שלמה ניצני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה ניצני
שלמה ניצני בקורס קצינים, 1957
שלמה ניצני בקורס קצינים, 1957
לידה 1936
כפר חיטים
פטירה 6 באוקטובר 2012 (בגיל 76 בערך)
כינוי מוני
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה סגן-אלוף  סגן-אלוף
פעולות ומבצעים
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור הגבורה עיטור הגבורה
עיטור המופת עיטור המופת

שלמה (מוני) ניצני (19366 באוקטובר 2012) היה סגן-אלוף במילואים בחיל השריון, אחד משני אישים שעוטרו בעיטור הגבורה ובעיטור המופת[1].

ביוגרפיה

ניצני גדל במושב כפר חיטים למשפחה שעלתה מבולגריה. למד מכונאות חקלאית ב"רופין", ובשנת 1955 התגייס לנח"ל, שם עבר קורס מ"כים והיה מראשוני הנח"ל המוצנח.

במבצע קדש היה סמל מחלקה ומפקד זחל"ם. בקרב במעבר המיתלה היה בשלהי שיירה שנקלעה למארב על סף תהום. תחת אש כבדה ומטחי רימונים ובהיעדר דרך המשך, פינה את חבריו הפצועים למחסה תוך איסוף כלי הנשק שלהם לשם השבת אש. תחת חיפוי מחבריו לכוח עשה את דרכו אל הליווי הרפואי של השיירה והביא אל מקום המחסה ציוד רפואי. בהמשך קרבות הירי עשה דרכו בין מטחי הירי אל הטנדרים המצריים הנטושים בקרבת מקום והביא לו ולשני חבריו שנותרו ללחום ארגזי תחמושת נוספים. בהמשך הקרב חיפה על כוח פינוי הפצועים בפיקודו של דן זיו. ביום קרבות זה נפגע בצווארו מרסיס כדור. על פעולותיו אלה עוטר בצל"ש רמטכ"ל, אשר הומר לימים בעיטור הגבורה ובו נכתב:

בשעת הפעולה במיצרים, במסגרת "מבצע קדש" נפתחה אש חזקה על ה-זחל"ם בו פיקד סמל שלמה ניצני. נהג ה-זחל"ם נהרג מיד. סמל שלמה ניצני לקח את הגה ה-זחל"ם ובאש החזקה נסע קדימה, חילץ מספר פצועים שנפלו מ-זחל"ם שנסע לפניו, העלה את הפצועים ל-זחל"ם וכל זאת תחת אש כבדה של האויב. לאחר מכן הפעיל מספר כלי נשק, שהיו בידי הפצועים, נגד עמדות האויב ושיתק אותן. על-ידי פעולה זאת הציל חיי פצועים, וחיי חיילי יחידתו.

לאחר המלחמה עבר ניצני קורס קצינים. הוא השתחרר מצה"ל, נישא לזוהר מיכאל, ולזוג נולדו בן ובת.

לאחר תקופה מחוץ לשירות הצבאי נקרא ניצני להתגייס ולהדריך את מייסדי צבא קונגו. על פעילותו במשך שנתיים באפריקה זכה באות הגבורה המקומי, העיטור הגבוה ביותר במדינה/

במלחמת ששת הימים, הוא חזר לישראל והצטרף לגדוד 50 בלחימה ברמת הגולן. בשנים אלה היה בדרגת סגן-אלוף ועבר הסבה לחיל השריון, הוכשר כמפקד טנק ובשנת 1972 הוצב כמפקד גדוד 79 של חטיבה 401.

במלחמת יום הכיפורים פיקד על הגדוד. שלושה ימים לפני פרוץ המלחמה, בניגוד להערכות המודיעין, הוא אמר לפקודיו כי הוא מאמין שעומדת לפרוץ מלחמה, והורה להם להיערך למלחמה, ובכך הציל את חיי חיילי הגדוד מהתקפת חיל האוויר המצרי בפתיחת המלחמה.[2] במלחמה הוא לחם בגזרת איסמעיליה תוך הקפדה על חילוץ הנפגעים הרבים. במהלך הלחימה חדרו רסיסי רסיק אוויר את הקסדה שחבש ופגעו בו אנושות. לאחר המלחמה הוענק לניצני עיטור המופת:

ביום 6 באוקטובר 1973 פיקד סא"ל שלמה ניצני על גדוד-טנקים, בגזרה שמול העיר איסמעיליה. הכוח שבפיקודו ביצע התקפות חוזרות-ונשנות על ראש-הגשר המצרי שבגזרה, ובכך שיבש ובלם את מאמץ-הצליחה המצרי. מספר הנפגעים של הכוח היה רב. סא"ל שלמה ניצני בעצמו שקד לחלץ את נפגעיו, על-אף האש הכבדה של האויב. הוא נפצע קשה תוך כדי קרבות הבלימה. כושר מנהיגותו, עמידתו האיתנה, אומץ-לבו וקור-רוחו נסכו ביטחון בקרב פקודיו וחיזקו את רוחם.

ניצני נותר נכה כתוצאה מהפציעה הקשה בראשו, אך הקים משק חקלאי עם אשתו. בשנים אלה נולד בנם הצעיר שסבל מנכות קשה עד לפטירתו בעשור הרביעי לחייו. קודם לכן נפטרה אשתו של ניצני, שחלתה בסרטן.

בשנת 2007 נישא בשנית לתלמה לין.

שלמה ניצני נפטר ב-6 באוקטובר 2012. נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. לקראת יום הזיכרון 2013 הונח דגלון על קברו של שלמה ניצני בידי הרמטכ"ל בני גנץ במסגרת "דגלון לנופל". הנחת דגלון זה עוררה סערה ציבורית מכיוון שהחלל האחרון שנקבר בהר הרצל היה יבגני טולוצ'קו, אך טולוצ'קו נקבר בחלקה המיועדת לחללים שיהדותם מוטלת בספק ואילו שלמה ניצני נקבר בחלקה המרכזית בהר.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25208035שלמה ניצני