ועד הפיקוח ההלכתי להשקעות ופיננסים שעל ידי בד"ץ העדה החרדית

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חותמת הכשרות של ועד הפיקוח של הבדץ

"ועד הפיקוח ההלכתי להשקעות ופיננסים שעל ידי בד"ץ העדה החרדית" הוא אגף בבית הדין של העדה החרדית, העוסק בפיקוח על השקעות בשוק ההון, קרנות פנסיה השתלמות ונאמנות, קופות גמל, קופות חיסכון וחיסכון לכל ילד.

רקע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המסלולים הכשרים בקרנות הפנסיה והחיסכון

קרנות הפנסיה, ההשתלמות, והנאמנות, וכן קופות הגמל, החיסכון, והחיסכון לכל ילד, מנוהלות כקרנות צוברות[1]. כלומר, הכסף המופרש על ידי העמיתים (החוסכים) לקרן, שייך לעמיתים, וחברות הביטוח ובתי ההשקעות רק מנהלים בעבורם את הכסף תמורת דמי ניהול.

כתוצאה מכך, אם החברה המנהלת תרכוש בכספי העמיתים ניירות ערך שיש איסור הלכתי בהחזקתם, האיסור ההלכתי חל על העמיתים שהפקידו בידם את הכסף, כיוון שהם הבעלים החוקיים של ניירות הערך.

בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] פתחו חברות הביטוח ובתי ההשקעות מסלולים כשרים המנוהלים על פי הלכה. מסלולים אלו רוכשים רק ניירות ערך שאין בהחזקתם איסור, כגון אגרות חוב של חברות החתומות על היתר עסקה.

ועד הפיקוח של בד"ץ העדה החרדית היה מהגופים הראשונים שהעניקו כשרות למסלולי השקעות. פרסומי הועד תרמו רבות למודעות הציבורית אודות הבעיות ההלכתיות העלולות להיות במסלולי ההשקעה הרגילים[2].

חלק מהמסלולים הכשרים העומדים תחת הפיקוח של הבד"ץ[3], עומדים גם תחת הפיקוח של גלאט הון, והכספים המנוהלים בהם, מנוהלים על פי מדיניות ההשקעה של גלאט הון, שהיא יותר מחמירה ומוגבלת מהמדיניות של הבד"ץ.

מדיניות ההשקעה

מניות

בד"ץ העדה החרדית נוהג כדעת רבותיו דייני הבד"ץ, שנקטו שאסור לרכוש מניות של חברות העוברות איסורים, הבד"ץ גם אוסר לרכוש מניות של חברות שאינן עוברות איסורים, עקב החשש שמא יש להן חברות בת או שהן מחזיקות במניות של חברות אחרות (שרשור) שיש להן פעילות אסורה.

במסלולים הכשרים העומדים תחת הפיקוח של הבד"ץ נחשפים לאפיק המנייתי, רק באמצעות מכשירים העוקבים אחר התשואה הממוצעת של מדדי מניות, כמו תעודות סל ואופציות.

אגרות חוב קונצרניות

בד"ץ העדה החרדית מתיר החזקת איגרות חוב קונצרנית, אם החברה המנפיקה חתומה על היתר עסקה.

במסלולים הכשרים העומדים תחת הפיקוח של הבד"ץ נחשפים לאפיק איגרות חוב הקונצרנית, באמצעות רכישה ישירה של איגרות חוב שיש להן היתר עסקה, ובאמצעות תעודות סל העוקבות אחרי מדדי איגרות חוב קונצרנית, כדי להיחשף גם לאיגרות חוב שאין להן היתר עסקה.

אגרות חוב ממשלתיות

במסלולים הכשרים העומדים תחת הפיקוח של הבד"ץ נחשפים לאפיק אגרות חוב הממשלתיות באמצעות רכישה ישירה שלהן, כיוון שמדינת ישראל חתומה על היתר עסקה[4].

תעודות סל

בד"ץ העדה החרדית מתיר לרכוש תעודות סל, כיוון שכל החברות המנפיקות תעודות סל בארץ חתומות על היתר עסקה, והבד"ץ נוקט כמו השיטות המתירות לרכוש תעודות סל.

ראה גם

לקריאה נוספת

מדריך הכשרות לימות השנה של הבד"ץ, ירושלים[5]

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. בעבר היו קרנות הפנסיה מנוהלות כקרנות המבטיחות קצבה, שבהן הכספים לא היו שייכים לעמיתים, אלא לחברת הפנסיה. אולם החל משנת 1994 לעובדים בגופים פרטיים, ומשנת 2001 לעובדי מדינה, קרנות הפנסיה הינן קרנות צוברות שבהן הכספים שייכים לעמיתים.
  2. בחוברת המידע השנתית של הבד"ץ, מוקדש בכל שנה פרק על נושא האיסורים ההלכתיים הכרוכים בהשקעה במסלולים הרגילים. כמו כן, הבד"ץ מפרסם מדי תקופה מודעות בעיתונות החרדית בנושא.
  3. בחברות: הראל, מיטב דש, ופסגות.
  4. המדינה חתמה בשנת תשל"ט על היתר עסקה שנערך על ידי הרב גורן שנוסח על ידי הגר"י בלוי, ובשנת תשע"ג חתמה המדינה שוב על היתר עסקה מתוקן שנערך על ידי הרבנים הראשיים.
  5. מדריך נכשרות יוצא כל שנה לקראת פסח, ויש בו כל שנה פרק על ועד הפיקוח של הבד"ץ המפרט את מדיניות הכשרות שלו, בחלק מהשנים הפרק מורחב יותר מהרגיל.