טוב למות בעד ארצנו
"טוב למות בעד ארצנו" היא אמרת כנף וסיסמה בתרבות הישראלית, המבוססת על דבריו האחרונים של יוסף טרומפלדור, לפי עדויות הנוכחים. טרומפלדור היה אחד מאנשי המופת והמנהיגים הציוניים בראשית המאה ה-20, ובעקבות מותו בקרב תל חי זכתה הסיסמה לתהודה רבה.
דבריו של יוסף טרומפלדור
טרומפלדור היה לוחם יהודי, חלוץ ומנהיג ציוני סוציאליסטי בולט בתפוצות וביישוב היהודי בארץ בזמנו.
טרומפלדור נפצע אנושות בקרב תל חי (י"א באדר תר"פ, 1 במרץ 1920), שבו הוביל את ההגנה היהודית כנגד קבוצת בדואים בראשות כאמיל אפנדי. באותו ערב הגיעה קבוצה מכפר גלעדי כדי לטפל בפצועים, ובה הרופא ד"ר גרשון גרי ואברהם הרצפלד. טרומפלדור פונה לכפר גלעדי ומת מפצעיו בדרך. במכתב של הרצפלד עוד באותו לילה, לחבריו במרכז החקלאי, הוא מספר שכאשר הגיע לתל חי הוא שאל את טרומפלדור כיצד הוא מרגיש, והוא ענה "בלי שום אנחה כל שהיא": "לא נורא, כדאי למות בשביל ארץ-ישראל".[1] גם בעדותו של ד"ר גרי, כפי שנדפסה אחד עשר יום לאחר אירועי תל חי בכתב העת "קונטרס", מספר הרופא כי לאחר שבדק את פצעיו של טרומפלדור שאלו כיצד הוא מרגיש וטרומפלדור ענה: "אין דבר, כדאי למות בעד הארץ".[2] באותו גיליון נדפס גם הספדו של ישעיהו דרז'נר, ממגיני תל חי, שבו כתב: "דבריו האחרונים, בתשובה על השאלה מה שלומו היו: טוב למות בעד המולדת".[3] פנחס שניאורסון שהחליף את טרומפלדור בפיקוד על תל חי אישר גם הוא את נכונות האמרה במאמר שפרסם ב"קונטרס" פחות מחודש לאחר הקרב.[4]
ב-8 במרץ 1920, הובאה האמרה "טוב למות בעד ארצנו" בעיתון הארץ, ברשימה לא חתומה שעסקה באירועי תל חי, וכן בהספד מאת ז'בוטינסקי, שהדגיש את המילים שקדמו לאמרה - "אין דבר" - כמייצגות את רוחו של טרומפלדור:[5]
"אלה היו דבריו האחרונים של יוסף תרומפלדור[6] בראותו את צער חבריו בפני הקרבן הגדול הזה: "אין דבר – טוב למות בעד ארצנו". כל מי שהכיר אותו יוכל לשער את בת-הצחוק השקטה, שריחפה על שפתיו באמרו את הדברים האלה. הוא לא היה נתון למילים גבוהות; הרצינות היסודית, העמוקה, שהייתה בנפשו, הורגלה להתבטא במעשים, לא בנוסחאות; וכשהיה מוכרח לפעמים לגלותה באמרי-פיו, היה כמתבייש, וכיסה על דבריו בצעיף של בת-צחוק ובמלת-הקדמה של צנועים: "אין דבר"".
יוסף חיים ברנר במאמרו "תל חי" שהתפרסם בכתב העת "האדמה" שבעריכתו, בחודש אדר תר"פ, עשרה ימים לאחר הקרב,[7] תיאר את טרומפלדור כ"סמל הגבורה הטהורה" ושאל:[8]
היאמר מעתה כל חלש בנו: גיבור אני! – ויהיה לגיבור?
... השמענו שם כולנו את הד הקריאה החרישית-הרוממה של הגיבור כרוּת-הזרוע:
– "טוב למות בעד ארצנו" – ?
טוב! אשרי מי שמת בהכרה זו – ותל-חי למראשותיו.
