סמדרבו
 | |
| בניין עיריית סמדרבו | |
| מדינה |
 סרביה |
|---|---|
| מחוז | פודונבייה |
| ראש העיר | פרדראג אומיצ'ביץ' |
| תאריך ייסוד | 1430 |
| שטח | 481.7 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 109,631 (2005) |
| קואורדינטות | 44°40′N 20°56′E / 44.667°N 20.933°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.smederevo.org.rs | |
סמדרבו (בסרבית קירילית: Смедеревo) היא עיר בסרביה על גדות נהר הדנובה. העיר ממוקמת במחוז פודונבייה, וב-2002 עמדה אוכלוסייתה כולל בפרוורים על 109,809 נפש. בניב הלטיני העתיק נקראה העיר וגם האזור הסובב לה סמנדריה, Semendria. העיר מרוחקת 46 קילומטרים מהבירה בלגרד.
היסטוריה
שבטים שהגיעו מאזור דאקיה ותראקיה התיישבו באזור במהלך המאה ה-3 לפנה"ס. הרומאים כבשו את האזור במאה ה-1 לפנה"ס. הקמת העיר החדשה מיוחסת לנסיך (דספוט), דוראד ברנקוביץ' (1377-1456) אשר שלט באזור מטעם ממלכת הונגריה וב- 1430, הקים את מבצר סמדרבו כעיר הבירה הסרבית החדשה.
השלטון ההונגרי הסתיים ב-1439, עם הכיבוש על ידי הסולטאן מוראט השני, שליט האימפריה העות'מאנית, לאחר מצור בן חודשיים ימים. ב-22 באוגוסט 1444, הוחזרה העיר לשליטת הנסיך ברנקוביץ' במסגרת הסכם שלום שנחתם בין האימפריה העות'מאנית לממלכה ההונגרית. ברנקוביץ' חבר למצביא ההונגרי יאנוש הוניאדי וכשהפר הוניאדי את חוזה השלום עם העות'מאנים, נותר ברנקוביץ' נייטראלי, אך סרביה הפכה לשדה קרב בין הממלכה ההונגרית לבין האימפריה העות'מאנית. ב-1448, לאחר תבוסת הוניאדי בקרב קוסובו השני, עצרו אותו חייליו של ברנקוביץ' והוא נכלא לתקופה מסוימת במצודת סמדרבו. ב-1454 החריב הסולטאן מהמט השני את סרביה, כבש את סמדרבו, אך לאחר מספר חודשים עלה בידי ברנקוביץ' לכובשה מחדש. ב-1459, עם מותו של הנסיך ברנקוביץ', הצליח מהמט השני לכבוש העיר והיא הפכה למצודת גבול עות'מאנית, והפכה לזירת קרבות בין צבא הממלכה ההונגרית לעות'מאנים, עד להכרעת ההונגרים ב-1526 על ידי סולימאן הראשון.
בשל מיקומה האסטרטגי, החלה העיר להתפתח באופן מואץ והעות'מאנים הכריזו על העיר וסביבתה כמחוז (סנג'ק). ב-1806, במהלך התקוממות הסרבים כנגד האימפריה העות'מאנית הפכה העיר לבירה הזמנית של סרביה. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה העיר על ידי גרמניה הנאצית והמבצר העתיק הפך להיות מחסן כלי נשק. ב-5 ביוני 1941, החריד פיצוץ עז את המבצר, גרם לנזק כבד ואלפי נפגעים בעיר.
דמוגרפיה וכלכלה
הגידול המואץ באוכלוסיית העיר מיוחס למספר רב של פליטים סרבים שהגיעו לעיר לאחר מלחמת קוסובו. 94.47 אחוזים מהתושבים הם בני סרבים. מבחינה כלכלית, מהווה סמדרבו את מרכז תעשיית הפלדה הסרבית ובמפעלים השונים מועסקים 7,000 מתושבי העיר. כמו כן קיים מפעל לייצור מוצרי חשמל ביתיים. בסביבות העיר יש ריכוזים של גידולים חקלאיים בעיקר מטעי פירות וכרמים. בעיר פועלת אוניברסיטה אחת המקבלת חסות אקדמית מאוניברסיטת מידלסקס, הפועלת בצפון לונדון.[1]
הקהילה היהודית
ערך מורחב – יהדות סרביה ומונטנגרו
תיעוד לקהילה יהודית בסמדרבו מצוי בתעודות עות'מאניות מ-1688 בהקשר להגעתם של פליטים יהודים מהעיר לניקופול בעקבות פלישת ההבסבורגים לאזור סמנדריה.[2] ב-1841 לאחר הכרתה של סרביה כנסיכות אוטונומית תועדה עלילת דם בעיר במהלכה הואשמו בני הקהילה ברציחתו של נער נוצרי והנהגת הקהילה בבלגרד פנתה לשלטונות בבקשה להגן על יהודי סמדרבו.[3] ב-1873 לאחר עלייתו לשלטון של הנסיך מילאן הרביעי גורשו יהודי סמדרבו מהעיר והורשו לחזור אליה לאחר מספר שנים.[4]
ב-1896 מנתה הקהילה 139 נפשות ובפרוץ מלחמת העולם השנייה קטן מספרה לכדי 83 נפשות.[5] באפריל 1941 נכבשה ממלכת יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית ובמדינה הוטל משטר צבאי. באוגוסט החלו מעצרים של הגברים היהודים בסרביה ובכלל זה בסמדרבו והם הוצאו להורג עד פברואר 1942. מדצמבר 1941 ועד מאי 1942 נכלאו והוצאו להורג כל הנשים והילדים. שלושה מבני קהילת סמדרבו שרדו את השואה.[6]
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "כלכלת העיר סמדרבו", באתר הרשות המקומית סמדרבו (בסרבית).
- ^ הקהילה היהודית בניקופול, באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
- ^ ג'ני לוין, חולה אהבת ירושלים: רבי יהודה אלקלעי, עמוד 31, באתר יד בן צבי.
- ^ יהדות יוגוסלביה, באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
- ^ Shmuel Spector,Geoffrey Wigoder The Encyclopedia of Jewish Life Before and During the Holocaust: Seredina-Buda-Z, עמוד 1203, באתר גוגל ספרים (באנגלית).
- ^ אודות השואה, "יהדות סרביה בשואה", באתר יד ושם.
