ההפגנות בבלארוס (2020–2021)
ההפגנות בבלארוס הן סדרת הפגנות פוליטיות נגד ממשלת בלארוס ונגד נשיא המדינה אלכסנדר לוקשנקו.[2] ההפגנות, שנחשבות להפגנות האנטי־ממשלתיות הגדולות ביותר בתולדות בלארוס, החלו טרם הבחירות לנשיאות בלארוס בשנת 2020, בהן ניסה לוקשנקו להיבחר לכהונתו השישית, אך התגברו ביתר שאת לאחריהן. בתגובה להפגנות נערכו מספר עצרות פרו־ממשלתיות קטנות יחסית.
ההפגנות החלו באופן מתון אך התגברו עם פרסום התוצאות הרשמיות של מערכת הבחירות ב־10 באוגוסט, לפיהן לוקשנקו ניצח. סבטלנה טיכאנובסקאיה, המתמודדת העיקרית מול לוקשנקו בבחירות, טענה שהתוצאות מזויפות ושקיבלה 60–70 אחוזים מהקולות. ב־14 באוגוסט היא הודיעה על הקמת "מועצת שיתוף הפעולה", אליה יכולים להגיש בקשות חברות כל תושבי בלרוס שחושדים שתוצאות הבחירות הרשמיות זויפו. ב־12 באוקטובר הציבה מועצת שיתוף הפעולה אולטימטום כלפי לוקשנקו להפסיק את כל הדיכוי, לשחרר עצירים ולפרוש מהנשיאות עד ה־25 באוקטובר. לאחר שלוקשנקו לא נענה לאולטימטום, החלו ב־26 באוקטובר שביתות ארציות.
ב־23 בספטמבר, הודיעה התקשורת הממלכתית בבלארוס שלוקשנקו הושבע לקדנציה נוספת של חמש שנים. למחרת פרסם האיחוד האירופי הצהרה שדחתה את לגיטימיות הבחירות, קראה לבחירות חדשות וגינתה את הדיכוי והאלימות נגד המפגינים. ב־2 באוקטובר הנהיג האיחוד האירופי סנקציות נגד 40 פקידים בלארוסיים שהואשמו בדיכוי פוליטי ובזיוף קולות. לוקשנקו עצמו לא נכלל ברשימה. בתגובה, ממשלת בלארוס הטילה סנקציות כנגד רשימה של פקידי האיחוד האירופי מבלי לפרסם את זוהתם. לוקשנקו האשים את האיחוד האירופי ו"ארגונים מערביים אחרים" בניסיון "לפגוע בבלארוס" בעזרת ערעור היציבות של המשטר הנוכחי ותמיכה באופוזיציה.
התגובה של המשטר להפגנות הייתה אלימה.[3] בהצהרה של משרד נציבות האו"ם לזכויות האדם ב־1 בספטמבר צוטטו יותר מ־450 מקרים מתועדים של עינויים, טיפול לא ראוי בעצורים וכן דיווחים על התעללות.
בסוף נובמבר 2020, אלכסנדר לוקשנקו הצהיר כי כשתאושר חוקה חדשה יפנה את כס הנשיאות. הוא לא מסר מתי זה יקרה, ולא הסביר אילו רפורמות יקדם בחוקה. מנגד, המפגינים נגד לוקשנקו טענו שהבטחותיו לרפורמות נועדו רק למשוך זמן, בתקווה שתנועת המחאה נגדו תאבד בינתיים מכוחה ומדבקותה במטרה.[4]
רקע
אלכסנדר לוקשנקו הוא ראש מדינת בלארוס המכהן מאז 1994, כהונה בת 26 שנים.[5][6] הוא זכה לכינוי "הדיקטטור האחרון של אירופה", לאחר שלא קם כנגדו אף מתמודד שאיים על כהונתו בחמש מערכות הבחירות הקודמות. תחת שלטונו הסמכותני, הממשלה פעלה לעיתים קרובות לדיכוי האופוזיציה.
