שם עממי
.jpg)
בביולוגיה, שם עממי (באנגלית: common name) של טקסון או אורגניזם (ידוע גם כשם מקומי או שם מדובר (vernacular name)) הוא שם המבוסס על השפה המדוברת המקומית של חיי היומיום; שם זה לעיתים קרובות שונה וסותר את השם המדעי של אותו אורגניזם, אשר נכתב באותיות לטיניות.
לעיתים השמות העממים נוצרים על ידי הרשויות בניסיון להנגיש נושאים ספציפים לציבור בעל עניין (כגון דייגים, חקלאים, וכו'.) כדי שיהיו מסוגלים להתייחס ולהבדיל בין המינים והאורגניזם השונים, ללא צורך להיות מסוגלים לזכור או לבטא את השם המדעי הלטיני. במקרה וחלקים שונים במדינה משתמשים בשמות עממיים שונים, יצירת רשימה "רשמית" של שמות עממיים יכולה להוות סטנדרט בניסיון לייצר שיח זהה בין חלקי המדינה או מדינות שונות המשתמשות באותה שפה.
המצאת שמות עממיים
שמות מדעיים לרוב נגזרים מלטינית קלאסית (אנ') או חדשה (אנ'), יוונית וכן מילים או מטבעות לשון בשפה מקומית שעברו לטיניזציה (אנ'). שמות כאלה לרוב קשים ללמידה וביטוי עבור הדיוטות, במיוחד כאשר השפה המקומית אינה משתמשת באלפבית לטיני, ולכן ספרים כגון מדריכי שדה (כגון מגדיר צמחים), ספרות טכנית או טכנית-למחצה וספרות מדעית פופולרית משתמשים לרוב בשם עממי לצד השם המדעי. מאחר שטקסונים רבים חסרי שם עממי נאלצים גופים שונים לטבוע שמות חדשים. המטרות שלשמן מומצאים שמות חדשים הם:
- כדי ליצור שמות חדשים במקרה שלא קיימים שמות עממיים אחרים.
- כדי לקבוע שם מסוים של טקסון בו יש יותר משם עממי אחד.
- כדי לשפר שמות עממיים קיימים.
- כדי להחליף אותם בשמות המתאימים יותר לזיקה הביולוגית של האורגניזמים.
- כדי לאפשר להדיוטות זיהוי פשוט יותר גם ללא צורך להסתמך על מאמרים מדעיים.[2]
- כלי עזר בחינוך לשימור המגוון הביולוגי ובקידום ההגנה על בתי גידול[2]
רשימות רשמיות
במדינות אחדות גופים רשמיים יוצרים רשימת שמות או קווים מנחים ליצירת שמות עממיים. למשל:
רשימת שמות דגי אוסטרליה (AFNS). ב-2007 כונסה באוסטרלייה וועדה הכוללת מומחים בתחום. בעזרת ארגון המחקר המדעי והתעשייתי הפדרלי (CSIRO) והוועדה לשמות דגים (AFNC) נוצרה רשימת שמות רשמית.
ב-1978 פרסם כתב עת מדעי The Auk והאגודה האמריקאית לצפרות מדריך ליצירת שמות עממיים לציפורים[3]. בעקבות פרסום זה נכתב הספר ציפורי העולם: מדריך לשמות מומלצים באנגלית.
בישראל האקדמיה ללשון העברית מפרסמת מדי פעם מילונים של שמות עממיים של מינים הנפוצים בישראל וסביבתה. לדוגמה "זוחלים" (1938), "דגי גרם" (2012), "שפיראים"[2] (2015) ועוד. לרוב האקדמיה אינה נוהגת לתת שמות לטקסונים שתחום מחייתם אינו בישראל אלא כן בעלי חיים אלו מוכרים על ידי הציבור, למשל בגני חיות.