הסיסמה בתודעה הציבורית
הסיסמה "טוב למות בעד ארצנו" הפכה לאמירה מרכזית בסיפור קרב תל חי בפרט, ובתודעת ההקרבה למען היישוב ולמען מדינת ישראל לאחר מכן. דמותו של טרומפלדור הפכה לנערצת ביישוב היהודי בארץ ישראל ובעם היהודי על רוב זרמיו, וכך גם השימוש בדבריו האחרונים. ב-1934 נחקקה האמרה על פסל האריה השואג שהוצב בבית הקברות בתל חי לזכר שמונת ההרוגים בקרב.
בנאום שנשא דוד בן-גוריון בעצרת נוער על קברם של טרומפלדור וחבריו באדר תש"ג (1943) על רקע הידיעות הראשונות על מותם של לוחמי מרד גטו ורשה, התייחס לנכונות למוות המובעת במילותיו של טרומפלדור:[9]
"לא למות באנו הנה. לא טוב למות. טוב לחיות. צמאון החיים, אהבה לחיים הביאה לכאן את הצעיר הגִדם מפטרבורג. אהבת חיים גדולה הביאה אותו לארץ הזאת. ואם הוא אמר - והוא אמר את זה ברגע שאדם מביע את האמת העמוקה ביותר, כי הוא אמר את זאת לפני מותו - ״טוב למות בעד ארצנו״, הוא אמר זאת מתוך אהבת החיים. מפני שכדאי לחיות. אבל החיים שאהב היו חיים של בני-חורין. חיים של יהודי גאה שלא יעשו בו מה שעושים עם רבבות יהודים עכשיו בתופת הנאצית. אפשר לחיות חיים שכדאי לחיות, רק אם יודעים למות, למות בגבורה... לא נהיה ראויים לחיים אלה וחיינו לא יהיו חיים, אם כל צעיר וצעירה בתוכנו לא ידעו גם הם, כשיש הצורך, למות. ואנו נקראים להתכונן ולא למות - לחיות אבל גם להילחם".
בספרות ובאמנות
המימרה 'טוב למות בעד ארצנו' הוזכרה בכמה מ"שירי תל חי" שנכתבו במהלך השנים ותיארו את תל חי, את הקרב ואת דמותו של יוסף טרומפלדור. בין השאר הוזכרה בשירים "ביום י"א באדר" של אנדה עמיר-פינקרפלד, "אבא בא מהגליל" של פניה ברגשטיין ו"יוסף הגלילי" של שרה לוי-תנאי.[10]
גם בהמנון הלח"י "חיילים אלמונים" שכתב מייסדו אברהם שטרן נרמזה המימרה: "לא גויסנו בשוט כהמון עבדים, / כדי לשפוך בנכר את דמנו./ רצוננו: להיות לעולם בני חורין, / חלומנו: למות בעד ארצנו".
בשלושים שנותיה הראשונות של המדינה צוין יום י"א באדר באופן בולט במערכת החינוך הישראלית. בעשורים מאוחרים יותר, היו אשר התייחסו לביטוי גם באופן מפקפק, סאטירי או מלגלג. דוגמה אחת לכך היא הסרט "בלוז לחופש הגדול" (1987), המתאר את קורות הקיץ האחרון לפני גיוסם של נערים בתקופת מלחמת ההתשה. אחד השירים המושמעים במהלך החזרות להצגת הסיום של בית-ספרם הוא "טוב למות". ב-1992 הצטלם הזמר אביב גפן, כשעל חזהו הכתובת "טוב למות בעד עצמנו" בצבע אדום נוזל, במסגרת קריאתו להימנע מגיוס לצה"ל.[11] איזכור מאוחר יותר הוא בשיר "גבי ודבי" של להקת ההיפ הופ הישראלית "הדג נחש", בו מצוטט טרומפלדור כאומר "טוב למוחטה על ארצנו", כהד לטענה כי דבריו האחרונים היו קללה ברוסית. בשירו של זאב טנא נעשה שימוש באמרה באופן המתריס כנגד הנוסח המקורי: "טוב לחיות בעד ארצנו".[12]
הדיון הציבורי על אמיתות האמירה
