קרנות הפנסיה ההסתדרותיות
קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הן קרנות פנסיה שהוקמו בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי ההסתדרות הכללית, והיו גוף מרכזי בביטוח הפנסיוני של העובדים בישראל. המשבר שאליו נקלעו הקרנות, עקב גרעון אקטוארי כבד, הביא להלאמת רובן (למעט קרן "מגן" והקרן של חברי "דן") בשנת 2003, ולניתוקן מההסתדרות הכללית.
קרנות הפנסיה
קרנות הפנסיה המרכזיות של ההסתדרות הן:[1]
- מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, הוקמה בשנת 1949 כ"מכשיר מרכזי להקניית זכויות סוציאליות לעובדים" ופועלת כקרן פנסיה מינואר 1955;[2]
- קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, קיימת כקרן פנסיה בשם "קופה מרכזית לתגמולים ופנסיה לפקיד" משנת 1956;
- נתיב - קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מ, הופעלה בשם קרן פנסיה לפועלי ועובדי סולל בונה ומפעליו בע"מ", בשנת 1957;
- קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל - אגודה שיתופית בע"מ, התחילה לפעול כקרן פנסיה בשנת 1958[3] שתקנותיה כקרן פנסיה אושרו בשנת 1960;
- קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין ועבודות ציבוריות א.ש. בע"מ, שפעלה בשם "קרן בטוח של פועלי הבניין ועבודות צבוריות" וכללה קרן פנסיה החל בחודש ספטמבר 1958;
- קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, שנוסדה באפריל 1954 והיוותה המשך לקרן הפנסיה של עובדי קופת חולים;
- מגן - קרן פנסיה מרכזית לקואופרציה ביצרנות תחבורה ושירותים - אגודה שיתופית בע"מ, שהתחילה לפעול בשנת 1950.
בנוסף לכך קיימות קרנות פנסיה לקואופרטיבים לתחבורה ציבורית (קרן הפנסיה של חברי "אגד" וקרן הפנסיה של חברי "דן") שגם הן היו מסונפות להסתדרות.
קרנות הפנסיה ההסתדרותיות התאגדו באמצע שנות החמישים, כמיזוג של קופות תגמולים קטנות. הוותיקה שבהן, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות, הוקמה בתחילת 1954, אולם קדמה לה קרן הפנסיה של עובדי קופת חולים, שהתמזגה לתוכה. הקרנות העניקו לעמיתיהן זכויות חסרות בסיס אקטוארי, גישה שהייתה גורם מרכזי במשבר שאליו נקלעו. בין השאר, לשם סיוע לעולים חדשים, שתקופת הצבירה שלהם לפנסיה קצרה, הובטחה צבירה מוגדלת בעשר השנים הראשונות (עד כדי הכפלת הזכויות[4]), ועקב כך עמיתים שהיו חברים במשך עשר שנים או מעט יותר, זכו לפנסיה גדולה במידה ניכרת מזו שהיו ראויים לה על פי שיקולים אקטואריים. בצעד זה נטלו קרנות הפנסיה על עצמן משימה שנועדה לממשלה ולא להן.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מאיר בננסון (עורך מדעי), גמלאות - כתב עת לבעיות הביטוח הפנסיוני, הוצאת המדור לפנסיה של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל, גליונות 1 - 12, 1958 - 1965.
- יהודה כהנא, ספר ביטוח החיים, הפנסיה והגמל בישראל, הוצאת עתרת, 1988, חלק ד: הסדרי פנסיה מצטברת ופנסיה תקציבית.
קישורים חיצוניים
- אתר עמיתים, החברה המנהלת את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות
- פרק בנושא פנסיה בפודקאסט הכלכלי "ערך מוסף", 16/6/2016
הערות שוליים
- ^ לפי "גמלאות", כתב עת לבעיות הביטוח הפנסיוני, בהוצאת הוועד הפועל של ההסתדרות, ספטמבר 1959, ע' 23
- ^ לפי "גמלאות", כתב עת לבעיות הביטוח הפנסיוני, בהוצאת הוועד הפועל של ההסתדרות, ספטמבר 1959, ע' 23 וע' 35
- ^ מנהל הקרן, מ. נוסבבוים, גמלאות, כתב עת לבעיות הביטוח הפנסיוני, גיליון מס' 2, ספטמבר 1959, ע' 81
- ^ דב פלג, "סוגיות בפנסיה", ביטחון סוציאלי, ינואר 1993, עמ' 135-122.
