סמואל ג'ונסון
סמואל ג'ונסון (באנגלית: Samuel Johnson, נודע כד"ר ג'ונסון Dr. Johnson ; 18 בספטמבר 1709 – 13 בדצמבר 1784) היה אחד מאנשי הספרות הבולטים באנגליה: הוא היה מבקר, משורר, מסאי, ביוגרף ומילונאי.
ביוגרפיה
ג'ונסון נולד בליצ'פילד שבסטפורדשייר, מחוז במרכז אנגליה, בן למוכר ספרים עני. הוא למד בבית-הספר בלישפילד, ובין השנים 1728 ל-1731 למד בפמברוק קולג' שבאוניברסיטת אוקספורד. על אף העובדה שנחשב לסטודנט מעולה, ג'ונסון נאלץ לפרוש מלימודיו בלא תואר, בשל קשיים כלכליים. הוא ניסה לעבוד כמורה וכמנהל בית ספר, אך נכשל בניסיונות אלה. בגיל 25 נישא לאליזבת ("טתי") פוטר, אלמנה שהייתה מבוגרת ממנו ב-21 שנים.
ב-1737 עזב את לונדון כשהוא חסר כל, בלווית תלמידו לשעבר דייוויד גאריק. הוא מצא עבודה אצל המוציא לאור אדוארד קייב, ככתב לכתב-העת "The Gentleman's Magazine", שהיה ראשון מסוגו. במהלך שלושת העשורים הבאים כתב ג'ונסון ביוגרפיות, שירה, מאמרים, מסות, דו"חות על המתרחש בפרלמנט ואף קטלוג למכירתה של ספריה. מרבית תקופה זו חי בעוני. יצירותיו החשובות מתקופה זו כוללות את הפואמה "לונדון" (1738) ואת הספר "חיי סאווג'" (1745), ביוגרפיה של ידידו ועמיתו לכתיבה ריצ'רד סאווג', שסבל אף הוא מעוני ומת ב-1744.
חֲסוּדָה חֲשׁוּדָה
|
|---|
|
אֶת דוֹקְטוֹר ג'וֹנְסוֹן, שֶׁפִּרְסֵם וְהָעִיקָר - נִקְיוֹן-לָשׁוֹן! חִיֵּך לָהּ ג'וֹנְסוֹן וְאָמַר: |
ב-1747 החל ג'ונסון במה שתחשב בהמשך כעבודתו החשובה ביותר, "מילון השפה האנגלית" ("A Dictionary of the English Language"). ג'ונסון השלים את כתיבת המילון לאחר תשע שנים, ב-1755. המילון זכה לתשבחות רבות על היקפו (כ-43,000 ערכים) וסגנונו ונחשב למילון רב-ההשפעה ביותר למשך כ-150 שנים (עד הופעת מילון אוקספורד ב-1928). עם זאת ג'ונסון לא הרוויח כסף רב מהמילון, בשל ההוצאות הרבות בתקופת הכתיבה הארוכה.
בזמן שעבד על המילון עבד גם על סדרה של מאמרים דו-שבועיים תחת הכותרת "המשוטט". מאמרים אלה, שעסקו לעיתים קרובות בנושאי מוסר ודת, נטו להיות חמורי-סבר למרות הכותרת הקלילה. טורי "המשוטט" נכתבו עד 1752 וגם אם לא היו פופולריים במקור, הם זכו לקהל קוראים גדול לאחר שנאגדו לספר. אשתו של ג'ונסון נפטרה זמן קצר לאחר הופעת הטור האחרון.
ג'ונסון החל בסדרת מאמרים אחרת, תחת הכותרת "הבטלן", ב-1758. הטור פורסם מדי שבוע במשך שנתיים. בניגוד ל"המשוטט", סדרת "הבטלן" פורסמה בשבועון חדשות, ולא כפרסום עצמאי. המאמרים היו קצרים וקלילים יותר. ב-1759 פרסם ג'ונסון את הנובלה הסטירית "רסלאס", שנאמר כי נכתבה בתוך שבועיים כדי לכסות את הוצאות קבורת אמו.
ב-1762 זכה ג'ונסון בפנסיה ממשלתית של שלוש-מאות לירות בשנה, בעיקר בשל מאמציו של ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט. ג'ונסון פגש את ג'יימס בוסוול, כותב הביוגרפיה שלו לעתיד, ב-1763. בערך באותו הזמן הקים ג'ונסון את "המועדון", קבוצת חברים שכללה את ידידיו ג'ושוע ריינולדס, אדמונד בורק, דייוויד גאריק ואוליבר גולדסמית'. בשלב זה כבר היה ג'ונסון דמות ידועה. הוא זכר לתואר דוקטור של כבוד מטריניטי קולג' בדבלין בשנת 1765, ומאוניברסיטת אוקספורד כעבור עשר שנים.
