כחול לבן חוסן לישראל
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| שם רשמי | חוסן ישראל |
| מייסד | בני גנץ |
| מנהיגים | בני גנץ |
| תקופת הפעילות | 27 בדצמבר 2018 – הווה (5 שנים ו־16 שבועות) |
| אידאולוגיות |
ציונות ליברליזם חברתי הפרדת דת ומדינה |
| כנסות | 21-25 |
| ממשלות | 35 - 36 |
| אותיות | כן (24-25) פה (21-23) |
| שיא כוחה | 15 מנדטים (21-23) |
| שפל כוחה | 8 מנדטים (24, 25) |
| רשימה פוליטית |
כחול לבן (2019-2022) המחנה הממלכתי (2022-) |
| נוצרה מתוך | נוצרה כמפלגה עצמאית |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז |
| צבעים רשמיים | ירוק זית |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| הכנסת |
8 / 120 |
חוסן לישראל[1] (מוכרת בעיקר בשם כחול לבן) היא מפלגה ישראלית שהקים הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ.
ב-21 בפברואר 2019 החליטו בני גנץ, ויו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, על ריצה ברשימה משותפת בבחירות לכנסת ה-21 יחד עם שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון ומפלגתו תל"ם, הרשימה המשותפת נקראה כחול לבן, להם חבר גם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי כחלק מחוסן לישראל. ברית זו נמשכה גם בכנסת העשרים ושתיים ובבחירות לכנסת העשרים ושלוש, אך התפרקה במשך הכנסת ה-23 על רקע מחלוקת על כניסה לממשלת ישראל ה-35.
היסטוריה
ב-16 בפברואר 2015 סיים בני גנץ את תפקידו כרמטכ"ל, ונכנס לתקופת צינון של כ-3 שנים, בה לא יכול היה להתמודד לכנסת. ב-2 ביולי 2018 תמה תקופת צינון זו.[2] בספטמבר 2018 פורסם כי בכוונת גנץ להצטרף לפוליטיקה.[3]
ב-26 בדצמבר 2018 החליטה הכנסת העשרים על פיזורה ועל הקדמת תאריך הבחירות לכנסת העשרים ואחת. יום לאחר מכן, ב-27 בדצמבר, לאחר ש-109 אנשים חתמו על טופס רשימת מייסדים, נרשמה המפלגה ברשם המפלגות בשם "חוסן ישראל" (אף על פי שידועה ומפרסמת את עצמה ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת כ"חוסן לישראל").
ב-29 בינואר 2019 המפלגה הכריזה על ריצה משותפת עם מפלגת תל"ם של משה יעלון שהיה רמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, שיהיה מספר 2 ברשימה של חוסן ישראל.[4] באותו ערב התקיים נאום של יו"ר המפלגה בני גנץ לראשונה מאז ההכרזה על הקדמת הבחירות באירוע בגני התערוכה.[5]
המפלגה קיבלה מימון באמצעות ערבויות שהעמידו מספר אנשי עסקים מענפי ייבוא הרכב, הנדל"ן והטכנולוגיה, בסכומים שנעו בין מאות אלפי שקלים ל-2 מיליון ש"ח לכל ערב. בסך הכל קיבלה המפלגה ערבויות בסך 12 מיליון ש"ח.[6][7]
ב-21 בפברואר 2019 הוחלט להקים יחד עם מפלגת תל"ם ומפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד, רשימה משותפת בשם כחול לבן, אליה הצטרף גם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי שצורף לחוסן לישראל. לפי הסכם האיחוד, אם הרשימה הייתה מנצחת בבחירות ומקימה את הממשלה, הייתה מתקיימת רוטציה בראשות הממשלה בין יו"ר חוסן לישראל בני גנץ שיכהן שנתיים וחצי בתפקיד לבין יו"ר יש עתיד שיכהן בתפקיד בשנתיים הנותרות.[8]
בבחירות קיבלה הרשימה כולה 35 מנדטים, בהם נכנסו לכנסת העשרים ואחת 15 נציגי חוסן לישראל, כולם חברי כנסת חדשים.[9]
לאחר הבחירות לכנסת ה-22 נכנסו לכנסת אותם 15 חברי כנסת, זאת אף על פי שהרשימה קיבלה פחות מנדטים. בבחירות לכנסת ה-23 גם כן נכנסו אותם חברי כנסת, אך בהמשך, בעקבות התפטרות חלק מהשרים במסגרת החוק הנורווגי, נכנסו חברי כנסת נוספים, לרבות חלק ממפלגות אחרות שהיו שותפות לרשימת כחול לבן, אך בחרו להצטרף כחלק מחוסן לישראל. בעקבות ההתפטרויות במסגרת החוק הנורווגי, ייצוג המפלגה ירד ל-14 מנדטים, לאחר שמנדט אחד עבר למפלגת יש עתיד.
