בית דין צדק בני ברק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בד"ץ בני ברק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית דין צדק בני ברק
תחום בית דין לממונות אישות גרות
מייסדים הרב ניסים קרליץ
נשיא הרב שריאל רוזנברג גאב"ד, הרב יהודה סילמן ראב"ד.
מנכ"ל הרב שמואל הלל קרליץ
מושב בית דין
מימין לשמאל: רבי יעקב אדלשטיין, רבי נסים קרליץ (אב"ד), הרב ישראל ברגר

בית דין צדק בני ברק הוא בית הדין הפרטי מהגדולים בציבור החרדי[1], הוקם בשנת תשכ"ח על ידי הרב נסים קרליץ ודן בדיני ממונות, אישות וגרות. בית הדין אף עוסק בעניינים ציבוריים חרדיים. בראשות בית הדין כיום עומדים: חתנו הרב שריאל רוזנברג בתפקיד הגאב"ד, והרב יהודה סילמן בתפקיד הראב"ד.

בית הדין

את בית הדין הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ז בביתו בעידודו של הרב יעקב ישראל קניבסקי, ההרכב הראשון של בית הדין כלל את הרב קרליץ, הרב יוסף רוט והרב יעקב אדלשטיין. עם השנים התפתח והוא כיום בית הדין הפרטי הגדול בעולם[דרוש מקור], הוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים, מתקיימים בו מספר דיני תורה ביום בנושאי אישות וממונות, ואף נערכים בו גיורים. בשנת ה'תש"ן החל בית הדין לערוך גיטין. בית הדין עסק בבירור יהדותם של בני קהילת האנוסים בפלמה דה מיורקה ובהכרעת הרב קרליץ הם הוכרו כיהודים על פי ספרי היוחסין שבידיהם[2], הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב (2012), אז פרש והעמיד במקומו את חתנו, הרב שריאל רוזנברג[3].

לבית הדין ישנם מספר סניפים נוספים תחת אחריותו בערים אופקים, נתיבות, חיפה ובית שמש, רכסים, כמו כן בעיירה החרדית לייקווד שבניו ג'רזי[4] הסניפים מתנהלים באופן עצמאי והקשר בינם לבין בית הדין בבני ברק הוא פורמלי בלבד.

סמכויות בית הדין

לבית הדין אין מעמד חוקי במדינת ישראל ואינו יכול לחייב לדון לפניו. אמנם, פסיקותיו מחייבות מכוח חוק הבוררות, כיון שהנוהג בו הוא שהמתדיינים חותמים לפני הדיון על שטר בוררות שנותן לבית הדין סמכות לפסוק. לאחר הפסיקה יכולים הצדדים לפנות לרשם בית המשפט כדי לאשר את פסיקת בית הדין ולהקנות לה תוקף חוקי.

ההלכה מחייבת לפנות אך ורק לבית דין שדן על פי דיני התורה, בעבר היה נהוג להוציא כנגד המסרבים לדון לפני בית הדין כתב סירוב שהוא קריאה לקהילה לנקוט סנקציות קהילתיות, אך בית המשפט פסק כי לכתב סירוב יש מימד עונשי שאינו בסמכות בית הדין וכי אסור לבית הדין להוציאו.

תיקים בולטים שנידונו בבית הדין

  • דין התורה אודות הבעלות על ישיבת איתרי. הצד המפסיד פנה לבית המשפט לביטול הפסק, ובעקבות כך כתבו הרב אלישיב, הרב שטיינמן והרב חיים קנייבסקי מכתב:
    מבנה בית הדין ברחוב הרב שך
    ”עוון פלילי הוא לפנות לערכאות לביטול פסק דין ובפרט כשהמדובר הוא באחד מבתי דינים החשובים בארה״ק בעיר ב"ב בראשות הגאב"ד הגאון הגדול ר' ניסים קרליץ שליט"א, דבר זה הוא חתירה תחת יסודות הדת ועתידין ליתן את הדין”[5].
  • דין התורה אודות הבעלות על ישיבת פוניבז' נידון לראשונה בבית הדין לאחר שהצדדים חתמו על שטר בוררין, אולם לאחר מספר דיונים טען הרב שמואל מרקוביץ כי הדיינים מוטים לרעתו ברמה האישית ולכן "נסתתמו טענותיו" בפני בית הדין ולא יציית לפסקו. בעקבות כך בית הדין הנפיק "פסק ביניים" עליו חתמו בצעד חריג גם הרב שטיינמן והרב אלישיב, אולם בית הדין נמנע מלדון בתיק יותר והצדדים פנו להליך זבל"א.
  • תביעה כנגד חבר הכנסת משה גפני על תמיכתו בתקצוב ההתנתקות. בית הדין דחה את התביעה בנימוק שגפני אינו אלא שליח של הרבנים, ועל כן על התביעה להיות מופנית כלפיהם[6].
  • תביעה כנגד בנק פאג"י על סירובו לקיים את תנאי ההיתר עסקה, ולא לגבות את הריבית כאשר לא בוצעה עסקה בהלוואה[7].