לוקשנקו התמודד עם ביקורת ציבורית רבה בעקבות התמודדותו מול מגפת הקורונה, לאחר שהכחיש שהמגפה מהווה איום משמעותי.[7][5] מבין חמש מערכות הבחירות בהן ניצח לוקשנקו, רק הראשונה שבהן נתפסה כחופשית והוגנת על ידי משקיפים בינלאומיים.[8]
לפני הבחירות
איש העסקים והבלוגר סרגיי טיכאנובסקי השווה את לוקשנקו ל"תיקן", בהשראת פואמת הילדים "תיקן" שכתב קורניי צ'וקובסקי. הפואמה מ־1923 משתמשת בתיקן כדי לתאר ממשל אימה קצר וכאוטי של דיקטטור על כל שאר בעלי החיים, ומשוות לעיתים לבגדי המלך החדשים. בזמן שבפואמה המקורית התיקן נאכל על ידי ציפור דרור, טיכאנובסקי השתמש בדימוי של נעל בית, במשמעות של רקיעה על התיקן. הוא נעצר בסוף מאי 2020 על ידי משטרת בלארוס, שהאשימה אותו בריגול.[9]
ביוני 2020 התקיימו מחאות רחוב נגד לוקשנקו.[7] מועמדים מהאופוזיציה נרשמו לבחירות הבאות, אך רבים מהם נעצרו.[9]
ב־19 ביוני הודיע לוקשנקו שהוא "סיכל ניסיון הפיכה", וכתוצאה מכך נעצר יריבו העיקרי מהאופוזיציה, ויקטור בבריקו.[10] על פי דיווחים ברשת CNN, באבארייקה הצהיר כי ההאשמות בשוחד ובשחיתות הן האשמות שווא, וכי מניעי המעצר פוליטיים שעיקר מטרתם היא למנוע את ניצחונו בבחירות.[11] פעילי אופוזיציה, עיתונאים ובלוגרים נעצרו גם הם כחלק מהדיכוי הממשלתי.[12] קבוצת זכויות האדם Viasna העריכה שכ־1,300 איש נעצרו במחאה בין תחילת מאי לתחילת אוגוסט.[13]
לוקשנקו טען כי מחאות האופוזיציה נובעות מהתערבות של מדינה זרה.[14] לדבריו, ההפגנות היא מזימה שתוכננה על ידי מדינות זרות – האמריקאים, חברי נאט"ו, הרוסים או האוקראינים.[5] אשתו של טיכאנובסקי, סבטלנה טיכאנובסקאיה, נרשמה כמועמדת בבחירות הקרובות לאחר מעצרו של באבארייקה.[9]
ההפגנות הובילו להערכות לפיהן הסכסוך עשוי להימשך חודשים ולהסלים לאלימות,[15] ואף להתפתח למהפכה, בדומה לאופן שבו הפכו מחאות היברומאידאן למהפכה באוקראינה בשנת 2014.[16] צוות החשיבה האמריקני קרן מרשל הגרמנית, ציין כי ההפגנות רחבות יותר ומדוכאות באכזריות רבה יותר מהפגנות קודמות בבלארוס.[17]
הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE[18]) דיווח כי הוא לא ינטר אחרי בחירות 2020 מאחר שלא הוזמן לעשות זאת.[19] זו הפעם הראשונה מאז 2001 שבה המשרד למוסדות דמוקרטיים וזכויות אדם (ה־ODIHR) לא יעקוב אחר הבחירות בבלארוס.[20] ארגון ה־OSSE לא הכיר בשום בחירות בבלארוס כחופשיות והוגנות מאז 1995, והממשלה בבלארוס הפריעה לפיקוח של OSSE על מערכות בחירות קודמות במדינה. ב־23 ביולי טען לוקשנקו כי ה־BBC ורדיו אירופה החופשית עודדו מהומות, ואיים לגרש את התקשורת ולאסור עליהם לדווח על הבחירות.[21]
אזרחי בלארוס החלו באירוע התרמה כדי לתמיכה בקורבנות הדיכוי והאלימות, כך שיוכלו לשלם את הקנסות שקיבלו במהלך המחאה.
הקמפיין הנשיאותי
ב־29 ביולי, בתמיכתם של כלי החדשות שבחסות ממשלת בבלארוס, נעצרו 33 שכירי חרב לכאורה מקבוצת ואגנר, חברה צבאית פרטית רוסית, בבית הבראה בסמוך למינסק.[13]
ב־30 ביולי התקיימה עצרת של המועמדת לנשיאות, סבטלנה טיכאנובסקאיה, בפארק ידידות העמים במינסק. לפי פעילי זכויות אדם, 63,000–70,000 איש נכחו במקום. זו הייתה אחת העצרות הגדולות ביותר בבלארוס מאז 1991.
ב־6 באוגוסט, כ־5,000 מפגינים יצאו לרחובות במינסק, נופפו בסרטים לבנים וקראו לבחירות חופשיות והוגנות.[22]
במהלך השבוע הראשון של אוגוסט הפגינו רבבות בלארוסים נגד לוקשנקו בעיירות ובערים ברחבי בלארוס. כ־63,000 מפגינים נכחו בעיר הבירה, מינסק. אלו מחאות הרחוב הגדולות ביותר שהיו בבלארוס הסובייטית.[13]
יום הבחירות
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות בלארוס 2020
ב־9 באוגוסט, רוב הכבישים והכניסות למינסק נחסמו על ידי המשטרה והצבא בשעת בוקר מוקדמת.[23][24]
באמצע היום האינטרנט בבלארוס נחסם באופן חלקי. גורמים בממשל טענו שהסיבה לכך הייתה התקפת מניעת שירות מבוזרת כבדה. לעומתם, מומחי מחשוב טענו שחברת האינטרנט הממלכתית של בלארוס, המונופול Beltelecom, עשתה אחת עם סוכנויות המדינה, ואלו השתמשו יחדיו בטכנולוגיית בדיקת מנות עמוקה (Deep Packet Inspection) או בעיצוב תעבורה. לטענתם, שיבושי האינטרנט נגרמו כתוצאה מתקלות בציוד הסינון.[25] במסגרת חסימות האינטרנט, תוכנות מסרים מיידיים הפסיקו לעבוד.[26][27]
בערב אותו יום, מיד לאחר ההצבעה, תחנת הטלוויזיה הממומנת על ידי ממשלת בלארוס הציגה מדגם המנבא שלוקשנקו זכה ב־80.23% מהקולות, ואילו טיכאנובסקאיה זכתה ב־9.9% מהקולות בלבד.[23] הפערים מהתחזיות היו קיצוניים במיוחד, וגרמו אפילו לתומכי הממשל להניח שהתוצאות פוברקו.[28] תומכיה של טיכאנובסקאיה יצאו לרחובות בכל הערים הגדולות בבלארוס (ברסט, מינסק, ויטבסק, גרודנו, מאזיר, פינסק, הומל ובוברויסק) כדי להביע את אי שביעות רצונם, ולקרוא לספירה הוגנת של קולות הבוחרים. המחאות התחילו כמחאות שלוות באמצע הלילה, עד שבמינסק התפתחו תגרות בין חלק מהמוחים לאנשי הרשויות. המשתתפים החלו לבנות מתרסים כדי לחסום את התנועה ברחובות.[29] קשה היה להעריך את מספר המפגינים במינסק, כיוון שהם היו פזורים ברחבי העיר.
