אילן איטח
 | |||
| מדינה |
 ישראל | ||
|---|---|---|---|
| |||
| |||
| |||
| |||
אילן איטח (נולד ב-1966) הוא סגן נשיאת בית הדין הארצי לעבודה.
ביוגרפיה
נולד במרוקו ובגיל שנתיים עלה לישראל עם משפחתו. בשנת 1984 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר מקיף ג' באשדוד והתגייס לצה"ל. בשנת 1994 סיים לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך התמחה במשרד עורכי דין, הוסמך כעורך דין בשנת 1995 ועבד כעורך דין עד שנת 1996. בשנים 1996 עד 2000 שימש כסגן היועץ המשפטי באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות.
בשנת 2000 סיים לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטת תל אביב והחל לעבוד כשותף במשרד עורכי דין פרטי. ביולי 2003 מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בפברואר 2012 מונה לשופט בבית הדין הארצי לעבודה, ובמרץ 2018 מונה לסגן נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, עם מינויה של ורדה וירט לבנה לנשיאה.[1]
פסקי דין והליכים משפטיים
איטח עמד בראש ההרכב שפסק את פסק דין בורוכוב, נקבע כי לאחר שעובד בעל מוגבלות שאינה ניכרת לעין (ושעבודתו אינה מוגבלת כלל) יידע את המעסיק על היותו אדם עם מוגבלות, במסגרת "פיטורי צמצום" חובה על המעסיק להעדיף להמשיך להעסיק אותו גם במחיר פיטורי עובד אחר בעל נתונים דומים.[2]
השופט איטח היה חלק מהרכב השופטים בדיונים על סכסוך העבודה בנמלי ישראל בעקבות הרפורמה להקמת שני נמלים חדשים, החל מאפריל 2015 והוביל את הדיונים בתיק החל ממאי 2018.[3] במסגרת ההליך דן בבקשות לצווי מניעה כנגד צעדים ארגוניים ושביתות, כשהוא מתיר על כנם את צווי המניעה שהוטלו על עיצומי העובדים לאורך רוב התקופה, זאת עד דצמבר 2020, אז הודיע כי בכוונתו להתיר לעובדי נמל אשדוד לשבות על מנת לקדם את המשא ומתן להסדרת תנאיהם.[4] במסגרת ההליך, אף פסק כי ראשי ועדי הנמלים באשדוד ובחיפה אשמים בביזיון בית הדין על רקע שביתה לא חוקית שפרצה בשני הנמלים במאי 2018 (בניגוד לצווי המניעה).[5] על הליכי ההידברות שקידם במסגרת ההליך בין הצדדים בלשכתו, כמקובל בבתי הדין לעבודה, הגיש ארגון "תחרות" קבילה לנציב תלונות הציבור על שופטים.[6] בעקבות החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים בנושא, פרסמה נשיאת בית הדין נוהל חדש לביצוע הליכי הידברות בסכסוכי עבודה קיבוציים.[7]
לצד נשיאת בית הדין לעבודה וירט לבנה ישב בהרכב שדן בעתירה של פרקליט בשירות המדינה אשר דרש שיותר לו להשתתף בהפגנות במסגרת המאבק ברפורמה המשפטית בשנת 2023. פסק דינו של ההרכב קבע כי לעובדי הרשות השופטת בשירות המדינה אסור להשתתף בהפגנות נגד הרפורמה.[8]
איטח היה השופט חלק מההרכב המורחב שפסק את פסק דין הטיפים,[9] ובהרכב המורחב שפסק את הלכת כותה הנוגעת לאופן החישוב של פיצויים במקרים של הכרה בדיעבד ביחסי עובד–מעביד.[10]