שנים לאחר מכן, היו שהטילו ספק באמיתות אמירת המילים הללו על ידי טרומפלדור לפני מותו, ובמקביל נפוצה גרסה אחרת לפיה פלט טרומפלדור קללה ברוסית בעת שנאנק מכאבים. קולות אלו התחזקו בשנות ה-60 וה-70, ורבים סברו כי האמירה היא המצאה מאוחרת של הממסד הפוליטי והחינוכי, והיא חסרת בסיס היסטורי.[13][14] אחרים הביעו התנגדות למסר העולה מהמילים, בין אם נאמרו ובין אם לא.[15]
בתגובה לטענות אלה העידו חבריו של טרומפלדור לקרב, פנחס שניאורסון, זלמן בלחובסקי ונתן זהבי, כי גם הם שמעו את טרומפלדור אומר את הדברים בעברית. בנוסף, העיד מרדכי ברוורמן כי אף על פי שטרומפלדור שירת כקצין בצבא הרוסי: "הוא היה איש עדין, שלא הוציא מילה גסה מימיו". לדבריו, הוא הרבה לחזור על הביטוי "אין דבר" שהיה אחד הביטויים הראשונים שלמד בשפה העברית, וגרסתו של ד"ר גרי היא הנכונה.[16][4]
ההיסטוריונית שולמית לסקוב טענה בביוגרפיה שכתבה על טרומפלדור, כי במרוצת השנים הלך וגדל השימוש של טרומפלדור במילים ומשפטים בעברית, ועל כן אין זה תמוה שדיבר עברית ברגעיו האחרונים. בנוסף, ציינה לסקוב כי ד"ר גרי לא ידע רוסית והשפה המשותפת היחידה שלו עם טרומפלדור הייתה עברית. לסקוב העירה, כי דברים ברוח דומה השמיע טרומפלדור גם בכמה הזדמנויות קודם לנפילתו, במכתביו לאחיו ולארוסתו:[17]
המוות - נפשי איננה שואפת אליו; אך גם הוא, המוות, לא יעז לומר כי אני מפחד מפניו.
דע, שאשתדל ללכת לעולם הבא, ככל האפשר בשמחה, תוך הכרה שאני נופל למען הקמת ארץ ישראל עברית חופשית.
לדברי ההיסטוריונית יעל זרובבל, הערעור על האמירה אינו מתבסס על המחקר ההיסטורי שדווקא מאשש את הגרסה המקורית, בנוסח זה או אחר, אלא משקף הלכי רוח ומגמות חברתיות שהשתנו במשך השנים בחברה הישראלית. האמירה שהתקבלה ללא ערעור בתקופה שבה היא תאמה את האידאולוגיה והסנטימנטים הקיבוציים, נתפסה כלא אמינה בשנים שלאחר קום המדינה ובפרט לאחר מלחמת יום כיפור, ומאוחר יותר בעקבות מלחמת לבנון הראשונה והאינתיפאדה. המלחמות והפעילות הצבאית שהמשיכו לתבוע חיי אדם יצרו "משבר ערכים" בחברה הישראלית וגרמו לקושי ביכולת להזדהות עם קבלת המוות בסגנון של "טוב למות בעד ארצנו".[13] דברים ברוח דומה כתב גם מאיר אביזוהר כבר ב-1961.[18]
ההיסטוריון מרדכי נאור, שחקר רבות את מאורעות תל חי, הצביע על כך שדבריו האחרונים של טרומפלדור ראו אור לראשונה ב-8 במרץ בעיתונים הארץ בהספדו של זאב ז'בוטינסקי ובדואר היום, בגרסה המוכרת: "טוב למות בעד ארצנו".[19]
המקור הלטיני של האמרה
לטענתו של פרופ' מרדכי גילולה, אמר טרומפלדור את הביטוי בלטינית, כאשר ציטט פסוק באודה השנייה בספר השלישי של האודות מאת המשורר הרומי הורטיוס.[20] באודה נאמר: "כמה מתוק ומכובד למות עבור המולדת", או "מַה-טּוֹב וּמַה-נָּעִים לָאָדָם, כִּי יָמוּת בְּעַד הַמּוֹלֶדֶת!", לטינית: "dulce et decorum est pro patria mori".[21][22] האמרה מתנוססת עד היום על רבות מהמצבות לזכר הנופלים במלחמת העולם הראשונה. מלחמה זו עוררה גם שימוש אירוני במימרה, כמו בשיר "Dulce Et Decorum Est" של המשורר וילפרד אוון, בו הוא מכנה את המימרה "השקר הנושן" שבשמו הלכו צעירים רבים אל מותם באותה מלחמה.
