באבא נובק
.jpg)
באבא נובק (ברומנית Baba Novac, בסרבית Старина Новак - סטארינה נובק, כלומר "נובק הזקן", נ' בערך 1530 פורצ', סרביה - 5 בפברואר 1601 קלוז' (קולוז'וואר) היה איש צבא ושכיר חרב סרבי, לוחם נגד הכיבוש העות'מאני בבלקן, הצטיין כאחד מקציניו של מיכאי האמיץ, שליט ולאכיה. נחשב לאחד הגיבורים הלאומיים של סרביה ובו זמנית לאחד מגיבוריה של רומניה. בזמן שנמצא בשליחות דיפלומטית, נעצר והורשע על ידי השלטונות ההונגריים בטרנסילבניה באשמת שוד, נידון למוות והועלה על הגרדום בעיר קלוז' בשנת 1601. ברומניה הוא ידוע בכינויו הטורקי באבא נובק, דהינו "אבא נובק". כינויו בסרבית הוא "נובק הזקן".
חייו בסרביה תחת הכיבוש הטורקי
ידוע מהכרוניקה ההונגרית של סאמושקזי כי באבא נובק נולד בסביבות שנת 1530 בסרביה, תחת הכיבוש הטורקי, בכפר פורץ', כיום דוני- מילנובאץ, על גדת הדנובה, לא רחוק מסמדרבו הסרבית ומאוד קרוב לעיר הוולאכית סברין שמעבר לנהר, כבן למשפחה מעורבת סרבית-רומנית מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך.אמו הייתה ככל הנראה רומניה (וְלאכית), בעוד אביו היה אציל סרבי. למד במנזר ביישוב הולדתו והגיע לשליטה טובה של השפות סלבונית, יוונית ורומנית. בנעוריו עצר והוכה קשות על ידי הטורקים ועקב כך איבד את שיניו. אומרים שבגלל חוסר השיניים קראו לו "באבא" או "סטארינה", כלומר "הישיש". בסרביה נודע מגיל צעיר בפעולות נועזות כלוחם "פורע חוק" - היידוק - נגד הכובשים העות'מאנים בארצו. [1] נמלט בגיל צעיר ממקום הולדתו אל היערות מסביב ולחבל טימוק (עמק הטימוק) (Timočka krajina), שבו הצטרף להיידוקים. אצלם, מ"הארמבאשה" (מנהיג היידוקים) ותיק למד את אמנות הלחימה. הקים חבורת היידוקים (צ'טה) משל עצמו והתחיל בפעולות גרילה נגד הכובשים העות'מאנים. ידידו הבלתי נפרד מאותה תקופה ולאורך כל שנות חייו היה הכומר סאסקה.
קצין נאמן של מיכאי האמיץ
פשיטות לתוך בולגריה
מאוחר יותר, אחרי מתקפתו של מיכאי האמיץ על חיל המצב הטורקי באי אדה קאלה, נכנס באבא נובק לשרותו של השליט הוולאכי בערך בגיל 65 ונותר לו נאמן עד יום מותו. לפי עדות הכרוניקון הטורקי מוסתפה סלניק, בחודש יוני 1595 לוחמים של מיכאי האמיץ ובראשם באבא נובק חצו את הדנובה, קראו למרד האיכרים הבולגרים, תקפו ושדדו את הערים ניקופול וטורטוקאיה שבשליטת הטורקים ואחר כך המשיכו בפשיטתם עד לוורנה והים השחור. [2] באותה שנה, בחודש אוגוסט, השתתף נובק בקרב קלוגרן ובאוקטובר לקח חלק בגירוש הטורקים מטרגובישטה, בוקרשט וג'ורג'יו. [3] שליחות צבאית אחרת שפרסמה אותו כאחד מקציניו המצטיינים של מיכאי, הייתה הפשיטה הנוספת באפריל 1596 לתוך תחום האימפריה הטורקית. בראש קבוצה של 1500 לוחמים חצה את הדנובה וכבש את העיר פלבן בבולגריה. לפי מקור מהחצר בפראג, אנשי באבא נובק שדדו 4000 דוקטים ולקחו כבני ערובה 70 יהודים ו-400 טורקים עשירים. שחררו אותם לאחר מכן תמורת כופר של 400,000 טאלרים. 500,000 דוקטים נוספים קיבלו בנוסף ככופר תמורת שחרורם של אשתו, בנו ובתו של העשיר מיכאלולו. [4] באבא נובק הגיע מאוחר יותר להרי הבלקן, עד לסופיה. עם 700 היידוקים עשה מארב על שיירה טורקית בפיקודו של חסן פאשה שחצה את ההרים במטרה לפגוש את הסולטאן בסופיה. נובק תקף את השיירה, הבריח את חסן ואת לוחמיו ולקח שלל רב שכלל כלי נשק, דברי מזון, עגלות וסוסים. השליט מיכאי שבע הרבה נחת מפעולה זו ומינה את נובק לאחד מחברי מפקדתו הקבועה.
