ויליאם קוונדיש, הדוכס הרביעי מדבונשייר

ויליאם קוונדיש, הדוכס הרביעי מדבונשייר
William Cavendish

ויליאם קוונדיש, הדוכס הרביעי מדבונשייר
לידה	8 במאי 1720
פטירה	2 באוקטובר 1764 (בגיל 44) ספא, בלגיה
מדינה	בריטניה
מקום קבורה	קתדרלת דרבי
מפלגה	המפלגה הוויגית
בת זוג	שארלוט
ראש ממשלת בריטניה ה־5 16 בנובמבר 1756 – 25 ביוני 1757 (31 שבועות ו־5 ימים) מונרך בתקופה ג'ורג' השני → תומאס פלהם-הוליס תומאס פלהם-הוליס ←

ויליאם קוונדיש, הדוכס הרביעי מדבונשייר, (באנגלית: William Cavendish, 4th Duke of Devonshire; ‏8 במאי 1720 - 2 באוקטובר 1764) היה מדינאי בריטי מהמפלגה הוויגית שכיהן לזמן קצר כראש ממשלת בריטניה. הוא היה בנם של ויליאם קוונדיש, הדוכס השלישי מדבונשייר, ושל קאתרין הוסקינס.

תחילת הקריירה

קוונדיש נבחר לבית הנבחרים מטעם מחוז הבחירה של דרבישייר (Derbyshire) בבחירות של 1741 וב-1747. הוא היה מתומכיו של סר רוברט וולפול ולאחר פרישתו היה מתומכיהם של האחים פלהם, הנרי פלהם ותומאס פלהם-הוליס, דוכס ניוקאסל. בין השנים 1751–1755 הוא כיהן כמגיסטר אקוויטום, מינוי שהצריך את פרישתו מבית הנבחרים והעברתו לבית הלורדים ולמועצה המלכותית. דבונשייר תמך בדוכס ניוקאסל לאחר מותו של אחיו הנרי פלהם ב-1754 ומונה כלורד לפטננט של אירלנד מאפריל 1755 ועד ינואר 1757 במסגרת ממשלתו של ניוקאסל. במקביל הוא מונה להיות אחד מלורדי המשפט. בדצמבר 1755 ירש את תואר הדוכס לאחר מות אביו.

מלחמת שבע השנים התנהלה בצורה גרועה מבחינתה של בריטניה תחת מנהיגותו של ניוקאסל ועם התפטרותו באוקטובר 1756, ביקש המלך ג'ורג' השני מדבונשייר להרכיב ממשלה. הוא קיבל את המינוי בתנאי שזה ימשך רק עד לסיום כהונת הפרלמנט. הוא האמין שזוז חובתו להסכים לבקשת המלך כדי שהמלחמה תנוהל באופן נאות.

ראש ממשלה

דבונשייר מונה כאביר מסדר הבירית וקיבל את תפקיד הלורד הראשון של האוצר (למעשה היה זה תפקיד ראש הממשלה) בנובמבר 1756 ושירת בתפקיד זה עד למאי 1757. למעשה מי שניהל את פעילותה של הממשלה היה ויליאם פיט האב. ממשלתו של דבונשייר המשיכה להבטיח את הזרמת התקציב לטובת המלחמה, כוחות נשלחו לאמריקה ונחקק חוק המליציה.

בסופו של דבר פוטרה הממשלה של דבונשייר מכמה סיבות שאחת מהן הייתה פרשת משפטו והוצאתו להורג של האדמירל ג'ון בינג. אחריה הוקמה ממשלת ניוקאסל השנייה שהובילה את בריטניה במשך רובה של מלחמת שבע השנים.

לורד צ'מברליין

דבונשיר שימש כלורד צ'מברליין בממשלתו השנייה של ניוקאסל והיחסים ביניהם היו קרובים. באוקטובר 1760 מת ג'ורג' השני ובמקומו עלה לכס המלוכה נכדו, ג'ורג' השלישי, שיחסו כלפי דבונשייר וניוקאסל היה חשדני. עם התפטרותו של ניוקאסל במאי 1762, אמר דבונשייר כי הוא לא מתכוון להשתתף בישיבות ממשלתו של ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט. כאשר התבקש דבונשייר על ידי המלך להשתתף בישיבת הקבינט באוקטובר על הסכם השלום, הוא סירב, בטענה שהוא לא מצוי בנושא. ב-28 באוקטובר, בעת נסיעתו מארמון קיו ללונדון, הדביק המלך את המרכבה שבה נסעו דבונשייר וניוקאסל מתוך מחשבה ששני הדוכסים מתכננים מזימה ושדבונשייר מתכוון להגיש את התפטרותו. דבונשייר אכן היה בדרכו לעשות כן. ארבעה ימים לאחר מכן הוא גם הוצא מהמועצה המלכותית.

שנותיו האחרונות

כאות הזדהות עם ניוקאסל ועם רוקניגהאם הוא התפטר מתפקידו כלורד לוטננט כאשר אלה פוטרו מתפקידיהם. מצב בריאותו שלא היה שפיר החמיר אף יותר בשנים אלה. הוא מת כאשר שהה לצורך ריפוי באתר מי מרפא בעיר ספא שבבלגיה. מותו היווה אובדן גדול מבחינה פוליטית לבעלי בריתו במפלגתו. הוא היה ראש הממשלה הבריטי שמת בגיל הצעיר ביותר ונקבר בקתדרלת דרבי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם קוונדיש, הדוכס מדבונשייר בוויקישיתוף

• מידע על ויליאם קוונדיש באתר משרד ראש ממשלת בריטניה
• ויליאם קוונדיש באנציקלופדיה בריטניקה

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25537019ויליאם קוונדיש, הדוכס הרביעי מדבונשייר