הקסבה של שכם
הקסבה של שכם (בערבית: قصبة النابلس. מכונה גם העיר העתיקה של שכם, בערבית: البلدة القديمة في نابلس) היא העיר העתיקה והחלק הישן של העיר שכם, בשומרון. חלק זה של העיר מהווה שכונה בה, והוא ייחודי באופי הארכיטקטורי שנמצאות בו, מהתקופה הרומית, הביזנטית, המוסלמית, העות'מאנית ותקופות אחרות.
![]() | |
הקסבה מהר עיבל | |
מידע | |
---|---|
עיר | שכם |
שטח | 275 דונם |
אוכלוסייה | 20,000 |

שכונה זו ידועה בצפיפות האוכלוסין הרבה שבה, שמקלה על ארגוני טרור וגדודי טרור את ההתבססות והלחימה בה. בשל כך, צבא הגנה לישראל ניהל בה מספר רב של מבצעים כנגד ארגוני הטרור שהתבססו בה.
בתחומי הקסבה מספר מסגדים עתיקים וארמונות השייכים לדמויות מקומיות עשירות. אוכלוסיית העיר העתיקה מוערכת בכ-20 אלף איש.
העיר העתיקה במרחצאות הפזורים לכל אורכה ורוחבה.
שכונות
הקסבה מחולקת לשלוש קסבות עיקריות המשתרעות ממזרח למערב, ומוקפות בחומה של מבנים ישנים, כשלה 16 שערים. השכונות הן קבוצות של חצרות, סמטאות ושווקים. להלן רשימת השכונות הבולטות:
שכונת עקבה
שכונת עקבה (בערבית: حارة العقبة) נמצאת בדרום־מרכז העיר העתיקה, בין שכונת אל-קריון לשכונת קיסריה, ובה מספר אתרים ארכאולוגיים, ביניהם "התיאטרון", תיאטרון רומי עתיק המפריד בינה לבין שכונת ראס אל-עין שמדרום עיר העתיקה. התיאטרון נבנה במאה השנייה, והוא נחשב לתיאטרון הרומי הגדול ביותר שהתגלה בארץ ישראל. קוטרו כ-100 מטרים, והוא התגלה ב-1979.
שכונת אל-יסמינה
שכונת אל-יסמינה (ער') (בערבית: حارة الياسمينة) קיבלה את שמה מצמחי היסמין שבה. היא נמצאת בקצה הדרום־מערבי של העיר העתיקה, ונמצאים בה הרבה מבנים עתיקים, ביניהם ארמון עבד אל-האדי (אנ'), מסגד א-סאטון (ער') ומסגד אל-ח'דרה (ער').
שכונת אל-חבלה
שכונת אל-חבלה (בערבית: حارة الحبلة) נמצאת בחלקה הצפון־מזרחי של העיר העתיקה. רחובותיה נבנו בשיטה בה קבוצת אבנים תומכות זו בזו, על מנת ליצור את מבנה החומה. יש בשכונה מספר אתרים ארכאולוגיים.
שכונת אל-קריון
שכונת אל קריון (בערבית: حارة القريون) נמצאת ממזרח לשכונת אל-יסמינה. מקור שמה של השכונה הוא במילה "צינור", והיא נקראת כך בגלל צינורות המים והמעיינות הרבים שבה. בתחומי השכונה נמצאת תחנת שאיבת מים. היא מכילה מספר אתרים, וביניהם את ארמון טוקאן, מסגד אל-תינה ומפעל טוקאן. באמצע השכונה נמצאת נמצאת כיכר טוטה.
שכונת קיסריה
שכונת קיסריה (בערבית: حارة القيسارية) נמצאת בקצה הצפון־מזרחי של העיר העתיקה, וקרויה בשמה על שם קיסר רומא. בשכונה נמצאת מנהרה עתיקה ובה תעלת מים מהתקופה הרומית. היא מחולקת לשוש תתי־שכונות: ג'באליה, אל-ג'וזה וביר אל-דולאב.
שכונת אל-ע'רב
שכונת אל-ע'רב (בערבית: حارة الغرب) נמצאת בצפון־מערב העיר העתיקה. נמצאים בה מספר אתרים.