בבחירות לכנסת העשרים וארבע המפלגה רצה שוב ברשימת כחול לבן, רק שהפעם ללא אף מפלגה אחרת.
ב-10 ביולי 2022 חתמו בני גנץ וגדעון סער על הסכם ריצה משותפת של המפלגות "חוסן לישראל" ו"תקווה חדשה" בשם "כחול לבן תקווה חדשה" אך לאחר מכן השתנה השם למחנה הממלכתי.[10] לפי ההסכם, המפלגות יפעלו יחדיו גם לאחר הבחירות וימליצו על בני גנץ לראשות הממשלה. נקבע כי היחס בין שתי המפלגות ברשימה המשותפת יהיה 2:1. דהיינו, שני נציגי כחול לבן ולאחריהם נציג תקווה חדשה וחוזר חלילה. מפלגת "דרך ארץ" שהתמודדה בבחירות לכנסת העשרים וארבע יחד עם תקווה חדשה אינה חלק מההסכם.[11] במהלך הקמפיין יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, קיבל את עתירת כחול לבן ופסל מודעות של הליכוד בטענה שהן מטעות את הציבור שכן נראה כאילו הופצו על ידי כחול לבן וקבע שעל הליכוד לשלם לכחול לבן 20,000 ש"ח החזר הוצאות על העתירה.[12]
עמדות פוליטיות
על פי בקשת רישום המפלגה ברשם המפלגות מ-27 בדצמבר 2018 מטרות המפלגה הן:[13]
המשך ביסוס וחיזוק מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לאור החזון הציוני כפי שבא לידי ביטוי במגילת העצמאות תוך קביעת ושינוי סדר העדיפויות הלאומי בנושאים הבאים: חינוך, פיתוח תשתיות לאומיות, חקלאות, חוק משפט וביטחון פנים, מדיניות רווחה, שלום וביטחון.
ב-29 בינואר 2019, בנאום שנשא גנץ יחד עם יעלון, פרשו את עיקרי משנתם:[14][5]
- ביטחון: המפלגה תפעל למען ביטחון ישראל, בהסכמי שלום אם יתאפשרו, או בכח צבאי. שמירה על גושי התיישבות, רמת הגולן, בקעת הירדן וירושלים המאוחדת.
- שחיתות: מיגור השחיתות השלטונית. לדברי גנץ, ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום צריך לפרוש מתפקידו.
- יוקר המחיה: הורדת מחירים בתחומי המזון והדיור. בניית דירות על ידי המדינה.
- בריאות: הקמת בתי חולים נוספים בצפון ובדרום, והרחבת בתי החולים הקיימים במרכז. עידוד לימודי רפואה.
- שוויון חברתי: הענקת מלוא הזכויות לקהילת הסוטים. קידום ברית זוגיות גם לבעלי דת. הבטחת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות.
- סוגיית השבת: המפלגה תפעל להקמת מערך תחבורה ציבורית בשבת ביישובים שירצו בכך.
