דוד שמעוני

דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.

חייו

ילדות ונעורים

נולד לניסן שמעונוביץ' ולמלכה לבית פרידלנד בכ"א באב תרנ"א בעיר בוברויסק שבפלך מינסק (רוסיה הלבנה), בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). הוא למד בחדר ואצל מורים עבריים, קרא הרבה, ובשנת תרס"ב פורסם שירו "שיחת רסיסים" בשבועון הילדים "עולם קטן" של בן אביגדור. בשנת תרס"ג פרסם מספר שירים בעיתון "הזמן" שיצא בסנקט פטרבורג, ומשנת תרס"ד ואילך הודפסו שיריו ב"לוח אחיאסף", בעיתון "השילוח" ובעיתונים ומאספים עבריים אחרים. במשך תקופה קצרה עסק בציור כרזות מהפכניות ברוסית. במשך כשנתיים-שלוש כתב גם שירים ביידיש, ואף הדפיס כמה מהם בעיתונים "אונזער וועג" ("דרכנו"), "פאָלקס שטימע" ואחרים. בשנת תרס"ח (1908) קיבל את תעודת הבגרות, אך בשל הגבלת מספר הסטודנטים היהודיים (הנומרוס קלאוזוס) לא התקבל לאוניברסיטה.

עלייה ראשונה ולימודים אוניברסיטאים

Click to Shrink Back

Click to Enlarge

---

מימין: דוד שמעוני, י"ח ברנר, א"ז רבינוביץ' וש"י עגנון (1910)

דימוי דיוקנותיהם של דבורה בארון, הרב קוק, דוד שמעוני, ש"י עגנון, א"ז רבינוביץ' וי"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל

בשנת 1909 הצליח שמעוני לעלות לראשונה לארץ ישראל, ושהה בה במשך שנה. באותו זמן נמצא כבר בארץ הסופר יוסף חיים ברנר, שעמו קיים שמעוני קשר מכתבים עוד קודם לכן. שמעוני עבד בארץ כשומר וכקוטף תפוזים ואף טייל בארץ במשך חודשיים. את חוויותיו מן הטיול הזה נשא עִמו למשך שארית חייו. בשנת 1911 חזר שמעוני לבקר את הוריו ברוסיה, ובאותה שנה פורסם ספר שיריו הראשון "ישימון". בשנת 1912 נסע לגרמניה ללימודים גבוהים. עד שנת 1914 למד בלשנות שמית ופילוסופיה באוניברסיטאות ברלין, היידלברג ווירצבורג. בסיום לימודיו התכוון לחזור ארצה, אולם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ לחזור לרוסיה, ושהה באודסה ובסנקט פטרבורג. עם פרוץ מהפכת אוקטובר עבר למוסקבה, ובה עבד בהוצאת שטיבל.

בארץ ישראל

רק בשנת 1920, לאחר ניסיונות רבים, הצליח לעזוב את ברית המועצות ולחזור לארץ ישראל. בתחילה התגורר במושבה רחובות, ועסק בספרות בלבד. באותה עת ניגשה הוצאת דביר להוצאת מבחר כתביו. בשנת 1925 עבר לתל אביב ובה שימש מורה לעברית ולספרות עברית בגימנסיה העברית "הרצליה". עד אחרית ימיו עסק בהוראת תנ"ך וספרות עברית בבתי ספר תיכוניים. עוד הוא עסק גם בתרגומים ממיטב ספרות העולם (טולסטוי, היינה, לרמונטוב ועוד). הוא היה חבר ועד הלשון העברית משנת תרפ"ו (1926) וחבר האקדמיה ללשון העברית מיום היווסדה. בהמשך שימש יושב ראש אגודת הסופרים העבריים.

זכה בפרס ביאליק לספרות לשנים 1936 ו-1949, בפרס אוסישקין ב-1945, ובשנת 1954 (תשי"ד) הוענק לו פרס ישראל לספרות יפה. הוכרז כזוכה בפרס טשרניחובסקי לשנת תשט"ז על תרגום לרמונטוב, אך נפטר והפרס הוענק למשפחתו ב-1957.

דוד שמעוני נפטר בתל אביב ב-ו' בטבת תשי"ז, 10 בדצמבר 1956. נקבר בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב, בצמוד לקברו של המחנך פנחס שיפמן (בן-סירה).