טרור
עקב הצפיפות הרבה המאפיינת ערים עתיקות, השתקעו בקסבה ארגוני טרור וגדודי טרור רבים לאורך השנים. בין הארגונים ניתן למנות את הפנתר השחור,[1] גוב האריות, גדוד שכם וגדוד בלאטה.
מבצעי צה"ל
צבא הגנה לישראל ערך מספר מבצעים בתחומי הקסבה נגד ארגוני טרור שהשתקעו בו. להלן רשימת המבצעים שהתבצעו בקסבה:
- קרב שכם במבצע חומת מגן (5 – 8 באפריל 2002) – במהלך הקרב כוחות צה"ל הסתערו בשני גדודים על הקסבה, אחד של חטיבת גולני ואחד של חטיבת הצנחנים. המחבלים שבקסבה לא צפו את הפשיטה הפתאומית. חיילי צה"ל נתקלו בעשרות מטעני חבלה שהונחו על הצירים, במשאיות תופת ובמעבירי מים. המטענים פורקו על ידי חיל ההנדסה הקרבית. בקרב זה התפצלו המחבלים לחוליות של שניים עד ארבעה מחבלים במטרה להגן על אזורי שהותם. כוחות צה"ל השתמשו בשיטות לוחמה ייחודיות, כשהם שולחים קדימה חוליות קטנות ומעמידים את המחבלים בדילמה: לירות ולחשוף את מיקומם, או להסתכן בהיפגעות. החוליות הקטנות נעזרו גם במסוקי קרב.[2][3]
- מבצע דרך נחושה (22 ביוני – 2 ביולי 2002) – מטרת המבצע הייתה להשלים את מה שהשיג צה"ל במבצע חומת מגן שקדם לו בחודשיים. במהלך המבצע תפס צה"ל עמדות מסביב לעיר, והטיל עליה עוצר. בהמשך החלו הכוחות לבצע פשיטות מדי לילה לעיר שכם ולבצע מעצרים של מחבלים.
- מבצע אולי הפעם (1 באוגוסט – ? 2002) – מבצע שלישי ואחרון ברצף המבצעים של מבצע חומת מגן, ומטרתו להשלים את ההישגים המבצעים בקסבה של שכם. קודם פתיחת המבצע ביצע צה"ל תרגיל הטעיה במחנה בלאטה במטרה להבריח מחבלים לקסבה. המבצע התנהל על ידי חטיבת גולני, גדוד 50 גדוד הסיור של הנח"ל, שעברו בית בית בחיפוש אחר אמצעי לחימה.[1][4]
- מבצע אישית לוחצת (מאי – יולי 2004) – מבצע נוסף שהתמקד במיגור הטרור בעיר שכם ומחנותיה, ובו השתתפו גדוד חרוב, חטיבת הצנחנים, שייטת 13 ויחידות נוספות. במהלך המבצע ערכו הכוחות מארבים, מעצרים, סיורים ופשיטות. בין הישגי המבצע בקסבה ניתן למנות את הריגתם שלשבעה מחבלים בבונקר ב-27 ביוני,[5] ביניהם נאיף אבו שרח, ראש גדודי חללי אל-אקצא בגזרה, פאדי אל-בוהתי, ראש הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בגזרה, וכן ג'עפר אל-מסרי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס בעיר.[6]
תיעוד המבצע המשותף של הימ"מ, השב"כ וצה"ל במבצע שובר גלים בקסבה, בו הושמדה מעבדת נפץ ונהרגו חמישה מחבלים מגוב האריות. צילום ממצלמת קסדה של לוחם ימ"מ, 25 באוקטובר 2022. - מבצע שובר גלים (31 במרץ 2022 – 4 באפריל 2023) – מבצע צבאי שהתנהל ברחבי יהודה והשומרון נגד הטרור, ובעיקר בשכם ובג'נין. באותה תקופה גדוד הטרור המשמעותי בשכם היה גוב האריות. במהלך המבצע נעצרו ונהרגו מחבלים בקסבה, בין היתר.[7] הישג משמעותי במבצע היה פשיטה על דירת מסתור של בכירי גוב האריות והריגה של חמישה מחבלים, בהם אחד מראשי גדוד הטרור.[8]
- זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל (7 באוקטובר 2023 ואילך) – כוחות צה"ל פעלו בקסבה מספר פעמים במהלך המלחמה, תחקרו חשודים והחרימו ציוד צבאי.[9][10]
אתרים
בעיר העתיקה של שכם מספר אתרים היסטוריים ותרבותיים.
