הרמס 450
"זיק" – הרמס 450 של חיל האוויר הישראלי | |||||||
מאפיינים כלליים | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | כטמ"ם טקטי | ||||||
ארץ ייצור | ישראל | ||||||
יצרן | חץ הכסף | ||||||
צוות | 2 על הקרקע (טייס ומפעיל מערכות) | ||||||
משתמש ראשי |
ישראל חיל האוויר הישראלי | ||||||
משתמשים משניים | 12 צבאות זרים | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
|
הרמס 450 הוא כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם) טקטי לשהייה ממושכת המיועד לדרגי האוגדה והגיס לשימוש במשימות תקיפה, סיור ואיסוף מודיעין מתוצרת "חץ הכסף", חברה-בת של אלביט מערכות הישראלית. הוא הכטמ"ם השלישי בגודלו במשפחת כטמ"מי ההרמס של חץ הכסף, הכוללת גם את הרמס 90, הרמס 180, הרמס 900 והרמס 1500.
פיתוח
בעקבות ביטול פרויקט הלביא נשקל פיתוח חלופה בתעשייה האווירית – מטוס ללא טייס, חמוש, בעל מנוע סילון, שכונה "פגיון". חברת "חץ הכסף" הציעה בתחילת שנות ה-90 חלופה זולה יותר, של מל"טים קטנים שניתן לייצר בכמויות גדולות. חלופה זו, שכונתה "זיק", זכתה לתמיכתו של הרמטכ"ל, אהוד ברק, שקידם אותה מול ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין. חברת "חץ הכסף" נרכשה על ידי חברת אלביט (לימים אלביט מערכות), ובתחילת 1993 בחר רבין בחלופת ה"זיק".[1] אמצעי התקשורת דיווחו על קיום תחרות בין התעשייה האווירית לאלביט, אך נושא התחרות נשמר בסוד וכונה באמצעי התקשורת "הפרויקט המרכזי".[2]
בין השאר נועד ה"זיק" לשמש כאמצעי לתקיפה של שריון סורי במקרה שזה יתקוף שוב ברמת הגולן. באינתיפאדה השנייה שימש ה"זיק" לסיכולים ממוקדים ברצועת עזה לצד מסוקי הקרב מדגמי AH-1 קוברה ו-AH-64 אפאצ'י.
תיאור
ההרמס 450 יכול לשאת מטען ייעודי (מטע"ד) במשקל 150 ק"ג, ולשהות באוויר 20 שעות בגובה של עד 18,000 רגל. הוא מונע על ידי מנוע רוטרי יחיד מתוצרת UEL בעל 52 כוח סוס עם מדחף דוחף. ההרמס 450 כולל כנף עילית וזנב V והוא בעל מבנה קל שמיוצר מחומרים מרוכבים. הוא מצויד במערכות אוויוניקה ומכניקה יתירות, המגדילות את אמינותו.
אופן הטיסה העיקרי של המערכת הוא אוטונומי, ללא צורך בהטסה פעילה מצד מפעיל הכטמ"ם. קיימות גרסאות הממריאות ונוחתות אוטומטית. במהלך התעבורה אל אזור המשימה וביצוע המשימה המערכת לרוב תופעל באופן אוטונומי באמצעות נתיב או נקודות שהוזנו מראש או במהלך הטיסה. ניתן להטיס את המערכת גם באופן ידני. ההרמס 450 הוא כטמ"ם בעל שלושה כני נסע קבועים, ומסוגל להמריא ולנחות ממָעוֹט או ממסלול המראה.
ניתן לצייד את ההרמס 450 באמצעים שונים ובהם טילי אוויר-קרקע, מטען ייעודי אלקטרו-אופטי / תת-אדום ומערכת מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR) המאפשרים הפקת הדמאות גם בשעות הלילה ובמזג אוויר גרוע, ושידורן לתחנה קרקעית בזמן אמת. מלבד מערכות לאיסוף מודיעין חזותי, ניתן לצייד את ההרמס 450 גם במערכות לאיסוף מודיעין אותות (סיגינט).
