מועצת האיחוד האירופי

האיחוד האירופי

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של האיחוד האירופי

מדינות האיחוד האירופי אמנות האיחוד האירופי אמנת מאסטריכט (1992) אמנת ליסבון (2007) הרשות המבצעת המועצה האירופית נשיא: שארל מישל הנציבות האירופית נשיא: אורסולה פון דר ליין הרשות המחוקקת מועצת האיחוד האירופי נשיאות: צרפת הפרלמנט האירופי (מפלגות) נשיאה: רוברטה מצולה (בפועל) הרשות השופטת בית הדין האירופי לצדק בית המשפט האירופי לביקורת מוסדות מוניטריים אירו (€) הבנק המרכזי בנק ההשקעות

סמליל מועצת האיחוד האירופי

מועצת האיחוד האירופי (לעיתים מכונה מועצת השרים או פשוט המועצה) היא הבית העליון של האיחוד האירופי, כלומר חלק מן הרשות המחוקקת שלו (המורכבת גם מהפרלמנט האירופי, שהוא הבית התחתון, ומהנציבות האירופית). עם זאת, המועצה איננה בית עליון רגיל (ראו להלן). במועצה חברים שרים מן הרשויות המבצעות של המדינות החברות באיחוד האירופי (ומכאן השם "מועצת השרים" ששימש בגלגוליה הקודמים).

בראש המועצה עומדת אחת מן המדינות החברות באיחוד (בישראל היא מכונה "הנשיאה התורנית של האיחוד"), ואלה משמשות בתפקיד במשך חצי שנה על-פי סבב (הנשיאה התורנית של האיחוד במחצית הראשונה של 2019 היא רומניה).

מבנה

חברים

במועצה חברים שרים מן הרשויות המבצעות של המדינות החברות באיחוד האירופי (ומכאן השם "מועצת השרים" ששימש בגלגוליה הקודמים). בכך נבדלת המועצה ממרבית הבתים העליונים בעולם, שחבריהם נבחרים על ידי האזרחים או על ידי הרשויות המחוקקות של המדינות (כשמדובר בפדרציות), ומשמשים בעיקר כמחוקקים. בית עליון שהרכבו דומה להרכב המועצה הוא הבונדסראט, הבית העליון של גרמניה.

תצורות

חדר הכינוסים הראשי של מועצת האיחוד האירופי, בניין יוסטוס ליפסיוס.

בדומה לבתי מחוקקים אחרים בעולם, שחבריהם פועלים בוועדות שונות העוסקות כל אחת בנושא אחר, גם חברי מועצת האיחוד האירופי פועלים בקבוצות נפרדות. אלא שבניגוד לבתי מחוקקים אחרים, מועצת האיחוד האירופי כלל אינה מתכנסת כמליאה (כלומר, בהרכב מלא של חבריה, המונים לפחות 280), ובפועל אין מדובר במועצה אחת כי אם ב-10 מועצות נפרדות בנות 28 חברים או יותר כל אחת (השם "מועצת האיחוד האירופי" עלול להטעות). הדבר משול לסנאט שבו כל ועדה מבצעת את כל שלבי החקיקה בתחומה, ובעצם מתפקדת כסנאט בפני עצמה.

המועצות הנפרדות הללו מוגדרות כ"תצורות" (formations) של מועצת האיחוד האירופי. כל תצורה עוסקת בתחום ממשל מסוים וחברים בה השרים הרלוונטיים - לפחות שר אחד מכל אחת מ-27 מדינות האיחוד. כך, למשל, כאשר מכונסים במועצה שרי האוצר והכלכלה של מדינות האיחוד, הם נקראים "מועצת ענייני הכלכלה והכספים" או "תצורת ענייני הכלכלה והכספים של מועצת האיחוד האירופי".

