יובל שרלו

-
	הרב יובל שרלו
לידה	30 בדצמבר 1957 (גיל: 66); ז' בטבת תשי"ח; הרצליה, ישראל
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	גמרא, הלכה, תנ"ך, מחשבת ישראל
רבותיו	הרבנים אהרן ליכטנשטיין, יהודה עמיטל, יואל בן-נון, אריה בינה

יובל שֶרְלוֹ (נולד ב-ז' בטבת ה'תשי"ח, 30 בדצמבר 1957) הוא ראש ישיבת אורות שאול (יחד עם תמיר גרנות והרב איתמר אלדר), ופעיל ציבורי בולט בזרם הדתי לאומי. עוסק במגוון תחומים, דוגמת פובליציסטיקה, אתיקה ופוליטיקה. חבר בארגון צהר ובפורום תקנה. במסגרת עיסוקו באתיקה רפואית הוא מכהן בוועדות שונות של משרד הבריאות^[1], כראש הדסק לאתיקה ודתות במרכז לאתיקה בירושלים וכראש תחום אתיקה בארגון צהר.

ביוגרפיה

נולד בהרצליה פיתוח להורים יהודים אמריקאים שעלו לישראל בשנת תש"ט (1949). הוא למד בישיבה התיכונית 'נתיב מאיר', ואת השכלתו התורנית רכש בישיבת הר עציון. בצבא שירת כקצין שריון והגיע לדרגת רב-סרן בתפקיד מפקד יחידת עורב, ולחם בין היתר בקרב סולטן יעקוב. אחרי שסיים את לימודיו בישיבה הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם שפירא. לאחר מכן היה רב קיבוץ טירת צבי, ובמשך שלוש שנים שימש כמורה בבית הספר השיתופי של קיבוצי עמק בית שאן (שק"ד) ובמדרשת הבנות של הקיבוץ הדתי בעין הנצי"ב^[2].

בשנת תשמ"ה (1985) עזב את טירת צבי ועבר לרמת הגולן, ושם כיהן כר"מ בישיבת הגולן שבחספין. בשנים אלו החל לפרסם מאמרים ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות", והחל לעלות לתודעה הציבורית. לאחר רצח רבין היה ממקימי עמותת צהר, שמטרתה לקחת חלק בעיצוב דמותה הציבורית של מדינת ישראל ולהביא לגישור בין העולם הדתי והעולם החילוני. כמו כן היה מחברי קבוצת "שחרית", קבוצת אישי ציבור דתיים וחילוניים – ביניהם ירון לונדון, אמנון דנקנר ומוטי שקלאר, שקיימה מפגשי לימוד משותפים. בשנת תשנ"ו (1996) הוציא את ספרו הראשון, וארשתיך לי לעולם, העוסק בדמותו של האדם מישראל בתקופת תחייה לאומית, בהתבסס על משנתו של הראי"ה קוק. הספר זכה בפרס היצירה מטעם משרד החינוך. בתקופה זו שימש גם כר"מ בישיבת ההסדר קריית שמונה שבה לימד לפי שיטת הבחינות של הרב מרדכי ברויאר וכן העביר שיעורים בנביאים.

בשנת תשנ"ח (1998) החליט להקים ישיבת הסדר, תוך מתן דגש על מיקומה – באזור המרכז דווקא. אחת הסיבות לכך הייתה:

ההערכה כי קו החזית של מדינת ישראל נודד מיש"ע ומהגולן אל מרכז הארץ, קשה להפריז בתיאור הישיבות כמנוף חשוב ביותר להתיישבות בכל שטחי ארץ ישראל. השינוי ההיסטורי שהובילה הציונות הדתית ביחס לארץ ישראל כולה הוזן לא מעט על ידי הישיבות. התפתחותן של הישיבות באזורי הפיתוח מלמדת על הפניית מאמץ לכיוונים נוספים. הישיבות מזינות מהלך של מעורבות חברתית, וגורמות לריבוי המצטרפים לעיירות הפיתוח. כיוונים אלו מלמדים כי הישיבות הן מקור אנרגיה שבכוחו להשפיע על המתרחש בארץ ישראל. יש להעריך מחדש היכן מצויים הנושאים הבוערים של החברה הישראלית, ולמקם שם את הישיבות.

— הרב יובל שרלו, קו החזית הוא בגוש דן, באתר כיפה, 26 בדצמבר 2002

באלול תשנ"ח עבר לפתח תקווה והקים יחד עם דוד סתיו ושי פירון את ישיבת אורות שאול, שבראשה הוא עומד עד היום. במשך כמה שנים כיהן גם כרב בית הכנסת "נצח שלמה" בכפר גנים בפתח תקווה. בשנת תשע"ג עברה הישיבה לרעננה, ובשנת תש"פ עברה משם לתל אביב.

