קונסטנטין ק. ג'ורסקו
קונסטנטין ק. ג'ורסקו (ברומנית: Constantin C. Giurescu, 26 באוקטובר 1901 פוקשאן - 13 בנובמבר 1977) היה היסטוריון רומני, אחד מהחוקרים החשובים של תולדות העם הרומני. היה פרופסור באוניברסיטת בוקרשט וחבר האקדמיה הרומנית. בן לשושלת של היסטוריונים, אביו היה ההיסטוריון קונסטנטין ג'ורסקו ובנו, דינו ק. ג'ורסקו הוא מומחה מוערך באותו תחום מחקר.
קורות חיים
קונסטנטין ג'ורסקו נולד בשנת 1901 בעיר פוקשאן כבן של ההיסטוריון קונסטנטין ג'ורסקו שהיה בעל התואר דוקטור לספרות הראשון של אוניברסיטת בושקרט בשנת 1909. מקור משפחת אביו היה בכפר קיוז'ד במחוז בוזאו. בין ה/שנים 1903-1906 המשפחה שהתה בווינה בגלל לימודי ההיסטוריה של האב באוניברסיטה הוינאית. את לימודיו בבית הספר היסודי ובתיכון סיים קונסטנטין ק. ג'ורסקו בבוקרשט. בהמשך למד לתואר ראשון, שני (1922) ולתואר דוקטור לספרות (1925 "דוצנט" להיסטוריה) באוניברסיטת בוקרשט. לאחר מכן השתלם בפריז.
בשנים 1920-1926 עבד כמדריך במוזיאון הלאומי לעתיקות בבוקרשט ולפרק זמן קצר כמורה להיסטוריה בבית ספר תיכון בעיר הולדתו, פוקשאן. בשנים 1923 -1926 עבד גם בחבר הסגל של המכון הרומני בצרפת, ב-1 במרץ 1927 קיבל תעודה של professeur agrégé. בין השנים 1926-1948 ג'ורסקו לימד היסטוריה בפקולטה ללימודי ספרות במסגרת מחלקה שהפכה לפקולטה להיסטוריה. בין השנים 1927 -1930 כיהן כמנהל של הקרן ע"ש יון ברטיאנו. בשנות ה-30 של המאה ה-20 נכנס לפוליטיקה במסגרת הסיעה הלאומית ליברלית של ג'ורג'ה י. ברטיאנו וייצג אותה בפרלמנט בשנים 1932-1933. באותה תקופה בשנת 1933 ניהל את ה"רביסטה איסטוריקה רומנה" - ("כתב העת ההיסטורי הרומני").
שנות הדיקטטורות
בשנות הדיקטטורה המלכותית של קרול השני מילא את התפקיד של נציג מלכותי בחבל "הדנובה התחתונה" (פברואר 1939) ואחר כך כיהן בין 28 בספטמבר 1939 ל-4 במרץ 1940 כשר בממשלה, שר מזכיר המדינה האחראי על תיק "החזית הלאומית של התחייה" FNR, התנועה הפוליטית החוקית היחידה שהייתה אמורה להוות בסיס למשטר המלכותי החדש, ולאחר מכן שר התעמולה בין מרץ-יולי 1940.
בשנות הדיקטטורה הצבאית-פאשיסטית של יון אנטונסקו הקדיש ג'ורסקו עצמו להקמת המכון להיסטוריה לאומית (1941). בנסיבות התפניות במהלך המלחמה נגד ברית המועצות ובעלות הברית, ג'ורסקו נמנה גם עם הדיפלומטים שהתבקשו בשנים 1943-1944 על ידי מ"מ ראש הממשלה ושר החוץ מיכאי אנטונסקו לנהל משא ומתן עם בעלות הברית המערביות לצורך חיפוש דרכים להפסקת האש והשלום. ג'ורסקו נשלח לצורך כך לאיסטנבול הנייטרלית.