אחרי חתימת ההסכם בין מיכאי אמיץ ובין הקיסר רודולף השני, כשהטורקים פתחו מחדש בלחימה, שוב חצה השליט הוולאכי את הדנובה בספטמבר 1598 ופשט בראש שלוש יחידות צבאיות על הערים בשליטה טורקית שבבולגריה. בלחימה השתתפו אלפי סרבים, וגם בולגרים ואלבנים, שיחד עם הלוחמים הוולאכים גרשו זמנית את הטורקים מן הערים פלבן, רחובו, וראצה, וידין ופלורנטין.
קרבות בטרנסילבניה
ב-5 באוקטובר 1599 כ-50,000 אנשי צבא התכנסו בעיר פלוישט בוולאכיה ונשבעו אמונים למיכאי האמיץ תוך ציפיה לאתגרים צבאיים מרובים. פרט לאצילים ופרשים מקומיים, ניתן היה למנות עמם גם כוח של שכירי חרב הונגרים וסקלרים בראשותו של גיירג מאקו, יחידת קוזקים וכן היידוקים בפיקודו של באבא נובק. ב-16 באוקטובר 1599 יחד עם האחים בוזסקו, חצו ההיידוקים של נובק את האולט אל עבר סיביו על מנת לתמוך במיכאי במלחמתו בשליט טרנסיבלניה הדש, הקרדינל אנדראש באטורי. ב-28 באוקטובר 1599 לקחו ההיידוקים של באבא נובק חלק חשוב בקרב שלימבר שבו ניצח מיכאי האמיץ את אנדראש באטורי ושבעבקותיו עלה על כס הנסיכות של טרנסילבניה. באבא נובק היה זה שפתח בלחימה, הצליח לגרום לאבדות לאויב אך נדחף לבסוף אחורה. בקרב ראשון זה נהרג אישטוואן לאזאר, אחד ממפקדיו של אנדראש באטורי. לעזרתו של נובק אץ כוח של שכירי חרב הונגרים וסקלרים בפיקודו של גיירג' מאקו. בשנת 1600 נשלח נובק על ידי מיכאי האמיץ להגן על מצודת ליפובה, ששוחררה קודם לכן מידי הטורקים.
במאבק של מיכאי על השליטה במולדובה, בטרנסילבניה ובוולאכיה
לאחר מכן ליווה באבא נובק את השליט הרומני במסע בן 8 ימים מולדובה באפריל - מאי 1600. ב8 - 9 במאי הם הבריחו את השליט ירמיה מובילה לפולין. באבא נובק השתלט על שטח מולדובה ואירגן בה חיל מצב בעיר יאש. בהמשך התקדם באבא נובק צפונה וכבש את השטח עד לקמניצה וחוטין. בדו"חות ששיגרו לחצר בווינד העריכו שליחי הקיסר רודולף השני את נובק כאיש צבא מעולה.
באבא נובק השתתף לצידו של מיכאי האמיץ בקרב מירסלאו בטרנסילבניה, קרב שבו הם נחלו תבוסה מידי קואליציה של שליט טרנסילבניה, ז'יגמונד באטורי ושל הצבא ההבסבורגי בפיקודו של ג'ורג'ו באסטה. אחר כך, ביישוב נאיין (Năieni) על ידי פלוישט, בוולאכיה ב-9 - 19 בספטמבר, הצליח יחד עם מיכאי, עם גדוד של 2500 לוחמים בלבד לעכב במשך עשרה ימים את התקדמות הצבא הפולני-מולדבי שבפיקודו של יאן זמויסקי. הקרבות העיקריים התנהלו בסראטה, שוב בנאיין, וב-20 באוקטובר 1600 על נחל בוקובל, אחר כל על נחל טליאז'ן,( שם לחם נובק לצידו של אודריה) ובסוף נובמבר (25 בנובמבר 1600) בקורטיה דה ארג'ש, כשיד הפולנים והמולדבים הייתה על העליונה. אחרי שמיכאי וודה איבד את כס המלכות גם בנסיכות וולאכיה (לטובת מועמד הפולנים, סימיון מובילה), ליווה אותו נובק עד לחצר הקיסר בפראג.