תחנת השליטה הקרקעית של ההרמס 450 היא מדגם אחיד ומסוגלת לשלוט על כל הכטמ"מים ממשפחת הרמס. ניתן להתקין אותה בתצורה נייחת או ניידת. המערכות בתחנת השליטה כוללות מערכות לניהול משימה ולעיבוד והפצה של מידע המגיע בזמן-אמת מחיישני הכטמ"ם. מערכות אלו מאפשרות את הפעלת הכטמ"ם על ידי מפעיל יחיד. השליטה בהרמס 450 יכולה להיעשות באמצעות תקשורת בקו-ראייה או באמצעות תקשורת לווינית לטווחים שמעבר לטווח הראייה.
שירות בצה"ל
ההרמס 450 נמצא בשירות צה"ל ומכונה שם "זיק". הוא מופעל על ידי טייסת 161 של חיל האוויר, המכונה "טייסת הנחש השחור", ועל ידי יחידת זיק של חיל התותחנים.
צה"ל עושה שימוש נרחב בהרמס 450 במשימות שונות. בין היתר, שימש ההרמס 450 בלחימה נגד הטרור הפלסטיני ובלחימה נגד חזבאללה במסגרת מלחמת לבנון השנייה, שבה השתתף בגילוי משגרי הרקטות של הארגון ששימשו לירי לעבר יישובים בישראל. לטענת כתב העת Aviation Week & Space Technology צוידו כטמ"מי הרמס 450 של חיל האוויר הישראלי במשגרי טילי אוויר-קרקע.[3] לטענת כתב העת, אלו שימשו לחיסול פעילי טרור פלסטינים במסגרת מדיניות "הסיכולים הממוקדים". ההרמס 450 הופעל במסגרת מבצע עופרת יצוקה, וכן, לפי דיווח בעיתון סאנדיי טיימס, בתקיפות שיירות נשק איראניות המיועדות לארגון חמאס בצפון סודאן.[4] לפי דיווח בכתב העת האקונומיסט, חיסולו של אחמד ג'עברי בתחילת מבצע עמוד ענן, בוצע בעזרת הרמס 450.[5] ביולי 2015 התרסק כטמ"מ מדגם זה (מספר זנב 706[6]) בים מול טריפולי, לבנון.
ב-2022 אישרה הצנזורה הצבאית לפרסם שצה"ל משתמש בכלי טיס בלתי מאוישים לביצוע תקיפות בשטח האויב ומשתמש ב"זיק" לביצוע סיכולים ממוקדים, תקיפות ברצועת עזה ובביצוע נוהל "הקש בגג".[7]
ביוני 2023, אחרי כמעט 20 שנה של הימנעות מתקיפות מהאוויר ביהודה ושומרון, הותקפה וחוסלה חוליה בת שלושה מחבלים מהאוויר על ידי הזיק באזור ג'נין, לאחר שביצעה ירי לכיוון מחסום ג'למה.[8][9]
במלחמת חרבות ברזל נעשה שימוש נרחב בזיק, שבמסגרתו נהרגו למעלה מ-500 מחבלים.[10] ב-26 בפברואר 2024 הופל הרמס 450 מטיל קרקע-אוויר שנורה על ידי אנשי חזבאללה[11].
מפעילות
- ההרמס 450 נמצא בשירות צה"ל ומכונה שם "זיק". הוא מופעל הן על ידי טייסת 161 של חיל האוויר, המכונה "טייסת הזיק" והן על ידי יחידה 5252 של חיל התותחנים[12] המכונה "זיק ירוק".
- חיל האוויר הפיליפיני מפעיל 4 כלים מסוג זה כחלק מתהליך המודרניזציה שלו.[13] ההרמס 450 מופעל על ידי אחת הטייסות של חיל האוויר הפיליפיני.
- 4 מל"טי הרמס 450 מופעלים על ידי חיל האוויר המלכותי התאילנדי.
