געז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חבשית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
געז
ግዕዝ
אזורים מקורה בצפון קרן אפריקה (אזור אתיופיה ואריתריאה). כיום משמשת כלשון קודש בלבד.
דוברים שפה ליטורגית
שפת אם אין
כתב כתב געז
משפחה

אפרו-אסיאתית

שמית
דרום שמית
אתיופית
צפון אתיופית
געז
לאום אתיופיהאתיופיה אתיופיה
מוסד אין
ראו גם שפהכתברשימת שפות
Ge'ez.svg
בערך זה מופיע גופן געז.

כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן געז במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, תוכלו לקבל עזרה כאן.

גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם אתיופית ואבשית), היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הספרות והכרוניקות של הקיסרות האתיופית עד המאה ה-19. געז היא אחת מ-7 השפות הראשונות בעולם שאליהן תורגם התנ"ך, ספרים חיצונים רבים כדוגמת ספר היובלים וספר חנוך השתמרו במלואם רק בשפה זו. השפה נכתבת בכתב געז, וממנה התפתחו השפות השמיות האתיופיות, בהן תיגרה, תיגרינית ואמהרית.

ספר תהילים בשפת הגעז

בשפת הגעז נכתבו ספרי קודש של המנהיגים הרוחניים[1].

השפה חדלה לשמש כלשון דיבור בראשית האלף השני, והוחלפה בהדרגה על ידי האמהרית כשפת האימפריה האתיופית למן המאה ה-13 עת עליית שושלת הקיסרים האמהרים מהשושלת הסולומונית . כיום השפה היא בשימוש ליטורגי בלבד ומשמשת את הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הכנסייה האריתראית וביתא ישראל.[2]

קטע מספר בראשית כתוב בגעז

מורפולוגיה

שמות עצם

לשמות העצם בגעז שני מינים דקדוקיים, זכר ונקבה. צורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת הסיומת "-ת" לצורה הזכר. לשם העצם בגעז שתי צורות מספר: יחיד ורבים. צורת הרבים (לשני המינים) נוצרת על ידי הוספת הסיומת "-ָת" בסוף המילה ("עָמֵת" - שנה, "עָמַתָת" - שנים), או על ידי ריבוי פנימי ("לֶבֶּס" - בגד, "אַלְבָּס" - בגדים).

הטיות

מספר גוף כינוי גוף נפרד סיומת גוף
לשם עצם לפועל
יחיד 1.זכר/נקבה אנא-אני -יא -ני
2. זכר אנתא-אתה -כה
2. נקבה אנתי-את -כי
3. זכר וואתו-הוא -(ה)ו
3. נקבה ייאתי-היא -(ה)א
רבים 1.זכר/נקבה נחנה-אנחנו -נה
2. זכר אנתאמו-אתם -כמו
2. נקבה אנתן-אתן -כן
3. זכר וואתומו / אמונתו-הם -(ה)אומו
3. נקבה וואתון / אמאנתו-הן -(ה)ון

לדוגמה: "סְעְרְת" - שערה, "סְעְרְתוּ" - שערתוֹ, "סְעְרְתְככה" - שערך, "סְעְרְתוֹמוּ" - שערם, "סערתכמו" - שערכם, "סערתה" - שערה, "סערתכי" - שערך, "סערתון" - שערן, "סערתכן" - שערכן\ "סערתייה" - שערי, "סערתנה" - שערנו.

כתיבת געז והגייתה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כתב געז

לשם ההשוואה מוצג גם הכתב העברי הקדום יחד עם תעתיק לעברית של הכתב הסבאי:

ה ל ח מ ש ר ס ק ב ת ח' נ א כ ו ע ד' י ד ג ט פ' צ ז' פ
(רפה)
פּ
(דגושה)
כתב שבאי Himjar ha.PNG Himjar lam.PNG Himjar ha2.PNG Himjar mim.PNG Himjar shin.PNG Himjar ra.PNG Himjar za.PNG Himjar qaf.PNG Himjar ba.PNG Himjar ta2.PNG Himjar kha.PNG Himjar nun.PNG Himjar alif.PNG Himjar kaf.PNG Himjar wa.PNG Himjar ajin.PNG Himjar dhal.PNG Himjar ja.PNG Himjar dal.PNG Himjar djim.PNG Himjar ta1.PNG       Himjar sad.PNG Himjar za2.PNG Himjar fa.PNG
כתב עברי קדום הא - He למד - Lamedh חית - Heth ממ - Mem שין - Sin ריש - Res סמך - Samekh קוף - Qoph בית - Beth תו - Taw נון - Nun אלף - Aleph כף - Kaph וו - Waw עין - Ayin יוד - Yodh דלת - Daleth גימל - Gimel טית - Teth צדי - Sade פה - Pe
כתב הגעז האתיופי

מפני שהשפה חדלה מלשמש כשפת דיבור כבר בסוף האלף הראשון לספירה, הגיית העיצורים הבאים אינה ברורה: ሠ ו-ሰ שניהם מבוטאים כיום כ-ס', ፀ ו- ጸ שניהם מבוטאים כ-צ', וכן ሀ ו-ኀ ששניהם מבוטאים כיום כ-ה'.