בשעות הלילה, לאחר שכוחות המשטרה פיצלו את ההמונים, הם החלו לדלוק אחר קבוצות מפגינים קטנות יותר דרך מרכז העיר מינסק במשך מספר שעות. מאבקם של המפגינים נגד כוחות הביטחון והמשטרה נמשך בכל הערים הגדולות בבלארוס. כוחות הביטחון השתמשו באלות משטרה, בכדורי גומי (שנורו מרובי ציד), ברימונים עם כדורי עופרת, בתותחי מים, בגז מדמיע וברימוני הלם כדי לדכא את ההפגנות. דיכוי ההפגנות נמשך כל הלילה.[30][31] בברסט, המפגינים התפזרו בהדרגה והשאירו קהל של 200–300 מתוך הערכות קודמות של כ־5,000 איש.[32] באותו לילה השתמשו כוחות הביטחון של מינסק ברימונים, וכמה מהמוחים נפצעו אנושות.
זו הייתה אחת המחאות הגדולות ביותר מאז שבלארוס נהייתה עצמאית. כוחות הביטחון עצרו באותו לילה כ־3,000 משתתפים.[33] כמה מן המפגינים נפצעו קשה, לפחות 50 מהם הובלו לבית החולים, ואחד מהמפגינים מצא את מותו.[34]
לאחר יום הבחירות
ב־10 באוגוסט בשעות הבוקר המוקדמות בבוקר במינסק, אנשים החלו להביא פרחים למקום בו מת המפגין בלילה הקודם. הרשויות המקומיות לא אישרו את הידיעה שמפגין מת בהפגנות. ועדת הבחירות המרכזית של בלארוס הודיעה על תוצאות הבחירות.
בזמן שההפגנות סחפו את בלארוס בעקבות התוצאות המזויפות, המועמדת הראשית לאופוזיציה סבטלנה טיכאנובסקאיה פרסמה סרטון בו נכתב כי היא עזבה את בלארוס לליטא. היא אולצה לעזוב כשניסתה להגיש תלונה למועצת הבחירות המרכזית של בלרוס,[35] שם היא עוכבה במשך שבע שעות.
בערב, ההפגנות המשיכו בכל הערים הגדולות של בלארוס, ביניהן ברסט, הומל, הורדנה, מוהילב, ויטבסק, ברנוביץ', מלדזייצ'נה, נבהרדק, וז'ודזינה.[36] במינסק, המפגינים שינו את טקטיקות המחאה שלהם, והעבירו עמדות מחלק אחד של העיר לחלק אחר, בדומה לטקטיקות "Be Water" ("היו מים") בהן השתמשו מפגיני המחאות של 2019–2020 בהונג קונג.[37] מפגינים בנו מתרסים באזור שסביב שוק ריגה במרכז מינסק. כוחות הממשלה הגיבו בריסוס המפגינים בגז מדמיע והשתמשו ברימוני הלם.[38] הרשויות זרקו רימוני יד לעבר המפגינים, ומפגין נפטר לאחר פיצוץ רימון ליד תחנת המטרו פושקינסקאיה. במשרד הפנים טענו כי מכשיר לא מזוהה התפוצץ בידיו של המפגין.[39] לפי ההשערות, מקורם של רימוני ההלם שהושלכו לעבר המפגינים הוא בצ'כיה, שהטילה אמברגו על מכירת ציוד כזה לבלארוס לאחר דיכוי הבחירות בבחירות 2010.[40]
בדיכוי ההפגנות במינסק השתתפו כוחות משטרה מיוחדים לדיכוי מהומות מטעם הממשלה (AMAP/OMON), חיל הפנים וכוחות מיוחדים למלחמה בטרור. תותחי מים שימשו את הכוחות גם בסמוך לשוק ריגה, וכדורי גומי היו בשימוש נרחב בכל מקום. לפי הדיווחים, חוליות AMAP השתלטו על אמבולנסים או השתמשו בטנדרים עם סימנים חזותיים דומים כדי להונות את המפגינים, ולאפשר להם לעבור את המתרסים שבנו.[41][42]
המשטרה המשיכה להשתמש בתותחי מים כנגד מפגינים במהלך העצרת של תומכי האופוזיציה במינסק ביום שני.