אחד האתרים הבולטים בעיר העתיקה הוא באב אל-סאחה (ער'), הכיכר המרכזית בשכם. נמצא בה מגדל השעון בשכם (אנ'), שהוא אחד משישה מגדלי השעון העות'מאניים בישראל, ומהווה כיום את הסמל של עיירית שכם. מגדל השעון נבנה ב-1906, לציון 30 שנים לסולטנות עבדול חמיד השני. בכיכר נמצא גם נמצא מבנה גדודי הממשלה העות'מאנית (ער'), ומסגד אל-נאסר (אנ'). הכיכר מוקפת שערים המובילים לשכונות אל-קריון, עקבה ואל-חבלה. הכיכר מתוארכת לתקופת סלאח א-דין, וכיום פועל בה שוק לכלי עבודה וריהוט משומשים.
בנוסף, בקסבה נמצא מוזיאון הקסבה (ער'), שהוא המוזיאון הראשון שהוקם בשומרון. הוא ממוקם על חורבות מהתקופה הרומית, ומספר הפריטים בו הגיע לכ-865. במוזיאון רחוב רומי וגרם מדרגות המוביל לתעלת מים רומית.
בקסבה מספר רב של מרחצאות מהתקופה העות'מאנית. בעבר, מרחצאות הקסבה של שכם (ער') כללו עשרה מרחצאות מתוך 38 מרחצאות עות'מאניים שנבנו בשטח ארץ ישראל המערבית. שניים מהמרחצאות ממוקמים בבאב אל סאחה, והרבה מהאחרים ממוקמים בקרבת מסגדים. אחד הבולטים בהם הוא מרחץ שיפא (ער'), שהוא המרחץ העות'מאני האחרון שנבנה ועדיין פעיל, והוא פופולרי מאוד. מיקומו מול מסגד אל-באיק (ער'), וגילו יותר מ-300 שנים. בית המרחץ הוזנח מאוד, ושוחזר בשנת 1993. בית מרחץ אחר הוא חמאם השומרון (אנ'), שנקרא על שם השומרונים, שנהגו להשתמש בו. הוא ממוקם בשכונת אל-יסמינה, ונחשב לאחד המרחצאות היפים.
חאן אל-תוג'אר (ער') נמצא גם הוא בעיר העתיקה, והוא חאן עתיק.
מספר עשירים קבעו את ביתם במקום. בתיהם זכו לתשומת לב מיוחדת, שכן הם ארמונות:
- ארמון טוקאן (ער') ממוקם בסמוך למסגד אל-באיק. הוא נבנה על ידי איברהים טוקאן (אנ') בעזרת אביו, ושייך למשפחת טוקאן, משפחה עשירה שהיא הבעלים של חלק מהמרחצאות בעיר, ושל מפעל טוקאן (ער') שבכיכר טוטה, המייצר סבון שכם (אנ'). הארמון נבנה במאה ה-18, על שטח גדול מאוד, והוא כולל שתי קומות, אורווה, חצרות, פרדסים וחדרים מיוחדים. הארמון ממוקם בשכונת אל-קריון.
- ארמון הנמר (ער') ממוקם בצד הצפון־מזרחי של העיר העתיקה, והוא נבנה במאה ה-17 על ידי עבדאללה פאשה אל-נמר, מפקד עו'תומנאי שתפקידו דיכוי סכסוכים שנהיה למושל שכם.
- ארמון עבד אל-האדי (ער') ממוקם בשכונת אל-קריון, ונבנה במאה ה-19. הוא מורכב משלוש קומות, וקשתות, מדרגות, חצרות, גנים ומרפסות. הארמון בנוי מאבן גיר, וכיום גרה בו חלק ממשפחתו של עבד אל-האדי.
בעיר העתיקה מספר מסגדים היסטוריים בולטים:
- מסגד אל-ח'דרה (אנ') – המסורת השומרונית קובעת כי במקום עמד בית כנסת שנהרס על ידי הצלבנים. מיכאל אבי-יונה מזהה את המסגד עם בית כנסה שומרוני שנבנה על ידי הכהן הגדול השומרוני בשנת 362. בית הכנסת נבנה מחדש ב-1137, אולם הטמפלרים הסבו לו נזק ב-1242, והוא נהרס לגמרי ב-1260 על ידי המונגולים. ב-1290 הוא הוסב למסגד.