האותיות ፐ (פ דגושה) ו-ጰ (פ שמבוטאת בשפתיים) הן זרות[3] לשפת הגעז, ולמעשה הושאלו מהיוונית, שבתקופה האקסומית הייתה השפה הבינלאומית והשתמשו בה (לעיתים בשילוב געז) לטביעת מטבעות הממלכה החל מהמאה ה-3, או, בשלב יותר מאוחר, בתרגום כתבי הקודש מיוונית.

עיצורים

תחביר

שם העצם

ריבוי פנימי

תבניות ריבוי[4] ‏ (C=Consonant, V=Vowel)
תבנית\צורה יחיד משמעות\תרגום רבים
āCCāC
לְבְס 'בגד' אָלְבָס
פרס 'סוס' אָפְרָס
בֶת 'בית' אָבְיָת
צוֹם 'צום' אָצְווָם
סְם 'שם' אָסְמָת
āCCuC
אָדְג 'חמור' אָדוּג
הָגֵר 'ארץ' אָהְגוּר
āCCəCt
רְאְס 'ראש' אָרְאְסְת
גבר 'עבד' אָגָבְרְת
āCāCə(t)
בֵג 'כבש' אָבָג
גָנֵן 'שד' אָגָנְנְת
CVCaC
אְזְן 'אוזן' אְזָן
אְגְר 'רגל' אְגָר
CVCaw
אְד 'יד' אְדָווּ
אָבּ 'אבא' אָבָּווּ
אְחְווּ 'אח' אָחָווּ
ריבוי בשמות עצם בעלי שורש מרובע.[4] ‏ (C=Consonant, V=Vowel)
תבנית\צורה יחיד משמעות\תרגום רבים
CaCāCəC(t)
דְנְגְל 'בתולה' דֵנָגְל
מֵסְפְן 'נסיך' מֵסָפְנְת
כּוֹכֵּב 'כוכב' כֵּווָכְּבְת
קֵסִיס 'כהן' קֵסָווּסְת

ביטוי יחסי

מבנה המשפט

שלילה

צורת השלילה בגעז, בדומה לעברית, נעשית באמצעות הוספת התחילית אי(ኢ) לפני המילה, לדוגמה: ኢትቅትል - אִי-תְקְתְל "לא תרצח".

היסטוריה וספרות

העדות הראשונה לכתב בשפה זו היא באובליסק מהמאה הרביעית. קיימות גם מנוסקריפטים מהמאה ה-5 או ה-6 בנושאים דתיים. במאה ה-17 בשפה זו נכתבה על ידי זרע יעקב מסה בעלת היבטים פילוסופיים. [5]

גטאצ'ו היילה הוא בין החוקרים הבולטים של השפה.

דוגמה

מספר בראשית, פרק א', פסוק א':

በቀዳሚ ፡ ገብረ ፡ እግዚአብሔር ፡ ሰማየ ፡ ወምድረ ።(2 ወምድርሰ ፡ ኢታስተርኢ ፡ ወኢኮነት ፡ ድሉተ ፡ ወጽልመት ፡ መልዕልተ ፡ ቀላይ ፡ ወመንፈሰ ፡ እግዚአብሔር ፡ ይጼልል ፡ መልዕልተ ፡ ማይ

א) בֵקֵדָמִי גֵבְּרֵה אְגְזִיאָבְּחֶר סֵמָיֵה ווֹ-מְדְרֵ ב) ווֹ-מְדְרְס אִי-תָסְתֵרְאִי ווֹאִי-כוֹנֵת דְלוּתֵ ווֹ-צְלְמֵת מֵלְעְלְתֵה קֵלָי; ווֹ-מֵנְפֵסֵה אְגְזִיאָבְּחֶר יְצֶלְלְ מֵלְעְלְתֵה מָיִי

א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱ-לֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא געז בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ חנן גרינווד, ‏בעקבות הספר האבוד: בני הדודים שנסעו לאתיופיה להחזיר ספר תפילות עתיק, באתר ישראל היום, 1 ביוני 2022
  2. ^ קבוצת קסים שרה תפילה לסיום צום יום הכיפורים בשפה געז, מקליט שמחה ארום, ירושלים, 1986.
  3. ^ האות ጰ היא למעשה גרסה מאוחרת של האות ጸ בהוספת קו בחלק העליון של האות, בדומה לאותיות (ד) ደ (שבהוספת קו עליון נהייתה ל-ጀ(ג')) ודומיהן, שנוצרו בתקופה מאוחרת יותר לשימוש האמהרית והתיגרינית ולא היו קיימות בגעז.
  4. ^ 4.0 4.1 Gene Gragg, 2008. "The Ancient Languages of Mesopotamia, Egypt and Aksum". Cambridge University Press. Roger D. Woodard Ed.
  5. ^ סטיבן קפלן ומליי מולוגטה, תרגומי מקרא לגעז - חקשרים יהודיים ונוצריים
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0