ב־11 באוגוסט התחדשו ההפגנות במינסק ובערים מרכזיות אחרות. במהלך ההפגנות, היה שימוש נרחב בכדורי גומי וברימוני הלם.[43] משרד הפנים אישר כי השתמש בכדורים חיים כנגד מפגינים בברסט; לא דווח על מקרי מוות.[44] באותו היום דווח כי מנהיגת האופוזיציה סבטלנה טיכאנובסקאיה נמלטה לליטא.[45]
ב־12 באוגוסט מת בהומל גבר בן 25 שככל הנראה לקה במחלת לב. על פי מידע ראשוני, הוא מצא את מותו בגלל המתנה במעצר בטנדר של כוחות הביטחון במשך שעות רבות, בהן שרר מזג אוויר חם. הוא היה במכונית המסחרית כיוון שלא היה עוד מקום במרכזי המעצר הזמניים בעיר. הוא נידון לעשרה ימי מאסר בפועל, אך לא קיבל טיפול רפואי נאות בזמן.[46][47][48][49] משפחות וחברים של יותר מ־500 עצורים בהומל לא הורשו לבקרם. המשטרה המקומית לא סיפרה להם דבר על גורל קרוביהם. עוד דווח על שוטרת שהתעללה באישה שנעצרה במקום.[50]
במהלך הפגנות נרחבות בהורדנה נפצע ילד בן 5. אביו של הילד נעצר, לאחר שהמכונית בה שהו נפגעה על ידי כוחות הממשלה.[51]
ב־12 באוגוסט מוחים החלו להתייצב ברחובות מינסק כדי למחות נגד הדיכוי האכזרי של הממשלה. לאחר מכן התרחבו המחאות לערים אחרות.[52][53] אנשים ששירתו בעבר בכוחות הביטחון המיוחדים הביעו את הזדהותם, ופרסמו סרטונים שבהם הם משליכים את מדיהם וקוראים לרשויות להפסיק את התנגדותם.[54]
באותו יום, הודה שר הפנים בבלארוס שכוחות המשטרה אכפו מדיניות של ירי על מנת להרוג.[55]
במקומות רבים במינסק נצפו שוטרים המתניידים באמבולנסים, עוצרים ליד הקהל ויורים. לפי דיני מלחמה ולפי אמנת ז'נבה הרביעית, אסור בתכלית האיסור להשתמש בשירותי אמבולנסים, בתי חולים וכל החפצים המסומנים בסמל הצלב האדום למטרות צבאיות.[56][57]
ב־13 באוגוסט נוצרו שרשראות אנושיות למחאה כנגד אלימות של המשטרה,[58][59][60] בהן השתתפו אלפי נשים לבושות בלבן.[61] עובדים במספר מפעלים בבעלות המדינה החליטו לשבות.
ב-14 באוגוסט טענה סבטלנה טיכאנובסקאיה כי היא זכתה בבחירות לנשיאות עם 60%–70% מהקולות והודיעה על הקמת מועצת תיאום.[62]
טענות הועלו בדבר הפרות חוק שונות בבתי הכלא בבלארוס (צפיפות קשה, מכות והתפרצויות זעם מצד סוהרים).[63][64][65][66][67]
אמנים שונים לרבות להקת Molchat Doma הוציאו יצירות שתומכות במפגינים.
בנובמבר 2020 הוחלט על ביטול משחקי אליפות העולם בהוקי קרח 2021 במינסק ומשחקי האליפות הועברו לריגה.
2021
ינואר
ב-3 בינואר, דווח על מספר צעדות ברחבי מינסק. אנשים נשאו דגלי לאום אדומים-לבנים או את הדגלים האדומים-ירוקים של בלארוס החדשה וזעקו "תחיי בלארוס!" ו"אנחנו מאמינים! אנחנו יכולים! ננצח!". לא היו דיווחים על מעצרים. לפחות עשרה אנשים עוכבו על ידי המשטרה[68]
ב-9 בינואר דווח על מספר צעדות בכמה ערים. אנשים נשאו את דגלי הלאום הלבנים-אדומים. במטרה להימנע ממעצר מצד כוחות הביטחון של לוקשנקו, המפגינים נקטו בטקטיקות "פלאש-מאפי" כביכול, והתאספו במקומות שהוכרזו ברגע האחרון ברשתות החברתיות[69]
ב-10 בינואר, דווח על מספר מחאות במינסק, ויטבסק, ברסט, הרודנה ומהיליו. הם נשאו את דגלי הלאום הלבנים-אדומים. משרד הפנים טען כי 40 בני אדם נעצרו במינסק.[70][71][72]
ב-17 בינואר, צעדו מפגינים בפארקים ובאזורי מגורים בכמה ערים ועיירות ברחבי בלארוס. סוכנות הידיעות הבלפאנית דיווחה כי מפגינים ערכו לפחות 30 צעדות ועצרות ב-17 בינואר, כולל במינסק, ברסט, הרודנה והומל. רבים מהמפגינים נשאו את דגלי הלאום האדומים-לבנים או כרזות. היו דיווחים על מעצרים.[73]