- ממלכתיות: לא יהיו התקפות על נושאי משרות ציבוריות כמו שופטים, עובדי פרקליטות המדינה, מפכ"ל המשטרה והרמטכ"ל.
תקנון המפלגה
תקנון המפלגה קובע כי יו"ר המפלגה הראשון יתמנה לתפקיד למשך 5 שנים, וכי לאחר סיום הקדנציה הראשונה יוכל להמשיך לכהן בתפקיד במשך 3 קדנציות רצופות או במשך 8 שנים - המאוחר מבין השניים.
עוד קובע התקנון כי יו"ר המפלגה לבדו יקבע את רשימת מועמדי המפלגה לכנסת ואת סדר שיבוצם ברשימה, תוך התייעצות עם הנהלת המפלגה. יו"ר המפלגה גם זכאי לבלעדיות בכל הנוגע להחלטה על הצטרפות לקואליציה וקביעת הרכב הקואליציה אם יתבקש להרכיב את הממשלה.
לפי התקנון, סמכויות היו"ר כוללות גם סמכות מלאה לקבוע במקרה של הרכבת ממשלה מי יהיו השרים וסגני השרים מטעם המפלגה, אם כראש ממשלה ואם כחבר סיעה המצטרף לקואליציה.
נציגי "חוסן לישראל" בכנסת
ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
|
|---|
 |
| כנסת | מנדטים | חברי כנסת | הערות |
|---|---|---|---|
| הכנסת ה-21 (2019) במסגרת כחול לבן | 15 / 120 (מתוך 35 לרשימה כולה)
|
בני גנץ, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מיקי חיימוביץ', מיכאל ביטון, חילי טרופר, אורית פרקש-הכהן, מירב כהן, אסף זמיר, יזהר שי, עומר ינקלביץ', ר'דיר מריח, אלון שוסטר, רם שפע, איתן גינזבורג | |
| הכנסת ה-22 (2019) במסגרת כחול לבן | 15 / 120 (מתוך 33 לרשימה כולה)
|
בני גנץ, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מיקי חיימוביץ', מיכאל ביטון, חילי טרופר, אורית פרקש-הכהן, מירב כהן, אסף זמיר, יזהר שי, עומר ינקלביץ', ר'דיר מריח, אלון שוסטר, רם שפע, איתן גינזבורג | |
| הכנסת ה-23 (2020) במסגרת כחול לבן | עם הקמת הסיעה: 15 / 120 עם תם הכהונה:12 / 120
|
בני גנץ, גבי אשכנזי, |
|
| הכנסת ה-24 (2021) במסגרת כחול לבן | 8 / 120
|
בני גנץ, |
|
| הכנסת ה-25 (2022) במסגרת המחנה הממלכתי | 8 / 120 (מתוך 12 לרשימה כולה)
|
בני גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו-שטה, מיכאל ביטון, חילי טרופר, מתן כהנא, אורית פרקש-הכהן, אלון שוסטר |
|
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של כחול לבן חוסן לישראל
כחול לבן חוסן לישראל, ברשת החברתית פייסבוק
כחול לבן חוסן לישראל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
כחול לבן חוסן לישראל, ברשת החברתית אינסטגרם
כחול לבן חוסן לישראל, סרטונים בערוץ היוטיוב- חוסן ישראל, באתר רשם המפלגות
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ ברשם המפלגות המפלגה רשומה בשם "חוסן ישראל"
- ^ רוץ בני, רוץ: תקופת הצינון של הרמטכ"ל לשעבר תמה, אתר קול חי, 2 ביולי 2018
- ^ "בני גנץ החליט להצטרף לפוליטיקה", באתר מאקו, בספטמבר 2018
- ^ יובל קרני, מורן אזולאי ואיתי שיקמן, סופית: גנץ ויעלון הסכימו על ריצה משותפת, באתר ynet, 29 בינואר 2019
