בית דין צדק בני ברק
מימין לשמאל: רבי יעקב אדלשטיין, רבי נסים קרליץ (אב"ד), הרב ישראל ברגר | |
תחום | בית דין לממונות אישות גרות |
---|---|
מייסדים | הרב ניסים קרליץ |
נשיא | הרב שריאל רוזנברג גאב"ד, הרב יהודה סילמן ראב"ד. |
מנכ"ל | הרב שמואל הלל קרליץ |
בית דין צדק בני ברק הוא בית הדין הפרטי מהגדולים בציבור החרדי[1], הוקם בשנת תשכ"ח על ידי הרב נסים קרליץ ודן בדיני ממונות, אישות וגרות. בית הדין אף עוסק בעניינים ציבוריים חרדיים. בראשות בית הדין כיום עומדים: חתנו הרב שריאל רוזנברג בתפקיד הגאב"ד, והרב יהודה סילמן בתפקיד הראב"ד.
בית הדין
את בית הדין הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ז בביתו בעידודו של הרב יעקב ישראל קניבסקי, ההרכב הראשון של בית הדין כלל את הרב קרליץ, הרב יוסף רוט והרב יעקב אדלשטיין. עם השנים התפתח והוא כיום בית הדין הפרטי הגדול בעולם[דרוש מקור], הוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים, מתקיימים בו מספר דיני תורה ביום בנושאי אישות וממונות, ואף נערכים בו גיורים. בשנת ה'תש"ן החל בית הדין לערוך גיטין. בית הדין עסק בבירור יהדותם של בני קהילת האנוסים בפלמה דה מיורקה ובהכרעת הרב קרליץ הם הוכרו כיהודים על פי ספרי היוחסין שבידיהם[2], הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב (2012), אז פרש והעמיד במקומו את חתנו, הרב שריאל רוזנברג[3].
לבית הדין ישנם מספר סניפים נוספים תחת אחריותו בערים אופקים, נתיבות, חיפה, בית שמש ורכסים, כמו כן בעיירה החרדית לייקווד שבניו ג'רזי[4] הסניפים מתנהלים באופן עצמאי והקשר בינם לבין בית הדין בבני ברק הוא פורמלי בלבד.
סמכויות בית הדין
לבית הדין אין מעמד חוקי במדינת ישראל ואינו יכול לחייב לדון לפניו. אמנם, פסיקותיו מחייבות מכוח חוק הבוררות, כיון שהנוהג בו הוא שהמתדיינים חותמים לפני הדיון על שטר בוררות שנותן לבית הדין סמכות לפסוק. לאחר הפסיקה יכולים הצדדים לפנות לרשם בית המשפט כדי לאשר את פסיקת בית הדין ולהקנות לה תוקף חוקי.
ההלכה מחייבת לפנות אך ורק לבית דין שדן על פי דיני התורה, בעבר היה נהוג להוציא כנגד המסרבים לדון לפני בית הדין כתב סירוב שהוא קריאה לקהילה לנקוט סנקציות קהילתיות, אך בית המשפט פסק כי לכתב סירוב יש מימד עונשי שאינו בסמכות בית הדין וכי אסור לבית הדין להוציאו.
תיקים בולטים שנידונו בבית הדין
- דין התורה אודות הבעלות על ישיבת איתרי. הצד המפסיד פנה לבית המשפט לביטול הפסק, ובעקבות כך כתבו הרב אלישיב, הרב שטיינמן והרב חיים קנייבסקי מכתב: ”עוון פלילי הוא לפנות לערכאות לביטול פסק דין ובפרט כשהמדובר הוא באחד מבתי דינים החשובים בארה״ק בעיר ב"ב בראשות הגאב"ד הגאון הגדול ר' ניסים קרליץ שליט"א, דבר זה הוא חתירה תחת יסודות הדת ועתידין ליתן את הדין”[5].
- דין התורה אודות הבעלות על ישיבת פוניבז' נידון לראשונה בבית הדין לאחר שהצדדים חתמו על שטר בוררין, אולם לאחר מספר דיונים טען הרב שמואל מרקוביץ כי הדיינים מוטים לרעתו ברמה האישית ולכן "נסתתמו טענותיו" בפני בית הדין ולא יציית לפסקו. בעקבות כך בית הדין הנפיק "פסק ביניים" עליו חתמו בצעד חריג גם הרב שטיינמן והרב אלישיב, אולם בית הדין נמנע מלדון בתיק יותר והצדדים פנו להליך זבל"א.
