רבי יוסף יהודה לייב שפירא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המגיד מבאלטא
רבי יוסף יהודה לייב שפירא
לידה ה'תע"ה
פטירה לא ידוע
מקום מגורים באלטא שדה לבן
אב רבי יעקב

רבי יוסף יהודה לייב שפירא מבאלטה (מכונה: המגיד מבאלטא; נולד בשנת ה'תע"ה בערך) היה צדיק חסידי מתלמידי המגיד ממזריטש. מגיד ורב בערים באלטה, בילה צרקווה ובז'זין.

ביוגרפיה

נולד לרבי יעקב שפירא. היה מתלמידי המגיד ממעזריטש ורבי יעקב יוסף מפולנאה, כמו כן למד תורה מפי רבי משה מלאדזיאן בנו של רבי גרשון מקיטוב.

תחילה התגורר בגומבין הסמוכה לפוזנא, ולאחר מכן עבר לבילה צרקווה (שדה לבן בעגה היהודית)[1] שם שימש כרב. בתקופה זו נולדו בניו רבי פישל ורבי שמעון. בשנת 1768, עם פרוץ פרעות ההיידמקים נמלט מהעיר[2] לבאלטה הסמוכה לגבול עם נסיכות מולדובה, שם כיהן כרב העיר וכמגיד. מאוחר יותר, כשנלחמו הפולנים והטורקים על השליטה בעיר, ובאלטה עברה מצד לצד, עבר לתוככי פולין והתיישב בבז'זין[3], שם המשיך בדרכו כמגיד ומסר שיעורים רבים ליהודי העיר[4].

כפי שסיפר בכתביו, הוא ניצל בנס מידי הקוזאקים הרוסיים לאחר ששבו אותו[5].

הוא כתב ספר בתורת הקבלה בן 400 עמודים, אך כאשר ביקש נכדו רבי חנוך צבי הכהן לוין להדפיסו סירב לכך חמיו רבי יהודה אריה ליב אלתר, באומרו כי הוא ספר עמוק מדי.

בניו היו רבי אפרים פישל מסטריקוב ור' שמעון מקונסטנטין. רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין היה נכדו. אחיינו היה רבי אבי עזרי זליג שפירא מגרניץ.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ הרב חיים שלום פרוש, אור יקרות ח"ב, עמ' קכ"ד
  2. ^ משה פיינקינד, גוטע יודען אין פוילען, עמ' 128 עד 134, וורשא: משה פיינקינד, 1936
  3. ^ ההיסטוריה היהודית של בז'זני
  4. ^ ישראל סגל, המבשר, פרשת ויחי, תש"פ
  5. ^ 'אספרה אל חוק שסבבוני אפפוני כתרוני צרות על גבי צרות... ואח"כ בחולשות ודבר וחרב, כל משבריך וגליך עלי עברו... ברוך ד' שענש אותי ויהי' כפרה על כל עוונותי'.