סופו
אחרי תבוסתו של מיכאי האמיץ בקרב מירסלאו מידי צבא האצילים ההונגרים הטרנסילבנים, הוא ייעץ ככל הנראה לבאבא נובק שיצטרף לצבא האימפריאלי ההבסבורגי. הגנרל ג'ורג'ו באסטה שבגד בשליט הרומני, שלח את נובק לליפובה שעברה בינתיים לידי האצילים ההונגרים. כאן הוא נעצר על ידי אנשי המצביא ההונגרי אישטוואן צ'אקי ובפקודת הדיאטה (הפרלמנט) ההונגרית בקלוז' נשפט באשמת שוד ובגידה. נובק נידון למוות והועלה על הגרדום ב-5 בפברואר 1601 .בנוכחות נכבדי העיר עונה קשות ונפשט מעורו על ידי צוענים, ואחר כך נשרף. בהמשך גופתו שופדה לראווה על מוט על יד חומות העיר, בקרבת מצודת החייטים. יחד איתו הוצאו להורג עוד שני קצינים ושני כמרים שליוו אותו, אחד מהם - ידידו הוותיק סאסקה.
אחרי הניצחון בגורוסלאו (בברית עם הגנרל באסטה) על צבאו של ז'יגמונד באטורי, הגיע מיכאי האמיץ לקלוז' בין 15- 11 באוגוסט 1601 וציווה לארגן תפילה ולהרים דגל לזכרו של באבא נובק ממש במקום שבו הוצא להורג. כעונש הוא קנס את תושבי העיר ב-100,000 פלורינים. בניו של באבא נובק קיבלו מידי מיכאי חלקת אדמה על יד העיר קראיובה במקום שבו נמצאת כעת השכונה הקרויה "בראזדה לוּי נובק" (הניר של נובק) [5]
צאצאיו
בניו של באבא נובק, שהצטיינו גם כן במאבק נגד הטורקים ובהגנה על העם הפשוט, ידועים במסורת הרומנית כ"נובצ'שט" ("Novăcești" - "בני נובאק"). דמות בנו הבכור, ההיידוק גרויה נובאק, הפכה לגבורן של בלדות ואגדות עממיות רבות. אחד האחים של באבא נובק נקרא רדובן.
הנצחה
- 1935 - הכנסייה האורתודוקסית הרומנית הקימה "טרואיצה" - שילוש - על אתר הוצאת ההורג של באבא נובק בקלוז'. בשנת 1936הוצבה במקום לוח זיכרון.
- 1975 - בימי השלטון הקומוניסטי הרומני, הוקם על יד מבצר החייטים בעיר קלוז', פסל לזכרו, פרי יצירתו של הפסל וירג'יל פוליצ'ה.
- כפר במחוז סאטו מארה ברומניה נקרא "באבא נובק"
- "בראזדה לוּי נובק" Brazda lui Novac (הניר של נובק) נקראים בדיעבד שני "לימס" רומיים - גותיים בדרומה של רומניה, כמו כן שכונה בעיר קראיובה
ביבליוגרפיה
- - Constantin C . Giurescu,Dinu C. Giurescu
Istoria Românilor vol.II, Editura ştiinţifică şi enciclopedică 1976' (קונסטנטין ק. ג'ורסקו, דינו ק. ג'ורסקו - תולדות הרומנים, כרך ב, 1976) (ברומנית)
- Dušan Bataković
Histoire du peuple serbe, L'Age d'homme, Lausanne, 2005 (דושאן בטאקוביץ' - תולדות העם הסרבי, 2005) (בצרפתית)
לקריאה נוספת
- Ioachim Crăciun, Baba Novac, generalul lui Mihai Viteazul,în "Revista ilustrată", Cluj 1936, nr 5-6/1936
- Ioachim Crăciun - Baba Novac şi oraşul Cluj
- Ioachim Craciun, Cronicarul Számosközy şi însemnările lui privitoare la români (1566-1608), Cluj, 1928),
- George Marin, Baba Novac, căpitan în oastea lui Mihai Viteazul, Editura militară, Bucureşti 1975
- Ion Georgescu, Baba Novac, legenda şi realitate istorică, Editura Albatros, 1980.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- http://www.paundurlic.com/radovi/starina_novak.htm ניקולא גברילביץ' - מקורות רומניים על באבא נובק, בקובץ המאמרים "באבא נובק ותקופתו", בלגרד, 1988, ע' 65-77
Никола Гавриловић Румунски извори о Баба Новаку Старина Новак и његово доба", Зборник радова, Београд, 1988, стр. 65-77
Laurenţiu Dologa Să ne amintim: Novac cel vestit (גישה ב-2.12.2011 -(ברומנית))
- מאמר:גבור אגדי: באבא נובק, יד ימינו של מיכאי האמיץ באתר "רקיע ואדמה רומניים" (ברומנית)
- המאבק האנטי-עות'מאני של תושבי בנט תחת שלטונו של מיכאי האמיץ - תקציר
(באנגלית) R Păiuşan, C. Sav Lupta antiotomană în Banat şi Mihai Viteazul Studii de istoria Banatului, IX, Universitatea de Vest, Timişoara 1983, pp. 29-43
הערות שוליים
24690874באבא נובק