רבי יוסף מרדכי כהנא
| מקום קבורה | קוסוב |
|---|---|
| פטירה |
ב' באדר ה'תקצ"ד קוסוב |
| מקום פעילות | סיגט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | רבה של סיגט |
| רבותיו | רבי מנחם מנדל מקוסוב; רבי חיים מקוסוב |
| אב | רבי יהודה כהנא הלר |
| חותן | רבי בנימין מדעלאטין |
רבי יוסף מרדכי כהנא (? - ב' באדר ה'תקצ"ד) היה רב ודיין בסיגט, וכיהן כרב העיר במשך תקופה קצרה.
קורות חייו
נולד לרבי יהודה בעל "קונטרס הספקות". מצעירותו היה חסידו של רבי מנחם מנדל מקוסוב[1]. למד בחברותא עם בנו רבי חיים מקוסוב[2] והיה לחסידו אחר פטירתו של אביו[3]. בהצעת רבו נשא את בתו של הגביר רבי בנימין מדעלאטין[4].
רוב היום ישב בבית המדרש עטוף בטלית ומוכתר בתפילין ועסק בתורה[1]. בשנת ה'תקמ"ח עבר יחד עם אביו לעיר למברג, שם סייע לו בהדפסת ספרו של אחיו – "קצות החושן"[5]. נודע כמכניס אורחים גדול[6].
אביו רצה למנותו כרבה של סיגעט אחר פטירתו אך רבי יוסף מרדכי כהנא מיאן לקבל עליו זאת ורק שימש שם בתור מו"ץ רק כעבור שנים הסכים לכהן כרב העיר למשך תקופה קצרה[1].
כאשר חש שפטירתו מתקרבת נסע לקוסוב כדי להיטמן סמוך לרבו. נפטר ביום ב' באדר ה'תקצ"ד ונטמן בקרבת רבו[7]. על פי ציוויו של רבי חיים מקוסוב הוקם אוהל על קברו[2].
צאצאיו
- בנו רבי יחיאל צבי.
- בנו רבי חיים אריה כהנא, דיין בסיגט ומחבר הספר "דברי גאונים".
- בתו חנה יענאטא, נישאה לרבי אריה לייב שטיינהרט.
לקריאה נוספת
- יעקב אליעזר כהנא, עדות ליעקב, תשס"ו, עמ' 31, פרק ה', באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 נתן אליהו רוט, כתר מלכות, בני ברק: נחלת צבי, תשנ"ו, עמ' ק"י, פרק ה' אות י'.
- ^ 2.0 2.1 שלמה יעקב גרוס - יצחק יוסף כהן, מארמארוש, תל אביב: בית מארמארוש, תשמ"ג, עמ' כ"ט, פרק ג'.
- ^ נתן אליהו רוט, נזר החיים, עמ' ע"ה, אות כ"ג.
- ^ תלמיד חכם מופלג ומגדולי תלמידיו של רבי מנחם מנדל מקוסוב. אודותיו ראו: חיים בלוך, ודע מה שתשיב, ניו יורק: השחר, תשכ"ב, עמ' 83.
- ^ ובהקדמה לספרו משבח אותו בעל קצות החושן: ”בן אחי הנ"ל, היניק וחכים האברך יקר הערך המופלג מוהר"ר יוסף מרדכי הכהן, פאר יכהן”".
- ^ יעקב אליעזר כהנא, עדות ליעקב, תשס"ו, עמ' 31, פרק ה'.
- ^ רבי יקותיאל יהודה גרינוולד, מצבת קודש, תש"ב, עמ' 21, סיגט ופלך מאראמארוש.