ראו גם
- נייתן הייל - אמר לפני תלייתו כמרגל: "אני רק מצטער שאני יכול לתת את חיי למען ארצי רק פעם אחת"
לקריאה נוספת
מקורות
- מחיי יוסף טרומפלדור, קובץ מכתבים וקטעי רשימות, יפו תרפ"ב. מהדורה מורחבת בעריכת מנחם פוזננסקי, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ה
מחקרים
- בן ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, חלק א, ירושלים: הוצאת הספרייה הציונית שליד ההסתדרות הציונית ומערכות, 1964
- שולמית לסקוב, מבוא מאת האלוף ישראל טל, טרומפלדור, סיפור חייו, ירושלים: הוצאת כתר, 1995.
- יעל זרובבל, בין "היסטוריה" ל"אגדה": גלגולי תל חי בזיכרון העממי, בתוך: רוברט ויסטריך ודוד אוחנה (עורכים), מיתוס וזיכרון : גלגוליה של התודעה הישראלית, ירושלים: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005
- נקדימון רוגל, תל-חי חזית בלי עורף, תל אביב: הוצאת יריב–הדר, 1977
- נקדימון רוגל, מה אמר טרומפלדור, עתמול 2, הוצאת יד יצחק בן-צבי, נובמבר 1983
- מרדכי נאור, זלמן בלחובסקי - איש תל חי, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2009
קישורים חיצוניים
אבשלום קור, באופן מילולי: מילותיו האחרונות של יוסף טרומפלדור בתל־חי, באתר iCast, 16.3.2011 - "טוב למות בעד ארצנו": מילותיו האחרונות של טרומפלדור או מיתוס ציוני?, באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ מכתבו של הרצפלד בארכיון תנועת העבודה, הובא אצל: שולמית לסקוב, טרומפלדור: סיפור חייו, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- ^ מן הימים האחרונים. (מפי הרופא החבר ד"ר ג. גרי), קונטרס, כ"ט, כ"ב באדר תר"פ (12 במרץ 1920), עמ' 6.
- ^ ד. ישעיהו, קונטרס, כ"ט, כ"ב באדר תר"פ, עמ' 4.
- ^ 4.0 4.1 מרדכי נאור (עורך), איש תל חי: זלמן בלחובסקי, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, תשס"ט 2009, עמ' 88-83.
- ^ זאב ז'בוטינסקי, תל חי, הארץ, 1920, 200, באתר פרויקט בן יהודה
- ^ כך במקור עם תי"ו.
- ^ מאיר חזן, מפלגת הפועל הצעיר לנוכח גילויי אקטביזם ומתינות אצל ברנר וגורדון, עמ' 252.
- ^ ב. (יוסף חיים ברנר), תל חי, האדמה, תשרי-אדר תר"פ, עמ' 748, באתר פרויקט בן יהודה
- ^ דוד בן-גוריון, צו תל חי, בתוך: איש תל חי, עמ' 125
- ^ מילות השיר "יוסף הגלילי" והאזנה לו, באתר זמרשת
- ^ הדס סלע, שירי מחאה פוליטית בישראל, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
- ^ טוב לחיות בעד ארצנו, באתר שירונט
- ^ 13.0 13.1 זרובבל, עמ' 197-194.
- ^ ראו למשל: אורי קיסרי, ואולי אמר "ניצ'בו"?, מעריב, 18 במרץ 1949
שלמה גרודזנסקי, "טוב למות!...", דבר, 29 במרץ 1960
רות בונדי, זה הגדול קטן יהיה, דבר, 29 ביולי 1966
מ. בן-אלול, מה אמר טרומפלדור, דבר, 23 במרץ 1967 - ^ ראו למשל: יחיעם שורק, טוב למות בעד ארצנו?! (לקראת יום י"א באדר), 29 בפברואר 2004, באתר הידען
- ^ יוסף טרומפלדור דיבר עברית ברגעיו האחרונים, דבר, 18 בפברואר 1960
- ^ שולמית לסקוב, טרומפלדור : סיפור חייו, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- ^ מאיר אביזוהר, האדם שמאחרי האגדה, דבר, 27 בפברואר 1961
- ^ מרדכי נאור, מה אמר טרומפלדור, באתר הארץ, 21 בפברואר 2010; הרצאה של נאור
- ^ עיתון הארץ, י"ב באדר א' תש"ס, 18 בפברואר 2000, עמ' ב-15.
- ^ הורטיוס, האודות
- ^ בתרגום יהושע פרידמן, באתר פרויקט בן יהודה
23253166טוב למות בעד ארצנו