- ^ 5.0 5.1
נאום ההצהרה של בני גנץ בכנס חוסן לישראל, סרטון באתר יוטיוב
- ^
חגי עמית, יבואני רכב מתגייסים לטובתו של גנץ: בכירים העניקו ערבות במיליונים, באתר TheMarker, 28 במרץ 2019
- ^ צבי זרחיה, חוסן לישראל גייסה ערבויות נוספות בסך 7 מיליון שקל, כלכליסט, 8 במרץ 2019
- ^ גנץ ולפיד הודיעו על איחוד ורוטציה, אשכנזי מצטרף, באתר ynet, 2019-02-21
- ^ חדשים וחוזרים: כל הפנים והשמות של חברי הכנסת ה־21, באתר www.maariv.co.il
- ^ יאיר שרקי, דפנה ליאל, עמית סגל, "יחד נוכל לפרוץ את המבוי הסתום": גנץ וסער הכריזו על איחוד בין כחול לבן לתקווה חדשה, באתר מאקו, 10 ביולי 2022
- ^ 103FM, הנדל נשאר בחוץ בשל דרישת בני גנץ? בכיר תקווה חדשה מגיב, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2022
- ^ אריק בנדר, ייאלצו לשלם: הניצחון של כחול לבן על הליכוד לקראת הבחירות, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2022
- ^ הבקשה לרישום מפלגת חוסן לישראל(הקישור אינו פעיל, 4.6.2021), באתר "הארץ"
- ^ יובל קרני, גנץ בנאומו הראשון: "ראש ממשלה שמוגש נגדו אישום לא יכול לכהן", באתר ynet, 29 בינואר 2019
| סיעות הכנסת העשרים ואחת | ||
|---|---|---|
| הליכוד • כחול לבן (חוסן לישראל, יש עתיד, תל"ם) • ש"ס • יהדות התורה (אגודת ישראל, דגל התורה) • חד"ש-תע"ל (חד"ש, תע"ל) • העבודה • ישראל ביתנו • איחוד מפלגות הימין (הבית היהודי, האיחוד הלאומי – תקומה) • מרצ • כולנו • רע"ם-בל"ד (רע"מ, בל"ד) | ||
| סיעות הכנסת העשרים ושתיים | ||
|---|---|---|
| הליכוד (הליכוד, כולנו) • כחול לבן (חוסן לישראל, יש עתיד, תל"ם) • הרשימה המשותפת (חד"ש, בל"ד, תע"ל, רע"מ) • ש"ס • ישראל ביתנו • יהדות התורה (אגודת ישראל, דגל התורה) • ימינה (הימין החדש, הבית היהודי האיחוד הלאומי – תקומה) • העבודה-גשר (העבודה, גשר) • המחנה הדמוקרטי (מרצ, התנועה הירוקה, ישראל דמוקרטית) | ||
| סיעות הכנסת העשרים ושלוש | ||
|---|---|---|
| קואליציה | הליכוד (הליכוד, כולנו) • כחול לבן (חוסן לישראל) • ש"ס • יהדות התורה (אגודת ישראל, דגל התורה) • העבודה • גשר • הבית היהודי | |
| אופוזיציה | יש עתיד – תל"ם (יש עתיד, תל"ם) • הרשימה המשותפת (חד"ש, רע"מ, בל"ד, תע"ל) • ימינה (הימין החדש, האיחוד הלאומי – תקומה) • ישראל ביתנו • מרצ • דרך ארץ | |
| סיעות הכנסת העשרים וארבע | ||
|---|---|---|
| קואליציה | יש עתיד • כחול לבן (חוסן לישראל) • ימינה (הימין החדש) • העבודה • ישראל ביתנו • תקווה חדשה (תקווה חדשה, דרך ארץ) • מרצ • רע"מ | |
| אופוזיציה | הליכוד • ש"ס • יהדות התורה (אגודת ישראל, דגל התורה) • הציונות הדתית (האיחוד הלאומי – תקומה, עוצמה יהודית, נעם) • הרשימה המשותפת (בל"ד, חד"ש, תע"ל) | |
