חיליק בר

יחיאל (חיליק) בר
לידה	כ"ח באלול ה'תשל"ה (גיל: 49)
סיעה	העבודה, המחנה הציוני
	5 בפברואר 2013 – 30 באפריל 2019; (6 שנים ו־12 שבועות)
כנסות	19–20
	מזכ"ל מפלגת העבודה; סגן יושב ראש הכנסת; חבר מועצת העיר ירושלים;
	מזכ"ל מפלגת העבודה; סגן יושב ראש הכנסת; חבר מועצת העיר ירושלים;

יחיאל (חיליק) בר (נולד ב-4 בספטמבר 1975) כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה. עד ראשית 2017, שימש כמזכ"ל מפלגת העבודה. בעבר כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם סיעת "ירושלים תצליח" של ראש העיר ניר ברקת, והחזיק בתיק התיירות וקשרי החוץ.

ביוגרפיה

בר נולד וגדל בשם יחיאל אבוקרט, בשכונת מצוקה בצפת. בנם הבכור (מתוך חמישה) של מימון אבוקרט, יליד מרוקו וטובה לבית פדהצור, ילידת הארץ בת לאב יליד פולין ואם ילידת בריטניה. בהתאם לכך אמר על עצמו: "אני חצי מרוקאי גאה, חצי אשכנזי גאה".^[1] אביו כיהן כסגן ראש העיר ומזכיר מועצת הפועלים מטעם מפלגת העבודה.

בר היה חניך ומדריך בנוער העובד והלומד בצפת, והיה פעיל ב"נוער עבודה". למד במכללת בזק בגבעת מרדכי שבירושלים. שירת בצה"ל כקצין שלישות והגיע לדרגת סרן במילואים. למד באוניברסיטה העברית ומאז 1998 כיהן כיו"ר תא הסטודנטים (אופק) של מפלגת העבודה באוניברסיטה. היה יו"ר ארגון הסטודנטים הארצי של מפלגת העבודה, יו"ר המשמרת הצעירה העולמית של תנועת העבודה הציונית העולמית, יועצה של דליה איציק במשרד לאיכות הסביבה ובמשרד התעשייה והמסחר, יועץ למ"מ ראש עיריית ירושלים פרופ' שמעון שטרית, מנהל היחידה לפיתוח כלכלה והשכלה גבוהה בעיריית ירושלים, מנהל פרויקט ועידת ירושלים במועצה הציונית לישראל ויועצו של שר התשתיות הלאומיות בנימין בן אליעזר בממשלת אריאל שרון השנייה ובממשלת אהוד אולמרט. כן שימש יועצו של בן אליעזר עת שימש כשר התמ"ת.

תוך כדי פעילותו הציבורית למד וסיים תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, ותואר שני ביחסים בינלאומיים.

משמש מאז שנת 2002 כציר בקונגרס הציוני העולמי ובוועד הפועל הציוני העולמי. בנוסף לכך הוא פעיל בזירת ההסברה הישראלית והשתתף במשלחות הסברה ודו-קיום רבות ברחבי העולם, במסגרתן נפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש ובכירים נוספים בעולם הערבי והמערבי. ב-2003 היה שותף בהקמה של "הפורום הישראלי הצעיר לשיתוף פעולה" (YIFC), ארגון צעיר הפועל בנושא, ואשר זכה על פעילותו זו בפרס מיוחד של שר החינוך של האיחוד האירופי.

באוגוסט 2008 נבחר לכהן כיו"ר (מזכיר) מחוז ירושלים של מפלגת העבודה.

ב-11 בנובמבר 2008 התמודד ברשימת "ירושלים תצליח" של ניר ברקת למועצת העיר ירושלים ונבחר מטעמה למועצת העיר. בה כיהן כחבר הנהלת העיר, וכמחזיק תיקי התיירות וקשרי החוץ בעיריית ירושלים.

בשנת 2010 נבחר למזכ"ל מפלגת העבודה והיה הצעיר ביותר ששימש כמזכ"ל המפלגה בתולדות מפלגת העבודה, והראשון שנבחר למזכ"ל ולא היה באותה עת חבר הכנסת. לאחר פרישת יו"ר המפלגה אהוד ברק ושותפיו מהמפלגה לשם הקמת מפלגת העצמאות שבה ובחרה ועידת מפלגת העבודה בבר פה אחד למזכ"ל המפלגה, בוועידה שהתקיימה ב-27 במרץ 2011. לאחר הפרישה נטל בר תפקיד מכריע בהובלת ושיקום המפלגה ב"תקופת המעבר" יחד עם היו"ר הזמני מיכה חריש ועד לבחירתה של שלי יחימוביץ לראשות המפלגה.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה (2013) שוריין לו, כמקובל במפלגתו, המקום השביעי ברשימה לכנסת, מתוקף תפקידו כמזכ"ל המפלגה. בעקבות פרישתו של עמיר פרץ ביום הגשת הרשימות, קודם למקום השישי ברשימה. בינואר 2013 נבחר בר מטעם מפלגת העבודה לכהן בכנסת ה-19. כיהן כסגן יו"ר הכנסת עד להתפטרותו במאי 2014, כדי לפנות את התפקיד לחבר הכנסת נחמן שי.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים שובץ במקום השביעי ברשימת המחנה הציוני, ונבחר לכנסת. מכהן כסגן יושב ראש הכנסת וכחבר בוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. במסגרת פעילותו בכנסת, בר הוביל את העלאת פתרון שתי המדינות לסדר היום הציבורי, כמי שהקים את השדולה לפתרון הסכסוך היהודי-ערבי ב-2013.

כמזכ"ל המפלגה, בר ספג ביקורת משמעותית מתוכה, על כינוס ועידות המפלגה שיזם ב-2016 לטובת העברת מהלכים שנויים במחלוקת אותם הוביל היו"ר, יצחק הרצוג. בנוסף, בר תמך בדחיית הפריימריז לראשות המפלגה לקיץ 2017, יותר משנה אחרי המועד המקורי בו הבחירות היו צריכות להתקיים על פי תקנון המפלגה. הוא סיים את תפקידו כמזכ"ל המפלגה בראשית 2017.

ב-16 בינואר 2019, טרם הבחירות לכנסת ה־21 הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים^[2].

בר נשוי ואב לשניים. הוא מתגורר בשכונת בקעה בירושלים^[3].