בתי הדין לעבודה
בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד).
היסטוריה
הצעות להקים בית דין לעבודה בישראל הועלו כבר בשנת 1957[1]. בשנת 1957 הוקמה ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון צבי ברנזון, שהמליצה על הקמתו של בית הדין לעבודה[2]. אולם משהובא העניין בפני הממשלה בשנת 1964 התנגד לכך שר המשפטים דב יוסף[3] ועל כן העניין נדחה למשך מספר שנים. חוק בתי הדין לעבודה הוגש שוב לכנסת על ידי שר העבודה יגאל אלון בשנת 1968 ואושר בתחילת 1969[4].
תחומי שיפוט
בתי הדין לעבודה דנים בארבעה תחומים:
- כל תביעה אזרחית (ללא הגבלת סכום) שעילתה בסכסוך בין עובד למעסיק או במשא ומתן לקבלה לעבודה.
- יחסי עבודה: התאגדות עובדים, שביתות, יחסים שבין ארגוני עובדים לבין עצמם ובין ארגוני עובדים למעסיקים.
- קופות גמל: סכסוך שבין עמית בקופת גמל ובין הקופה.
- ערעור על החלטת גורם רגולטורי שבית הדין לעבודה הוסמך לדון בה, ובפרט ערעור על החלטה של המוסד לביטוח לאומי.
- עבירות פליליות בתחום דיני העבודה.
מבנה מערכת בתי הדין לעבודה
במערכת בתי הדין לעבודה יש שתי ערכאות:
- בית הדין האזורי: קיימים חמישה בתי דין אזוריים לעבודה, שסמכויות השיפוט שלהם מקבילות לסמכויות השיפוט של בתי המשפט המחוזיים.
- בית הדין הארצי: מהווה ערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין האזוריים. בנושאים מסוימים, בית הדין הארצי הוא הערכאה הראשונה.
- בתחום משפט העבודה, בית הדין הארצי לעבודה הוא הערכאה העליונה ולא ניתן לערער על פסיקותיו[5]. עם זאת ניתן לעתור לבג"ץ נגד בית הדין הארצי, בתנאי שישנה טעות בולטת מעל פני הפסק או סוגיה ציבורית המחייבת דיון מעמיק. את מילוי התנאים הללו קובע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.
מחלוקת משפטית התקיימה בין נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מנחם גולדברג לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק בשאלת היחסים בין בית הדין לעבודה לבג"ץ. גולדברג, כקודמו בר-ניב, ראה את בית הדין הארצי לעבודה כערכאה עליונה בנושאים הנדונים בו[6]. ברק, לעומתו, התיר עתירות לבג"ץ כנגד פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה[7].
בעניינים אחרים, כמו בדיונים על פי חוק עובדים זרים וחוק שירות התעסוקה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית הדין הארצי לעבודה ועל כן פנייה לבג"ץ נדחית על הסף[8].
הרכב השופטים
הרכב השופטים בבית הדין לעבודה ייחודי לבית משפט זה: בנוסף לשופט מקצועי (משפטן), יושבים בדין גם שופטים שמונו לתפקידם בידי שר העבודה והרווחה מתוך רשימות שהוגשו על ידי ארגוני העובדים ועל ידי ארגוני המעסיקים. נציגי העובדים והמעסיקים אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית, אך עליהם להיות בעלי ניסיון עשיר בתחום העבודה. ברוב ההליכים האזרחיים בבית הדין האזורי יושב בדין הרכב של שלושה שופטים: שופט מקצועי, נציג עובדים ונציג מעבידים. בבית הדין הארצי יושבים בדין ברוב ההליכים חמישה שופטים: שלושה שופטים מקצועיים, נציג עובדים ונציג מעבידים. בדיונים מסוימים מכונס הרכב מורחב בהתאם להחלטת נשיא בית הדין הארצי ובו חמישה שופטים ושני נציגי ציבור.
נכון לשנת 2018 מכהנים בבית הדין הארצי לעבודה שמונה שופטים.
מתחילת קיומה של מערכת בתי הדין לעבודה עמדו שישה נשיאים בראש בית הדין הארצי לעבודה:
- צבי בר-ניב - 1969–1986
- מנחם גולדברג - 1986–1997
- סטיב אדלר - 1997–2010
- נילי ארד - 2010–2013
- יגאל פליטמן - 2013–2018
- ורדה וירט לבנה - 2018 -
מנגנון ההידברות
בדומה לערכאות שיפוטיות אחרות הדנות בעניינים אזרחיים, לשופטי בתי הדין לעבודה האפשרות להציג בפני הצדדים הצעות פשרה טרם תחילת הדיון וההכרעה בתיק. עם זאת, בבתי הדין לעבודה מתקיימת גם פרקטיקה ייחודית בתיקים הנוגעים לסכסוכי עבודה ולשביתות, במסגרתה מכנס השופט את הצדדים ובאי כוחם בלשכתו, מחוץ לפרוטוקול, בהסכמתם ועל פי רוב לבקשתם, טרם הדיון בתיק. המטרה בפרקטיקה זו היא לעודד את הצדדים להידברות ולפתרון המחלוקות בדרך של משא ומתן. שיטה זו פותחה ושוכללה בייחוד על ידי השופט סטיב אדלר בשנותיו כנשיא בית הדין הארצי[9], והמשיכה להיות נהוגה גם בכהונותיהם של ממשיכיו. לדבריו של אדלר פרקטיקה זו שונה מהפרקטיקה של גישור שכן השופט אינו יושב עם כל אחד מהצדדים בנפרד[10].