- תביעה כנגד חבר הכנסת משה גפני על תמיכתו בתקצוב ההתנתקות. בית הדין דחה את התביעה בנימוק שגפני אינו אלא שליח של הרבנים, ועל כן על התביעה להיות מופנית כלפיהם[6].
- תביעה כנגד בנק פאג"י על סירובו לקיים את תנאי ההיתר עסקה, ולא לגבות את הריבית כאשר לא בוצעה עסקה בהלוואה[7].
פעילות ציבורית
תחת חסות בית הדין עומדת משמרת הקודש והחינוך שבין השאר מפקחת על אירועי תרבות ועל ספרי קריאה[8] והייתה הראשונה שהציעה מתן כשרות לטלפונים סלולריים החסומים לאינטרנט ולשירותי תוכן[9], בית הדין מעניק כיום כשרות גם למספר חברות סינון אינטרנט הפונות למגזר החרדי, בהן חברות הסינון נתיב, אתרוג פלוס מבית אינטרנט רימון, ונטפרי. בית הדין מפעיל מדי שמיטה אוצר בית דין[10] לאספקת פירות שביעית על פי פסקי החזון איש. בבית הדין נערכת מכירת חמץ המונית[11], וכן שטרי פרוזבול, והיתר עיסקא כלליים לבנקים וחברות. בית הדין מעניק בכל שנה אישורי כשרות למטעי אתרוגים לחג הסוכות. בית הדין אף פועל יחד עם בית הדין של הרב וואזנר בהענקת כשרות לחברות חיסכון ופנסיה במסגרת "גלאט הון" [12].
דיינים בבית הדין
דיינים בעבר
- רבי נסים קרליץ, מקים בית הדין, ראש ביה"ד עד תשע"ב ונשיאו עד לפטירתו בשנת ה'תש"פ.
- רבי פנחס שרייבר, רב הקהילה הליטאית באשדוד.
- רבי יוסף רוט, רב קהילת בית דוד בבני ברק.
- רבי יעקב אדלשטיין, רבה של רמת השרון.
- רבי בן ציון פלמן, רב שכונת נחלת משה בבני ברק.
- רבי יעקב ישראל פוזן, רב הקהילה התורנית בזכרון יעקב.
- רבי שלמה זלמן אולמן, רב שכגונת משכנות יעקב בבני ברק.
- רבי יואל פרידמן, רב קהילת חזון איש באלעד ואב"ד בבית הדין.
- רבי דוד צבי אורדנטליך, רב העיר ביתר עילית.
- הרב שלמה זלמן גרוסמן, רב העיר אלעד.
- הרב מנחם מנדל שפרן, ראש ישיבת נועם התורה.
- הרב שבח צבי רוזנבלט, רב העיר בני ברק ורב שכונת גני איילון (אחיסמך) בלוד (דיין גם בגיור).
- הרב ישראל מרמרוש, רב בשיכון ג' בבני ברק.
- הרב שמעון גלאי, רב שכונת אוסם בבני ברק.
- הרב צבי פרידמן, ממנהיגי הפלג הירושלמי.
- הרב ישראל דב ויזל, רב קהילת חניכי הישיבות בברכפלד.
- הרב יעקב אברהם כהן, רב שכונת אור הצפון בירושלים.
- הרב חנוך בערק, אב"ד בפתח תקוה.
- הרב אלון פויכטוונגר.
- הרב אברהם יהודה טוביאס.
- הרב שלמה גוטפריד, רב שכונת גני הדר בפתח תקוה.
- הרב בנימין גרבוז, אב"ד בבית הדין.
- הרב אברהם יצחק הכהן רובין, רב הקהילה הליטאית ברחובות.
דיינים כיום
דיינים בענייני ממונות:
- הרב שריאל רוזנברג, ראש בית הדין (מכונה "גאב"ד") רב שכונת רמת דוד ב"ב (אב"ד גם בגיור ובגיטין)
- הרב יהודה סילמן, רב בשכונת רמת אלחנן בבני ברק ואב"ד בבית הדין (מכונה "ראב"ד")
- הרב אליהו פוזן, אב"ד בבית הדין[13].
- הרב ישראל ברגר, רב ואב בית דין בשכונת גני גאולה בירושלים ואב"ד בבית הדין (דיין גם בגיור)
- הרב יצחק מרדכי רובין, רב קהילת בני תורה - הר נוף ירושלים ואב"ד בבית הדין.
- הרב שלום מרדכי הלוי סגל, אב"ד בבית הדין.
