הקסבה של שכםערבית: قصبة النابلس. מכונה גם העיר העתיקה של שכם, בערבית: البلدة القديمة في نابلس) היא העיר העתיקה והחלק הישן של העיר שכם, בשומרון. חלק זה של העיר מהווה שכונה בה, והוא ייחודי באופי הארכיטקטורי שנמצאות בו, מהתקופה הרומית, הביזנטית, המוסלמית, העות'מאנית ותקופות אחרות.

העיר העתיקה של שכם
مدينة نابلس القديمة
הקסבה מהר עיבל
הקסבה מהר עיבל
מידע
עיר שכם
שטח 275 דונם
אוכלוסייה 20,000
מסגד אל-טינה בקסבה, ולידו כרזות המהללות טרור

שכונה זו ידועה בצפיפות האוכלוסין הרבה שבה, שמקלה על ארגוני טרור וגדודי טרור את ההתבססות והלחימה בה. בשל כך, צבא הגנה לישראל ניהל בה מספר רב של מבצעים כנגד ארגוני הטרור שהתבססו בה.

בתחומי הקסבה מספר מסגדים עתיקים וארמונות השייכים לדמויות מקומיות עשירות. אוכלוסיית העיר העתיקה מוערכת בכ-20 אלף איש.

העיר העתיקה במרחצאות הפזורים לכל אורכה ורוחבה.

שכונות

הקסבה מחולקת לשלוש קסבות עיקריות המשתרעות ממזרח למערב, ומוקפות בחומה של מבנים ישנים, כשלה 16 שערים. השכונות הן קבוצות של חצרות, סמטאות ושווקים. להלן רשימת השכונות הבולטות:

שכונת עקבה

שכונת עקבהערבית: حارة العقبة) נמצאת בדרום־מרכז העיר העתיקה, בין שכונת אל-קריון לשכונת קיסריה, ובה מספר אתרים ארכאולוגיים, ביניהם "התיאטרון", תיאטרון רומי עתיק המפריד בינה לבין שכונת ראס אל-עין שמדרום עיר העתיקה. התיאטרון נבנה במאה השנייה, והוא נחשב לתיאטרון הרומי הגדול ביותר שהתגלה בארץ ישראל. קוטרו כ-100 מטרים, והוא התגלה ב-1979.

 
סמטה באל-יסמינה, שכונה בקסבה

שכונת אל-יסמינה

שכונת אל-יסמינה (ער') (בערבית: حارة الياسمينة) קיבלה את שמה מצמחי היסמין שבה. היא נמצאת בקצה הדרום־מערבי של העיר העתיקה, ונמצאים בה הרבה מבנים עתיקים, ביניהם ארמון עבד אל-האדי (אנ'), מסגד א-סאטון (ער') ומסגד אל-ח'דרה (ער').

שכונת אל-חבלה

שכונת אל-חבלה (בערבית: حارة الحبلة) נמצאת בחלקה הצפון־מזרחי של העיר העתיקה. רחובותיה נבנו בשיטה בה קבוצת אבנים תומכות זו בזו, על מנת ליצור את מבנה החומה. יש בשכונה מספר אתרים ארכאולוגיים.

 
כיכר טוטה, המכונה גם כיכר קריון, בשכונת אל-קריון
 
סמטה באל-קריון

שכונת אל-קריון

שכונת אל קריון (בערבית: حارة القريون) נמצאת ממזרח לשכונת אל-יסמינה. מקור שמה של השכונה הוא במילה "צינור", והיא נקראת כך בגלל צינורות המים והמעיינות הרבים שבה. בתחומי השכונה נמצאת תחנת שאיבת מים. היא מכילה מספר אתרים, וביניהם את ארמון טוקאן, מסגד אל-תינה ומפעל טוקאן. באמצע השכונה נמצאת נמצאת כיכר טוטה.

שכונת קיסריה

שכונת קיסריה (בערבית: حارة القيسارية) נמצאת בקצה הצפון־מזרחי של העיר העתיקה, וקרויה בשמה על שם קיסר רומא. בשכונה נמצאת מנהרה עתיקה ובה תעלת מים מהתקופה הרומית. היא מחולקת לשוש תתי־שכונות: ג'באליה, אל-ג'וזה וביר אל-דולאב.

שכונת אל-ע'רב

שכונת אל-ע'רב (בערבית: حارة الغرب) נמצאת בצפון־מערב העיר העתיקה. נמצאים בה מספר אתרים.

טרור

עקב הצפיפות הרבה המאפיינת ערים עתיקות, השתקעו בקסבה ארגוני טרור וגדודי טרור רבים לאורך השנים. בין הארגונים ניתן למנות את הפנתר השחור,[1] גוב האריות, גדוד שכם וגדוד בלאטה.

מבצעי צה"ל

צבא הגנה לישראל ערך מספר מבצעים בתחומי הקסבה נגד ארגוני טרור שהשתקעו בו. להלן רשימת המבצעים שהתבצעו בקסבה:

 
כניסה לאמת המים הרומית במוזיאון הקסבה (ער')
 
מסלול המים בתוך אמת המים הרומית מתחת לעיר העתיקה. בתוואי קירות סלע ורצפת סלע, לשמירה על כמות ואיכות המים.

