יתלה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יִתְלָה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט דן, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.
העיר נזכרת בספר יהושע בתיאור ערי נחלת שבט דן בשפלת יהודה: ”לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי, וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה”[1].
יש המזהים את העיר עם "ח'רבת בית תול", כשני ק"מ צפונית מערבית לנווה אילן, על שלוחת הר הרוח, בשל הדמיון בשם ובשל הסמיכות היחסית לתל איילון ולתל שעלבים[2]. מנגד יש המזהים את יתלה על פי כתב יד ותיקנוס B שם נכתב SILTHA, עם ח'רבת שלתא היא תל שילת אשר נמצאת ליד המושב שילת.[3]
על סמך זיהוי זה, נתנה ועדת השמות הממשלתית את השם "נחל יתלה" לנחל היוצא מאזור הר הרוח.
בחורבה שרידי מבנים קדומים, ובהם גם אבן מיל רומית[4].
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים מ'-מ"ב.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ג', 953.
- ^ משה גרינברג, שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: יהושע, ירושלים, הוצאת מאגנס, 1995, ע"מ 322.
- ^ מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ, כרך יהודה, 88.