כיום קיימות 10 תצורות של המועצה:

• מועצה לעניינים כלליים (General Affairs Council; GAC).
• מועצת ענייני החוץ (Foreign Affairs Council; FAC), המכונה גם מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי. בראשה עומד הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון (כיום פדריקה מוגריני).
• המועצה לענייני כלכלה וכספים (Economic and Financial Affairs Council; Ecofin).
  • לפני כינוסה נוהגים להתכנס חבריה שמדינותיהם חברות בגוש האירו, ולהרכב זה יו"ר משלו.
• המועצה לענייני חקלאות ודיג (Agriculture and Fisheries; Agrifish).
• המועצה לענייני משפט ופנים (Justice and Home Affairs Council; JHA).
• המועצה לענייני תעסוקה, מדיניות חברתית, בריאות וצרכנות (Employment, Social Policy, Health and Consumer Affairs Council; EPSCO).
• המועצה לענייני תחרותיות (Competitiveness; COCOM).
• המועצה לענייני תחבורה, תקשורת ואנרגיה (Transport, Telecommunications and Energy; TTE).
• המועצה לענייני סביבה (Environment; ENVI).
• המועצה לענייני חינוך, נוער, תרבות וספורט (Education, Youth, Culture and Sport; EYC).

בנוסף קיימת הוועדה המדינית-ביטחונית (Political and Security Committee; PSC) שחבריה הם שגרירים ולא שרים, וועדה משותפת עם סוכנות החלל האירופית (Space Council).

במהלך הדיונים שמתקיימים במועצה, הנציגים רשאים לדבר בכל אחת מ-23 השפות הרשמיות של האיחוד האירופי. מסמכים רשמיים מתורגמים גם לבסקית, לגליסית ולקטלאנית או לולנסית. לפני כניסתה לתוקף של אמנת ליסבון, רק מסמכים רשמיים ורישומי הצבעות הפכו לזמינים כאשר המועצה פעלה כגוף המחוקק. באותה התקופה פורסמו הנתונים הרלוונטיים בעיתון הרשמי של האיחוד האירופי. מאז כניסת האמנה לתוקף, כל הפגישות של המועצה בנושאי חקיקה פתוחות לעיון הציבור.

נשיאות

"נשיאת המועצה" היא אחת מן המדינות החברות באיחוד (בישראל היא מכונה "הנשיאה התורנית של האיחוד"), ואלה משמשות בתפקיד במשך חצי שנה על-פי סבב (הנשיאה התורנית של האיחוד במחצית השנייה של 2015 היא לוקסמבורג). כלומר, "נשיאות המועצה" אינה משרה פוליטית יחידה אלא תפקיד המקנה מספר משרות פוליטיות לחברי הרשות המבצעת של המדינה המשמשת בתפקיד זה. בפרט:

• ראש הרשות המבצעת של הנשיאה התורנית משמש כאחד מבעלי התפקיד הייצוגיים של האיחוד האירופי (יחד עם נשיא המועצה האירופית, כיום דונלד טוסק, ונשיא הנציבות האירופית, כיום אורסולה פון דר ליין).
• שרים בממשלת הנשיאה התורנית משמשים כיושבי ראש תצורות המועצה (למעט תצורת ענייני החוץ) בהתאם לתיק הממשלתי בו כל אחד מהם מחזיק (ראו רשימת התצורות לעיל).

כאמור, הנשיאות מתחלפת בין המדינות בכל מחצית השנה, על פי סדר שמוגדר מראש על ידי חברי המועצה, מה שמאפשר לכל מדינה חברה לעמוד בראשו של המוסד. החל משנת 2007, שלוש מדינות חברות משתפות פעולה בפרק זמן של 18 חודשים לקידום אג'נדה משותפת, אם כי רק אחת מהן מחזיקה בנשיאות לתקופה הרגילה של שישה חודשים. כמו כן, נציג של המדינה הבאה שתכהן כנשיאה מסייע לחבר המכהן ויכול, במקרה הצורך, לקבל לידיו את ניהול העבודה אם הדבר נדרש.

