תשואה כהלכה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חותמת הכשרות של תשואה כהלכה

'תשואה כהלכה' היא גוף כשרות העוסק בפיקוח על השקעות בשוק ההון, וקרנות הפנסיה הקרן השתלמות והנאמנות, וקופות הגמל החיסכון והחיסכון לכל ילד. תשואה כהלכה קמה על רקע התשואות הנמוכות במסלולי ההשקעה הכשרים שהיו קיימים עד אז, במטרה למצוא פתרון הלכתי שיאפשר החזקה ישירה של ניירות ערך, אשר לדעת מנהלי ומומחי השקעות, צפוייה להניב תשואה עודפת על פני המסלולים הכשרים המקבילים.

רקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המסלולים הכשרים בקרנות הפנסיה והחיסכון

קרנות הפנסיה, הההשתלמות, והנאמנות, וקופות הגמל, החיסכון, והחיסכון לכל ילד, מנוהלות[1] כקרנות צוברות, דהיינו שהכסף שאותו מפרישים העמיתים (החוסכים) לקרן, שייך לעמיתים, וחברות הביטוח ובתי ההשקעות, רק מנהלים בעבורם את הכסף, תמורת דמי ניהול.

כתוצאה מכך, אם החברה המנהלת תרכוש בכספי העמיתים ניירות ערך שיש איסור הלכתי בהחזקתם, העמיתים עוברים על האיסורים הללו, כיוון שהם הבעלים החוקיים של ניירות הערך.

בשנים האחרונות פתחו חברות הביטוח ובתי ההשקעות מסלולים כשרים המנוהלים על פי הלכה. מסלולים אלו רוכשים רק ניירות ערך שאין בהחזקתם איסור, כגון אגרות חוב של חברות החתומות על היתר עסקה.

אמנם נוצרה בעייה, שבכל חברות הביטוח ובתי ההשקעות, יש הפרשים משמעותיים בין התשואה שהשיג המסלול הכללי (הלא כשר) באותה חברה, לתשואה שהשיג המסלול הכשר של אותה החברה[2], דבר זה נגרם כיוון שבמסלולים הכשרים של בד"ץ העדה החרדית וגלאט הון, משקיעים רק באמצעות מכשירים העוקבים אחר מדדי מניות כמו תעודות סל ואופציות, אשר מניבים רק את התשואה הממוצעת שהשיג המדד, והם לא מאפשרים למנהלי ההשקעות של הקרן, להשקיע בניירות הערך הצפויות להניב תשואות עודפות. התשואות הנמוכות במסלולים הכשרים הרתיעו רבים משומרי המצוות להעביר את כספי החיסכון והפנסיה שלהם למסלולים הכשרים.

כדי לפתור בעייה זו, הוקם[דרושה הבהרה] ועד הרבנים לחיסכון ופנסיה כהלכה 'תשואה כהלכה', שמסלולי ההשקעה בו תוכננו במיוחד באופן שהם יהיו גם כשרים למהדרין, תוך כדי שהם שומרים על כל שהרכב הנכסים והתשואות בהם יהיו דומים ככל האפשר להרכב הנכסים והתשואות במסלולים הרגילים.

מדיניות ההשקעה

ועדת הרבנים של תשואה כהלכה בדקה את כל ניירות הערך הנסחרים בבורסה בישראל, וגיבשה רשימה של החברות שאין בהחזקת ניירות הערך שלהן איסור הלכתי. בעקבות כך, במסלולים הכשרים שבפיקוח של תשואה כהלכה, מתאפשר להשקיע באופן ישיר במניות ובאגרות חוב אשר לדעת מנהלי ההשקעות של החברה צפויים להניב תשואה עודפת, וההשקעה בהם אינה מוגבלת להשקעה באמצעות מכשירים העוקבים אחר מדדי מניות כמו תעודות סל ואופציות בלבד.