ב-24 בינואר, קבוצות מפגינים החזיקו ידיים כדי ליצור שרשראות אנושיות בהפגנת סולידריות עם אסירים פוליטיים. לפחות 155 איש עוכבו.[74][75]
פברואר
מפגינים זעקו ממרפסותיהם מדי לילה בימי פברואר הראשונים החל מ-2 בפברואר וקראו "לונג לייב בלארוס" ו-"לוקשנקו מאחורי הסורגים", הניפו דגלים והחזיקו לפידים באוויר למרות הקור והמגפה המתמשכת. עצרות וקריאות התרחשו ברחבי מינסק ב-7 בפברואר, תנועת המחאה הגדולה ביותר בעיר מאז 24 בינואר.[76]
ב-8 בפברואר, טענה אמנסטי אינטרנשיונל כי "הרשויות בבלארוס נוקטות באיומים, הטרדות והעמדת ילדים לדין".[77]
מרץ
המחאות חודשו ב-25 במרץ. באותו היום נעצרו מעל 200 אנשים.[דרוש מקור]
לאחר מרץ
האיחוד האירופי הטיל סנקציות על משטר לוקשנקו בשל זיוף תוצאות הבחירות בשנה שעברה והדיכוי האכזרי של המחאה.[78]
התקפות על עיתונאים וצנזורה
ב־9–11 באוגוסט נעצרו עיתונאים עצמאיים במינסק, בברסט ובבאברויסק.[36] על פי הצהרה שניתנה מאיגוד העיתונאים בבלארוס, ב־10 באוגוסט, חיל הפנים וכוחות ממשלתיים אחרים ירו בכוונה כדורי גומי לעבר עיתונאים עצמאיים במינסק. העיתונאים לבשו ז'קט מזהה ונשאו תעודות זהות. העורך הראשי של נאשה ניבה נעלם במהלך הלילה. הוא הצליח לשלוח מסרון SOS לאשתו ואמר שהוא נעצר. גורלו לא ידוע, ואתר האינטרנט של נאשה ניבה חדל מלהתעדכן שעות רבות לאחר מעצרו המשוער.[79] עיתונאים, ובהם עיתונאים זרים, נפצעו באופן קל במהלך דיכוי ההפגנות. מספר עיתונאים רוסים מכלי תקשורת רשמיים ומאתרי אינטרנט פרטיים נעצרו אך שוחררו במהרה.[80]
ב־10 באוגוסט דיווחו עיתונאים מקומיים על בעיות בכל פלטפורמות התקשורת הגדולות ואתרי האופוזיציה.[23]
ב־11 באוגוסט דווח ששוטרים וסוכני ממשל אחרים החרימו בכוח כרטיסי זיכרון ממכשיריהם של עיתונאים רבים. לפי אותם דיווחים, השוטרים אילצו אותם למחוק תמונות, ולפעמים ריסקו את המצלמות שלהם.[43] מערכת ה־BBC ברוסיה דיווחו כי שלושה מעיתונאיה הוכו על ידי כוחות הממשלה בזמן סיקור ההפגנות באותו לילה.[81] העיתונאי הרוסי ניקיטה טליז'נקו הוכה קשה בכלא. הוא נעצר במינסק ונשלח לז'ודזינה עקב הצפיפות בבתי הכלא במינסק; אסירים בז'ודזינה הכו אותו בכליות, ברגליים ובצוואר, אך הוא שוחרר במהרה לבקשת השגרירות הרוסית.[82] העיתונאי הרוסי ארטיום ווז'נקוב נעצר בגין התפרעות המונית, עבירה שהעונש בגינה בבלארוס הוא עד 15 שנות מאסר.[83]
ב־12 באוגוסט נעצר בהומל עיתונאי של ערוץ הטלוויזיה Belsat, ג'וחיין מרקיס, בזמן שהוא מסקר את ההפגנות. למרות העובדה שהוא נכח במקום כעיתונאי, בית המשפט המקומי גזר עליו למחרת 15 שנות מאסר בכלא בגין "השתתפות באירוע המוני לא מורשה".[84]
אחת ממערכות התקשורת הבודדות שהצליחו להימנע מצנזורה היא החברה NEXTA, ערוץ טלגרם הממוקם בוורשה ובבעלות בלארוסית פרטית. כמות המנויים לערוץ, שהייתה בליל הבחירות כ־100,000, קפצה ליותר ממיליון מנויים.[85] הערוץ מפרסם סרטונים, תמונות והערות שנוצרו על ידי המשתמשים כתגובה להפגנות.[86]
עיתונאי סטפן פוצילה שסיקר את האירועים באופן קבוע הוכנס לרשימת "פושעים מסוכני" ועזב את המדינה. פעילת האופוזיציה מרגריטה ליאוצ'וק נאלצה להישאר בליטא ולא חזרה למולדת.
