רבי יעקב יהודה לייב לעווי
| לידה | ה'תקע"ג |
|---|---|
| פטירה |
7 בספטמבר 1889 (בגיל 76 בערך) י"א באלול ה'תרמ"ט ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| מדינה | פולין, ישראל |
| מקום מגורים | שלעשין, ירושלים |
| תחומי עיסוק | רב, אב בית דין |
| רבותיו | הרב שלמה זלמן ליפשיץ |
| חיבוריו | בית לאבות |
| בת זוג | רחל (קרא) לעוי |
| אב | הרב אברהם ב"ר שלמה זלמן מפוזנא |
| אם | אסתר בת ר' יצחק איצק ילנקוביץ |
| צאצאים | ראו בהמשך |
| מספר צאצאים | 9 |
רבי יעקב יהודה לייב לעווי (תקע"ג - י"א באלול תרמ"ט, 7 בספטמבר 1889) היה רב ואב"ד העיירה שלעשין. לאחר עלייתו לירושלים שימש עשרות בשנים כראב"ד בבית הדין האשכנזי בירושלים. מח"ס "בית לאבות", מייסד כולל ורשה בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בשנת תקע"ג כבנו החמישי של רבי אברהם לעווי. אחיו הם רבי שלמה זלמן לעווי אב"ד זלאטשוב, רבי אשר לעמיל לעווי אב"ד גאלין ובסוף ימיו ראב"ד בירושלים, רבי נחום לעווי אב"ד שאדיק ורבי ישראל לעווי. יהודי פוזנא נהגו לכנותם "חמישה חומשי תורה".
למד למשך תקופה קצרה אצל הרב שלמה זלמן ליפשיץ בעל החמדת שלמה[1]. בירושלים למד קבלה מפי רבי יהודה הכהן ומאוחר יותר אצל רבי ידידיה רפאל אבולעפיה[2]. ישב על כסא אביו ברבנות שלעשין לאחר אחיו רבי אשר לעמיל, שעבר לכהן כרבה של גאלין. בירושלים שימש כראב"ד בבית דין צדק אשכנזים פרושים במשך עשרות שנים, תחת רבי שמואל סלנט ורבי מאיר אוירבך. כמו כן הקים את קופת רמבה"נ כולל ורשה ועמד בראשו, כיהן גם כנשיא "ועד הכללי". עקב חיכוכים על רקע כלכלי בין כולל ורשה לבין משפחת סלנט נאלץ רבי יעקב לייב לפרוש מבית הדין הפרושי, ובהמשך צורף לבית דינו של רבי יהושע לייב דיסקין.
בשנת תר"ה (1845) עלה לארץ ישראל עם שניים מאחיו, רבי אשר למל ורבי נחום לעווי אב"ד שאדיק. לפי המסורת, עלייתם באה לאחר ששלושתם חלמו בלילה אחד כי עליהם לעלות לארץ ישראל. היה יושב כל השבוע ולומד בבית הכנסת, שם היו מביאים לו את צורכי האכילה, רק בשבת היה בא לביתו. כל הנהגותיו היו על פי האר"י.
נשא לאשה את רחל, בתו של רבי אליעזר אב"ד סאמפאלנא[3].
היה חבר בוועד הראשון של מאה שערים והיה יושב ראש הבד"ץ.
בנו הרב שלמה זלמן היה חתנו של רבי משה מגיד ריבלין (בנו של רבי הלל ריבלין). חתנו של הרב שלמה הוא הרב צבי אשר כהנא שפירא ממייסדי וראשי ישיבת המקובלים שער השמים אביה של חנה שפיצר וסבם של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל ושל הרב שמואל כהנא שפירא אב"ד בירושלים.
נפטר בערב שבת בי"א באלול תרמ"ט.
נקבר בהר הזיתים בחלקת הפרושים. על מצבתו נחרט: "איש טהור, גדול הדור, מקדושי ירושלים עה"ק תובב"א הרב ר' יעקב יהודה לייב בהרב ר' אברהם זצ"ל נלישמ בש"ק בעת רצון י"א אלול תרמ"ט. תנצב"ה".
צאצאיו
נולדו לו 9 ילדים:
- הרב שלמה זלמן לעוי. נישא לראשע דרייזע בת רבי משה ריבלין, נפטר בו' בניסן ה'תרמ"ד
- הרב מרדכי לעוי, נישא לחנה פרלמן, נפטר בכ"ח בכסלו ה'תרנ"ב
- הרב אהרון, נישא לזלאטע, נפטר בה' בטבת ה'תרנ"ב
- הרב יצחק דוד, נישא לגוטה קרלה, נפטר מכולרה בד' באב ה'תרכ"ה
- הרב אברהם צבי, נישא לפריידע גיטל, נפטר בי' בטבת ה'תרס"ט.
- הרב אשר אליעזר, נישא לאסתר, נפטר בי"ז באייר ה'תרע"ז.
- הרב ישראל, נישא להדס, נפטר בה' בחשוון ה'תרנ"ב.
- אסתר חנה, נישאה לרב אברהם אליעזר, נפטרה בו' בתשרי ה'תרצ"א
חיבוריו
- חידושי תורתו מובאים בספרו "בית לאבות", על מסכת אבות. רוב הספר הוא דברי אגדה וכן ביאורים על פי תורת הנסתר שבהקדמתו מעיד שלמד אותה מרבותי הרב יהודה כהן והרב רפאל ידידיה אבולעפיא, ובתחילת הספר מביא מספר חידושים על הש"ס.
לקריאה נוספת
- ספרו של הרב אברהם שפירא "מנחת אברהם", עמ' שי"ז-שי"ח -תולדות המחבר. עמ' שי"ט- שכ"ב מאמר בדיני אסמכתא.
הערות שוליים
30527152יעקב יהודה לייב לעווי