ועד ההלכה להשקעות וקרנות (גלאט הון)
 | |
| חותמת הכשרות של גלאט הון | |
| פעילות | פיקוח על כשרות השקעות |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| חברים |
ועדת הרבנים |
| אנשי מפתח | הרב יעקב לנדו, והרב נעם פל |
ועד ההלכה להשקעות וקרנות (גלאט הון) הוא גוף כשרות, העוסק בפיקוח על כשרות ההשקעות בקרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל, וקופות גמל - חיסכון לילד.
רקע
ערך מורחב – המסלולים הכשרים בקרנות הפנסיה והחיסכון
קרנות הפנסיה, הההשתלמות, והנאמנות, וקופות הגמל, החיסכון, והחיסכון לכל ילד, מנוהלות כיום[1] כקרנות צוברות, שבהן הכסף שאותו מפרישים העמיתים (החוסכים) לקרן, שייך לעמיתים, וחברות הביטוח ובתי ההשקעות, רק מנהלים בעבורם את הכסף תמורת דמי ניהול.
כתוצאה מכך, אם החברה המנהלת תרכוש בכספי העמיתים ניירות ערך שיש איסור הלכתי בהחזקתם, העמיתים עוברים על האיסורים הללו, כיוון שהם הבעלים החוקיים של ניירות הערך.
בשנים האחרונות פתחו חברות הביטוח ובתי ההשקעות מסלולים כשרים המנוהלים על פי הלכה. מסלולים אלו רוכשים רק ניירות ערך שאין בהחזקתם איסור, כגון אגרות חוב של חברות החתומות על היתר עסקה.
אולם ישנם מעטים המחמירים ומדקדקים שלא להסתמך על היתר עסקה כללי, והם מקפידים שלא לקחת משכנתאות או הלוואות בנקאיות, ולא להיות ביתרת חובה (אוברדראפט) בחשבון הבנק, אלא אם כן הם חתמו עם הבנק על היתר עסקה פרטי, שכן הם אינם רוצים להזדקק להלוואה בריבית, אפילו אם ההלוואה נעשית על פי היתר עסקה כללי. לאלו הנוהגים בחומרה זו לא הייתה את האפשרות לחסוך על פי שיטתם במסלולים הכשרים הרגילים, כיוון שקונים בהם אגרות חוב אם החברה המנפיקה חתומה על היתר עסקה כללי[2].
בנוסף, המסלולים הכשרים של בד"ץ העדה החרדית מחזיקים בקרנות סל[3], ולדעת רבני גלאט הון יש איסור בהחזקת קרנות סל אפילו בקרנות הסל הכשרות[4].
כדי לתת מענה לאלו הרוצים להחמיר ולא להחזיק אגרות חוב אפילו אם יש להם היתר עסקה כללי, או קרנות סל אפילו אם הן כשרות, הוקם ועד ההלכה להשקעות וקרנות שעל ידי דייני ביה"ד של הגר"ש ואזנר והגר"נ קרליץ (גלאט הון).
מרבית המסלולים שבפיקוח של גלאט הון עומדים גם תחת הפיקוח של בד"ץ העדה החרדית, וחלק מהם עומדים תחת הפיקוח של גלאט הון בלבד.
מדיניות ההשקעה
המדיניות הראשונית של גלאט הון הייתה לאסור החזקה של ניירות ערך, אפילו אם החברה המנפיקה אותם חתומה על היתר עסקה כיוון שהיא הוקמה כדי לתת פתרון לאלו המחמירים שלא לסמוך על היתר עסקה כלל[5]. אך בהמשך עודכנה מדיניות הכשרות, וכיום מדיניות הכשרות היא לאסור החזקה של ניירות ערך אפילו אם החברה המנפיקה אותם חתומה על היתר עסקה כללי, אך להתיר רכישת אגרות חוב קונצרניות אם מנהלי חברת הפנסיה חתמו על היתר עסקה פרטי בשם העמיתים עם החברה המנפיקה את ניירות הערך.
