בנציון שרשבסקי
לידה |
17 במאי 1907 גרמניה |
---|---|
פטירה | 1 בינואר 1999 (בגיל 91) |
תאריך עלייה | 1934 |
השכלה | אוניברסיטת קניגסברג |
השתייכות | בית המשפט העליון |
תקופת כהונה | 1948–1977 (כ־29 שנים) |
תקופת הפעילות | 1932–1977 (כ־45 שנים) |
תפקידים בולטים | נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, שופט בית המשפט העליון |
ד"ר בנציון שֶרֶשֶבסקי (17 במאי 1907 – 1 בינואר 1999) היה שופט בית המשפט העליון ומומחה לדיני משפחה. חתן פרס הרב קוק לשנת תשי"ח.
ביוגרפיה
שרשבסקי נולד בשנת 1907 בעיר קניגסברג שבגרמניה. קיבל חינוך תורני וכללי. בשנים 1925–1929 למד משפטים באוניברסיטת קניגסברג והוסמך כדוקטור למשפטים. החל בשנת 1928 התמחה בבתי משפט בעיר והוסמך לעסוק בעריכת דין, ובשנת 1932 מונה לשופט במינוי זמני. בשנים 1932–1933 עסק בעריכת דין בבירה ברלין.
בשנת 1934 עלה לארץ ישראל, ובשנת 1936 הוסמך לעסוק בעריכת דין תחת המנדט הבריטי. בשנים 1938–1949 עבד בירושלים. עם קום המדינה מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים, בו כיהן כנשיא תורן (1962) וכנשיא (1974–1975). לאחר מכן מונה לבית המשפט העליון, בו כיהן עד הגיעו לגיל פרישה, בשנת 1977.
שרשבסקי נודע כמומחה לדיני משפחה. בשנת 1958 פורסם ספרו העיקרי בנושא – "דיני משפחה". ספר זה, על מהדורותיו, הציג וניתח את דיני המשפחה בישראל ביחס להלכות משפט עברי וביחס לדין האזרחי. בשנת פרסום הספר זכה שרשבסקי בפרס הרב קוק לספרות תורנית לספרות מחקר וספרי עזר תורניים.[1]
בשנת 1991 מונה שרשבסקי על ידי שר הבריאות אהוד אולמרט ליו"ר ועדת בירור לעניין ההגנה על חולי נפש מאושפזים מפני תקיפה וניצול. המלצתו העיקרית נגעה להקמת מחלקות אשפוז חד־מיניות.
משפחתו
לאחר שעלה לארץ נשא לאישה את חנה, בתו של נפתלי רוזנטלר. לבני הזוג היו ארבעה ילדים. הבכור, דניאל, טבע בים בהיותו בחור בישיבת חברון.
ספרו
- דיני משפחה, ירושלים: ר' מס; פרסומי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, תשי"ח. (מהדורה ב מתוקנת ומורחבת: 1967; מהדורה ג: תשמ"ד 1984; מהדורה ד מורחבת: תשנ"ג 1993).
קישורים חיצוניים
- בן ציון שרשבסקי, באתר הרשות השופטת
- השופט שרשבסקי פורש לגימלאות, דבר, 16 במאי 1977.
הערות שוליים
- ^ היום – חלוקת פרסי הרב קוק, דבר, 14 בדצמבר 1958.
28055531בנציון שרשבסקי