רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גרי"ז)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
לידה אוקטובר 1886
כ' בתשרי תרמ"ז
וולוז'ין
פטירה אוקטובר 1959 (בגיל 73)
ט' בתשרי תש"ך
ירושלים
כינוי הגרי"ז, הרב מבריסק, הבריסקער רב
מקום פעילות בריסק, ירושלים
השתייכות שיטת בריסק, היהדות החרדית
תחומי עיסוק ש"ס, הלכה, חינוך
רבותיו אביו הגר"ח
תלמידיו
חיבוריו

חדושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם

רבה של בריסק
ה'תרע"חה'תרצ"ט

רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (כ' בתשרי תרמ"ז, אוקטובר 1886 - ט' בתשרי תש"ך, אוקטובר 1959) (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק וביידיש: דער בריסקער רב[1]) היה רבה של העיר בריסק וראש ישיבה בבריסק ואחר כך בירושלים, ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי בירושלים, בשנות הקמת המדינה, נחשב למתנגד תקיף לציונות.

חייו

בצעירותו

הרב מבריסק הוא השלישי בבניו של רבי חיים מבריסק (אחרי אחיו הבכור הרב ישראל גרשון, והרב משה), ונולד לו בעת שכיהן כראש ישיבת וולוז'ין,[2] ולליפשא בת הרב רפאל שפירא שהיה חתן הנצי"ב. ובילה את חמשת שנותיו הראשונות בבית אביו שהיה ממוקם בתוך מבנה ישיבת וולוז'ין, עד לסגירתה של הישיבה על ידי השלטונות. נודע כעילוי, בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י.  

בראשית החורף של שנת תר"ע, בהיותו כבן עשרים ושלוש, נישא לאלטע הענדיל, בת הרב חיים אוירבך (נכדו של ה"אמרי בינה"). ולאחר פטירת אביו (בשנת 1918) מונה לרבה של בריסק.    בעת פרוץ מלחמת העולם השנייה שהה בעיר המרפא קריניצה, הרחק מביתו, ומאז למעשה לא חזר לעיר בריסק. הרב הגיע לווילנה[3], בחלון הזמן שבו אפשר הסכם ריבנטרופ מולוטוב, להמוני יהודים ובהם בני ישיבות רבים להימלט משטחי הכיבוש בפולין לווילנה שנכבשה בידי הסובייטים. בווילנה התארגן סביבו מחדש ה"קיבוץ", קבוצת הבחורים ששמעה שיעורים מפיו. בשיעורים בווילנה בתקופה זו השתתפו בין היתר: רבי דוד פוברסקי, רבי אליהו חזן, רבי נח שימנוביץ ורבי הלל כגן.

הוא הצליח להימלט מאירופה בשנת 1941, עלה לירושלים[4] וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה. אשתו ושלושה מילדיו נרצחו בשואה, לאחר שלא הצליחו להימלט מגטו בריסק.

בשנותיו האחרונות סבל הרב סולובייצ'יק ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך מספר פעמים בשווייץ, עקב האוויר הצח שיש שם. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל.

הרב מבריסק נפטר בט' בתשרי תש"ך (1959) ונקבר בירושלים. הספדו של אחיינו, הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, התפרסם בשם "מה דודך מדוד".

דרכו בלימוד ובפסיקת הלכה

בדרך לימודו היה הרב סולוביצ'יק תלמיד מובהק של אביו, רבי חיים מבריסק: ניתוח מעמיק של כל הלכה למרכיביה הבסיסיים, והעלאת תובנות חדשות שנגזרות משורשו המדויק של הדין.   שעוריו העיוניים וחידושיו נאמרו על סדר קדשים מכיון שדיני קדשים אינם עוסקים בהנמקה של ההלכה ומבוססים בעיקרם על גזירת הכתוב, מה שאיפיין את דרכו[5].

התפרסם בהחמרתו בשמירת המצוות, ובשאלות הלכתיות השנויות במחלוקת הקפיד לצאת ידי כל הדעות. ישיבות בריסק והקהילות שסביבן רואות בו את רבן וממשיכות את דרכו בנקיטת חומרות הלכתיות ובשיטת לימודו. החמרתם באה לידי ביטוי, למשל, בכך שאינם אוכלים חוץ לביתם, אינם אוכלים אוכל שבושל בכלים שאינו שלהם. הם שוחטים ומכשירים את הבשר בעצמם בביתם ולא סומכים על אף אישיות תורנית, אמינה ככל שתהיה, בכל הנוגע לאוכל.

עמדותיו בשאלות ציבוריות

בירושלים, מלווה בבנו רבי משולם דוד
עם רבי מנחם זמבה, נראה גם בנו רבי יוסף דוב

הרב סולובייצ'יק היה מתנגד מובהק של הציונות ומדינת ישראל, ניסה לערער ולהמעיט את סמכותה של הרבנות הראשית,[6] אך ראה בניצחון מלחמת העצמאות כניגוד לכל היגיון וכנס גמור.[7] הוא לא הביע את דעתו בפומבי בעניין ההצבעה בבחירות לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת הרביעית, שנערכו שבועות ספורים לאחר פטירתו, פורסם בעיתונות החרדית כרוז שכתב ובו תמיכה בהצבעה בבחירות. באגודת ישראל טענו כי הוא ביקש לפרסם את הדברים רק סמוך למועד הבחירות[8] בעוד חוגי נטורי קרתא והעדה החרדית, טענו שהכרוז מזויף[9].