ב-1765 פגש ג'ונסון בהנרי ת'רייל, אדם אמיד, בעל מבשלת שיכר וחבר פרלמנט, ובאשתו הסטר ת'רייל. הם התחברו במהרה, וג'ונסון הפך לבן-בית. הוא חי עם משפחת ת'רייל במשך 15 שנה, עד למותו של הנרי ב-1781. זכרונותיה של הסטר מג'ונסון, יחד עם יומניה ומכתביה, הם מקור המידע השני בחשיבותו באשר לחייו של ג'ונסון (לאחר הביוגרפיה של בוסוול). בערך באותו הזמן הוא ערך מהדורה של כל כתבי ויליאם שייקספיר, ובה פרסם את ההקדמה החשובה הידועה כהקדמה לשייקספיר.
ב-1773, כעשור לאחר שהכיר את בוסוול, יצאו השניים ל"מסע אל איי סקוטלנד המערביים", וכעבור שנתיים פורסמו רישומיו של ג'ונסון מהמסע תחת שם זה. (ספרו של בוסוול "יומן טיול באיי ההברידים" - הם איי סקוטלנד המערביים - פורסם ב-1786). טיולם בהרי סקוטלנד ובהברידים התרחש בעת שפעולות ההשקטה לאחר התמרדות היעקוביטים רמסו את מערכת השבטים של סקוטלנד ואת התרבות הגאלית, שזכו לרומנטיזציה גוברת. ג'ונסון הפריך את הטענות כי שירי אוסיאן שפרסם ג'יימס מקפירסון הם תרגומים של שירה קלטית עתיקה, כפי שטען מקפירסון.
יצירתו הגדולה האחרונה של ג'ונסון הייתה "חיי המשוררים האנגליים", מיזם שהוזמן בידי איחוד של מוכרי ספרים בלונדון. פרקי הספר, שהיוו ביקורת על יצירתו של כל משורר וגם ביוגרפיה על חייו, הופיעו כהקדמות למבחר מיצירתו של כל משורר.
ג'ונסון הלך לעולמו ב-1784 ונקבר בכנסיית וסטמינסטר.
פרסומו של ג'ונסון נובע בחלקו מהצלחת "חיי ג'ונסון", הביוגרפיה שכתב בוסוול. עם זאת, בוסוול פגש בג'ונסון רק לאחר שזה כבר זכה ליציבות כלכלית ולמידה מסוימת של פרסום; הביוגרפיה שמה דגש לא-פרופרציוני על השנים האחרונות בחייו של ג'ונסון. לפיכך ג'ונסון נדמה כאיש חברה מחוספס וחביב ופחות ככותב עני, מצב בו היה בחלק הארי של חייו.
בריאותו ואופיו
ג'ונסון היה אדם בעל מבנה-גוף גדול ומוצק, אולם הוא סבל מראייה ירודה וקשיי שמיעה. פניו היו מצולקות מאוד, משום שבילדותו חלה בחזירית, היא Scrofula בלועזית. הוא סבל ממספר טיקים (התכווצויות שרירים לא-רצוניות בפנים) ומתנועות לא-רצוניות גדולות יותר; התסמינים, כפי שתוארו בידי בני-זמנו, מעידים כי סבל כנראה מתסמונת טורט ואולי גם מטורדנות כפייתית. בנוסף, הייתה לו נטייה למלנכוליה.
ג'ונסון היה איש רחום, ותמך במספר חברים דלים תחת קורת גגו. הוא היה מאמין אדוק ונמנה עם הכנסייה האנגליקנית. בהקשר הפוליטי, הוא תמך במפלגת הטורים.
לקריאה נוספת
- סמואל ג'ונסון – ההיסטוריה של התרגום (מאנגלית: ענת שפירא), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ז', 2016
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: סמואל ג'ונסון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סמואל ג'ונסון |
- חיי ג'ונסון (באנגלית)
- כתבי ג'ונסון (באנגלית)
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-308 של סמואל ג'ונסון, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
- הסבר בעברית: [סמואל ג'ונסון - מבקר, משורר ואבי השפה האנגלית]