זרובבל הורביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זרובבל הורביץ
Zerubavel Horowitz.jpg
לידה 1924
ז'ז'מר, ליטא ליטאליטא
נהרג 27 במרץ 1948 (בגיל 24 בערך)
שיירת נבי דניאל
תאריך עלייה 1933
השתייכות הבריגדה היהודיתהבריגדה היהודית הבריגדה היהודית
Palmach.svg פלמ"ח
תקופת הפעילות 19401948 (כ־8 שנים)
דרגה סגןסגן
תפקידים בשירות
מלווה שיירה
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאותמלחמת העצמאות
עיטורים
אות גיבור ישראלאות גיבור ישראל

זרובבל הורביץ (1924 - 27 במרץ 1948) היה לוחם הפלמ"ח, שעוטר באות גיבור ישראל לאחר מותו בקרב בלווי שיירת נבי דניאל בחודש מרץ 1948.

ביוגרפיה

זרובבל הורביץ נולד בחודש תשרי תרפ"ד (1923) להוריו, חנה־בתיה ושלמה הלוי־הורביץ, בעיירה ז'ז'מר בליטא. אביו היה בר-אוריין, עסק בהוראת התנ"ך והשפה העברית, חינך את בניו ברוח ציונית-סוציאליסטית והפיח בלִבם את הלהט לארץ ישראל העובדת. כשהיה בן 9 עלו הוריו לארץ ישראל וזרובבל התגורר אצל אחיו בקיבוץ תל יוסף, שם למד בבית הספר המשותף. בגיל 16 כשהרגיש שלא יכול ללמוד עוד עזב את לימודיו התגייס לפלמ"ח והתנדב לבריגדה העברית בצבא הבריטי, ושירת בה כשנה וחצי. לאחר תום מלחמת העולם השנייה, שב למשק, שם כינוהו חבריו "בבל", ועבד בחקלאות. התחתן וכשהתלקחו קרבות מלחמת העצמאות, היה מראשוני הנחלצים למערכה ותפקידו היה להיות אחד ממלווי השיירות במסגרת הגדוד השישי ("ירושלים") של חטיבת הראל.

שיירת נבי דניאל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שיירת נבי דניאל

תפקידו בשיירה היה לפקד על המשוריין "פורץ המחסומים" של השיירה. המשוריין הראשון מילא את תפקידו כיאות כשפינה מהכביש מחסום אחר מחסום. בקרבת בריכות שלמה, במבואות בית לחם, נתקל פורץ המחסומים במחסום השביעי, שאותו לא הצליח לפרוץ, מחסום זה היה הגדול ביותר. לאחר ניסיונות רבים תחת אש כבדה התדרדר המשוריין אל התעלה שבצד הכביש, המשוריינים האחרים שנסוגו, היו במרחק 200 מטר מאחורי המשוריין הראשון.

מפקד השיירה, מג"ד הפלמ"ח צבי זמיר, הורה לכל הנהגים המסוגלים לעשות זאת, לחזור לגוש עציון. עשר מכוניות הצליחו להסתובב ואספו אנשים ממכוניות פגועות. בדרך היה עליהם לפרוץ מחסומים שהוקמו בינתיים בין השיירה לבן הגוש. מפקד השיירה עצמו היה בין החוזרים לגוש, והפיקוד על 41 הרכבים הנותרים עבר למפקד מחלקה מהפלמ"ח אריה טפר שמהר מאד נסוג עם כל אנשי השיירה למבנה קבר נבי דניאל שם שהו כיממה עד שהבריטים חילצו אותם.

באותו זמן נעשו ניסיונות לחלץ את הלוחמים בפורץ המחסומים ומשוריין נשלח לשם כדי להוציא אותם. אולם הכפריים הערבים ירו אש חזקה לשטח שהפריד בין הפורץ לבין המשוריין שניסה לחלצו והמשוריין המחלץ שב לאחור. המשוריין המחלץ נשאר במרחק של מאתיים מטר מהפורץ כדי לחפות עליו, בתקווה שעם חשיכה אפשר יהיה להגיע אליו.

בינתיים בתוך המשוריין הפורץ ישבו הלוחמים כשרובם פצועים. אלו מתוכם שפצעיהם היו קלים, עמדו בתצפית והמשיכו לירות על כוחות הערבים הכפריים שניסו להתקרב. המשוריין החל להעלות אדים, והפצועים שכבו ושתקו. בשעה שש וחצי בערב הכוחות הערבים הכפריים היו כבר קרובים ביותר. בקבוקי תבערה יודו לעבר המשוריין, שהחל לבעור. זרובבל ואיתו אחד הלוחמים, ניסו לכבות את האש שאחזה ברכב, ללא הצלחה. זרובבל לחץ על הלוחמים שיכולים לנסות לברוח ולהינצל. כשנדרש גם הוא לברוח מפני שלא היה פצוע, לא הסכים ונשאר לחפות על הבורחים. שלושה לוחמים יצאו בחיפויו של זרובבל לתוך תעלה בצד הכביש. הלוחמים הצליחו להגיע מאוחר יותר חזרה לגוש. לאחר שיצאו, מילכד זרובבל את המשוריין. כשהכוחות הערביים התקרבו מאד ופתחו את דלת המשוריין פוצץ זרובבל עליו ועל הפצועים את המשוריין. פיצוצו שהחריד את הסביבה כולה, הפיל חללים רבים בקרב הערבים הכפריים שהקיפו את המשוריין.

על מעשה זה זכה באות גיבור ישראל. הוא נטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים בתאריך כ' באדר ב' תש"ח (31 במרץ 1948) לאחר תום המלחמה הועברו שרידיו להר הרצל בכ"ג בחשוון תש"י (15 בנובמבר 1949) והוענקה לו דרגת סגן.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0