סיומות בשמות עממים
בכללי הוועדות לשמות מדעיים כגון ICZN נקבעו סיומות ברורות לכל שם מדעי המרמזות על הרמה הטקסונומית. לדוגמה, הסיומת idae- מרמזת על משפחה, ולכן המשפחה שבה הסוג Canis (כלב) היא Canidae. גופים אחדים בחרו להשתמש בשיטה זו גם בשמות עממיים. למשל באוקראינה קיימות הסיומות המקומיות (-подібні,-виді,-уваті,-ові,-ині,-і) לסיומות המדעיות (formes, -morpha, -oidea, -idae, -inae, -ini-).
האקדמיה ללשון העברית מעולם לא פירסמה באופן רשמי כללים לכתיבת שמות עממיים אך היא אימצה שיטת כתיב עברי של סיומות המתוארות בטבלה הבאה:
| דרגה | סיומת מדעית בעלי חיים | סיומת מדעית צמחים | סיומת עממית עברי | דוגמאות |
|---|---|---|---|---|
| סדרה | ales- | -אים | תנינאים, ארנבאים, שושנאים | |
| על-משפחה | oidea- | acea- | ||
| משפחה | idae- | aceae- | -יים | תניניים, ארנביים, שושניים |
| תת-משפחה | inae- | oideae- | -ים | יעלים |
| שבט | ini- | eae- | ||
| תת-שבט | ina- | inae- | ||
| סוג | -ית או -ן (שפיראים)[2] | מלקחית, סירן |
הבדל בין שם מדעי ושם עממי
- שם מדעי נקבע על ידי הכותב (או הכותבים) של המאמר הראשון שתיאר את הטקסון בצורה מדעית. השם חייב לציית לכללי מתן שמות מדעיים הנקבעים על ידי ועדות בינלאומיות. כך, לדוגמה, על השם המדעי להיכתב באותיות לטיניות ולציית לכלל הקדימויות, כלומר במקרה שקיימים שני מאמרים המתארים את אותו טקסון, שמו ייקבע לפי המאמר שפורסם ראשון. במקרה של מחלוקת וועדת השמות פוסקת איזה שם הוא חוקי (valid name) ואיזה הוא שם נרדף. שם עממי, לעומת זאת, אינו כפוף לכללים ואינו חייב להיות מנוהל על ידי שום גוף.
- שמות מדעיים הם חד-ערכיים, אך שמות עממיים אינם כפופים לכלל זה:
- כמה שמות מדעיים יכולים לקבל את אותו שם עממי. למשל, בתת-משפחת הדגים דקרים הסוג Cephalopholis והסוג Dermatolepis מכונים שניהם לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית "דַּקְרָן".
- אותו שם מדעי יכול לקבל כמה שמות עממיים. למשל, במשפחת החלזונות הימיים גלגליים המינים גַּלְגִּלּוֹן רְכָסִים (Trochus maculatus) וגַּלְגַּל שׁוּנִית (Trochus virgatus) שייכים לאותו הסוג, אך קיבלו לפי החלטת האקדמיה שמות שונים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אבינעם דנין, שמות עממיים, באתר צמחיית ישראל ברשת
- אהרן אהרנסון, שמות המוניים לצמחים, זכרונות ועד הלשון, ה (תרפ"א), באתר האקדמיה ללשון העברית
- מילונים של האקדמיה אפשר למצוא במאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית
- הוועדה למונחי זואולוגיה באתר האקדמיה ללשון העברית
- חיים מויאל, שמות ציפורים מאת באתר הצפרות בישראל
- צמחים יפי תואר: מצגת באתר האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
- ^ ספר השיאים של גינס, 2004. עמוד 49
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 בכר מ., 2015. שמות עבריים לחרקים למען חינוך סביבתי ושמירת הטבע: שפיריות ושפריריות כמקרה בוחן. מחקרי הנגב, ים המלח והערבה (7), עמודים 65–58.
- ^ Parkes K.C., 1978. A guide to forming and capitalizing compound names of birds in English. The Auk, volume 95, 324–326.
