ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט
 | |||||||
| ג'ון סטיוארט, רוזן ביוט | |||||||
| לידה |
25 במאי 1713 אדינבורו, סקוטלנד | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 במרץ 1792 (בגיל 78) וסטמינסטר, לונדון | ||||||
| מדינה | בריטניה | ||||||
| מקום קבורה | רות'סיי, האי ביוט, סקוטלנד | ||||||
| מפלגה | המפלגה הטורית | ||||||
| בת זוג | מרי מונטגיו | ||||||
| |||||||
| |||||||
ג'ון סטיוארט, רוזן ביוט השלישי (באנגלית: John Stuart, 3rd Earl of Bute; 25 במאי 1713 - 10 במרץ 1792) היה מדינאי בריטי ממוצא סקוטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 1762-1763 וניתן לטעון שהוא היה המועדף החשוב האחרון בפוליטיקה הבריטית. הוא היה ראש הממשלה הראשון בבריטניה ממוצא סקוטי בעקבות חוקי האיחוד של 1707.
קריירה פוליטית
כבן לשבט הסקוטי קמפבל (Campbell) (סבו מצד אמו היה ארצ'יבלד קמפבל, דוכס ארגייל הראשון), ירש ג'ון סטיוארט את רוזנות ביוט (נקראה על השם האי ביוט במחוז ארגייל וביוט של ימינו במערב סקוטלנד) לאחר מותו של אביו, ג'יימס סטיוארט, רוזן ביוט השני, ב-1723. הוא גודל על ידי דודיו מצד אמו, דוכס ארגייל השני ודוכס ארגייל השלישי. ביוט התחנך באיטון קולג' בין השנים 1720-1728 ולמד באוניברסיטת ליידן שבהולנד בין השנים 1728-1732, שם קיבל תואר במשפט אזרחי ובמשפט ציבורי. ב-24 באוגוסט 1736 הוא נשא לאישה את מרי וורטלי מונטגיו, בתו של סר אדוארד מונטגיו שהיה חבר פרלמנט ושגריר בריטניה באימפריה העות'מאנית ובעקבות הנישואין הוגדל רכושו. ב-1737 בהשפעת דודיו, הוא נבחר להיות נציג סקוטי בבית הלורדים, אך הוא לא בלט בפעילותו וב-1741 הוא לא נבחר מחדש. בשנים הבאות הוא פרש לאחוזותיו בסקוטלנד ועסק בעיקר בתחום העניין שלו בבוטניקה.
במהלך המרד היעקוביטי של 1745, עבר ביוט לוסטמינסטר שבלונדון ושנתיים לאחר מכן הוא הכיר את פרדריק, נסיך ויילס ועד מהרה הם נעשו ידידים קרובים. עם מותו של הנסיך ב-1751, ניתנה עדיפות גבוהה לחינוכו של בנו הנסיך ג'ורג' וב-1755 התמנה ביוט לתפקיד המורה הפרטי שלו. ביוט דאג שהנסיך ואחיו, הנסיך אדוארד, יקבלו השכלה בתחום הפילוסופיה של הטבע. דבר נוסף שקרה לאחר מותו של הנסיך פרדריק הייתה התקרבותו של ביוט לאלמנתו, הנסיכה אוגוסטה. שמועות נפוצו על כך שהתנהל רומן בין השניים. סביר להניח שהשמועות הללו היו לא נכונות עקב נישואיו המאושרים של ביוט ועקב אדיקותו הדתית והתנגדותו לאפשרות של ניאוף. ב-1780 הוא נבחר להיות הנשיא הראשון של אגודת אספני העתיקות של סקוטלנד.
ביוט שימש בשנים 1760 - 1761 בתפקיד נער בית הכיסא של המלך ג'ורג' השלישי.
ראש ממשלה
בשל ההשפעה שהייתה לו על תלמידו הנסיך, קיווה ביוט שמעמדו הפוליטי יעלה בעקבות עלייתו של ג'ורג' השלישי לכס המלוכה ב-1760, אך תקוותיו היו מוקדמות מדי. באותה שנה הוא נבחר מחדש כנציג הסקוטי בבית הלורדים והוא מונה כראש הממשלה דה-פקטו. בתפקיד זה הוא נחל הצלחה בסיום השליטה של המפלגה הטורית והביא לתום מלחמת שבע השנים, אך המלך החל להפנות לו עורף לאחר ביקורת שספג על נאום שנשא ושזוהה כנאום שנכתב על ידי ביוט. כמו כן הציע ביוט את הטלתו של מס על הסיידר וספג ביקורת ועוינות באזורים בהם יוצר המשקה.
העיתונאי ג'ון וילקס פרסם סדרת מאמרים בשם "צפון בריטניה" (The North Briton) ובהם תיאר בצורה סטירית את מערכת היחסים בין הנסיכה אוגוסטה לבין ביוט. ביוט התפטר מתפקידו כראש ממשלה זמן קצר לאחר מכן, אם כי הוא המשיך לכהן כנציג הסקוטי בבית הלורדים עד 1780. יחסי הידידות שלו עם הנסיכה המשיכו אך מאמציה לפייס בינו לבין בנה המלך עלו בתוהו.
סוף חייו
בשארית חייו המשיך ביוט להתגורר באחוזתו שבהמפשייר, שם המשיך לעסוק בבוטניקה ונעשה פטרון של ספרות ואומנות. בין בני החסות שלו ניתן למנות את איש הספרות סמואל ג'ונסון, את המשורר הסקוטי טוביאס סמולט (Tobias Smollett), את הארכיטקט והמעצב רוברט אדם, את ההיסטוריון ויליאם רוברטסון ואת הבוטניקאי ג'ון היל. הוא גם תרם בנדיבות לאוניברסיטאות הסקוטיות. עבודתו בתחום הבוטניקה הגיעה לשיאה ב-1785 כאשר הוא פרסם טבלאות המפרטות את משפחות הצמחים בבריטניה. הוא מת בביתו שבוסטמינסטר ונקבר ברות'סיי שבאי ביוט.
קישורים חיצוניים
- מידע על ג'ון סטיוארט, רוזן ביוט באתר משרד ראש ממשלת בריטניה
- The Age of George III: The ministry of John Stuart, third Earl of Bute
- 1911 Encyclopædia Britannica/Bute, John Stuart, 3rd Earl of
| ראשי ממשלת הממלכה המאוחדת | ||
|---|---|---|
|
_(St_Edwards_Crown).svg)
25533441ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט