מטבע אקסומי
מטבע אקסומי היה המטבע היחידי שנוצר באפריקה ללא שליטה ישירה של תרבות חיצונית כדוגמת הרומאים או היוונים. הטבעתו החלה מאמצע התקופה האקסומית, סביב 270 לספירה, תחת המלך אינדוביס. ופסקה עם היחלשותה של הממלכה במחצית הראשונה של המאה השביעית . לאחר ממלכת אקסום לא הייתה מדינה אפריקאית, שמדרום לסהרה, שטבעה מטבעות עד סולטנות קילווה במאה העשירית[1].
המטבע האקסומי שימש ככלי תעמולה בהפגנת עושרה של הממלכה, וכן קידם את הדת הלאומית (תחילה את הפוליתאיזם ומאוחר יותר את הנצרות האתיופית האורתודוקסית, וכן את הסחר בים האדום[2]. עקב דלות העבודות הארכאולוגיות באזור, למטבעות היה ערך רב גם בקביעת סדר כרונולוגי אמין של מלכי אקסום[3].
מקור
תקופת טרום המטבע
הנפקת מטבעות מוטבעים החלה רק בסביבות 270 לספירה, עם תחילת שלטונו של אינדוביס. ייתכן ונעשה שימוש במטבעות מתכת באקסום מאות שנים לפני הקמת מרכזי ההטבעה. השיוט סביב הים האריתראי מציין כי מדינת אקסיום ייבאה פליז עבור קישוטים וכדפי מתכת בעלי ערך מסחרי, בדומה לכסף. חלק מהפליז יובא לשימושם של זרים אריתראים שהתגוררו באזור. ניתן לשער כי ראשוני מלכי אקסום, הממוקמת על מי הסחר הבינלאומי של הים האדום, זיהו את חשיבותו של מטבע מסודר בהקלה על הסחר המקומי והבינלאומי[4].
השפעות
מטבעות אקסומים היו בעלי עיצוב וצורה מקוריים לאזור, אולם נמצאו השפעות חיצוניות על השימוש במטבעות. בזמן הטבעות המטבעות אקסום כבר קיימה יחסי מסחר נרחבים עם הרומאים בים האדום. וכן לבטח היו השפעות מאימפריית קושאן ואיראן. עדות לכך היא בהימצאותם של מטבעות מקושאן, רומא וחמיר בערים אקסומיות גדולות, למרות שאלה נמצאו בכמויות קטנות המעידות על זרימת מט"ח מוגבלת[5].
מקור החומרים
זהב
נראה כי הזהב נרכש ממספר מקורות. ייתכן והוא הגיע מ "סאסו" שבדרום סודאן. וכן במקורות בדרום אתיופיה כדוגמת ממלכת אינאריה הקדומה, להם תיעוד מכתביהם של קוסמס אינדיקופלאוסטס מהמאה ה-6 ו- ג'יימס ברוס מהמאה ה-18. ייתכן והזהב הגיע גם ממקורות צפוניים יותר כאזור גוג'ם, ובאזור בו נמצאת היום אריתריאה, למרות ששתי האחרונות פחות בטוחות[6].
כסף
בעוד שמקורות מקומיים של זהב תועדו במהלך עידן אקסום, נראה שהכסף היה נדיר יותר. ניתן ללמוד זאת מהיעדר אזכור למכרות כסף באזור עד למאות ה-15 וה-16. למרות שהכסף יובא, כפי שתועד בשיוט סביב הים האריתראי[7] ובשל נדירותו ניתנה לו עליונות במסחר המקומי. אולם נדירותו עומדת בספק היות שנמצאו מטבעות כסף רבים המשובצים בזהב כדי להגדיל את ערכם. אם כסף היה כה נדיר, אזי יבואו היה אמור להיות עיקרי ולא היה צורך בשיבוצו בזהב על מנת להגדיל את ערכו.
ייתכן וייצרו כסף על ידי סגסוגת אלקטרום שלעיתים התרחשה באופן טבעי. וכן נראה שנחושת וארד לא היו בנמצא באדמת האימפריה ולכן יובאו גם כן[6].
ערך
למרות שמטבעות הזהב היו בעלי הערך הגבוה ביותר, ואחריהם הכסף ולבסוף הארד, לא ידוע מה היחס הערכי שהיה בין השלושה. אספקת הזהב נשלטה על ידי המדינה, וכך גם מתכות יקרות אחרות. דבר שאיפשר להם להבטיח את השימוש במטבע שייצרו[8].
איכות מטבעות אקסום נשלטה מקרוב על ידי המדינה. כתוצאה מכך המטבעות היו בעלי דרגת טוהר גבוהה. לדוגמה, דרגת הטוהר הנמוכה ביותר שתועדה לזהב של עד כה הייתה 90%[9] .
מטבעות קדומים שקלו קרוב מאד למשקל התאורטי שלהם, וחלקם אף מעבר למשקל זה[10]. אולם משקל המטבעות נטה לרדת לאורך הזמן[3][9]. למרות הירידה במשקל, טוהר הזהב נשמר במידה רבה, גם על ידי המלכים לאחר מכן. השפע היחסי של מטבעות באקסום מצביע כי כנראה שהייתה להם גישה לכמויות גדולים של זהב[11][9].
עיצוב
רוב המטבעות היו בעלי כיתוב ביוונית מכיוון שמרבית המסחר היה עם ה"אוריינט היווני". בשלב מאוחר יותר השתמשו בגעז - שפתם של תושבי אקסום. ייתכן והדבר מצביע על ירידה בסחר הבינלאומי עם רומא והודו.
בצד בעל ציור הפנים שעל המטבע, הופיעה באופן קבוע דמותו של המלך. לרוב בפרופיל, כשלראשו קסדה, כתר, או בד המכסה את ראשו. בחזית הבד היו איורים של קפלים, קרניים או שמש.
ברוב המטבעות הופיע הטקסט ביוונית "מלך אקסום" או "המלך של האקסומים"[8]. יחד עם זאת מטבעות רבים נטבעו בעילום שם (או לאחר מותו של המלך) במיוחד במהלך המאה החמישית[3].
המטבעות כללו כינויים כמו "האחד" או "הוא אשר" בנוסף לשמו הפרטי של המלך. והטקסט היווני שולב עם איורים געזיים, אך היה השפה היחידה שהייתה על מטבעות הזהב. מלבד במטבעותיהם של ווזבה ומהדיס. במהלך הזמן, השימוש ביוונית שהייתה על מטבעות הזהב, הכסף והארד פחת. דבר המעיד על ירידתה של אימפריית אקסום. ועם תחילת שלטונו של מהדיס, הגעז החליפה בהדרגה את היוונית[9].
מוטו
המטבעות השתמשו במספר מוטואים לאורך כל התקופה בה נטבעו. החל מתחילת המאה הרביעית בה מרבית מטבעות הברונזה היו אנונימיים וכללו את הכיתוב: הקיסר, "המלך". שהוטבעו על ידי המלך עזנה או אחד מיורשיו. וכן הוטבעה ביוונית הסיסמה "הלוואי שזה יספק את העם" ותחת המלך כַּלב, נכתב "הלוואי שזה יספק את העיר". סיסמאות דומות היו בשימושם של מלכים אחרים. על מטבעות מן המאה השביעית של הקיסר ארמה נכתב: "תנו לאנשים להיות שמחים"[12].
אינדוביס
ערך מורחב – אינדוביס, מלך אקסום
אינדוביס היה המלך האקסומי הראשון שידוע כי הטביע מטבעות זהב שהתמקדו בדמותו בפנים ובגב המטבע. במטבע הופיעו חלקו העליון של חזהו וראשו בפרופיל, כשהוא עוטה על ראשו בד מלכותי ותכשיטים, בנוסף לכתב בו מופיע שמו.
אינדוביס הדגיש את דתו בעזרת שימוש בסמל הטרום נוצרי של הדיסק והסהר שהיוו כלי תעמולתי עבורו (בנוסף לכלי התעמולתי שהמטבעות כבר היו). מוטיב נוסף שהמשיך גם במטבעות הבאים, היו זוג ענפי שעורה או חיטה סביב ראשו המופיע בפרופיל. ייתכן ואלה סמלי אקסום[2]
אפילאס
- ערך מורחב – אפילאס, מלך אקסום
בעוד שבמטבעותיהם של אינדוביס והאחרים ישנו בד המכסה את ראשם של המלכים. מטבעותיו של אפילאס הראו אותו עם כתר גבוה מעל לבד. עם קשתות תומכות בקומפוזיציה לא מזוהה. וכן היו בהם סמלים נוספים של מלוכה. כגון חנית, ענף עם פירות יער ותכשיטים נוספים כגון קמיעות וצמידים. חידוש נוסף של אפילאס היה שהחליף את מיקום דמותו לצד האחורי של המטבע, חידוש שפסק לאחר מותו[13].