ב־23 במאי 2021, מטוס של חברת ריינאייר בטיסה מיוון לליטא שעבר במרחב האווירי של בלארוס אולץ לנחות במדינה בליווי מטוסי קרב בטענה להתראה של ארגון הטרור חמאס על הימצאות פצצה שהטמין על המטוס[87] (טענה שהופרכה[88]). עם נחיתת המטוס, נחטפו ממנו העיתונאי רומן פרוטסביץ' ובת זוגו סופיה ספגה, שהתנגדו למשטר לוקשנקו והשתתפו בהפגנות נגדו.[89]
בעקבות האירוע הכריזו מדינות האיחוד האירופי על איסור למטוסים של חברות אירופיות לטוס בשמי בלארוס, וחלק אסרו על מעבר של מטוסים מבלארוס בשטחן.[90] חברות רבות ביטלו טיסות לבלארוס והודיעו כי לא יפעילו טיסות נוספות מעל השטח האווירי של המדינה. ארצות הברית אף חידשה את העיצומים על בלארוס בעקבות החטיפה.[91]
אדוארד פלצ'יס על פעילותו בבלוג נידון תחילה לחודש מאסר ובסוף ל-13 שנים בכלא.
תבוסת האופוזיציה
לאחר מרץ 2021, ההפגנות דוכאו ורבים ממנהיגי האופוזיציה נעצרו, עם זאת, ברחה גם ראש האופוזיציה, סבטלנה טיכאנובסקיה לליטא. בהמשך פרסמה טיכאנובסקיה הודעה שבה הבהירה כי עזבה את ארצה לטובת ילדיה. על רקע המהומות בבלארוס, היא ביקשה מתומכיה שלא להתעמת עם המשטרה ולא לסכן את חייהם. ובכך ההפגנות נרגעו והמשטר של לוקשנקו הצליח להחזיק מעמד.[92][93]
בית הדין האזורי בהומל גזר 18 שנות מאסר על הבלוגר סרגיי טכאנובסקיי, המוכר על ידי פעילי זכויות אדם כאסיר פוליטי. פסק הדין ניתן ביום שלישי, 14.12.21, בשטח בית הסוהר (SIZO) מס' 3 בהומל, בו מוחזק טיכאנובסקי, בעלה של סבטלנה טיכאנובסקאיה, מנהיגת האופוזיציה הבלארוסית והמועמדת לנשיאות לשעבר.[94]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ נטע בר, דיווח: רוסיה מרכזת כוחות על גבול בלארוס, באתר ישראל היום, 17 באוגוסט 2020
- ^ Hrydzin, Uladz (25 במאי 2020). "Belarusians Protest Against Lukashenka's Run For Sixth Term As President". Radio Free Europe/Radio Liberty.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Shotter, James (2020-12-02). "Violent crackdown fails to silence Belarus protesters" (באנגלית). Financial Times. ארכיון מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-05.
- ^ אחרי 3 חודשי הפגנות: נשיא בלארוס מביע נכונות לפרוש, באתר ynet, 2020-11-28
- ^ 5.0 5.1 5.2 Nechepurenko, Ivan (7 August 2020). Europe's 'Last Dictator,' Facing Re-Election, Is Increasingly in Peril, New York Times.
- ^ Dorokhov, Vladimir and Goncharenko, Roman (6 August 2020) Belarus elections: Lukashenko's authoritarian grip faces test, Deutsche Welle.
- ^ 7.0 7.1 "Belarus' Lukashenko outlaws protests, arrests opponents". Deutsche Welle. 1 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wesolowsky, Tony (6 August 2020) Five Factors That Ensure Lukashenka Wins Every Election In Belarus, Radio Free Europe/Radio Liberty.
- ^ 9.0 9.1 9.2 "'Slipper Revolution' Shakes Belarus". Voice of America. נבדק ב-24 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ AFP, Tatiana Kalinovskaya for (19 ביוני 2020). "Belarus Leader's Election Rival Detained as Crackdown Intensifies". The Moscow Times. נבדק ב-19 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ilyushina, Mary (21 ביוני 2020). "Belarus strongman faces mass protests after jailing of his main rivals". CNN.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Belarus opposition protests end in arrests". BBC News. 20 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 13.0 13.1 13.2 "Belarus: The three women on a 'mission' to take on Europe's last dictator". Sky News. 8 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Belarus arrests journalists and protesters as president says he has foiled 'foreign plot'". Agence France-Presse. 19 ביוני 2020 – via The Telegraph.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "How poor handling of Covid-19 has caused uproar in Belarus".
- ^ James Shotter & Max Seddon (23 ביוני 2020). "Belarus's middle class begins to turn on Lukashenko".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Jak nie opozycja, to może koronawirus i tonąca gospodarka pokona wreszcie Łukaszenkę". onet.pl. 5 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Organization for Security and Co-operation in Europe". www.osce.org.
- ^ Vasilyeva, Nataliya (14 ביולי 2020). "Authorities in Belarus to charge anti-government protesters with rioting for clashing with police". The Telegraph. נבדק ב-22 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Tony Wesolowsky, Five Factors That Ensure Lukashenka Wins Every Election In Belarus, Radio Free Europe/Radio Liberty (6 August 2020).
- ^ "Belarus: Leader Threatens to Expel Media Over Election News". The Washington Post. Associated Press. 23 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Thousands protest in Belarus calling for a fair election". Euronews. 6 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 23.0 23.1 23.2 Moscow, Yan Auseyushkin Andrew Roth in (10 באוגוסט 2020). "Belarus election: Lukashenko's claim of landslide victory sparks widespread protests". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-13 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Belarus election: Protests break out after disputed presidential vote". euronews (באנגלית). 9 באוגוסט 2020. נבדק ב-13 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kolos, Tamara (10 August 2020) Что происходит с интернетом в Беларуси — мнение технических специалистов. 42.tut.by. Retrieved on 12 August 2020.
