סקלרים
| אישים סקלרים:מימין לשמאל:שורה א:רוזה לאבורפאלווי, שאנדור קרשי-צ'ומה, גיירג' דוז'ה, קלמן מיקש; שורה ב:בלאז' אורבאן, מוזש סייקיי, גאבור ארון, אימרה מיקו; שורה ג:ארון טאמאשי, ארון מרטון, אלק בנדק, שאמואל טלקי סייקי; שורה ד:שאמול קאלנוקי, שאנדור קאניאדי, טיוואדאר פושקאש, פאל פטר דומוקוש | |
| אישים סקלרים:מימין לשמאל:שורה א:רוזה לאבורפאלווי, שאנדור קרשי-צ'ומה, גיירג' דוז'ה, קלמן מיקש; שורה ב:בלאז' אורבאן, מוזש סייקיי, גאבור ארון, אימרה מיקו; שורה ג:ארון טאמאשי, ארון מרטון, אלק בנדק, שאמואל טלקי סייקי; שורה ד:שאמול קאלנוקי, שאנדור קאניאדי, טיוואדאר פושקאש, פאל פטר דומוקוש | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| מוערכת בין 500,000 – 700,000 | |
| שפות | |
| הונגרית |
סֶקְלֶרִים (בהונגרית: Székelyek "סֶקֵיִי", ברבים "סֶקֵיֵק", ברומנית: Secui "סֶקוּי") היא קבוצה אתנית דוברת הונגרית, החיה מאות רבות של שנים בעיקר בדרומה ודרום-מזרחה של טרנסילבניה, כעת בתחום רומניה.
| מחוז | מספר הסקלרים | אחוזים מהאוכלוסייה |
|---|---|---|
| הרגיטה (מחוז) | 275,841 | 84.61% |
| קובסנה (מחוז) | 164,055 | 73.81% |
| מורש (מחוז) | 227,673 | 39.26% |
הסקלרים שוכנים בעיקר במחוזות הרגיטה, בקובסנה ובמורש. בעבר היו מי ששייכו אותם לצאצאיהן של קבוצות רבות, בהן המדיארים, הסקיתים, ההונים, הגפידים, האווארים, הבולגרים של הדנובה, האונוגונדורים, הכוזרים (במיוחד השבט הקרוי "אברהם") או הקאבארדינים מהקווקז.
לא ידוע במדויק מתי הצטרפו הסקלרים להונגרים, אך מקורות היסטוריים (Anonymus, Simon de Kéza)[דרוש מקור] מזכירים אותם בנשימה אחת עם ההונגרים כבר במאה ה־10 – יש להניח שבשלב זה סיגלו לעצמם את השפה ההונגרית. בהיותם "עם נלווה", הסקלרים השתתפו במבצעים הצבאיים של ההונגרים, תמיד בקו הראשון.
הסקלרים מוזכרים יחד עם הפצ'נגים בשנת 1116 ביחידת החלוץ של הצבא ההונגרי, כלוחמים בקרב אולסאבה, בהנהגת אישטוואן השני, מלך הונגריה (מלך בין השנים 1116–1131). בשנת 1146 מוזכרים הסקלרים יחד עם הפצ'נגים בצבאו של גזה השני, מלך הונגריה (מלך בין השנים 1141–1162) בקרבות Leitha שנערכו נגד היינריך השני מאוסטריה. הסקלרים נשלחו על ידי אנדראש השני, מלך הונגריה, בהנהגת הרוזן יואכים מסיביו וביחד עם רומנים, סקסונים טרנסילבנים ופצ'נגים לסייע בידי בורילה, צאר בולגריה. הסקלרים גם היו חלק מגייסות אנדראש השני בקרבות שערך בשנים 1217–1218 במסגרת מסע הצלב החמישי בתחומי ארץ ישראל, כנגד המוסלמים.
השם
מקור השם "סקלר", בהונגרית Székely (בערך- "סֵייקֵיי") נראה קשור למילה ההונגרית "szék" - (סֵייק) (ברומנית: scaun, בגרמנית: Stuhl) שמשמעותה "כיסא" או "מושב", כשהכוונה למושב אזרחי וצבאי של שומרי הגבול ולמעמד ולארגון הטריטוריאלי של הסקלרים בימי הביניים. ארץ הסקלרים מחולקת ל"כיסאות" או "מושבים". השערות אחרות לגבי מקור השם מזכירות את "אֶסקיל" - שמו של שבט של בולגרים קדומים, ואת המילים ההונגריות szög (בערך "סֶג" = "פינה") וszegély (סֵגֶיי, שמשמעותו סְפָר, שוליים) הקשורות לתפקידם של הסקלרים כתושבי אזורי הספָר.
מוצאם
סוגיית מוצאם של הסלקרים שנויה במחלוקת. בדרך כלל מקובלת כיום ההשערה שהם צאצאים של הונגרים או של שבטים טורקיים שעברו מגיאריזציה ויושבו בהרי הקרפטים המזרחיים על מנת לשמור על הגבול המזרחי של ממלכת הונגריה כשמשמעות שמם היא "שומרי גבולות"
התאוריה ההונית
במסורות היסטוריות שלהם ייחסו הסקלרים לעצמם מוצא הוני וטענו לתפקיד מיוחד בעיצוב המדינה ההונגרית. אגדות סיפרו שגדוד הונים נשאר בשטח טרנסילבניה והצטרף מאוחר יותר לאגף הראשי של הצבא ההונגרי שכבש את האגן הפאנוני במאה ה-9. הכרוניקן שימון קזאי (שימון מקזה) טען שהסקלרים הם צאצאי הונים שחיו באזורים ההרריים לפני הכיבוש ההונגרי.
התאוריה ההונגרית
במאה ה-20 התגבשו שני רעיונות עיקריים לגבי מוצא הסקלרים. חוקרים אחדים סבורים שהם הונגרים פשוטו כמשמעו, בדומה להונגרים אחרים, שהועברו בימי הביניים לאזורי הספר כדי להגן על הגבולות. אין הוכחה שהם דיברו בשפה אחרת מאשר הונגרית. ההבדלים התרבותיים החזקים בינם לבין רוב ההונגרים נובע לפי תאוריה זו מהבידוד החברתי היחסי שלהם באזורים ההרריים.
התאוריה ה"טורקית קדומה"
תאוריה אחרת רואה בהם צאצאים של עמים טורקיים קדומים כמו אווארים פאנוניים או אולי קבארים או בולגרים קדומים "אֶסֶגֶל" היסטוריונים מסוים טוענים לנוכחות הסקלרים בקרפטים המזרחיים עוד במאה ה-5 ומצאו סימוכין היסטוריים כי מדובר בחלק מקונפדרציה של האווארים מן ממה שנקרא "התקופה האפלה". השתייכות כזאת אין משמעותה כי היו אווארים אתניים.
המחקרים מציינים שללא ספק הסקלרים דיברו הונגרית. טופונימים של היישוב בסלקרי מוכיחים גם הם את היותה של ההונגרית שפת אם שלהם. הניב הסקלרי של ההונגרית אינו כולל יותר מלים ממקור טורקי-בולגרי קדום מלפני פלישת ההונגרים לאגן הפאנוני מאשר ההונגרית הסטנדרטית. אפילו היו לסקלרים שורשים טורקיים קדומים, כנראה איבדו את השפתם המקורית בתאריך מוקדם מאוד.
קישורים חיצוניים