אפילאס הציג מספר סטנדרטים חדשים ושונים לשלושת המתכות. חלקם שרדו לאורך המאה השביעית, בעוד שאחרים הסתיימו עם סיום שלטונו. מטבעות הזהב החדשים שלו הפכו למטבעות בשיבוץ זהב במרכזם. הדבר נעשה על מנת לייצר רווחים מהמטבעות, היות שהזהב האקסומי היה טהור במיוחד.
משקל המטבעות
מטבעות זהב
מטבעות הזהב שקלו בממוצע 2.5-2.8 גרם. בקוטר 15-21 מילימטר בתחילת הנפקתם בסביבות 270-300 לספירה. מה שהופך אותם למחצית מגודלו של מטבע ה"אוריוס" (aureus) הרומי ששקל 4.62-6.51 גרם בתקופתו של פרובוס. המטבעות שהונפקו על ידי הקיסר ישראל, שקלו 1.5 גרם והיו בקוטר של 17מילימטר.
מטבעות כסף
מטבעות אינוביס שקלו 2.11-2.5 גרם שהם כמחצית ממשקל המטבעות הרומיות של אותה התקופה ששקלו 3.4-4.5 גרם. כאשר דנאריוס מתחילת המאה ה-3 שקל 2.5-3.00 גרם, והכיל 52% או פחות, של כסף. אולם מטבעות אקסום היו כמעט כסף טהור.
מקור גודל המטבעות
מרבית מטבעות הארד והכסף נמצאו באזור אקסום. מעטים נמצאו ב חבל יהודה, מרואה ומצרים. מבחינת עוביים וצורתם, הם מבוססים על גודלם של המטבעות הרומיותאס וססטרטיוס.
מסחר
בתקופת הטבעות המטבעות באקסום, למדינה כבר הייתה היסטורית סחר ארוכה עם יוון, רומא, האימפריה הפרסית והודו. העובדה כי הוטבעו המטבעות התקופה מאוחרת כל כך היא מפתיעה מעט וניתן לייחסה להיעדר פיתוח כלכלי הנדרש כדי שהמטבעות יתקבלו[1].
רוב מטבעות אקסום התגלו במרכזי המסחר הגדולים ומעטים מאד נמצאו בכפרים נידחים, שם הסחר נעשה באמצעות סחר חליפין שלא מבוסס על מטבעות[5]. למעשה, רוב המוטיבציה ליצירת המטבעות נעשתה עבור מסחר עם שוקי חוץ, כפי שמעידה השפה היוונית שעל המטבעות.
יתרה מכך, נראה כי מטבעות הזהב יועדו לסחר מחוץ לממלכה, ומטבעות הנחושת והכסף הופצו בתחומי האימפריה. כך במטבעות זהב נכתב "מלך אקסום" ובשאר המטבעות "המלך"- היות שלתושבי אקסום אין צורך לציין כי זהו מלכם.
שימוש בינלאומי במטבעות אקסום החל כבר מתקופתו של עזנה. ואף מטבעות של אפילאס נמצאו בהודו[14] .
ירידת ערך המטבע
במהלך המאה השביעית, החל לדעוך כוחה של אקסום. והחברה האתיופית החלה לנוע פנימה אל עבר אזור הרמה האתיופית. במהלך התנועה פנימה, אזורי החוף הפכו לפריפריה (כדוגמת העיר "אדוליס", שהייתה בעבר העיר השנייה של אקסום). המטבעות המשיכו להיות במחזור המסחר, אולם הוגבלו לאזורים מקומיים יותר כדוגמת: נוביה, דרום חצי האי ערב וקרן אפריקה.
ארכאולוגיה
בשל אופיין של המטבעות (למשל מעניקים שמות למלכים), הם הפכו לחיוניים בבניית הכרונולוגיה של מלכי אקסום. ההערכה היא כי כ-98% משרידי הממלכה לא נתגלו. באמצעות ניתוח של מספר המטבעות שהופקו וסגנונם, ארכאולוגים הצליחו לבנות כרונולוגיה של מלכי אקסום עד לשלהי המאה השביעית. מתוך 20 מלכי אקסום, הכתובים מאשרים את קיומם של עזנה וכלב, בלבד. שניהם היו מלכים מפורסמים במיוחד בתקופה בה הממלכה שגשגה באופן חריג[15].
