בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין
בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין הוא בית דין ישראלי מיוחד שתפקידו לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות הממונה על ביקורת הגבולות במשרד הפנים להוציא צווים להחזקת שוהים שלא כדין במשמורת. בסמכותו של ממונה הביקורת להוציא צווים מסוג זה עד ליציאתו של השוהה שלא כדין מישראל או עד שחרורו בערובה.
מעמד בית הדין
בתי הדין הוקמו בשנת 2001, במסגרת תיקון מס' 9 לחוק הכניסה לישראל, שנחקק בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ, שבה נטען שלא ניתן לשלול את חירותם של מי ששוהים שלא כדין בישראל בלא לקיים ביקורת שיפוטית על ההחזקה במשמורת של אדם, כמו גם על הצורך והאפשרות לשחרר את המוחזק בערבות, עד ליציאתו מהארץ, ולחלופין, עד להסדרת מעמדו. בית הדין אינו מהווה חלק ממערכת בתי המשפט בישראל, כללי סדר הדין ודיני הראיות אינם חלים עליו, ותפקידו מוגבל לנושא מצומצם יחסית. למעשה, הוא מהווה שלב ביניים בביקורת שיפוטית על החלטות של גוף מינהלי, שכן החלטותיו ניתנות לערעור בפני בית משפט לעניינים מינהליים. בתחילה, היו בתי הדין חלק ממשרד הפנים, וב-2004 עברו למשרד המשפטים.
בבית הדין לא מכהנים שופטים שמונו על ידי הוועדה לבחירת שופטים, כי אם דיינים שמונו על ידי שר המשפטים. עם זאת, כשיר להתמנות כדיין בבתי דין אלה רק מי שכשיר לשמש כשופט שלום.
סמכויות בתי הדין
לפי סעיף 13יד לחוק הכניסה לישראל, שוהה שלא כדין שהושם במשמורת חייב להיות מובא בפני בית הדין בתוך 14 ימים. אם לא הובא בפני בית הדין בתוך פרק זמן זה, יש לשחררו. לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, נהוג להביא את השוהים שלא כדין בפני בית הדין בתוך 4 ימים. כך, מובטחת הביקורת השיפוטית על החלטתו של ממונה ביקורת הגבולות. בסמכותו של בית הדין לאשר את צו המשמורת, לשנותו או לבטלו. כן, יש בסמכותו להורות על שחרור בערובה.
הן ממונה ביקורת הגבולות, והן השוהה המוחזק במשמורת, רשאים לפנות לבית הדין בכל עת ולבקשו לקיים עיון חוזר בהחלטותיו.
בתי הדין שהוקמו
לפי החוק, על הדיונים להתקיים במקום המשמורת. בתי הדין הוקמו במרכזים מיוחדים למשמורת שוהים שלא כדין שקמו בישראל - גבעון (רמלה) ובית סוהר סהרונים.
קישורים חיצוניים
- בתי הדין למשמורת באתר משרד המשפטים
- בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים" - דוח של המוקד לפליטים ולמהגרים
| בתי דין בישראל | ||
|---|---|---|
|