אתרים

בעיר העתיקה של שכם מספר אתרים היסטוריים ותרבותיים.

אחד האתרים הבולטים בעיר העתיקה הוא באב אל-סאחה (ער'), הכיכר המרכזית בשכם. נמצא בה מגדל השעון בשכם (אנ'), שהוא אחד משישה מגדלי השעון העות'מאניים בישראל, ומהווה כיום את הסמל של עיירית שכם. מגדל השעון נבנה ב-1906, לציון 30 שנים לסולטנות עבדול חמיד השני. בכיכר נמצא גם נמצא מבנה גדודי הממשלה העות'מאנית (ער'), ומסגד אל-נאסר (אנ'). הכיכר מוקפת שערים המובילים לשכונות אל-קריון, עקבה ואל-חבלה. הכיכר מתוארכת לתקופת סלאח א-דין, וכיום פועל בה שוק לכלי עבודה וריהוט משומשים.

בנוסף, בקסבה נמצא מוזיאון הקסבה (ער'), שהוא המוזיאון הראשון שהוקם בשומרון. הוא ממוקם על חורבות מהתקופה הרומית, ומספר הפריטים בו הגיע לכ-865. במוזיאון רחוב רומי וגרם מדרגות המוביל לתעלת מים רומית.

בקסבה מספר רב של מרחצאות מהתקופה העות'מאנית. בעבר, מרחצאות הקסבה של שכם (ער') כללו עשרה מרחצאות מתוך 38 מרחצאות עות'מאניים שנבנו בשטח ארץ ישראל המערבית. שניים מהמרחצאות ממוקמים בבאב אל סאחה, והרבה מהאחרים ממוקמים בקרבת מסגדים. אחד הבולטים בהם הוא מרחץ שיפא (ער'), שהוא המרחץ העות'מאני האחרון שנבנה ועדיין פעיל, והוא פופולרי מאוד. מיקומו מול מסגד אל-באיק (ער'), וגילו יותר מ-300 שנים. בית המרחץ הוזנח מאוד, ושוחזר בשנת 1993. בית מרחץ אחר הוא חמאם השומרון (אנ'), שנקרא על שם השומרונים, שנהגו להשתמש בו. הוא ממוקם בשכונת אל-יסמינה, ונחשב לאחד המרחצאות היפים.

חאן אל-תוג'אר (ער') נמצא גם הוא בעיר העתיקה, והוא חאן עתיק.

מספר עשירים קבעו את ביתם במקום. בתיהם זכו לתשומת לב מיוחדת, שכן הם ארמונות:

בעיר העתיקה מספר מסגדים היסטוריים בולטים:

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא הקסבה של שכם בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 עמוס הראל, הכוחות חזרו לקסבה של שכם - ונתקלו באדישות מסוימת של התושבים, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2002
  2. אבי רוזנפלד וגל פרל פינקל, לבוא חזקים - הצורך לפעול בצפיפות טקטית, מרכז דדו, ‏ 23 בדצמבר 2021.
  3. אהד לסלוי, מבצע חומת מגן מהכלה להכרעה (עמ' 258), באתר צבא הגנה לישראל
  4. פליקס פריש ועלי ואקד, הקסבה של שכם: צה"ל עצר 40 פלסטינים, באתר ynet, 2 באוגוסט 2002
  5. אפרת וייס, מג"ד צנחנים: כך הרגנו את צמרת הטרור בשכם, באתר ynet, 27 ביוני 2004.
  6. ארנון רגולר, צה"ל הרג ראשי הזרועות הצבאיות של פתח, חמאס וג'יהאד איסלאמי בשכם, באתר הארץ, 27 ביוני 2004.
  7. אריה יואלי, ‏חילופי אש בשכם: הימ"מ חיסל מספר מחבלים, באתר "סרוגים", 24 ביולי 2022,
    אלון חכמון, ‏חילופי אש בשכם: מחבלים שהתבצרו בבית חוסלו ע"י כוחות הביטחון | צפו בהרס, באתר מעריב אונליין, 24 ביולי 2022,
    יואב זיתון, אייל ערביד, חילופי אש ליליים עם כוחות הביטחון בשכם: לפחות שני מחבלים נהרגו, באתר ynet, 24 ביולי 2022
  8. אלישע בן קימון, עינב חלבי, מבצע לילי בלב שכם: הושמדה מעבדת המטענים של גוב האריות, 5 חמושים נהרגו, באתר ynet, 25 באוקטובר 2022
  9. עינב חלבי, אלישע בן קימון, חילופי אש ליד ג'נין: כוחות צה"ל חיסלו מחבל, באתר ynet, 29 בינואר 2024
  10. מלחמת “חרבות ברזל” (תמונת מצב נכון ל-10 בינואר 2024, 13:00), באתר המרכז למורשת המודיעין
 
צילום פנורמי של שכם. העיר העתיקה בתחתית התמונה.

הקסבה של שכם40809768Q12206814