- מיוני 2004 ועד ספטמבר אותה שנה הופעלו כטמ"מי הרמס 450 על ידי סוכנות המכס והגנת הגבולות של ארצות הברית של המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית במשימות סיור לאורך גבולה הדרומי של אריזונה עם מקסיקו.[14] כטמ"מי ההרמס 450 סייעו ללכידתם של 965 מהגרים לא חוקיים ולהחרמתם של 382 ק"ג של מריחואנה.
- חיל האוויר המקסיקני – ההרמס 450 נכנס לשירות ב-2009.
- חיל האוויר הקולומביאני מפעיל, החל מאוגוסט 2013, טייסת של כטמ"מי הרמס 450.
- חיל האוויר הקפריסאי רכש 2 כטמ"מי הרמס 450 בסוף 2009.
- חיל האוויר האזרי מפעיל 10 כטמ"מי הרמס 450.
- חיל האוויר הגאורגי מפעיל כטמ"מים מדגם הרמס 450 למשימות סיור, בין השאר באזור אבחזיה. ב-21 באפריל 2008 האשימה גאורגיה את חיל האוויר הרוסי בהפלת כטמ"ם מדגם זה מעל שטחה.[16][17]
- ב-2007 הודיע משרד ההגנה של סינגפור כי חיל האוויר הסינגפורי יצטייד בכטמ"מים מסוג הרמס 450 במסגרת הקמת פיקוד כטמ"ם חדש.[18]
- רגימנט הארטילריה המלכותי – ההרמס 450 נבחר להיות הבסיס לתוכנית "ווטשקיפר" של צבא בריטניה, שם יועד להיכנס לשירות ב-2010 תחת הכינוי WK450. ב-2014 נכנס הווטשקיפר לשירות קצר במלחמת אפגניסטן, שבועות ספורים לפני עזיבת בריטניה את המלחמה. הכנסת הווטשקיפר לשירות מלא נדחתה לפחות ל-2017.[19] עד להכנסת ה-WK450 לשירות, מופעלים כטמ"מי הרמס 450 על ידי רגימנט הארטילריה המלכותי. הכטמ"מים מופעלים כיום על ידי רגימנט הארטילריה המלכותי 32 בעיראק ובאפגניסטן.
- ב-2010 הצטייד חיל האוויר הברזילאי בכטמ"מים מסוג הרמס 450, כחלק מהמלחמה בסמים.[20]
מאפיינים
מאפיינים כלליים
- מוטת כנפיים: 10.5 מטר.
- אורך: 6.1 מטר.
- משקל המראה מרבי: 450 ק"ג.
- משקל מטען מרבי: 150 ק"ג.
ביצועים
- טווח: 250 ק"מ בשליטה מהקרקע.
- שהיה: 20 שעות.
- סייג רום: 18,000 רגל (5.5 קילומטרים).
- מהירות מרבית: 95 קשר (176 קמ"ש).
- מהירות שיוט: 70 קשר (130 קמ"ש).
- מהירות הזדקרות: 42 קשר.
- קצב טיפוס: 900 רגל/דקה.
- הנעה: מנוע רוטרי מדגם AR-80-1010 בעל 52 כוח סוס מתוצרת UEL עם מדחף דוחף.