בשנת 2001 החל שרלו, בעקבות פניית אנשי הפורטל הדתי "מורשת", להשיב על שאלות הגולשים בנושאי הלכה והשקפה. עד מהרה הפך לאחד הרבנים הנשאלים ביותר באינטרנט, ובאתרים "מורשת" ו"כיפה" מוצגות למעלה מ-65,000 תשובות שלו. בין השאר עסק בתשובותיו בנושאים רגישים כגון יציאה בשאלה ואלימות במשפחה, לצד נושאים ציבוריים כגון סירוב פקודה, דמותה האידיאלית של מדינה דתית מתוקנת, וחזונה של הציונות הדתית. התשובות קצרות ובדרך כלל אינן מופיעות עם מקורות הלכתיים, מה שגרר ביקורות ואף החל להעסיק את עולם המחקר^[3]. בשנת 2002 הוציא בהוצאת ישיבת פתח תקווה ספר ראשון המכנס מבחר תשובות שענה באינטרנט: רשו"ת הרבים. בהמשך יצאו לאור הספרים: רשו"ת היחיד (2003), רשו"ת הציבור (2005) ורשו"ת להחמיר (2007).

מלבד השו"ת באינטרנט, כותב מידי שבת בעלון פרשת השבוע שבתון. בשנת 2006 היה מועמד לכהונת הרב הצבאי הראשי. הוא חבר מליאת בני עקיבא, וישב בוועדה הציבורית לבחירת נציגי רשימת הבית היהודי לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה ב-2009.

בשנים האחרונות החל בפעילות ציבורית בתחום האתיקה, והוא חבר ועדת הלסינקי לאישור ניסויים בבני אדם, ועדת סל הבריאות ובנשיאות מועצת העיתונות. חלק ממשנתו בתחום האתיקה וזיקתה ליהדות פרסם בספרו ההגותי בצלמו, שיצא בשנת 2009. בשנת 2015 ייסד את תחום האתיקה בארגון צוהר כשהוא עומד בראשו^[4]. לצד עמידתו בראש ישיבת אורות שאול, לימד שיעור בנושא "מחלוקות רבניות בציונות הדתית" במדרשת מגדל עוז, שיעור שבועי באגרות הראי"ה בישיבת הר עציון, וקורס מבוא למשנת הרב קוק ב"אסכולות", בית הספר ללימודי המשך של האוניברסיטה הפתוחה. שרלו מופיע בתדירות גבוהה בתקשורת, בעיקר בתוכניות רדיו שונות, באתר ynet ובפורטל הדתי "כיפה".

עמדותיו

תורת ארץ ישראל

המושג של "תורת ארץ ישראל" תופס מקום מרכזי בהגותו, אשר בעקבות דבריו של הראי"ה קוק בנושא פיתח את זאת ככינוי לסוג של התחדשות הלכתית. לדבריו, בארץ ישראל אין לפסוק הלכה רק בעזרת כלים פנים הלכתיים, והבירור ההלכתי יעשה גם על פי 'רוח החוק', שיתברר בלימוד האגדה והנסתר, ויושפע ממוסר הנביאים. הוא קורא לשאוף לקראת מערכת הלכתית שאיננה נוקשה כמו המערכת הגלותית, אלא היא דינמית ומותאמת אישית, ומנוסחת כהנחיות בעלות אופן כללי ולא ככללים חתוכים^[5]. המושג "תורת ארץ ישראל" הוסבר על ידו באופן נרחב בספרו תורת ארץ ישראל.

יישוב ארץ ישראל

עמדתו היא שמצוות ישוב ארץ ישראל אינה דוחה פיקוח נפש בכל מחיר, אולם הוא סבור שנקודת המוצא בכל דיון לגבי גבולותיה של ישראל צריכה להיות המחויבות לארץ ישראל. משום כך, הוא התנגד לתוכנית ההתנתקות שלא הכילה לדעתו עיקרון זה, ובנוסף נעשתה כנגד רצון העם וללא דאגה למתיישבים. עם זאת, הוא שלל כל סוג של התנגדות אלימה לתוכנית וכן סרבנות של חיילי צה"ל, וקרא לתלמידיו להשתתף רק בהפגנות ובפעילות הסברה, מתוך הבנה שהמטרה אינה ארץ ישראל לבדה, אלא "הברית המשולשת של עם ישראל, ארץ ישראל והתורה"^[6]. עם זאת, בכינוס באפרת בפברואר 2010 אמר כי "אם מדינת ישראל תעשה חס וחלילה פעולת נסיגה, ופעולת הנסיגה תיעשה באותה דרך של הפקרת היישובים, אני רואה בזה עילה חד משמעית לסירוב"^[7]. כחלק מעיסוקו בנושא, פרסם ספר בשם שו"ת ההתנתקות^[8].