אחרי הדחתו של הרודן אנטונסקו באוגוסט 1944, ג'ורסקו נבחר כחבר בפרלמנט מטעם המפלגה הלאומית-ליברלית של גאורגה טטרסקו. אחרי עליית הקומוניסטים לשלטון סולק ג'ורסקו ממשרתו כפרופסור באוניברסיטת בוקרשט, וב-6 במאי 1950, "ליל הנכבדים", נעצר. נשפט במשפט ראווה של מנהיגים פוליטיים מהעבר ונאסר למשך חמש שנים בכלא סיגט.( 7 במאי 1950- 5 ביולי 1955).בשנתיים הראשונות נכלא בתא לבד, בהמשך הועבר לצא יחד עם אסירים נוספים. בעת הכליאה בתנאים קשים הוא ואסירים אחרים הירצו ביניהם הרצאות על נושאים שונים.[1]
אחרי שחרורו מהכלא ב-5 ביולי 1955 עבר למאסר בית בכפר מֶזֶרֶן, במחוז בראילה עד סוף אותה השנה.
החזרת זכויותיו והמשך פעילותו כהיסטוריון
עם התחזקותו בשלטון נקט הממשל הקומוניסטי אמצעים להחזרת זכויותיהם של חלק מהאקדמאים שרדף אותם בגלל השתייכותם לאליטות של פעם. אישים אלה ידעו שמכאן ואילך עליהם לשתף פעולה פחות או יותר עם המשטר. בין השנים 1956 -1963 קיבל ג'ורסקו רשות לעבוד מחדש במקצועו כחוקר ראשי ב"מכון להיסטוריה בבוקרשט" (הקרוי כיום המכון ע"ש ניקולאיה יורגה). החל משנת 1963 ועד מותו חזר להיות פרופסור באוניברסיטת בוקרשט. המשטר הכיר והוקיר, במיוחד תחת שלטונו של צ'אושסקו, בזכויותיו של קונסטנטין ג'ורסקו כהיסטוריון דגול והעניק לו מספר פרסים ועיטורים. בשנת 1971 קיבל את התואר "מדען מצטיין" ובשנת 1970 התקבל כחבר באקדמיה הרומנית, שנקראה באותם הימים - אקדמיית הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה. ג'ורסקו קיבל רשות לנסוע לחו"ל על מנת להשתתף בכמה כנסים בינלאומיים ומשימות מדעיות באוסטריה, יוון, איטליה, ספרד, צרפת, בריטניה, ארצות הברית וכו'.
מחקריו ההיסטוריים נגעו בכל תקופות ההיסטוריה של רומניה ושל הרומנים - מימי קדם, ימי הביניים, ההיסטוריה המודרנית והתקופה בת זמננו, כמו כן בתחום גאוגרפיה היסטורית, טופונימיה, ונושאים הקשורים למשפטים, ספרות, אמנות ומתודולוגיה היסטורית.
קונסנטין ק. ג'ורסקו נפטר בבוקרשט בנובמבר 1977. היה נשוי למריה, בת של הגאוגרף סימיון מהדינץ, שהיה חבר באקדמיה הרומנית. לזוג היו שלושה ילדים: דינו -,היסטוריון שהמשיך במסורת המשפחה, דן ומונה.
פרסים ואותות כבוד
- 1966 פרס ע"ש ניקולאיה בלצ'סקו
- 1969 פרס משרד החינוך הרומני
- 1970 - חבר באקדמיה הרומנית
- 1971 - תואר "מדען מצטיין של הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה" Om de ştiinţă emerit
- 1971 - העיטור ל"הצטיינות במדע" Ordinul Meritul ştiinţific - דרגה ראשונה.