- ^ Davlashyan, Naira (12 באוגוסט 2020). "What is Nexta — the Telegram channel reporting on Belarus' protests?". euronews (באנגלית). נבדק ב-13 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "How Telegram Users Found A Way Through Belarus's Internet Lockdown". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). נבדק ב-13 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Belarus elections - crackdown on press freedom". www.freepressunlimited.org (באנגלית). נבדק ב-13 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Belarus protesters use vehicles to block police from demonstrations over 'rigged election'". The France 24 Observers (באנגלית). נבדק ב-13 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Limited, Bangkok Post Public Company. "Hundreds detained, firearms used in third night of Belarus unrest". Bangkok Post. נבדק ב-13 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gerdžiūnas, Benas (11 באוגוסט 2020). "As shots and explosions shake Minsk, people call for help from Lithuania". LRT English. נבדק ב-13 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Police Crack Down On Protests In Belarus After Results Show Lukashenka Winning In Landslide". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). נבדק ב-13 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mackinnon, Amy. "Meltdown in Minsk". Foreign Policy. נבדק ב-12 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "One dead as Belarus police clash with protesters in Minsk, after Lukashenko win". Deutsche Welle. 10 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Challenger fled Belarus 'for sake of her children'". BBC News (באנגלית בריטית). 12 באוגוסט 2020. נבדק ב-12 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 36.0 36.1 Второй день протестов в Беларуси. Первый погибший и баррикады. News.tut.by (11 August 2020). Retrieved on 12 August 2020.
- ^ Beswick, Emma (11 באוגוסט 2020). "Belarus: More arrests and unrest in third night of election protests". euronews (באנגלית).
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Менск: да «Рыгі» дабраліся сілавікі, пачалася зачыстка, чуваць шумавыя гранаты, будуюцца барыкады". Радыё Свабода (בבלארוסית).
- ^ Kennedy, Rachael (10 באוגוסט 2020). "Belarus election: protests register their first fatality". Euronews.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ В МИД Чехии заявили о соблюдении эмбарго на поставки светошумовых гранат в Беларусь. 42.tut.by/TASS.ru (10 August 2020). Retrieved on 12 August 2020.
- ^ Журналисты телеканала «Белсат» заметили, что ОМОН в Минске передвигается на машинах скорой помощи. Echo.msk.ru (5 August 2020). Retrieved on 12 August 2020.
- ^ В Минске видели машины скорой с водителем в балаклаве. Что это было?. Tut.by (12 August 2020). Retrieved on 12 August 2020.
- ^ 43.0 43.1 Много техники и силовиков, отобранные у фотографов СМИ флешки. Что происходит 11 августа в городах страны. Онлайн. News.tut.by (11 August 2020). Retrieved on 12 August 2020.
- ^ В Бресте милиция стреляла в протестующих из табельного оружия на поражение. Есть раненый. Tut.by. Retrieved on 12 August 2020.
- ^ אסף אוני, אחרי עימותים ברחובות: מנהיגת האופוזיציה בבלארוס נמלטה לליטא, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2020
- ^ Рудь, Андрей (12 באוגוסט 2020). "В гомельской больнице умер задержанный на акции протеста. СК проводит проверку - Люди Onliner". Onliner (ברוסית). נבדק ב-12 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "«Мне адмовіліся паказваць цела сына». У Гомлі пасьля затрыманьня памёр 25-гадовы хлопец". Радыё Свабода (בבלארוסית). נבדק ב-12 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "«Мой сын не умер, он погиб ни за что». В Гомеле скончался 25-летний парень, которого задержали на улице". TUTBY.NEWS (ברוסית). 12 באוגוסט 2020. אורכב מ-המקור ב-12 באוגוסט 2012. נבדק ב-12 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Belarus election: Second protester dies as UN sounds alarm". BBC News. 13 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Germanovich, Alena (11 August 2020) В Гомельской области во время акции протеста задержано около 500 человек. Belapan.by. Retrieved on 12 August 2020.
- ^ "У Гародні бранявік карнікаў пратараніў аўто з 5-гадовай дзяўчынкай". charter97.org (בבלארוסית).
- ^ После выборов: цепи солидарности, реакция МИД, жалоба Тихановской в ЦИК и помощь пострадавшим. Onliner.by. Retrieved on 12 August 2020.
- ^ A white ribbon was proposed by the election HQ of Tsikhanouskaya as a sign to identify those who wanted to vote for her.
- ^ "Sofya Orlosky on Twitter: "A thread on state employees quitting law enforcement and propaganda forces in #Belarus" / Twitter". Twitter (באנגלית). 12 באוגוסט 2020. נבדק ב-12 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Belarus protests: Police admit using live rounds in clashes with demonstrators". The Independent.co.uk. 12 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "«ОМОН передвигается на машинах скорой помощи". reactor.cc. 13 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "«ОМОН в Минске передвигается на машинах скорой помощи". ng.ru. 13 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ В Минске уже с раннего утра — цепи солидарности. Tut.by (13 August 2020)
- ^ Минск сегодня вечером: что происходит в городе. Onliner.by (13 August 2020)
- ^ Что сегодня происходит в Гомеле, Гродно, Могилеве и других городах. Onliner.by (13 August 2020).