נכון להיום (יולי 2019) כל מסלולי הגמל והפנסיה שבפיקוח של גלאט הון מחזיקים רק באגרות חוב של ממשלת ישראל (95%-90% מהנכסים), מזומנים, ובאופציות.
מניות
במסלולים אלו נחשפים לאפיק המנייתי רק באמצעות מכשירים פיננסים מורכבים, הבנויים מאופציות ונגזרים, המחקים את התשואות של מדד תל אביב 35[6], או מדדי מניות בחו"ל.
אגרות חוב קונצרניות
המדיניות הרשמית של גלאט הון היא לאסור החזקה של איגרות חוב הקונצרניות אפילו אם החברה המנפיקה חתומה על היתר עסקה כללי, אך להתיר החזקה של איגרות חוב קונצרנית שהחברה המנפיקה חתמה על היתר עסקה פרטי עם חברת הגמל או פנסיה. כמו כן גלאט הון אוסרת החזקה של קרנות סל על מדדי אג"ח קונצרני אפילו באמצעות קרנות סל כשרות. מכיוון שבורסה בישראל לא נסחרות אופציות על מדדי איגרות חוב קונצרנית, הדרך היחידה במסלולים שבפיקוח של גלאט הון להיחשף לאפיק של איגרות חוב הקונצרניות היא באמצעות רכישה של אגרות חוב שהחברה המנפיקה חתמה על היתר עסקה פרטי[7].
בפועל נכון להיום (יולי 2019), בכל המסלולים שבפיקוח של גלאט הון לא סודר עדיין המנגנון שיאפשר רכישה של אגרות חוב דרך היתר עסקה פרטי, ובפועל הם אינם נחשפים לאפיק של אג"ח קונצרני כלל.
אגרות חוב ממשלתיות
במסלולים אלו מחזיקים אגרות חוב הנושאות ריבית של ממשלת ישראל אפילו שהם מחמירים שלא לסמוך על היתר עסקה כללי, כיוון שהם מסתמכים על המסורת שיש למקצת מתלמיד החזון איש בשמו, שממון המדינה נחשב להפקר ולכן אין איסור להלוות למדינה בריבית, בצירוף עם כך שהמדינה חתומה על היתר עסקה כללי[8].
ועדת הרבנים
רבני הכשרות הינם הרב יעקב לנדו, רב קהילה בשכונת גני איילון [אחיסמך] החרדית בעיר לוד, והרב נעם פל[9] מרבני ישיבת נתיב הדעת.
בועדת הרבנים של 'גלאט הון', חברים דיינים מבתי הדין של רבי נסים קרליץ ורבי שמואל וואזנר. הרבנים החברים בוועדת הרבנים כיום הם:
- הרב משה שטרנבוך
- הרב שריאל רוזנברג
- הרב יהודה סילמן
- הרב שבח צבי רוזנבלט
- הרב נתן קופשיץ
- הרב משה שאול קליין
- הרב אליהו פוזן
כמו כן, רבי שלמה זלמן אולמן ורבי אשר דויטש היו חברים בוועדת הרבנים עד לפטירתם.