כשופט בבית הדין האזורי לעבודה, הכיר באופן חריג בנפגעת עבודה על אף שחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי שמינה בית הדין קבע שאין קשר סיבתי בין נכותה לבין הפגיעה שחוותה, וקבע כי על אף שלא קיים קשר סיבתי רפואי, קיים קשר סיבתי משפטי בין הנכות לפגיעה.[11] במקרה אחר פסק איטח פיצוי לטובת עובד שפוטר משום שתבע את החברה בה עבד. בפסק דינו כתב: "פיטורי עובד אך בשל הגשת תביעה לבית הדין היא פגיעה חמורה בזכות היסוד של העובד וחתירה תחת היסודות של המשטר החברתי הדמוקרטי. בתי המשפט לא יכולים להקל ראש בתופעה, לפיה פנייה של עובד תוביל לפיטוריו. תופעה שכזו תותיר עובד שסבור שנגרם לו עוול, ללא יכולת ממשית לפנות ולברר את חילוקי הדעות שלו עם מעבידו".[12]
קישורים חיצוניים
- אילן איטח, באתר הרשות השופטת
הערות שוליים
- ^ ניצן צבי כהן, משפט ועבודה / השופטת ורדה וירט-לבנה היא הנשיאה הבאה של בית הדין הארצי לעבודה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 בפברואר 2018
- ^ ע"ע (ארצי) 34784-10-16 תרכובות ברום בע"מ - יהודית בורוכוב
- ^ סק"כ 40815-07-13: לשכת המסחר תל אביב והמרכז, איגוד לשכות המסחר נ' ההסתדרות הכללית החדשה ואח'
- ^ עמירם ברקת, לראשונה מזה שבע שנים: בית הדין לעבודה מאפשר לעובדי נמל אשדוד לשבות, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2020
- ^ ניצן צבי כהן, סערה בנמל / בית הדין: הוועדים בנמל אשמים בביזיון, קנסות כבדים במקרה של הפרה עתידית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 16 במאי 2018
- ^ עידן ארץ, הסוף לקומבינות? נציב התלונות קבע כי לביה"ד לעבודה אין סמכות לערוך גישור, באתר מידה, 15 בנובמבר 2018
- ^ ניצן צבי כהן, ״לסייע לצדדים להגיע לפתרון מוסכם״: פורסם נוהל חדש לביצוע הליכי הידברות בסכסוכי עבודה קיבוציים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 בספטמבר 2021
- ^ ניצן צבי כהן, בית הדין לעבודה: לעובדי הרשות השופטת בשירות המדינה אסור להשתתף בהפגנות נגד הרפורמה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 ביוני 2023
- ^ עב"ל 15-10-44405 עומרי קיס נגד המוסד לביטוח לאומי וע"ע 16-02-28480 ד.ע. יבוא וניהול מסעדנות בע"מ נגד יחיאל בודה
- ^ ע"ע 15868-04-18 (גבריאל כותה – עיריית רעננה), ע"ע 12372-04-18 (עיריית רעננה – גבריאל כותה); ע"ע 7338-10-17 (דן רבין – מדינת ישראל-משרד המשפטים) ; עע 34665-10-17 (זאב לוי – זרעים גדרה בע"מ)
- ^ נועם שרביט, באורח חריג: ביה"ד הכיר בתאונת עבודה למרות היעדר קשר סיבתי רפואי בין נכות לפגיעה, באתר גלובס, 26 במאי 2009
- ^ נועם שרביט, ביה"ד: עובד יקבל פיצוי בגובה 3 משכורות לאחר שפוטר משום שתבע את החברה, באתר גלובס, 19 בינואר 2009
| שופטי בית הדין הארצי לעבודה | ||
|---|---|---|
| שופטים קבועים מכהנים | נשיאה: ורדה וירט לבנה • סגן הנשיאה: אילן איטח
חנה אופק-גנדלר • לאה גליקסמן • סיגל דוידוב-מוטולה • אילן סופר • רועי פוליאק |
|
| נשיאים בדימוס | יגאל פליטמן • נילי ארד • סטיב אדלר • מנחם גולדברג • צבי בר-ניב | |
| סגני נשיאים בדימוס | אלישבע ברק-אוסוסקין • יצחק אליאסוף • שאול קובובי • ישראל לוין | |
| שופטים קבועים בדימוס | צבי טרלו • זאב נגבי • עדינה פורת • שמואל צור • עמירם רבינוביץ' • רונית רוזנפלד • מרטין אלטס • יוסף רייך | |
| ראו גם: נציגי ציבור בבית הדין הארצי לעבודה | ||
