מסטיף (כטב"ם)

מסטיף
	מזל"ט סורק-3 בתצוגת מוזיאון חיל האוויר בחצרים
מאפיינים כלליים
סוג	כלי טיס בלתי מאויש
ארץ ייצור	ישראל
יצרן	תדיראן מערכות
משתמש ראשי	יחידת נחשון
מוטת כנפיים	4.25 מטר
משקל ריק	72 ק"ג
משקל המראה מרבי	138 ק"ג
מהירות מרבית	100 קשר
שהות באוויר	7.5 שעות
סייג רום	14,700 רגל
משקל מטע"ד	37 ק"ג
	מנוע חשמלי
	מנוע חשמלי

מסטיף (Mastiff) הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) טקטי לסיור ואיסוף מודיעין מתוצרת תדיראן מערכות (כיום בבעלות אלישרא חלק מקבוצת אלביט מערכות). כטב"מים מסוג "מסטיף" הופעלו על ידי צה"ל וזכו שם לכינוי "סורק" ^[1].

ה"מסטיף" הוא כטב"ם בתצורת מנור כפול (אנ') המונע על ידי מנוע יחיד בעל מדחף דוחף. הוא נושא מצלמה טלוויזיונית מיוצבת תחת גוף המטוס ויכול לשדר את המידע הנקלט על ידו בזמן אמת לתחנה קרקעית. מסטיף בעל כני נסע לא מתקפלים. היו גרסאות של מזל"ט-מטרה ומזל"ט-הטיה.

היסטוריה

בעקבות מלחמת יום הכיפורים הוחלט בצה"ל להקנות למפקדי השטח את היכולת להסתכל "מעבר לגבעה". הדרישות המבצעיות כללו כלי טיס בלתי מאויש שיוכל לשאת מטע"ד 10 ק"ג לטווחים של 30-50 ק"מ.

באותה תקופה ארבעה אנשי תעופה: מהנדס התעשייה האווירית אל אליס, טייסי חיל האוויר סא"ל (מיל') יהודה מנור, שלמה ברק ועזרא דותן הקימו חברה בשם "אירמקו" ("Airmeco") על מנת לפתח מזל"ט בעל שני מנועים עם יכולת נשיאת מטע"ד במשקל 12 קילוגרם. המזל"ט התרסק בטיסתו הראשונה בשל תקלה במנוע. בסיוע מומחה נוסף, מתכנן טיסנים ניק זירולי פותח ונבנה דגם אחר, מוצלח הפעם, הנקרא Owl. אחרי שהתעשייה האווירית לא הביעה עניין להשתתף בפיתוח, רכשה חברת תדיראן מערכות זכויות לפיתוח דגם משופר בשנת 1974^[2].

תדיראן פיתחה את המזל"ט "מסטיף" (באנגלית: Mastiff Mini RPV - Remotely Piloted Vehicle). הטיסה הראשונה שלו הייתה ב-1975. ב-1978 הכטב"ם נכנס לשירות בצה"ל תחת שם סורק-1. בשנת 1977 פותח מסטיף 2, שנכנס לשירות מבצעי ב-1979 תחת שם סורק-2. הדגם האחרון שפותח היה מסטיף 3 (סורק-3), שהוצג ב-1983^[2].

בשנת 1983 רכש חיל הנחתים של ארצות הברית מערכת "מסטיף" לצורכי בדיקה^[3]^[4].

עקב תחרות מול התעשייה האווירית^[5], שפיתחה במקביל את הכטב"ם סקאוט^[6], הוחלט על הקמת חברת שיווק בשם "מזל"ט בע"מ" המשותפת לתדיראן והתעשייה האווירית, והיא החלה לפעול ב-1985^[7].

ב-1987 פורסם בתקשורת הזרה שתדיראן מכרה את ה"מסטיף" למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, שהשתמש בו במאבקים וסכסוכי גבולות נגד מוזמביק ואנגולה^[8].

ב-1989 חברת תדיראן עברה משבר שבעקבותיו היא נטשה את תחום הכטב"מים ומכרה את חלקה לתעשייה האווירית, שהקימה על בסיס זה מפעלה "מל"ט"^[9].

כל הדגמים של מסטיפים הופעלו על ידי יחידת נחשון, יחידת המזל"טים של חיל המודיעין וביצעו משימות מבצעיות רבות. המשימה הידועה ביותר היא השתתפות במבצע ערצב 19 במהלך מלחמת לבנון הראשונה, כאשר הושמד בתקיפה אחת כל מערך טילי הקרקע-אוויר הגדול והמודרני של צבא סוריה בבקעת הלבנון. הסורק יצא מהשירות בתחילת שנות התשעים.