מלחמתו נגד הממסד הייתה חסרת פשרות, אך בגישה שונה מנטורי קרתא. הוא התנגד להפגנות שלהם בטענה: "האם ברוסיה הייתם מעיזים להפגין נגד השלטון? הלא הייתם חוששים לחייכם! מדוע אם כן כאן, בארץ ישראל, אתם מפגינים נגד הציונים?... אם כן, בסתר לבכם גם אתם נתפסתם לציונות!".[10]

בשונה מהאנטי ציוניים הקיצוניים כמו הרבי מסאטמר, גילה הערכה לרבנים מסוימים שתמכו בציונות. כך למשל כתב לרב קוק ביטויים כמו "פאר הדור" ו"הדר"ג[11] הרמה שליט"א"[12].

נודע במלחמתו נגד "גיוס הבנות". התנגד לכל הסכם עם ראש הממשלה, דוד בן-גוריון. אף על פי שמנהיגם של הליטאים, החזון איש, נפגש עם בן-גוריון, הרב מבריסק התנגד לכל דו-שיח עם הציונים. עם זאת שררו יחסי הערכה בינו לבין החזון איש, והרב אסר על קנאי ירושלים לפרסם מודעות נגד החזון איש בעקבות הביקור, ואף התבטא כי ייאלץ לעזוב את ירושלים אם יעשו כך[13]. מאבק נוסף שלו שיזם הוא מחאה על חפירות קברים בטבריה.

מתלמידיו

בבריסק
בווילנה
בירושלים

ילדיו

לרב סולובייצ'יק היו עוד חמישה ילדים, שנים מהם נפטרו בצעירותם ושלושה נרצחו[15] עם אמם בשואה.

מספריו

  • חדושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
  • חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קדשים - סטנסיל (נכתב במכונת כתיבה על ידי תלמידים)
  • חידושי הגר"ח והגרי"ז - סטנסיל
  • חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה - נכתב על ידי המחבר, מודפס בכתב רש"י
  • חידושי מרן רי"ז הלוי על מסכתות יומא וסוכה והלכות קידוש החודש
  • ליקוטי הגרי"ז - לקט מתוך ספרים שנדפס בהם חדושי תורה משמו
  • חידושי הגרי"ז - על התורה - נכתב על ידי תלמידים, מודפס במכונת כתיבה. מהדורה חדשה ומורחבת - הוצאת מישור תשע"ו (בתוך "בית הלוי על התורה")
  • אגרות מרן רי"ז הלוי - שמעון יוסף מלר, תשס"ח
  • ילקוט מכתבים ממרן הגרי"ז מבריסק - הרב נתנאל פרץ מאירסון, תשס"ט
  • רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז הלוי ליקוט מכתבי ושמועות תלמידים, בהוצאת מכון דעת סופרים. על התורה: תשע"ו.
  • רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז הלוי ליקוט מכתבי ושמועות תלמידים, על סדר הנ"ך, וסידור התפילה, בהוצאת מכון דעת סופרים תשע"ז.
  • רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז הלוי - מהדורה תניינא על התורה בהוצאת מכון דעת סופרים, שבט תשפ"ב שנת השמיטה.

רוב חידושי תורתו מצויים בספרי תלמידיו או בשמועות העוברות ב"עולם הישיבות".

לקריאה נוספת

  • שמעון יוסף מלר, עובדות והנהגות לבית בריסק ארבעה כרכים
  • שמעון יוסף מלר, הרב מבריסק, סיפור חייו בארבעה כרכים

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ^ בדור שלפניו כונה בכינוי "הרב מבריסק" הרב יהושע לייב דיסקין ("המהרי"ל דיסקין").
  2. ^ על פי הספר הרב מבריסק
  3. ^ גדולי התורה שנמלטו לווילנה, הצופה, 6 בדצמבר 1939
  4. ^ הרבנים רי"ז סולוביטשיק ורא"י פינקל הגיעו לארץ, הצופה, 16 בפברואר 1941
  5. ^ ר' אליעזר דוד פרידמן בשם ר' יחיאל מיכל פיינשטיין, מפי ספרים וסופרים ח"ב עמוד רנא.
  6. ^ שלמה לורינץ, במחיצתם של גדולי התורה, עמ' 159.
  7. ^ שלמה לורינץ, במחיצתם של גדולי התורה, עמ' 182.
  8. ^ המודיע כה תשרי תש"ך.
  9. ^ פולמוס בדעת הרב https://www.kedem-auctions.com/he/node/4119.
  10. ^ שלמה לורינץ, במחיצתם של גדולי התורה, עמ' 182
  11. ^ =הדרת גאונו
  12. ^ המכתב נדפס ב"הדרום", תשרי תשל"ז וראו בספר "עובדות והנהגות לבית בריסק", ח"ג, עמ' ס"ב, שם מובא שהקפיד גם על כבוד גדולי תורה שדעתם ביחס למדינה הייתה שונה מדעתו. וראו גם אצל: הרב שריה דבליצקי, 'בינו שנות דור ודור', בפרק המוקדש לרב חרל"פ; וכן ראו כאן בחלק האחרון.
  13. ^ הרב מבריסק חלק ג'
  14. ^ חידושים שכתב לפני מלחמת העולם השנייה נדפסו לאחר פטירתו: קונטרס חידושים וביאורים בפרק ה' דיומא, בתוך: ישורון - יז, ניסן תשס"ו, עמ' תכא-תלח, באתר היברובוקס.
  15. ^ על השניים הצעירים מביניהם, אין עדות מה עלה בגורלם, למרות זאת מניחים כי נרצחו בשלב כלשהוא בגטו, או לאחר חיסולו, ראה ספר הרב מבריסק לשמעון יוסף מלר חלק א' עמ' 580-584, מחקר שערך בנושא
  16. ^ ראו גם את דברי העורך, שמחה אלברג, בעמ' 3-2
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0