בנובמבר 2018, מתח נציב הקבילות על השופטים אליעזר ריבלין ביקורת על הליך זה וטען כי לא נמצא מקור חוקי המסמיך את בתי הדין לעבודה לבצעו, וכי הוא מערבב בין תפקידו של השופט לתפקיד 'מגשר'. זאת, במסגרת בירור תלונה שהוגשה על ידי מנכ"ל ארגון הימין הכלכלי 'תחרות', לאחר דיון שהתקיים באופן זה בנושא זכות השביתה של עובדי הנמלים[11]. בעקבות כך, הקימה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט ליבנה ועדה לבחינת ולהסדרת הנושא בהשתתפות הנשיאה בדימוס נילי ארד, שופטת ביה"ד הארצי לעבודה בדימוס רונית רוזנפלד, ונשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב השופטת אפרת לקסר[12]. המלצות הוועדה צפויות להיות מוגשות עד תחילת פברואר 2018. הנשיאה וירט ליבנה הדגישה מספר פעמים את לחשיבות פרקטיקה זו, שלדבריה מפחיתה את המתחים הקיבוציים במשק הישראלי, וחוסכת למשק אלפי ימי שביתה בעלויות של מיליארדי שקלים[13].
קישורים חיצוניים
חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, באתר ויקיטקסט- מרדכי צבי, מערכת נפרדת וייחודית לענייני משפט-העבודה, מעריב, 5 בינואר 1967
- נורית רוט, עידו באום, תובעים את המעביד? בפסק דין תקבלו פי שניים מאשר בפשרה, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2011
TheMarker, חג לפועלים? // בלוף השכר והאיש שחי בקונטיינר: החצר האחורית של שוק העבודה, באתר TheMarker, 1 במאי 2014- חיים ביאור, בית הדין לעבודה או בית הדין לעובדים?, באתר TheMarker, 1 במאי 2014
- עידן ארץ, "מי יעצור את הטירוף בבית הדין לעבודה?", באתר מידה, 4 ביולי 2017
- רוני לינדר-גנץ, רותם שטרקמן, "אנשים בישראל סובלים ומתים כי הם לא מודעים לזכויות שלהם", באתר TheMarker, 5 באפריל 2018
הערות שוליים
- ^ דרישה להקמת בתי דין מיוחדים לענייני עבודה, דבר, 4 באוגוסט 1957
- ^ "חוק בי"ד לעבודה ולביטוח לאומי" יונח על שולחן הכנסת, מעריב, 2 בנובמבר 1967
- ^ הצעה להקים מערכת בתי דין לעבודה, דבר, 6 ביולי 1964
- ^ רפאל אלדור, ערכאה חדשה תופעל בספטמבר, מעריב, 31 במרץ 1969
- ^ חריג: סעיף 26(ג) לחוק בית הדין לעבודה קובע כי פסק דין בערעור לפי סעיף 26(ב) לחוק בית הדין לעבודה דינו לעניין ערעור נוסף כדין פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור פלילי, ובמצב כזה ניתן להגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי.
- ^ מנחם גולדברג, "על היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה", הפרקליט ל"ח
- ^ אהרן ברק, "ביקורת שיפוטית ואחריות ממלכתית - היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה", הפרקליט ל"ח
- ^ בג"ץ 2750/10 חן נ' בית הדין הארצי לעבודה, סעיף 23
- ^ ניצן צבי כהן, סערות בחוץ, פשרות בפנים: למה תידרש הנשיאה הנכנסת לביה"ד לעבודה?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בפברואר 2018
- ^ ניצן צבי כהן, "הנציב יכול לדון באתיקה, אבל לא בפירוש חוק בית הדין לעבודה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בנובמבר 2018
- ^ ניצן צבי כהן, נציב תלונות הציבור על שופטים: לביה"ד הארצי לעבודה אין סמכות להליכי גישור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בנובמבר 2018
- ^ ניצן צבי כהן, בית הדין לעבודה יסדיר הליכי גישור שנועדו למנוע שביתות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 בדצמבר 2018
- ^ ניצן צבי כהן, "הידברות במקום שביתה": נשיאת בית הדין לעבודה מגבה את ההליך שספג ביקורת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 בינואר 2019
| בתי דין בישראל | ||
|---|---|---|
|
25113803בתי הדין לעבודה