משה דרימר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה דרימר
משה דרימר
משה דרימר
משה דרימר
לידה 27 במרץ 1947
שליץ, אזורי הכיבוש בגרמניה
נהרג 9 ביוני 1967 (בגיל 20)
תאריך עלייה 1947
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה טוראי ראשוןטוראי ראשון
תפקידים בשירות
לוחם בחטיבת גולני
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
עיטורים
עיטור הגבורהעיטור הגבורה

משה דרימר (27 במרץ 19479 ביוני 1967) היה לוחם בחטיבת גולני שנהרג במלחמת ששת הימים. על לחימתו בקרב תל פאחר במלחמה זו קיבל את עיטור הגבורה.

ביוגרפיה

דרימר נולד בשליץ בגרמניה לברכה ושמואל, ניצולי שואה ממחנה הריכוז אושוויץ. כשהיה בן 4 חודשים עלה עם הוריו לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ מסדה בעמק הירדן. בשנת 1950 עברה המשפחה להשתקע ברחובות.

בילדותו למד בבית הספר העממי על שם ויצמן והיה חבר בתנועת השומר הצעיר. כשהיה בן 14 נשלח ללמוד בעליית הנוער בקיבוץ רבדים שם קיבל את השכלתו התיכונית.

דרימר גויס לצה"ל במאי 1965 והוצב בגדוד 12 (גדוד ברק) בחטיבת גולני, בתפקיד חבלן וסייר ואיש המחלקה המיוחדת של הפלוגה המסייעת.

במהלך שירותו הצבאי פרצה מלחמת ששת הימים. דרימר השתתף בכיבוש ג'נין ועם סיומו עלה לרמת הגולן ביום שישי ב-9 ביוני 1967, והשתתף בקרב שנערך בתל פאחר, ביום הרביעי לקרבות, בו שימש חבלן ומקלען הסיפון ליד נהג הזחל"ם.

בתיאור המעשה נכתב:

ביום ה-9 ביוני 1967, במוצב תל-פחר, נפגע הזחל"ם בו נסע טור' משה דרימר ז"ל, פגיעה ישירה והחל לבעור. המפקד הורה לנטוש את ה-זחל"ם. טור' משה דרימר ז"ל המשיך להפעיל את המקלע מתוך ה-זחל"ם הבוער, כדי לחפות על חבריו, על אף שקיבל פקודה לנטוש את הזחל"ם. הוא המשיך במתן חיפוי אש עד אשר נשרף בלהבות הזחל"ם.

על פעולותיו בקרב תל פאחר עוטר דרימר לאחר מותו בעיטור הגבורה על ידי שר הביטחון משה דיין.

דרימר נקבר תחילה בבית הקברות הצבאי בעפולה, ולאחר זמן מה הועבר לבית הקברות הצבאי ברחובות. לאחר מותו נפתח על שמו "מדור הגבורה" בספריית בית הספר בו למד ברחובות, וכן גן ציבורי לא הרחק מביתו הראשון ברחובות.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38959002משה דרימר