המסלולים הכשרים בקרנות הפנסיה והחיסכון
| שוק ההון בהלכה | |
|---|---|
|
המסלולים הכשרים בקרנות הפנסיה והחיסכון הם מסלולי השקעה ייחודיים המיועדים לציבור שומרי המצוות. מסלולים אלה מחזיקים רק בניירות ערך שאין איסור הלכתי בהחזקתם. המסלולים מפוקחים על ידי גופי כשרות שונים.
רקע
עד למפנה שנות האלפיים, הפרשות הפנסיה של עובדי המדינה בישראל היו לקרנות פנסיה תקציביות, והפרשות הפנסיה של עובדים בשוק הפרטי היו לקרנות פנסיה המבטיחות קצבה. בקרנות אלו גובה הקצבה החודשית שאותה יקבל החוסך בפרישה, נגזר מהגובה של המשכורת שלו בשנות העבודה, ללא תלות בתשואות שהשיגו הכספים שהוא הפריש לקרן הפנסיה. עם ביטולם של קרנות הפנסיה התקציביות, והמעבר של עובדי המדינה (בשנת 2001) ושל עובדי השוק הפרטי (בשנת 1994) לקרנות הפנסיה החדשות, הפועלות כפנסיה צוברת, שבה הקצבה החודשית שיקבל העמית, נקבעת על פי התשואות שהשיגו הכספים שהוא הפריש, עלה חשש לשינוי בהיבטים ההלכתיים של החוסכים בקרנות פנסיה.
בקרנות הפנסיה החדשות, הכספים המופרשים לקרן הפנסיה עבור העמיתים, שייכים לעמיתים בעצמם, והחברה שבה מופקדים הכספים היא רק נאמן המנהל את הכספים עבור העמיתים. מעמדם המשפטי של קרנות הפנסיה דומה למעמדם המשפטי של קרנות הנאמנות. עקב כך התעורר דיון בין הפוסקים האם מותר להפריש כספים לקרנות הפנסיה החדשות, שכן בקרנות אלו, הכספים של העמיתים מושקעים בעבורם, גם בניירות ערך שיתכן והם אסורים להשקעה על פי ההלכה, ולדעת רבים מהפוסקים יש בזה איסור. עם החלת חוק לפנסיית חובה החלה שאלה זו לעורר ענין רב יותר בציבור שומרי המצוות, שכן היא החלה להיות נוגעת לכל עובד.
דיון זה נוגע לכל סוגי החיסכון הקיימים כיום בישראל שכן כל הקרנות והקופות (קרנות הפנסיה קרנות ההשתלמות והנאמנות, קופות הגמל, החיסכון והחיסכון לכל ילד) מנוהלות כקרנות צוברות שבהן הכספים שייכים לעמיתים החוסכים, וחברות הביטוח ובתי ההשקעות שבהן מופקדים הכספים, משמשות רק כחברות ניהול.
בעקבות הביקוש הציבורי הקימו רוב חברות הביטוח ובתי ההשקעות המנהלים את קרנות הפנסיה, מסלולים מיוחדים לציבור שומרי המצוות, שבהם הכספים של העמיתים מושקעים רק בנכסים שאין בהם איסור הלכתי.
גופי הכשרות המפקחים על המסלולים הכשרים
נכון לאלול תשפ"ד קיימים מספר גופי כשרות המפקחים על הרכב הנכסים וניהול ההשקעות במסלולים הכשרים:
- ועד הפיקוח ההלכתי להשקעות ופיננסים שעל ידי בד"ץ העדה החרדית
- ועד ההלכה להשקעות וקרנות (גלאט הון)
- תשואה כהלכה
- מכון כת"ר
- מכון כלכלה על פי ההלכה
בניגוד לתחום המזון, בו לרוב אין הבדלים מהותיים בין גופי הכשרות של כשרות המהדרין בנוגע לעקרונות הכשרות, וההבדלים בין גופי הכשרות הם בעיקר בסוג ורמת ההשגחה[דרושה הבהרה], בתחום הפיקוח על המסלולים הכשרים יש הבדלים מהותיים בין גופי הכשרות, ולכל אחד מהם יש מדיניות שונה לאופן שבו מנוהלים הכספים במסלולים הכשרים.
בד"ץ העדה החרדית
הבד"ץ נוהג על פי פסיקת רבי יעקב בלוי דיין הבד"ץ שהיה ממקימי ועד הפיקוח, שסבר שהחזקת מניות נחשבת כשותפות גמורה בחברה המנפיקה, ועקב כך הרוכש נעשה שותף בכל האיסורים שהחברה עוברת. הרב בלוי אסר לקנות אפילו מניות של חברות שאינן עוברות איסורים, כיוון שהוא חשש שבחברות הבת שלהן או חברות אחרות שהן מחזיקות במניות שלהן (שרשור) עוברות איסורים.