גינה פעמים רבות את פעולות "תג מחיר" המכוונת כנגד ערבים חפים מפשע. לדבריו, פעילות כזאת "פוגעת בכל מה שחשוב לנו, במוסר, בהלכה, באמונה ומדינת ישראל, אין לו שום תועלת ושום הצדקה. הוא לא משיג אף הישג"^[9].

ב-2021, במהלך המהומות בערים המערובות תמך במעסיקים שפיטרו עובדים ערבים ששבתו כהזדהות עם הטרור הפלסטיני, בשל היותה "הזדהות אקטיבית עם אויבי המדינה והלוחמים להשמדתה"^[10]. בהמשך תמך בעיקרון שהביעו עובדי חברת החשמל שהכריזו שלא יתקנו את קווי רשת החשמל לעזה, כל עוד לא הושבו גופות החטופים הדר גולדין ואורון שאול והנעדר אברה מנגיסטו, המוחזקים בידי חמאס. עם זאת, סייג שזהו תפקידה של המדינה ולא של העובדים כאזרחים פרטיים^[11].

צניעות

לשיטתו החברה הרצויה לכתחילה היא "חברה צנועה מעורבת". הוא מנושאי הדגל המרכזיים בציבור הדתי לאומי של קיום חברה מעורבת. הוא סבור כי העיסוק המופרז בנושאי צניעות גורם לדחיקת נושאים חשובים אחרים כמו שמירת מצוות, גמילות חסדים, צדק חברתי, הקפדה בענייני לשון הרע ועוד, ובאופן פרדוקסלי מביא פעמים רבות דווקא למצב של חוסר צניעות בשל העיסוק האובססיבי בנושא זה. שיטתו מוצגת בחוברת הנקראת חברה שלמה אשר חוברה יחד עם תלמידו רן חורי^[12].

חלק מפסיקותיו בנושאי צניעות, ספגו ביקורות מרבנים גם בחוגי הדת"ל כגון הרב אברהם שפירא^[13] והרב שמואל אליהו^[14].

ספריו

חלק מספרי נגישים לקריאה באינטרנט.

וארשתיך לי לעולם – דמותו הדתית של האדם מישראל בעת התחייה, חספין: ספרי הגולן, תשנ"ו^[15]
תורת ארץ ישראל – תורת ארץ ישראל לאור משנת הראי"ה קוק, חספין: ספרי הגולן, תשנ"ח^[16]
בין משכן לעגל – על התחדשות דתית לעומת רפורמה, ירושלים: ראובן מס, 2000^[17]
והיו לאחדים בידך – בין הרמוניה לדיאלקטיקה במשנת הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, אלון שבות: תבונות, תש"ס
רשו"ת הרבים – תשובות שניתנו באינטרנט במגוון נושאים, פתח תקווה: ישיבת ההסדר פתח תקווה, תשס"ב
רשו"ת היחיד – תשובות בענייני צניעות ואישות, פתח תקווה: ישיבת ההסדר פתח תקווה, תשס"ג^[18]
אחריך נרוצה – פירוש משולב, פשט ודרש, על ספר שיר השירים, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2003
רשו"ת הציבור – תשובות בענייני מדינה וציונות דתית, פתח תקווה: ישיבת ההסדר פתח תקווה, תשס"ה^[19]
יראה ללבב – על ייעוד הנבואה ותוכנה הפנימי, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007
רשו"ת להחמיר – על היחס לחומרות בהלכה, פתח תקווה: ישיבת ההסדר פתח תקווה, תשס"ז
והלכה כבית הלל – על היחס למחלוקות ביהדות, אלון שבות: תבונות, תשס"ח
בצלמו – על האדם הנברא בצלם, ירושלים: ראובן מס, 2009
שו"ת ההתנתקות – שאלות ותשובות בענייני תוכנית ההתנתקות, תל אביב: ידיעות ספרים, 2010
חברה שלמה: חברה צנועה מעורבת לכתחילה – חוברת חינוכית לנוער בנושא חברה מעורבת וצניעות (יחד עם רן חורי), תל אביב: נאמני תורה ועבודה והקיבוץ הדתי, תשע"א
רשו"ת הדיבור – תשובות בענייני דיבור, אמת ושקר ולשון הרע, רעננה: מגיד וישיבת אמי"ת אורות שאול, תשע"ו
לשם שמיים: האתיקה של המחלוקת – חיבור בדבר האתיקה של הדיון הציבורי, ירושלים: מגיד, 2018

חיים אישיים

יובל שרלו נשוי לד"ר סמדר שרלו, מַרְצָה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן. סמדר היא נכדתו של הרב יהושע קניאל. הזוג מתגורר בתרום ולהם שבעה ילדים. בנו של יובל שרלו, אלחנן שרלו, מכהן כראש ישיבת עתניאל החל מקיץ 2022^[20].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יובל שרלו
טקסט בוויקיטקסט: הרב יובל שרלו

