זוהיר בהלול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זוהיר בהלול
زهير بهلول
זוהיר בהלול, 2013
זוהיר בהלול, 2013
לידה 24 בדצמבר 1950 (גיל: 73)
חיפה, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
סיעה המחנה הציוני
חבר הכנסת
31 במרץ 2015 – 18 באוקטובר 2018
(3 שנים ו־28 שבועות)
כנסות ה־20

זוהיר בהלול (בערבית: زهير بهلول; נולד ב־24 בדצמבר 1950) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי, כיהן כחבר הכנסת העשרים מטעם מפלגת העבודה בסיעת המחנה הציוני; קודם לפעילותו הפוליטית היה עיתונאי ושדרן ספורט.

קורות חייו

בהלול נולד בחיפה. בילדותו עבר עם משפחתו לעכו בעקבות הצעה שניתנה לאמו לנהל בית יתומים לילדים מוסלמים. את שנות ילדותו העביר יחד עם הילדים היתומים בבית שניהלה האם, גם היא עיתונאית במקצועה המקורי. בהלול ציין כי היו אלה השנים המאושרות בחייו[1].

קריירה

עיתונאי ושדרן ספורט

בשנת 1974 התקבל לעבודה כתחקירן בתוכנית "בין האזרח לרשות" ברשות השידור. בהמשך התגלה כשרונו כשדרן ספורט, שהביאו למעמד בכיר בין שדרי הספורט. הוא שידר עבור הרדיו והערוץ הראשון בטלוויזיה משחקי כדורגל.

סגנונו הייחודי של בהלול הונצח בפרודיה של "הגשש החיוור" במערכון "'שירים ושערים' וטכנאים", שבו כונה "זוהיר אלול". במערכון משדר השדר אלול משחק של הפועל עכו, ומספר כי במשחק נפל שער, אך בשל התלהבותו ושפתו הרמה, אין המאזינים מצליחים להבין איזו קבוצה כבשה את השער. ידוע במיוחד היה שם התואר "ספקטקולרי", אותו היה נוהג לתת בהלול לכל מהלך או שער מרהיב אותו שידר. עם השנים הפך המונח למזוהה עם בהלול כמעט באופן בלעדי.

במקביל לעבודתו כפרשן ספורט המשיך בהלול בעבודה עיתונאית, תוך שהוא מתמקד בקידום המגזר הערבי. במהלך שנות התשעים הגיש בערוץ הראשון תוכניות אקטואליה בשפה הערבית ותוכניות אירוח.

בשנת 2005 עזב את רשות השידור, ועבר לזכיינית טלעד בערוץ 2, והגיש תוכנית בשם "פטפוטים". הייתה זו אפיזודה קצרה עקב כשלונה של טלעד במכרז של ערוץ 2. לאחר מכן נבחר להגיש את מהדורת החדשות בערבית של HOT. לאחר מכן הגיש תוכנית ברדיו א-שמס, והיה מהכותבים הקבועים באתר האינטרנט ONE. מאז פתיחת ערוצי הספורט ספורט 1 וספורט 2 שידר בהלול יחד עם שחקן העבר עודד מכנס. בהלול הכריז אז כי מאס בעבודה בערוצי הטלוויזיה המרכזיים של ישראל, וישוב לעבוד באחד מהם רק כאשר תנתן לו האפשרות להגיש תוכנית בפריים טיים. זה להערכתו, אינו צפוי בקרוב, בשל היותו ערבי[1].

בשנת 2010 הוציא לאור ביחד עם חבריו רמי ברוש ויגאל ביטון את "האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי" המונה שלושה כרכים. אנציקלופדיה זו היא פרי עבודת מחקר שנמשכה כשבע שנים[2].

חבר הכנסת

בדצמבר 2014 הצטרף בהלול למפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים, מתוך כוונה להתמודד בבחירות המקדימות של המפלגה לקביעת רשימת מועמדיה לכנסת[3]. בבחירות המקדימות, גבר על חבר הכנסת והשר לשעבר ראלב מג'אדלה בהתמודדות על המקום ששוריין למיעוטים. הוא הוצב במקום ה-17 ברשימת המחנה הציוני לכנסת, ונכנס לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה ב-24 מנדטים.

בהלול כיהן כחבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. עמד בראש השדולה לקידום הספורט, השדולה לערים מעורבות בישראל והשדולה לקידום חיים משותפים בין ערבים ויהודים.

ב-4 באפריל 2016 עורר סערה תקשורתית לאחר שבראיון ברדיו דרום הבחין בין פגיעה בחיילים לבין פגיעה באזרחים. הוא סירב לכנות את דוקר החייל מחברון עבד אל-פתאח א-שריף במילה "מחבל" ואמר "אני קורא להם מפגעים פלסטינים."[4] דבריו ספגו גינויים מימין ומשמאל. ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה יצחק הרצוג ממפלגתו, הסתייגו מדבריו.