- המסגד הגדול של שכם (אנ') – נבנה כבזיליקה בתקופה הביזנטית, באמצע המאה השלישית, והיא כנראה נפגעה על ידי השומרונים, ותוקנה. בתקופה המוסלמית המוקדמת, במאה העשירית, נהפכה הבזיליקה למסגד. חלק גדול ממנו נהרס ברעידת האדמה של 1927.
- מסגד אל-נאסר (אנ') – מהווה אחד מסמלי העיר שכם, בגלל הכיפה הירוקה שלו ומיקומו במרכז העיר העתיקה. היה בראשיתו כנסייה ביזנטית.
- מסגד הנביאים (ער') – מסגד עתיק, המוזכר במקורות מ-1689, אשר קיימת אמונה מוסלמית כי בו קבורים בני יעקב.
- מסגד אל-סאטון (ער') – מסגד עתיק בשכונת אל-יסמינה.
- מסגד חנבלי (אנ') – מסגד עתיק שנבנה ב-1526–1527.
- מסגד אל-באיק (ער') – מסגד עתיק במרכז העיר העתיקה.
גלריה
-
כניסה לבית בעיר העתיקה
-
חנות בעיר העתיקה
-
כניסה לשכונת אל-קריון
-
שלט ניווט בעיר העתיקה
-
שוק בעיר העתיקה
-
שוק בעיר העתיקה
-
מדרגות בעיר העתיקה
-
קישוטי רחוב בעיר העתיקה
-
סמטה בשכונת אל-קריון
-
סמטה בשכונת אל-יסמינה
-
בתים בשכונת אל-יסמינה
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הקרב על הקסבה, באתר צה"ל, 26 בינואר 2022
- מפת קרב שכם במבצע חומת מגן (עמ' 258)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 עמוס הראל, הכוחות חזרו לקסבה של שכם - ונתקלו באדישות מסוימת של התושבים, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2002
- ↑ אבי רוזנפלד וגל פרל פינקל, לבוא חזקים - הצורך לפעול בצפיפות טקטית, מרכז דדו, 23 בדצמבר 2021.
- ↑ אהד לסלוי, מבצע חומת מגן מהכלה להכרעה (עמ' 258), באתר צבא הגנה לישראל
- ↑ פליקס פריש ועלי ואקד, הקסבה של שכם: צה"ל עצר 40 פלסטינים, באתר ynet, 2 באוגוסט 2002
- ↑ אפרת וייס, מג"ד צנחנים: כך הרגנו את צמרת הטרור בשכם, באתר ynet, 27 ביוני 2004.
- ↑ ארנון רגולר, צה"ל הרג ראשי הזרועות הצבאיות של פתח, חמאס וג'יהאד איסלאמי בשכם, באתר הארץ, 27 ביוני 2004.
- ↑ אריה יואלי, חילופי אש בשכם: הימ"מ חיסל מספר מחבלים, באתר "סרוגים", 24 ביולי 2022,
אלון חכמון, חילופי אש בשכם: מחבלים שהתבצרו בבית חוסלו ע"י כוחות הביטחון | צפו בהרס, באתר מעריב אונליין, 24 ביולי 2022,
יואב זיתון, אייל ערביד, חילופי אש ליליים עם כוחות הביטחון בשכם: לפחות שני מחבלים נהרגו, באתר ynet, 24 ביולי 2022 - ↑ אלישע בן קימון, עינב חלבי, מבצע לילי בלב שכם: הושמדה מעבדת המטענים של גוב האריות, 5 חמושים נהרגו, באתר ynet, 25 באוקטובר 2022
- ↑ עינב חלבי, אלישע בן קימון, חילופי אש ליד ג'נין: כוחות צה"ל חיסלו מחבל, באתר ynet, 29 בינואר 2024
- ↑ מלחמת “חרבות ברזל” (תמונת מצב נכון ל-10 בינואר 2024, 13:00), באתר המרכז למורשת המודיעין
הקסבה של שכם40809768Q12206814