פעילות ציבורית

תחת חסות בית הדין עומדת משמרת הקודש והחינוך שבין השאר מפקחת על אירועי תרבות ועל ספרי קריאה[8] והייתה הראשונה שהציעה מתן כשרות לטלפונים סלולריים החסומים לאינטרנט ולשירותי תוכן[9], בית הדין מעניק כיום כשרות גם למספר חברות סינון אינטרנט הפונות למגזר החרדי, בהן חברות הסינון נתיב, אתרוג פלוס מבית אינטרנט רימון, ונטפרי. בית הדין מפעיל מדי שמיטה אוצר בית דין[10] לאספקת פירות שביעית על פי פסקי החזון איש. בבית הדין נערכת מכירת חמץ המונית[11], וכן שטרי פרוזבול, והיתר עיסקא כלליים לבנקים וחברות. בית הדין מעניק בכל שנה אישורי כשרות למטעי אתרוגים לחג הסוכות. בית הדין אף פועל יחד עם בית הדין של הרב וואזנר בהענקת כשרות לחברות חיסכון ופנסיה במסגרת "גלאט הון" [12].

דיינים בבית הדין

דיינים בעבר

דיינים כיום

דיינים בענייני ממונות:

דיינים בענייני אישות[15]:

  • הרב יחזקאל פלס, אב"ד בבית הדין (דיין גם בגיטין)
  • הרב חזקיהו אברהם ברוידא, רב שכונת גני איילון (אחיסמך) בלוד
  • הרב יחיאל נדל (דיין גם בגיטין)

דיינים בגיטין:

  • הרב נחום גוטנטג, אב"ד בבית הדין
  • הרב אליעזר רוז
  • הרב שמעון רוסק
  • הרב ימין טולידנו
  • הרב ראובן דויטש
  • הרב יעקב אריה שכטר
  • הרב יצחק פרוז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יאיר אטינגר, הצצה נדירה לתוך אחד המוסדות הדיסקרטיים ביותר במדינה: בית הדין החרדי, באתר הארץ, 26 בפברואר 2010
  2. ^ צופיה הירשפלד, שמורת היהודייה, באתר ynet, 15 ביולי 2011
  3. ^ אלי כהן, בחדרי חרדים, הגר"נ קרליץ פורש מבית הדין - היורש: חתנו, הגר"ש רוזנברג, באתר בחדרי חרדים, 25 באפריל 2012(הקישור אינו פעיל, 9.9.2019)
  4. ^ https://sites.google.com/view/shtaros
  5. ^ יקי אדמקר, בחדרי חרדים, המחלוקת ב'איתרי' חוזרת לגדולי ישראל • המסמכים, באתר בחדרי חרדים, 10 באוגוסט 2011(הקישור אינו פעיל, 9.9.2019)
  6. ^ יהודה הלוי, בחדרי חרדים, אם התלבטתם: גפני לא אשם בהתנתקות, באתר בחדרי חרדים, 26 בפברואר 2014
  7. ^ שבתי חזקיה ויהודה הלוי, האברך: לא עשיתי עסקה - אסור לי לשלם ריבית, באתר בחדרי חרדים, 28 במאי 2014
  8. ^ עפרה לקס, ‏זה לא משחק ילדים - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 9 בינואר 2003
  9. ^ קשר כשר של חברת פלאפון
  10. ^ מלכא, שבור, עברית: מכתב גדולי ישראל למען אוצר בית דין, 15 בספטמבר 1994
  11. ^ חנה בורט, ‏רבי ניסים קרליץ ערך "מכירת חמץ" למחסני המזון של "חסדי נעמי", באתר כיכר השבת, 14 באפריל 2011
  12. ^ חזקי גולדברג, קריאת קודש: להוציא הפוליסות ממחללי שבת באתר לדעת.נט
  13. ^ בנו של הרב יעקב ישראל פוזן וחתנו של הרב יחזקאל ברטלר.
  14. ^ בעבר שימש כרב קהילת מוהליבר בשיכון ג' בבני ברק יענקי כץ, צפו: הגר"מ סילמן הוכתר בבית שר התורה, באתר כיכר השבת, ‏12 באוקטובר 2019, עדכוני גני איילון
  15. ^ הרכב שלום בית שתפקידו בדיקת ניסיון גישור בכל פניה לפתיחת תיק גירושין, וכן טיפול מלא בכל התיק לפני ואחרי הגירושין
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0