רבני בד"ץ קהל מחזיקי הדת הרב שמאי גרוס, הרב חיים דוד שובקס, והרב אהרן זיכרמן, בדיון עם הרב שמואל דוד גרוס על הרכב הנכסים במסלולים הכשרים של תשואה כהלכה

מניות

במסלולים שבפיקוח תשואה כהלכה נחשפים לאפיק המנייתי באמצעות קניית מניות באופן ישיר, במסלולים אלו קונים רק מניות שנבדקו על ידי ועדת הרבנים, ונמצא שאין איסור בהחזקתם (מניות של חברות השומרות שבת וחתומות על היתר עסקה).

אגרות חוב קונצרניות

במסלולים שבפיקוח תשואה כהלכה נחשפים לאפיק איגרות חוב הקונצרניות באמצעות רכישה ישירה של אגרות חוב הממומלצות על ידי מנהלי ההשקעות, בתנאי שהחברה המנפיקה חתומה על היתר עסקה, ונבדק שהן הונפקו רק לאחר חתימת היתר העסקה[3].

אגרות חוב ממשלתיות

במסלולים שבפיקוח תשואה כהלכה נחשפים לאפיק אגרות חוב הממשלתיות באמצעות רכישה ישירה, היות ואין בהן איסור ריבית, כיוון שמדינת ישראל חתומה על היתר עסקה[4].

תעודות סל

במסלולים שבפיקוח תשואה כהלכה לא רוכשים תעודות סל העוקבות אחרי מדדי אג"ח, כיוון שהם חוששים לשיטות האוסרות לרכוש תעודות סל אפילו אם יש להן היתר עסקה, במסלולים אלו גם אין צורך להשתמש בתעודות סל, כיוון שהם מאפשרים השקעה ישירה בניירות ערך.

ועדת הרבנים

בגיבוש מדיניות ההשקעה והפיקוח של המסלולים הכשרים של תשואה כהלכה השתתפו מספר בתי דין מרכזיים בתחום דיני הממונות: בית דין הישר והטוב, בית הדין חניכי הישיבות בנשיאות הרב מרדכי גרוס, בית דין קהל מחזיקי הדת, ובית דין רבני הקריות.

בועדת הרבנים של 'תשואה כהלכה', חברים מספר דיינים ידועים העוסקים בשאלות המתעוררות באופן שוטף.

מסלולים בפיקוח

המסלולים העומדים תחת פיקוח "תשואה כהלכה" נכון לתמוז תשע"ט:

מוצר שם חברת הביטוח/בית ההשקעות מספר קופה/קרן
קרן פנסיה אלטשולר שחם 9760
קופת גמל אלטשולר שחם 1395
קרן השתלמות אלטשולר שחם 12256
חיסכון לכל ילד אלטשולר שחם 11328
קופת גמל להשקעה אלטשולר שחם 12257
ניהול תיקי השקעות בית ההשקעות פריוריטי
קרן השקעות פרטית אביב ניהול קרנות אביב ערכית - הלכה

ראה גם

לקריאה נוספת

  • שוק ההון הלכה ומעשה, אשדוד, תשע"ז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בעבר היו קרנות הפנסיה מנוהלות כקרנות המבטיחות קצבה, שבהן הכספים לא היו שייכים לעמיתים, אלא לחברת הפנסיה. אולם החל משנת 1994 לעובדים בגופים פרטיים, ומשנת 2001 לעובדי מדינה, קרנות הפנסיה הינן קרנות צוברות שבהן הכספים שייכים לעמיתים.
  2. ניתן להשוות את התשואות באתרים של משרד האוצר פנסיה נט וגמל נט
  3. היתר העסקה לא מועיל לגבי אגרות החוב שהונפקו לפני החתימה שלו, כיוון שההלוואה כבר נעשתה באיסור, ולא בצורת עסקה המותרת, אלא אם כן הוסיפו בהיתר עסקה פסקה מיוחדת ההופכת גם את ההלוואות הקודמות לעסקה.
  4. המדינה חתמה בשנת תשל"ט על היתר עסקה שנערך על ידי הרב גורן ונוסח על ידי הגר"י בלוי,ובשנת תשע"ג חתמה המדינה שוב על היתר עסקה מתוקן שנערך על ידי הרבנים הראשיים.