בני ברק (יישוב עתיק)
העיר בני ברק הקדומה, שעל שמה קרויה העיר בני ברק הנוכחית, החלה כיישוב פלשתי בתקופת הברזל ובימי בית ראשון. בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד התקיימה העיר כיישוב יהודי.
העיר נזכרת לראשונה בספר יהושע בתיאור ערי נחלת שבט דן, לצד העיר יהוד: ”לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְׁבִיעִי וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרעה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה וְאֵילוֹן וְתִמְנָתָה וְעֶקְרוֹן וְאֶלְתְּקֵה וְגִבְּתוֹן וּבַעֲלָת וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק וְגַת-רִמּוֹן וּמֵי הַיַּרְקוֹן וְהָרַקּוֹן עִם-הַגְּבוּל מוּל יָפוֹ”[1].
במנסרת סנחריב, המתארת את מסע סנחריב לארץ ישראל בסוף המאה השמינית לפני הספירה, ואת המצור שערך על חזקיהו בירושלים, נזכר כיבוש העיר "בני ברקה" לצד הערים יפו, אזור ובית דגון[2].
בתקופת בית שני הייתה בני ברק עיר יהודית, ולאחר המרד הגדול התקיימה בה ישיבתו של התנא רבי עקיבא: ”צדק צדק תרדף - הלך אחר חכמים לישיבה, אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל, אחר רבי יהושע לפקיעין, אחר רבן גמליאל ליבנא, אחר רבי עקיבא לבני ברק, אחר רבי מתיא לרומי, אחר רבי חנניא בן תרדיון לסיכני, אחר רבי יוסי לציפורי”[3].
בהגדה של פסח נזכרת קריאת סיפור יציאת מצרים בבני ברק: ”מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית”. מעשה זה מונצח בשמו של מחלף מסובים, הסמוך לתלה העתיק של העיר, תל בני ברק, בשטחו של פארק אריאל שרון[4].
ישיבתו של רבי עקיבא בעיר הביאה אליה מספר חכמים, ובמדרש נזכר כי ”חנניה בן חכיני ורבי שמעון בן יוחאי הלכו ללמד תורה אצל רבי עקיבה בבני ברק ועשו שם שלש עשרה שנה”[5].
נראה שהיישוב היהודי בעיר המשיך להתקיים לאורך תקופת התלמוד, שכן בתלמוד הבבלי נזכרת העיר בהקשרים שונים: ”מעשה במרחץ של בני ברק שפקקו נקביו”[6], וכן: ”מעשה בבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו ומת”[7], וכן: ”מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק”[8], וכן: ”רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק”[9].
שרידי העיר נמצאים בתל בני ברק - אתר ארכאולוגי הנמצא בתחומי פארק אריאל שרון.
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק מ'.
- ^ ”בהמשך מסעי, צרתי על בית דגון, יפו, בני ברק, אזור, ערי צדקא, שלא מיהר לכרוע לרגלי, כבשתיהם ונשאתי את שללן.” ("מנסרת שיקגו", טור ב', שורות 68ב–72).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב עמוד ב'.
- ^ חורבת בני ברק, באתר רשות העתיקות.
- ^ מדרש בראשית רבה, מוסף לסדר ויגש, צה, ח, וכן ויקרא רבה, כא, ח.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ' עמוד א', מעשה במרחץ של בני ברק שפקקו נקביו, למחר נכנס רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא והזיעו בו ויצאו ונשתטפו בבית החיצון, אלא שחמין שלו מחופין בנסרים. כשבא הדבר לפני חכמים, אמרו: "אף על פי שאין חמין שלו מחופין בנסרין".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנ"ד עמוד א', מעשה בבני ברק באחד שמכר בנכסי אביו ומת, ובאו בני משפחה וערערו לומר קטן היה בשעת מיתה, ובאו ושאלו את רבי עקיבא מהו לבודקו, אמר ....
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א עמוד ב', רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק, חזנהו להנהו עיזי דקאכלן תותי תאיני וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף מנייהו ומיערב בהדי הדדי, אמר היינו "זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (תרגום חופשי: רמי בר יחזקאל נזדמן לבני-ברק, וראה עזים אוכלות תחת תאנים, והיה דבש נוטף מן התאנים וחלב מטפטף מן העזים והם מתערבבים זה בזה, אמר: "זו ארץ זבת חלב ודבש".
31025945בני ברק (יישוב עתיק)