הנצחה
- בית התרבות בעיירה אודובשט נקראת על שמו
ספריו
ג'ורסקו כתב כ-350 עבודות וספרים היסטוריים, ביניהם ידועים מאוד ספריו המקיפים על "תולדות הרומנים" בארבעה כרכים ו"תולדות בוקרשט". להלן מבחר מכתביו:
- Legiuirea lui Caragea, un anteproiect necunoscut, București 1923 - חקיקתו של קאראג'ה, גרסה מוקדמת לא ידועה
- Le voyage de Niccolo Borsi en Moldavie - מסעו של ניקולו בורסי במולדובה
- Les manuscrits roumains de la bibliothèque nationale, Paris 1925 - כתבי היד הרומנים בספריה הלאומית בפריז
- Considerații asupra istoriografiei românești în ultimii 20 ani, Văleni 1926 - הערכות לגבי ההיסטוריוגרפיה הרומנית בעשרים השנים האחרונות, ואלנן, 1926
- Contribuțiuni la studiul marilor dregătorii în sec. XIV și XV, 1926 - תרומות למחקר משרות הדרגטורים הגדולים במאה ה-15-14
- Un manuscript miscelaneu, 1926 - כתב יד לא מסווג
- Uciderea vizirului Mohammed Tobani Buiuc, 1926 - רצח הוזיר מוחמד טובאני בויוק
- Nicolae Milescu Spătarul, 1927 - ניקולאיה מילסקו הספטאר
- Organizarea financiară a Țării Românești, 1927 - הארגון הפיננסי של ולאכיה
- Une relation inedite sur la campagne de Pierre le Grand en Moldavie, 1927 - דיווח לא ידוע עד אז על מסעו של פטר הגדול במולדובה
- Din istoria nouă a Dobrogei, 1928 - מההיסטוריה החדשה של דוברוג'ה
- Despre Vlahia Asăneștilor, 1931 - על ולאכיה בזמן בית אסן
- Statut de l'Institut balcanique de recherches historiques, 1932 - תקנון המכון הבלקני למחקרים היסטוריים
- Istoria Românilor I-IV - תולדות הרומנים ב-4 כרכים
- Ureche și Simion Dascălul, Letopisețul Țării Moldovei, 1934 - אורקה וסימיון דסקלו, כרוניקה של ארץ מולדובה
- Principatele române la începutul secolului al XIX-lea, 1957 - הנסיכויות הרומניות בתחילת המאה ה-19
- Istoria Bucureștilor din cele mai vechi timpuri până în zilele noastre, București, 1966 - ולדות בוקרשט מהזמנים הקדומים ביותר ועד ימינו
- Contribuții la studiul originilor și dezvoltării burgheziei române până la 1848, 1972 - תרומות לחקר מקורותיה והתפתחותה של הבורגנות הרומנית
- Jurnal de călătorie, Editura Sport-Turism, București, 1977 - יומן מסע, ההוצאה לספורט ותיירות, בוקרשט, 1977
לקריאה נוספת
- Stoica, Stan (coord.) - Dicţionar biografic de istorie a României, Editura Meronia, 2008 - סטאן סטויקה (עורך) - לקסיקון ביוגרפי של תולדות רומניה, הוצאת מרוניה, 2008
- Ştefănescu, Ştefan (coord.) - Enciclopedia istoriografiei româneşti, Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică, Bucureşti, 1978 - שטפאן שטפאנסקו (עורך), אנציקלופדיה של ההיסטוריוגרפיה הרומנית, ההוצאה המדעית והאנציקלופדית, בוקרשט 1978)
קישורים חיצוניים
- קונסטנטין ג'ורסקו באנציקלופדיה של רומניה ברשת - Enciclopedia României הערך על ק.ק.ג'ורסקו - גישה ב 14.1.2011
- Bibliografie selectivă a operei lui Constantin C. Giurescu, alcătuită de Biblioteca Metropolitană București
- Constantin C. Giurescu în arhivele muresene(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים
- ^ מבוא מאת בנו, דינו ק. ג'ורסקו למהדורה משנת 2009 של הספר "ההיסטוריה של בוקרשט" מאת אביו
28660386קונסטנטין ק. ג'ורסקו