ב-30 באוקטובר 2017 הודיע כי יחרים את הישיבה המיוחדת לציון הצהרת בלפור ואמר: "אני משתתף במחנה הציוני אך אינני ציוני בעצמי ואיני יכול להיות ציוני. אני ראוי, כפלסטיני, בחלק השני של זהותי ומהותי, לקבל לפחות הכרה לנרטיב שלי. איני חושב שראוי שאשתתף כשאני לא בן חורין"[5].

במאי 2017 הודיע שיצטרף לשביתה שארגנה ועדת המעקב העליונה בעקבות האירועים ברצועת עזה, וכי לא יקח חלק בפעילות הכנסת ביום השביתה[6].

באוקטובר 2017, לאחר עימות מול יו"ר מפלגתו אבי גבאי, שקל בהלול את המשך דרכו הפוליטית: "אין דבר שחשוב לי יותר מדו-קיום, מצער שגבאי לא מתכתב עם עמדותיי"[7][8]. בינואר 2018 התבטא שהוא שוקל לפרוש ממפלגת העבודה והגדיר את עצמו "אני אופוזיציה גם במפלגה שלי"[9]. בראיון בתוכנית הרדיו "מצד שני" בגל"צ, מאוחר יותר בחודש מאי, שיתף את הניכור שהוא חש במפלגתו, "אני מרגיש זר במפלגה. אם האווירה הזו תימשך אניף דגל לבן ואעזוב"[10]. ב־18 באוקטובר 2018 התפטר מהכנסת[11], לאחר שכחודש וחצי קודם לכן הודיע שבכוונתו לעשות כן במחאה על חוק הלאום בתום פגרת הקיץ של שנת 2018[12].

חיים אישיים

זוהיר בהלול היה נשוי לג'מילה, ולזוג שלושה ילדים. בנובמבר 2010 התאלמן[13]. בתם הבכורה, אספהאן, שימשה ב־2008 כמגישת מבזקי חדשות בערוץ הראשון.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: זוהיר בהלול
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זוהיר בהלול

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 על פי ראיון עם בהלול בתוכנית "קיאן, נוכחים", שידורי הטלוויזיה החינוכית בערוץ 2, 20 בפברואר 2009
  2. ^ ליאור ליברובסקי, זוהיר בהלול מציג: אנציקלופדיית הכדורגל הישראלי, באתר ONE‏, 3 באוגוסט 2010
  3. ^ לילך ויסמן, ‏פרופ' טרכטנברג וזוהיר בהלול לעבודה; חיים ילין ליש עתיד, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2014
  4. ^ אלי ברק, שיעור בתקשורת: מה שאסור לסמוטריץ' מותר לבהלול, באתר nrg‏, 7 באפריל 2016
  5. ^ אריק בנדר, ‏מקורבי גבאי: "הקדנציה האחרונה של בהלול". חבר הכנסת: "לא החלטה שלהם", באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2017.
  6. ^ יאסר עוקבי, ‏ח"כ בהלול הודיע שיצטרף לשביתה בחברה הערבית: "לא יכול מוסרית להמשיך בשגרת החיים", באתר מעריב אונליין, 16 במאי 2018
  7. ^ טל שלו‏, עקב עימות עם גבאי: ח"כ בהלול הודיע כי הוא שוקל לפרוש מהפוליטיקה, באתר וואלה!‏, 30 באוקטובר 2017
  8. ^ אביעד פוהורילס, ‏"כבר הכנתי מכתב התפטרות. ברגע האחרון חברים שכנעו אותי להמתין", באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2017
  9. ^ חיים לב, ח"כ בהלול: שוקל לפרוש ממפלגת העבודה, באתר ערוץ 7, 17 בינואר 2018
  10. ^ ח"כ זוהיר בהלול: "אם האווירה המנוכרת ב'עבודה' תימשך אעזוב", באתר גלי צה"ל, ‏17 במאי 2018
  11. ^ טל שניידר, ‏ח"כ זוהיר בהלול הגיש את התפטרותו מהכנסת, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2018
  12. ^ מורן אזולאי, ח"כ זוהיר בהלול מתפטר מהכנסת על רקע סערת חוק הלאום, באתר ynet, 28 ביולי 2018
    חדשות 10 בטוויטר
  13. ^ זוהיר בהלול, ג'מילה מתה מבלי שתמות, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 11 בנובמבר 2010
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25362318זוהיר בהלול

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=זוהיר_בהלול&oldid=2565156"