קורות חיים - הרב יובל שרלו, באתר ישיבת אורות שאול
רשימת המאמרים של הרב יובל שרלו באתר רמב"י
רשימת המאמרים של הרב יובל שרלו, באתר רמבי"ש
מאמרים של הרב יובל שרלו באתר ספריית אסיף
הספרים של הרב יובל שרלו, באתר "סימניה"
הרב יובל שרלו (1957-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ כיהן כחבר בוועדת סל התרופות, בוועדת הלסינקי העליונה ובאחרות.
^ דברים שלא ידעתם על הרב יובל שרלו, באתר כיפה, 25 באפריל 2013. יוסי קליין, מאמין באבולוציה לא ברבולוציה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011
^ ראו: אביעד הכהן, "הרב הווירטואלי - על שו"ת אינטרנט וספיחיו", מימד 27 (נובמבר 2003)
^ אתר מיזם צהר לאתיקה
^ יובל שרלו, "דמותה של ההלכה הנבואית", אקדמות יב, תמוז תשס"ב
^ שיחה על ההתנתקות, אתר כיפה
^ אנשיל פפר, הרב יובל שרלו: נסיגה והפקרת יישובים - עילה חד משמעית לסירוב פקודה, באתר הארץ, 17 בפברואר 2010
^ הספר עורר דיון בכתב העת אקדמות, גליונות כו וכז
^ ישי קרוב, הרב שרלו: תג מחיר - מתכון בטוח להפסד, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2011
^ יהונתן גוטליב, הרב יובל שרלו תומך במעסיקים שפיטרו עובדים ערבים ששבתו היום, באתר ערוץ 7
^ שמעון כהן, הרב יובל שרלו: אתיקה, משילות וחשמל בעזה, באתר ערוץ 7
^ שלמה פיוטרקובסקי, הרב שרלו בחוברת חדשה: חברה צנועה מעורבת, באתר ערוץ 7
^ אבישי בן חיים, הרב שפירא נגד הרב שרלו, באתר nrg‏
^ עידן יוסף, הרב שמואל אליהו על הרב שרלו: אין להתחשב כלל בדעותיו, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 1 באוגוסט 2005
^ במהדורת אינטרנט
^ במהדורת אינטרנט
^ במהדורת אינטרנט
^ הספר בפורמט PDF
^ הספר בפורמט PDF
^ גיא עזרא, ‏"לאחר תהליך חשיבה": ראש ישיבה חדש לישיבת עתניאל, באתר "סרוגים", 7 באוקטובר 2021

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35952815יובל שרלו

[1] כיהן כחבר בוועדת סל התרופות, בוועדת הלסינקי העליונה ובאחרות.

[2] דברים שלא ידעתם על הרב יובל שרלו, באתר כיפה, 25 באפריל 2013. יוסי קליין, מאמין באבולוציה לא ברבולוציה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011

[3] ראו: אביעד הכהן, "הרב הווירטואלי - על שו"ת אינטרנט וספיחיו", מימד 27 (נובמבר 2003)

[4] אתר מיזם צהר לאתיקה

[5] יובל שרלו, "דמותה של ההלכה הנבואית", אקדמות יב, תמוז תשס"ב

[6] שיחה על ההתנתקות, אתר כיפה

[7] אנשיל פפר, הרב יובל שרלו: נסיגה והפקרת יישובים - עילה חד משמעית לסירוב פקודה, באתר הארץ, 17 בפברואר 2010

[8] הספר עורר דיון בכתב העת אקדמות, גליונות כו וכז

[9] ישי קרוב, הרב שרלו: תג מחיר - מתכון בטוח להפסד, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2011

[10] יהונתן גוטליב, הרב יובל שרלו תומך במעסיקים שפיטרו עובדים ערבים ששבתו היום, באתר ערוץ 7

[11] שמעון כהן, הרב יובל שרלו: אתיקה, משילות וחשמל בעזה, באתר ערוץ 7

[12] שלמה פיוטרקובסקי, הרב שרלו בחוברת חדשה: חברה צנועה מעורבת, באתר ערוץ 7

[13] אבישי בן חיים, הרב שפירא נגד הרב שרלו, באתר nrg‏

[14] עידן יוסף, הרב שמואל אליהו על הרב שרלו: אין להתחשב כלל בדעותיו, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 1 באוגוסט 2005

[15] במהדורת אינטרנט

[16] במהדורת אינטרנט

[17] במהדורת אינטרנט

[18] הספר בפורמט PDF

[19] הספר בפורמט PDF

[20] גיא עזרא, ‏"לאחר תהליך חשיבה": ראש ישיבה חדש לישיבת עתניאל, באתר "סרוגים", 7 באוקטובר 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

יובל שרלו

תוכן עניינים

ביוגרפיה