הנצחתו

בתל אביב (רמת אביב) ,באר שבע, רחובות, הרצליה, חדרה, חולון ובירושלים רחובות על שמו. בנוסף יש מספר בתי ספר יסודיים הקרויים על שמו:

• בית הספר שמעוני בגבעתיים
• בית הספר שמעוני בפתח תקווה

ספריו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

• ביער בחדרה: אידיליה, יפו: הפועל הצעיר, תרפ"א. (מהדורות נוספות: תל אביב: דביר, תרפ"ט; דפוס הפועל הצעיר, תרצ"ח; וכן בשנות הארבעים והחמישים.) את היצירה הקדיש ליוסף זלצמן.
• יובל העגלונים: אידיליה, תל אביב: הפועל הצעיר, תרפ"ג.
• שירים (כתבים), כרך ראשון, תל אביב: דביר, מספרי מוריה, תרפ"ה.
• א. זקנות; ב. הנגון, תל אביב: אמנות, תר"ץ.
• שיאונה: אידיליה, תל אביב: דפוס "הוצאת ארץ-ישראל", תרצ"ו-1936.
• דורון, תל אביב: אמנות, 1936.
• בחשאי: פרקי שירה ומחשבה, תל אביב: עם עובד, תש"ה.
• בשבילי הביבר: משלים וסטירות (הציורים בידי אריה נבון), תל אביב: מסדה, [תש"ו]. (מהדורה נוספת: תשי"ג?).
• ואלה תולדות אוד: פואימה, תל אביב: י' שמעוני, תש"ז.
• מצבה: אידיליה, תל אביב: י. שמעוני, תש"ז.
• חבלו של משיח: שירים ופואימות, תל אביב: י' שמעוני, תשי"ב.
• פרקי זכרונות, תל אביב: אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשי"ג-1953.
• ישימון
• סער ודממה
• ספר האידליות, (עיטורים: אורי אליעז), הוצאת מסדה, 1962.
• הציפורים שרות כקדם.
• ארמיליום הרשע: חזון בשלושה פרקים, הוצאת מסדה.
• ילקוט שירים בשלושה כרכים, הוצאת מסדה.

ספריו שערך

• ספר השנה של ארץ ישראל, (ביחד עם אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' ו-ד"ר אברהם צפרוני), הוצאת הסתדרות הסופרים העבריים בארץ-ישראל, תרפ"ג-תרפ"ו (1923–1926).
• דבר המשורר דוד שמעוני על חיים נחמן ביאליק, < במלאת 20 שנה לפטירתו >, מושב הוועד הפועל הציוני, מו"ל: לא ידוע, ירושלים, 1954.

ספרים לכבודו

• יוסף קלוזנר, דוד שמעוני (שמעונוביץ) - המשורר והוגה הדעות, בצירוף ביבליוגראפיה מאת ברוך שוחטמן וביוגראפיה קצרה, הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1948.
• יוסף אריכא, ילקוט סיפורים מבחר ספרותנו ע"ש דוד שמעוני, הוצאת יחדיו בשיתוף עם אגודת הסופרים, 1982.

לקריאה נוספת

• יהודה סלוצקי (עורך), באברויסק (שער תשיעי על דוד שמעוני כולל רשימה אוטוביוגרפית), "תרבות וחינוך", תל אביב 1967.
• שלמה ויסבליט, חלוציות וחלוצים באידיליות של דוד שמעוני, האומה 55, 1978.

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של דוד שמעוני, בקטלוג הספרייה הלאומית
• דוד שמעוני, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• כתבי דוד שמעוני בפרויקט בן-יהודה
• דוד תדהר (עורך), "דוד שמעוני (שמעונוביץ)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 859
• הצצה לארכיונו של דוד שמעוני באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
• דוד שמעוני, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• דוד שמעוני, דבר, 11 בדצמבר 1956, המשך
• י. זמורה, יצחק שלו, לזכר דוד שמעוני, דבר, 21 בדצמבר 1956
• רבקה כצנלסון, פגישות עם סופרים: דוד שמעוני: פרידה שלא־מדעת, מעריב, 4 בינואר 1957
• מאיר בוסאק, על צער החלוף בשירת ד. שמעוני (חמש שנים לפטירתו), דבר, 22 בדצמבר 1961, המשך
• עמינדב דיקמן, דוד שמעוני, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)

הערות שוליים

הקודם: אברהם פריימן

פרס ביאליק לספרות יפה 1936

הבא: יעקב שטיינברג

הקודם: מקס ברוד

פרס ביאליק לספרות יפה 1949

הבא: שמואל יוסף עגנון

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26671482דוד שמעוני