מאפיינים

מאפיינים כלליים

מוטת כנפיים: 4.25 מטר
אורך: 3.3 מטר
גובה: 0.89 מטר
משקל המראה מרבי: 138 ק"ג
משקל מטען מרבי: 37 ק"ג
משקל ריק: 72 ק"ג

ביצועים

שהות באוויר: 7.5 שעות
סייג רום: 14,700 רגל
מהירות: 100 קשר

גרסאות

Mastiff - סורק 1
Mastiff II - סורק 2, משנת 1979
Mastiff III - סורק 3, משנת 1983. בגרסה הזאת שופרו מהירות, זמן שהות באוויר ומשקל מטען מרבי, ותצורתו שונתה למדחף אחורי ומנור כפול.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסטיף בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ מטוסי חיל האוויר, דני שלום. עמ' 124, . בספרייה מקוונת של מכון פישר למחקר
^ ^2.0 ^2.1 ‏[1], כנפי מלחמה, כנפי שלום, דני שלום. בספרייה מקוונת של מכון פישר למחקר
^ דן ארקין, מנהל מזל"ט: לחברה אין קשר לפרשת השחיתות בפנטגון, מעריב, 13 ביולי 1988
^ דן ארקין, הצי האמריקני וחיל הנחתים קונים מזל"טים ישראליים, מעריב, 23 באוגוסט 1984
^ מרדכי ברקאי, תלונת התעשייה האווירית נגד תדיראן - על רק עיסקת מזל"ט עם מדינה זרה, דבר, 31 במרץ 1982
^ יוסף ולטר, ישראל מפעילה מזל"טים בשטחי אויב מאז 1978, מעריב, 26 ביוני 1986
^ אבי קרטין, הוקמה החברה המשותפת למזל"ט, חדשות, 8 בינואר 1985
^ אלכס פישמן, אבי קרטין, כחול, לבן, שחור - יצוא הנשק ־ יותר ממיליארד $, חדשות, 27 בינואר 1987
^ תמיר שפר, תע״א ותדיראן הסכימו לפרק את חברת מזל״ט המשותפת, חדשות, 30 בינואר 1989

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34634488מסטיף (כטב"ם)

[1] מטוסי חיל האוויר, דני שלום. עמ' 124, . בספרייה מקוונת של מכון פישר למחקר

[autogenerated1-2] 2.0 ^2.1 ‏[1], כנפי מלחמה, כנפי שלום, דני שלום. בספרייה מקוונת של מכון פישר למחקר

[3] דן ארקין, מנהל מזל"ט: לחברה אין קשר לפרשת השחיתות בפנטגון, מעריב, 13 ביולי 1988

[4] דן ארקין, הצי האמריקני וחיל הנחתים קונים מזל"טים ישראליים, מעריב, 23 באוגוסט 1984

[5] מרדכי ברקאי, תלונת התעשייה האווירית נגד תדיראן - על רק עיסקת מזל"ט עם מדינה זרה, דבר, 31 במרץ 1982

[6] יוסף ולטר, ישראל מפעילה מזל"טים בשטחי אויב מאז 1978, מעריב, 26 ביוני 1986

[7] אבי קרטין, הוקמה החברה המשותפת למזל"ט, חדשות, 8 בינואר 1985

[8] אלכס פישמן, אבי קרטין, כחול, לבן, שחור - יצוא הנשק ־ יותר ממיליארד $, חדשות, 27 בינואר 1987

[9] תמיר שפר, תע״א ותדיראן הסכימו לפרק את חברת מזל״ט המשותפת, חדשות, 30 בינואר 1989

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

כטב"מים תוצרת ישראל
מזל"טים	בירד-איי • I-View • סקיילרק 1 • סקיילרק 2 • סקיילרק 3 • הרמס 45
כטב"מים טקטיים	מסטיף • מוסקיטו • סקאוט • RQ-2 פיוניר • האנטר • סרצ'ר • פנתר • הרמס 90 • הרמס 180 • הרמס 450 • הרמס 650 • הרון-T
כטב"מים ארוכי טווח	הרון 1 • איתן • סופר הרון • הרון 2 • הרמס 900 • הרמס 1500 • יסעורון ירוק
חימוש משוטט	הארפי • הארופ • ברקן ירוק • שרקרק • LANIUS