- הרב אברהם אטיאס, אב"ד בבית הדין.
- הרב יהודה אריה דינר, רב מרכז העיר בני ברק
- הרב יעקב פרבשטיין.
- הרב מאיר הייזלר.
- הרב צבי ראם, רב קהילת חניכי הישיבות רמב"ם בני ברק.
- הרב שלמה פוזן, רב שכונת נאות הפסגה במודיעין עילית.
- הרב משה וינגרטן.
- הרב נחום מאיר רוזנברג[14].
- הרב אברהם רוזין.
- הרב מרדכי סילמן [15] רב ודיין בשכונת גני איילון (אחיסמך) בלוד[16].
- הרב יעקב רייסנר.
- הרב חנוך לויפר.
דיינים בענייני אישות[17]:
- הרב יחזקאל פלס, אב"ד בבית הדין (דיין גם בגיטין)
- הרב חזקיהו אברהם ברוידא, רב שכונת גני איילון (אחיסמך) בלוד
- הרב יחיאל נדל (דיין גם בגיטין)
דיינים בגיטין:
- הרב נחום גוטנטג, אב"ד בבית הדין
- הרב אליעזר רוז
- הרב שמעון רוסק
- הרב ימין טולידנו
- הרב ראובן דויטש
- הרב יעקב אריה שכטר
- הרב יצחק פרוז
קישורים חיצוניים
- בית דין צדק בני ברק, באתר גיידסטאר ישראל
- יאיר אטינגר, הצצה נדירה לתוך אחד המוסדות הדיסקרטיים ביותר במדינה: בית הדין החרדי, באתר הארץ, 26 בפברואר 2010
- פרטי בית הדין באתר דין תורה
- עמיחי רדזינר, "גט בהשגחת הבד"ץ: ענייני נישואין וגירושין בבתי דין חרדיים פרטיים"
הערות שוליים
- ^ יאיר אטינגר, הצצה נדירה לתוך אחד המוסדות הדיסקרטיים ביותר במדינה: בית הדין החרדי, באתר הארץ, 26 בפברואר 2010
- ^ צופיה הירשפלד, שמורת היהודייה, באתר ynet, 15 ביולי 2011
- ^ אלי כהן, בחדרי חרדים, הגר"נ קרליץ פורש מבית הדין - היורש: חתנו, הגר"ש רוזנברג, באתר בחדרי חרדים, 25 באפריל 2012(הקישור אינו פעיל, 9.9.2019)
- ^ https://sites.google.com/view/shtaros
- ^ יקי אדמקר, בחדרי חרדים, המחלוקת ב'איתרי' חוזרת לגדולי ישראל • המסמכים, באתר בחדרי חרדים, 10 באוגוסט 2011(הקישור אינו פעיל, 9.9.2019)
- ^ יהודה הלוי, בחדרי חרדים, אם התלבטתם: גפני לא אשם בהתנתקות, באתר בחדרי חרדים, 26 בפברואר 2014
- ^ שבתי חזקיה ויהודה הלוי, האברך: לא עשיתי עסקה - אסור לי לשלם ריבית, באתר בחדרי חרדים, 28 במאי 2014
- ^ עפרה לקס, זה לא משחק ילדים - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 9 בינואר 2003
- ^ קשר כשר של חברת פלאפון
- ^ מלכא, שבור, עברית: מכתב גדולי ישראל למען אוצר בית דין, 15 בספטמבר 1994
- ^ חנה בורט, רבי ניסים קרליץ ערך "מכירת חמץ" למחסני המזון של "חסדי נעמי", באתר כיכר השבת, 14 באפריל 2011
- ^ חזקי גולדברג, קריאת קודש: להוציא הפוליסות ממחללי שבת באתר לדעת.נט
- ^ בנו של רבי יעקב ישראל פוזן וחתנו של רבי יחזקאל ברטלר.
- ^ בנו של הרב שריאל רוזנברג וחתנו של הרב אברהם יצחק רובין
- ^ בנו של הרב יהודה סילמן וחתנו של הרב שבח צבי רוזנבלט.
- ^ בעבר שימש כרב קהילת מוהליבר בשיכון ג' בבני ברק יענקי כץ, צפו: הגר"מ סילמן הוכתר בבית שר התורה, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2019, עדכוני גני איילון
- ^ הרכב שלום בית שתפקידו בדיקת ניסיון גישור בכל פניה לפתיחת תיק גירושין, וכן טיפול מלא בכל התיק לפני ואחרי הגירושין
29876210בית דין צדק בני ברק