עקב כך במסלולים הכשרים שבפיקוח העדה החרדית לא מחזיקים במניות כלל, החשיפה למניות במסלולים אלו נעשית באמצעות תעודות סל העוקבות אחרי מדדי מניות.
במסלולים הכשרים שבפיקוח העדה החרדית מחזיקים באגרות חוב שלחברה שהנפיקה אותם יש היתר עסקה. ובאגרות חוב ממשלתיות.
גלאט הון
ערך מורחב – ועד ההלכה להשקעות וקרנות (גלאט הון)
ועד ההלכה של גלאט הון הוקם, כדי לאפשר למדקדקים שאינם רוצים להזדקק להיתר עסקה כללי להשקיע על פי שיטתם. בפיקוח של ועד ההלכה ישנם כיום שני סוגי מסלולים: במסלולים העיקריים נמנעים משימוש בהיתר עיסקה כללי ולכן לא מחזיקים במניות, איגרת חוב קונצרנית או בתעודות סל, במסלולים אלו ההשקעה היא בעיקר (כ 90%) באגרות חוב ממשלתיות, והם נחשפים למניות רק דרך אופציות, ובמסלולים האחרים מחזיקים אמנם באיגרות חוב קונצרניות אך תחת היתר עיסקה פרטי בו חותם המשקיע באופן אישי מול החברה על שטר היתר עיסקה, בנוסף למסלולים אלו נוסדו בשנים תשפ"א - תשפ"ב מסלולים חדשים שמשקיעים בעיקר באפיק מנייתי ע"י אופציות, מסלולים אלו מצריכים חתימה על היתר עיסקא פרטי.
תשואה כהלכה
- ערך מורחב – תשואה כהלכה
תשואה כהלכה הוקמה כדי לאפשר הקמת מסלולים כשרים שמצד אחד יהיו כשרים למהדרין, ומצד שני הרכב הנכסים והתשואות בהם יהיו דומים ככל הניתן, להרכב הנכסים והתשואות במסלולים הרגילים.
במסלולים הכשרים שבפיקוח תשואה כהלכה מחזיקים בניירות ערך באופן ישיר, ולא רק במכשירים עוקבי מדדים. ניירות הערך המוחזקים במסלולים אלו הם רק אלו שנבדקו על ידי ועדת הרבנים של הכשרות, ונמצא שאין חשש איסור בהחזקתם. במסלולים אלו מחזיקים באופן ישיר במניות של חברות החתומות על היתר עסקה ושומרות שבת, ובאגרות חוב של חברות החתומות על היתר עסקה שהונפקו לאחר החתימה על היתר העסקה.
מכון כלכלה על פי ההלכה
בקרנות הנאמנות של מכון כלכלה על פי ההלכה בראשות הרב אריה דביר מחזיקים במניות רק של חברות שאין בהם חילול שבת המוני. ובאגרות חוב ללא הגבלה, על פי השיטות הסבורות שאין איסור ריבית בהלוואה לחברה בע"מ.
חברות מנהלות שיש בהן מסלולים כשרים
לקריאה נוספת
- שוק ההון הלכה ומעשה, אשדוד, תשע"ז
- אוצר המשפט חלק ב', בית הדין נתיבות חיים, תשע"ט, ירושלים
קישורים חיצוניים
- הרב שלמה אישון, השקעות כשרות – מהן?, מתוך אמונת עתיך 100 (תשע"ג), באתר למעשה.
- תקנת הריבית חלק א'- קרנות פנסיה, הרב יעקב לנדו מודיעין עילית ה'תש"ע, באתר היברובוקס
- תקנת הריבית חלק ב' - קופות גמל ושוק ההון, הרב יעקב לנדו מודיעין עילית ה'תשע"ב, באתר היברובוקס
- תקנת הריבית - קיצור הלכות ריבית במציאות זמנינו, הרב יעקב לנדו מודיעין עילית ה'תשע"ח, באתר היברובוקס
- קרן נאמנות ומניות בהלכה - השיטות בהלכה לגבי מניות וקרן נאמנות, הרב דוד שלמה שור
- השקעות כשרות בשוק ההון, הגישות השונות, הרצאה של הרב שלמה אישון, באתר בינינו.
- פנסיה בהכשר הבד"ץ: רוצים משגיח גם על החיסכון באתר ynet
- "גלאט הון": האם חוקי ההלכה פוגעים בכסף שלכם? באתר דה מרקר
- מה עומד מאחורי המסלולים הכשרים בביטוח באתר כיכר השבת
- חברות בע"מ בהלכה אוצר המשפט חלק ב', בית הדין נתיבות חיים, תשע"ט, באתר היברובוקס