות, 27 בנובמבר 1958
  11. ^ יוסי ביילין, האם יפה שעה אחת קודם?, דבר, 7 בדצמבר 1973
  12. ^ אושרו הגבלות בצריכת חשמל, דבר, 21 בנובמבר 1973
  13. ^ מסו"ת נגד ביטול שעון הקיץ - אך יקבל ההכרעה, דבר, 20 באפריל 1976
  14. ^ יעקב ארנון, למען החסכון, אפילו הזזת המחוגים כדאית, דבר, 27 באפריל 1976
  15. ^ גם השנה לא יונהג שעון קיץ, דבר, 7 במאי 1978
  16. ^ דליה מזורי, חובת הנהגת שעון קיץ אינה נתונה לשיקול דעת שר הפנים, מעריב, 14 ביולי 1980
  17. ^ בג"ץ דחה את העתירה למען הנהגת שעון קיץ השנה, דבר, 11 באוגוסט 1983
  18. ^ הרב שך הוא שהכריע: שר-הפנים יבצע ההחלטה על שעון-קיץ [22/04/1986 - נח זבולוני - רנ"ז - מאמרים], באתר ranaz.co.il
  19. ^ חוק קביעת הזמן (הוראת שעה), התש"ס-2000, ס"ח 1748 מיום 28 ביולי 2000
  20. ^ הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון)(מועדים קבועים להקדמת הזמן בישראל), התשס"ה-2004
  21. ^ ירון דרוקמן, מבן-גוריון ועד ישי: תולדות הוויכוח על שעון הקיץ, באתר ynet, 11 בספטמבר 2010
  22. ^ Living on Zionist Time
  23. ^ חוק קביעת הזמן (תיקון), התשס"ה-2005, ס"ח 1987 מיום 6 במרץ 2005
  24. ^ עופר אדרת, מחאה חילונית: להמשיך את שעון הקיץ, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2010
  25. ^ גיא גרימלנד, המחאה האזרחית של חברות ההיי-טק: נשארות בשעון קיץ, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2010
  26. ^ ניצן הורוביץ, ‏מאריכים את שעון הקיץ!, באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 בנובמבר 2010‏
  27. ^ חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 2), התשע”ג-2012, ס"ח 2386 מיום 15 בנובמבר 2012
  28. ^ חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013, ס"ח 2401 מיום 11 ביולי 2013
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שעון הקיץ בישראל33251288Q6087247

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שעון_הקיץ_בישראל&oldid=1995468"