תפקיד הנשיאות הוא מנהלי ומדיני כאחד. בפן הניהולי היא אחראית על הנהלים וארגון העבודה של המועצה במהלך כהונתה, כולל זימון ישיבות המועצה, הכוונת העבודה של ועדת הנציגים הקבועים (COREPER) וועדות וקבוצות עבודה אחרות. הרכיב הפוליטי בא לידי ביטוי בטיפול ותיווך מוצלח בבעיות בתוך המועצה. בפרט נכללת בכך קביעת האג'נדה של המועצה, מה שמעניק לנשיאות השפעה משמעותית על עבודת המועצה, במהלך כהונתה. הנשיאות גם ממלאת תפקיד מרכזי בייצוג המועצה בתוך האיחוד האירופי ובייצוג האיחוד האירופי בזירה הבינלאומית, למשל באו"ם.

סמכויות

חקיקה

המועצה כמעט ואינה יוזמת חקיקה. עיקר תפקידה, יחד עם הפרלמנט האירופי, הוא לאשר חקיקה שיוזמת הנציבות האירופית (שהיא גם הרשות המבצעת של האיחוד). בכך, נבדלים המועצה והפרלמנט גם יחד מן המקובל בעולם בנוגע לרשויות מחוקקות.

למועצה יש סמכויות ליזום חקיקה רק בתחומים מצומצמים שהם בעלי רגישות. המועצה, יחד עם הפרלמנט, אף אוחזת בחזקתה את השליטה בעוצמה התקציבית של האיחוד ויש לה השפעה רבה, הגדולה מזו בה אוחז הפרלמנט, ביחס לתחומים הממשלתיים של האיחוד. בנוסף, המועצה החזיקה את סמכויות הביצוע של האיחוד האירופי, שהועברו לידיה של הנציבות האירופית כאשר אמנת ליסבון נכנסה לתוקף.

הרוב המכריע של החוקים באיחוד מתקבלים בהליך חקיקה רגיל, אשר פועל בהתאם לעיקרון לפיו נדרשת הסכמתם של שני הגופים, הפרלמנט והמועצה. הליך חקיקה מיוחד נדרש בתחומים: צדק, תקצוב, מיסוי והיבטים מסוימים של מדיניות בתחומים אחרים, דוגמת ההיבטים הכספיים של המדיניות הסביבתית. בתחומים אלו מחליטים המועצה או הפרלמנט לבדם.

הכלים המשפטיים בהם עושה שימוש המועצה הקובעת את מדיניות החוץ והביטחון המשותפת (CFSP) שונים מאלו המשמשים בעת ביצוע חקיקה. תחת ה-CFSP הם כוללים "עמדות משותפות", "פעולות משותפות" ו"אסטרטגיות נפוצות". ברגע שהוחלט על עמדה משותפת היא מחייבת את כל מדינות האיחוד האירופי אשר מחויבות לעקוב ולהגן על המדיניות, אשר נבחנת ומתוקנת באופן שוטף. פעולה משותפת מתייחסת לפעולות מתואמות של מדינות להשקיע משאבים על מנת להשיג מטרה, למשל להילחם בתפוצתו של נשק קל או לקדם ניקוי מכרות. אסטרטגיות נפוצות מגדירות יעדים ומחייבות את משאבי האיחוד האירופי למימון המשימות למשך ארבע שנים.

יתר על כן, הרשות המחוקקת מחזיקה רשמית בסמכות התקציבית של האיחוד. התקציב של האיחוד האירופי שעמד ב-2007 על כ-120 מיליארד אירו, כפוף להליך חקיקה רגיל עם קריאה אחת אשר נותן לפרלמנט שליטה על התקציב כולו (לפני 2009 הייתה ההשפעה מוגבלת באזורים מסוימים) במעמד שווה למועצה. אם יש ביניהם חילוקי דעות, הוא נלקח כפי שהוא לוועדת פישור להצעות חקיקה. אם הטקסט המוסכם לא יאושר, הפרלמנט רשאי לאמץ את התקציב באופן סופי. בנוסף לתקציב, המועצה מתאמת את המדיניות הכלכלית של המדינות החברות.

מדיניות חוץ

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

מדיניות תקציב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מועצת האיחוד האירופי בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30141490מועצת האיחוד האירופי