העלאה על המוקד
העלאה על המוקד (ידועה גם כשריפה בחיים או שריפה למוות) היא הוצאה להורג פומבית על ידי בעירה. לרוב העלאה למוקד באה כעונש לבגידה, כפירה וכישוף. מוות על ידי שריפה הפך ללא אהוד על הממשלות השונות ברחבי אירופה בסוף המאה ה-18, ובארצות הברית מוגדר העונש כחריג וכאכזרי.
סיבת המוות
אם האש הייתה גדולה בזמן השריפה, המוות היה מגיע לעיתים קרובות מהרעלת פחמן חד-חמצני לפני שהלהבות גרמו נזק של ממש לגוף. לשם כך היה נהוג לפזר קש. אם האש הייתה קטנה, הנידון למוות היה סובל מהחום אשר גרם למוות מדום לב או מהלם.
שימושים היסטוריים
הצדוקים סברו שעונש השריפה המוזכר בתנ"ך הוא העלאה על המוקד ממש,[1] בעוד שהפרושים קיבלו בתורה שבעל פה כי עונש השריפה המוזכר בתנ"ך הוא יציקת עופרת מותכת לתוך גרונו של הנידון למוות.[2]
בתקופת המאה ה-6 לפנה"ס, הטיראנים היוונים באי סיציליה נהגו לצלות את אויביהם במתקן העינויים הנודע שור הפליז, אשר היה פסל חלול בדמות שור ממתכת בו היו מכניסים את האויבים ומבעירים אש מתחת, ובכך מחממים את הנידונים למוות בעינויים.
שריפה שימשה כאמצעי לביצוע עונשים בחברות עתיקות רבות, בזמן הקיסרות הרומית מרטירים נוצריים הועלו על המוקד כחלק מהענישה.
רבי חנינא בן תרדיון, אשר היה אחד מעשרת הרוגי מלכות, הועלה למוקד אל מול הקיסר אדריאנוס אשר התנגד לדת היהודית.
לפי דבריו של יוליוס קיסר רומא, הקלטים נהגו לשרוף את אלה אשר הואשמו בגנבה כעונש מחמיר ביותר.
האינדיאנים אשר באמריקה הצפונית נהגו לבצע הוצאות להורג על ידי שריפה, כחלק ממערכת ההתנגדות לבוגדים ולמתיישבים הראשונים של ארצות הברית אשר הגיעו מאירופה.
בין המאה ה-15 והמאה ה-17 נהגה האינקוויזיציה להוציא להורג כופרים באמצעות העלאה על המוקד. פעולה זו נעשתה במסגרת טקס שנקרא אוֹטוֹ דַה פֶה (Auto da fé). כך הוצאו להורג יהודים ואנוסים בספרד לאחר גירוש ספרד וחדשנים דתיים כיאן הוס וג'ורדנו ברונו, אך בעיקר הועלו על המוקד נשים שהואשמו בכישוף.
שריפות מודרניות
שום מדינה מודרנית אינה תומכת כיום בעונש שריפה, אך במקומות כדרום אפריקה וכריו דה ז'ניירו, נשרפים לפעמים בני אדם (בעזרת חומרי בעירה) כעונש לא חוקי על מעשי רצח והריגה.
ישנם מנהגים במזרח הרחוק אשר בהם שורפים את אלמנת האדם שנפטר, ולעיתים היא אף משליכה עצמה אל מדורת השריפה של בעלה המנוח, ובכך היא מצטרפת אליו בעולם הבא.
ב-2015 רצח ארגון המדינה האסלאמית טייס ירדני שנשבה על ידי שריפתו בחיים כאשר הוא כלוא בכלוב.
בשפה העברית
בעברית משמש הצירוף הועלה על המוקד (או עלה או העלה או העלאה) בהשאלה, ונאמר על מי שנשפט בחומרה ובאכזריות על ידי הציבור או התקשורת, לפעמים תוך גינוי חריף שהביא לידי ענישה בלתי מוצדקת או בלתי סבירה. הרחבת משמעות זו חלה גם במילה הוקיע (והוקעה): בתחילה היה פירושה המתה על ידי תלייה, צליבה: ”וַיִּתְּנֵם (דוד את ילדי רצפה) בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי ה'” (שמואל ב כא ט), ובעברית החדשה נתייחדה לה משמעות של פרסום לגנאי ("קלונו הוקע ברבים"). באנגלית ביטוי מקביל: burn (someone) at the stake.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר ארגון אודות העלאה למוקד בבריטניה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ במשנה, מסכת סנהדרין, פרק ז', משנה ב', רבי אליעזר בן צדוק מספר על בית דין ששרף למוות בת כהן שזנתה, ובתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ב עמוד ב', רב יוסף מבאר שבית דין זה היה של צדוקים.
- ^ משנה, מסכת סנהדרין, פרק ז', משנה ב'.