- ^ "Belarus election: Women form 'solidarity chains' to condemn crackdown". BBC. 13 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Exiled leader calls weekend of protests in Belarus". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-08-14. נבדק ב-2020-08-17.
- ^ "«Там творится какой-то ад». Истории людей, которые побывали в изоляторе на Окрестина после выборов". TUT.BY. 13 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Белорусские тюрьмы не справляются: подробности об условиях для задержанных активистов". 24 Канал.
- ^ "«В тюрьме нас раздели догола и заставили приседать»: бывший сотрудник МЧС рассказал, как был жестко задержан и провел одну ночь в заключении". NewGrodno.By. 13 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Белорусский правозащитник — о задержаниях людей, пытках в тюрьмах и конвейерных судах". www.znak.com.
- ^ "'How Can This Be Our Country?': Claims Of Torture Abound As Belarusian Jails Swell". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). נבדק ב-13 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Protests in Belarus capital city continue into the new year, Tass, 12:41, 3 בינואר, 2021
- ^ Belarusian Protests Continue Using 'Flash-Mob' Tactics To Avoid Police Crackdown, rferl, 16:22 שעון גרינץ', 9 בינואר, 2021
- ^ As Belarus Protests Enter Sixth Month, Lukashenka Repeats Vague Promise Of Change, rferl, 12:25 שעון גרינץ', 10 בינואר, 2021
- ^ Belarusians would not stop. Day 155 of protests, belsat, 11:38, 11 בינואר, 2021
- ^ Адміністрацыйны пераслед: судовая хроніка за 11 студзеня, spring96, 11 בינואר, 2021
- ^ RFE/RL's Belarus Service, Belarus Protesters March In Residential Areas To Demand Lukashenka's Resignation, rferl, 12:28 שעון גרינץ', 17 בינואר, 2021
- ^ RFE/RL's Belarus Service, Nearly 160 Anti-Lukashenka Protesters Detained In Minsk Over Weekend, rferl, 09:50 שעון גרינץ', 25 בינואר, 2201
- ^ Суды над удзельнікамі мірных акцый пратэсту адбываюцца 25 студзеня, spring96, 25 בינואר, 2021
- ^ Belarus protests go on despite cold, pandemic and risk of jail, DW News | YouTube, 7 בפברואר 2021
- ^ Belarus: To clamp down on dissent the authorities are targeting children, Amnesty, 03:00 שעון אוניברסלי, 8 בפברואר, 2021
- ^ נקמת בלארוס: גל פליטים לאירופה בחסות הדיקטטור, באתר www.ynet.co.il, 2021-11-09
- ^ О задержанном редакторе "Нашей Нивы". People.onliner.by (11 August 2020). Retrieved on 12 August 2020.
- ^ В Минске пропали фотокорреспондент МИА «Россия сегодня» и главред «Нашай Нівы». Пострадали несколько журналистов. News.tut.by (11 August 2020). Retrieved on 12 August 2020.
- ^ Kozenko, Andrei; Ivshina, Olga; Prosvirova, Olga and Zakharov, Andrei (9 August 2020) Протесты в Беларуси: после третьей ночи столкновений запретили пиротехнику. Bbc.com. Retrieved on 12 August 2020.
- ^ "Корреспондент Znak.com Никита Телиженко был избит в ИВС Жодинского района Белоруссии". www.znak.com.
- ^ "Координатору «Открытой России», задержанному в Белоруссии, грозит до 15 лет колонии". www.znak.com.
- ^ В Гомеле арестовали журналиста Евгения Меркиса. Naviny.by (13 August 2020). Retrieved on 13 August 2020.
- ^ Kuryshko, Diana (12 באוגוסט 2020). "How messenger app bypassed Belarus news blackout". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-13 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Belarus election: How Nexta channel bypassed news blackout". BBC News. 12 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ משרד התחבורה בבלארוס: חמאס התריע על פצצה במטוס שבו היה פעיל האופוזציה, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ הגילוי שמפליל את בלארוס: "איום הפצצה" נשלח רק אחרי הסטת המטוס, באתר ynet, 2021-05-27
- ^ הרודן הורה להנחית מטוס כדי לעצור איש אופוזיציה, באתר ynet, 2021-05-23
- ^ בעקבות החטיפה: האיחוד האירופי יטיל סנקציות על בלארוס - כולל איסור טיסות | כלכליסט, באתר calcalist, 2021-05-25
- ^ מעצר העיתונאי הבלארוסי: ארה"ב תחדש את העיצומים על ממשלתו של לוקשנקו, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ הידיעות, סוכנויות (2020-08-11). "אחרי ה"הפסד" והמהומות: מנהיגת האופוזיציה ברחה מבלארוס". Ynet. נבדק ב-2022-01-06.
- ^ «Запад бросил белорусскую оппозицию» Противники Лукашенко впервые не смогли вывести людей на улицы. Можно ли назвать это победой власти?, Lenta.RU (ברוסית)
- ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Сергей Тихановский приговорен к 18 годам лишения свободы | DW | 14.12.2021, DW.COM (ב־)
32952968ההפגנות בבלארוס (2020–2021)