מטבעות רבים נמצאו באזורי צפון אתיופיה ואריתריאה (באזור מרכז הממלכה האקסומית). ואף מספר רב יותר של מטבעות נמצאו באזור קרן אפריקה וחצי האי ערב. וכן נמצאו מטמוני מטבעות שייתכן והם מתקופתו של כלב, ששימשו תשלום לחיילים שהחזיקו באזור תחת השלטון האקסומי.
מלבד אזורים אילו, המטבעות נמצאו באזורים מרוחקים כדוגמת ישראל, מרואה, מצרים והודו. מטבעות כסף ונחושת נמצאו בעיקר באקסום.
בנוסף לעדויות ההיסטוריות, השימוש בגעז שעל המטבעות מספק מידע רב בעל ערך לשוני נדיר. השינויים בהגייה של שפת הגעז, מופיעים בניקוד שעל המטבעות, ניקוד המשפיע על ההגייה. היות שהגעז היא שפת אבג'ד בה אין סימנים מיוחדים לציון תנועות, אלא כל הסימנים משמשים לסימון עיצורים. בדומה לשפות השמייות העתיקות, העברית והערבית. השינויים שעל המטבעות איפשרו לבלשנים לנתח את שינויי ההגייה שנוצרו עם הזמן, שינויים שאין להם תיעוד בשפות הדומות האחרות[15].
מטבעות מלכי אקסום בסדר כרונולוגי
| מלך | תאריך לספירה | הערה | מטבעות |
|---|---|---|---|
| אינדוביס | 270–300 | המטבע הראשון שנטבע בכסף וזהב, האגדות כתובות ביוונית | 
|
| אפילאס | 310 |
| |
| ווזאבה | 310 | המטבעות הראשונים עם כיתוב בגעז | 
|
| אוסאנאס | 325 | 
| |
| עזנה | 350 | השליט הנוצרי הראשון הוביל קמפיינים רבים |
|
| מהדיס | 360 | 
| |
| אוזאבס | 390 | 
| |
| און | 400 | 
| |
| אבנה | 450 |
| |
| נאזול | 450 | 
| |
| אוסאס | 500 | 
| |
| כלב | 520 | כבש חלק מארצות ערב הדרומיים | 
|
| אלה אמידאס | 550 | ||
| וואזנה | 550 | 
| |
| וואזב | 550 | 
| |
| לואל | 550 | 
| |
| הטאז | 575 | 
| |
| סייפו | 577 | ||
| ישראל | 590 | 
| |
| גארסאם | 600 | 
| |
| ארמה | 614 | 
| |
| אסחאמה אבן אבג'אר | נפטר בשנת 630 |
קישורים חיצוניים
- Stuart Munro-Hay Aksum An African Civilisation of Late Antiquity (באנגלית)
- תמונות של מטבעות אקסום, באתר מסד נתונים של מטבעות המזרח (באנגלית)
- המטבע האקסומי, באתר ההיסטוריה של אתיופיה (באנגלית)
- מוזיאון אקסום (באיטלקית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Munro-Hay, Aksum An African Civilisation of Late Antiquity. Edinburgh: University Press, 1991, pp. 150. (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 Munro-Hay, Aksum, pp. 155.
- ^ 3.0 3.1 3.2 Wolfgang, "Coinage" in Siegbert, ed. Encyclopaedia, p. 767.
- ^ Munro-Hay, Aksum, pp. 151.
- ^ 5.0 5.1 Munro-Hay, Aksum, pp. 152
- ^ 6.0 6.1 Munro-Hay, Aksum, pp.143
- ^ Munro-Hay, Aksum, pp.145
- ^ 8.0 8.1 Munro-Hays, Aksum, pp. 154.
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 Munro-Hay, Aksum, pp.159.
- ^ Munro-Hay, Aksum, pp. 158.
- ^ Obelisk, new finds unleash debate in Ethiopia. The Seattle Times Online. 28 December 2005
- ^ Sergew Hable Selassie, Ancient and Medieval Ethiopian History to 1270. United Printers: Addis Ababa, Ethiopia, 1972, p. 190.
- ^ Munro-Hay, Aksum, pp.156.
- ^ Paul B. Henze, Layers of Time: A History of Ethiopia (New York: Palgrave, 2000), p. 31 n.18.
- ^ 15.0 15.1 Hahn, Wolfgang, "Coinage" in von Uhlig, Siegbert, ed., Encyclopaedia Aethiopica: A-C. Wiesbaden:Harrassowitz Verlag, 2003. p.768.