ראו גם
- המסלולים הכשרים בקרנות הפנסיה והחיסכון
- השקעה בניירות ערך (הלכה)
- בעלי מניות בהלכה
- איסור ריבית בחברה (תאגיד)
- היתר עסקה
קישורים חיצוניים
- תקנת הריבית חלק א'- קרנות פנסיה, הרב יעקב לנדו מודיעין עילית ה'תש"ע, באתר היברובוקס
- תקנת הריבית חלק ב' - קופות גמל ושוק ההון, הרב יעקב לנדו מודיעין עילית ה'תשע"ב, באתר היברובוקס
- תקנת הריבית חלק ג' - בנקים, הרב יעקב לנדו מודיעין עילית התשע"ה, באתר היברובוקס
- תקנת הריבית - קיצור הלכות ריבית במציאות זמנינו, הרב יעקב לנדו מודיעין עילית ה'תשע"ח, באתר היברובוקס
- "גלאט הון": האם חוקי ההלכה פוגעים בכסף שלכם? באתר דה מרקר
הערות שוליים
- ↑ בעבר היו קרנות הפנסיה מנוהלות כקרנות המבטיחות קצבה, שבהן הכספים לא היו שייכים לעמיתים, אלא לחברת הפנסיה. אולם החל משנת 1994 לעובדים בגופים פרטיים, ומשנת 2001 לעובדי מדינה, קרנות הפנסיה הינן קרנות צוברות שבהן הכספים שייכים לעמיתים
- ↑ "השינויים המהותיים בין המסלולים הכשרים: ישנם שני חילוקים מהותיים בין המסלולים הכשרים של 'גלאט הון' לבין המסלולים של 'העדה החרדית': 1. תעודות סל במסלולי 'גלאט הון' לא רוכשים תעודות סל, וכפי – שנתבאר לעיל פרק ג סעיפים כו כז. ולעומת זאת במסלולי 'העדה - החרדית' רוכשים (על סמך היתר עיסקא כללי). 2. אג"ח קונצרני במסלולי 'גלאט הון' לא סומכים על היתר עיסקא – כללי וכפי שנתבאר בפרק א סעיף ז, לעומת זאת במסלולי 'העדה החרדית' רוכשים אג"ח קונצרני על סמך היתר עיסקא כללי" (הציטוט מתוך: לנדו יעקב, תקנת הרבית - קיצור הלכות (פרק ד', עמוד נ"ה), תשע"ח.
- ↑ במסלולים העומדים תחת הפיקוח של בד"ץ העדה"ח אסור להחזיק קרנות סל רגילות, אולם הם מאשרים להחזיק קרנות סל כשרות
- ↑ "השקפת ההלכה היא, שאין בהתחכמות זו להציל מאיסור רבית, עקב זה שבסוף ישנה התחייבות מלאה של הקרן הכשרה לרכוש דרך הקרן המקבילה שלה את נכסי הבסיס שאינם כשרים ומהם ליתן את התשואה לרוכש הדתי. [בשעה שהקרן הלא כשרה מתחייבת לקרן הכשרה להשקיע את מלא הכסף רק בנכסי הקרן הלא כשרה]. לסיכום: קרנות סל אלו העוקבים אחרי מדדים שבסיסם אינו כשר, אינם מותרים לפי ההלכה." (הציטוט מתוך: לנדו יעקב, תקנת הריבית במסחר ופיננסים (ענף ב'פרק ה'), מודיעין עילית תשע"ט).
- ↑ "מאחר שזכינו לסדר שכל ההשקעות כשרות לכתחילה ללא הזדקקות להית״ע אשר אמנם עיקרו הוא לכתחילה אבל כאשר הוא נעשה עם חברה חילונית הוא דיעבד מכמה וכמה סיבות [ונתבאר בח״א], דאגו שלא יצטרכו להזדקק כלל להית״ע". הציטוט מתוך: לנדו יעקב, תקנת הריבית חלק ב' (עמוד ס'), קרית ספר, תשע"ב.
- ↑ גם במסלולים של בד"ץ העדה החרדית נחשפים לאפיק המנייתי רק באמצעות מכשירים העוקבים אחרי מדדים, אך במסלולים של העדה החרדית המתירים לרכוש קרנות סל כשרות יכולים להיחשף לרוב מדדי המניות של הבורסה בישראל, שכן למרבית המדדים יש קרנות סל כשרות העוקבות אחריהם, בשונה מכך במסלולים של גלאט הון המתירים חשיפה לאפיק המנייתי רק באמצעות אופציות, אפשר להיחשף לאפיק המנייתי רק למדד תל אביב 35, שכן הוא המדד היחיד בישראל שקיימות אופציות העוקבות אחריו.
- ↑ בשונה מהאפיק המנייתי, שאליו הם יכולים להיחשף באמצעות אופציות.
- ↑ תקנת הריבית חלק א', ערך 'ממון המדינה'.
- ↑ אתר אושר בכבוד