- חימוש: 2 טילי אוויר-קרקע ב-2 נקודות
ראו גם
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרמס 450 |
הערות שוליים
- ^ אלוף בן, 30 שנה אחרי "מלחמות המל"טים" בצמרת מערכת הביטחון, ישראל שברה שתיקה, באתר הארץ, 21 ביולי 2022
- ^ שרון שדה, נוק אאוט, חדשות, 27 באפריל 1993;
שרון שדה, וזע״א מערערת על זכיית חברת אלביט במכרז על הפרויקט המרכזי לצה״ל, חדשות, 11 ביוני 1993;
שרון שדה, תע״א הגישה תביעה בעניין מכר! הפרויקט המרכזי ללא ידיעת רבין, חדשות, 24 ביוני 1993 - ^ David A. Fulghum and Robert Wall, Israel Starts Reexamining Military Missions and Technology, aviationnow.com, 20 October 2006
- ^ [1]
- ^ Missiles v rockets, Dome warfare, האקונומיסט. (באנגלית)
- ^ רועי קייס, צבא לבנון: מז"ט ישראלי התרסק בטריפולי, באתר ynet, 11 ביולי 2015
- ^ עדו בן פורת, הצנזורה הצבאית התירה לפרסום: צה"ל משתמש בכלי טיס בלתי מאוישים לביצוע תקיפות, באתר ערוץ 7, 20 ביולי 2022;
אודי עציון, התעשיות הביטחוניות החלו לאבד חוזי ענק, ובישראל הסירו הסודיות מהמל"טים החמושים, באתר כלכליסט, 20 ביולי 2022 - ^ טל לב רם, שחר ברדיצ'בסקי, אלון חכמון, חיסול בג'נין: סוכלה חוליית מחבלים בדרכה לפיגוע, שלושה חוסלו, באתר מעריב אונליין, 21 ביוני 2023
- ^ אמיר בוחבוט, תקיפת חוליית הטרור התבצעה על ידי מל"ט מסוג זיק, באתר וואלה!, 21 ביוני 2023
- ^ שי לוי, היחידה שמחזיקה במספר שיא של חיסולים מאומתים: "הכל מתועד", באתר מאקו, 15 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, ישראל מושקוביץ וליאור בן ארי, כטב"ם ישראלי גדול הופל בלבנון, קלע דוד יירט טיל קרקע-אוויר של חיזבאללה, באתר ynet, 26 בפברואר 2024
- ^ חברת ארנסט אנד יאנג אימצה את יחידת זיק ירוק, באתר האגודה למען החייל
- ^ איל בוגוסלבסקי, הושלמה אספקת כטב"מי הרמס 900 והרמס 450 לחיל האוויר הפיליפיני, באתר israeldefense.co.il, 10 בספטמבר 2020
- ^ TheMarker digital, אלביט מערכות מספקת מל"טים מסוג הרמס 450 לאבטחת הגבול הדרומי של ארה"ב באזור אריזונה, באתר TheMarker, 30 ביוני 2004
- ^ חדשות 2, דיווח: מל"טים אזריים מתוצרת ישראל חגו מעל שמי אירן, באתר מאקו, 9 בדצמבר 2012
- ^ נשיא גאורגיה האשים את רוסיה בתוקפנות, 21.4.2008, "RIA נובוסטי", (באנגלית)
- ^ סוכנויות הידיעות, האו"ם: רוסיה יירטה מזל"ט גיאורגי מתוצרת ישראל, באתר הארץ, 27 במאי 2008
- ^ עמיר רפפורט, חשיפה בסינגפור: מערכות נשק ישראליות בשירות חיל האוויר המקומי, באתר מאקו, 15 בפברואר 2012
- ^ UK's £1.2bn bill for drone that's seen 146 hours of active duty, באתר הגרדיאן, 2 באוקטובר 2015
- ^ נעמה סיקולר, אלביט תספק מל"טים לצבא ברזיל, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2011
כלי טיס מתוצרת אלביט מערכות | ||
---|---|---|
מיני-כטב"מים | סקיילרק 1 • סקיילרק 2 • סקיילרק 3 • הרמס 45 | |
כטב"מים טקטיים | הרמס 90 • הרמס 180 • הרמס 450 | |
כטב"מים לשהייה ממושכת | הרמס 900 • הרמס 1500 | |
חימוש משוטט | שרקרק • LANIUS |
כטב"מים תוצרת ישראל | ||
---|---|---|
מזל"טים | בירד-איי • I-View • סקיילרק 1 • סקיילרק 2 • סקיילרק 3 • הרמס 45 | |
כטב"מים טקטיים | מסטיף • מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • הרמס 90 • הרמס 180 • הרמס 450 • הרמס 650 • הרון-T | |
כטב"מים ארוכי טווח | הרון 1 • איתן • סופר הרון • הרון 2 • הרמס 900 • הרמס 1500 • יסעורון ירוק | |
חימוש משוטט | הארפי • הארופ • ברקן ירוק • שרקרק • LANIUS |
38765511הרמס 450