רבי משה דוד ואלי
 | |
| תמונת קברו |
רבי משה דוד ואלי מכונה הרמד"ו וכן הרמ"ד וואלי (23 במאי 1696, כ"א באייר ה'תנ"ו – 17 בדצמבר 1776, ז' בטבת ה'תקל"ז) היה פרשן מקרא, רופא, מלומד, ומקובל יהודי מאיטליה. חי בעיר פדובה.
רבי משה ואלי היה תלמיד חבר של הרמח"ל. לפי החוקר יוסף אלמנצי, הוא היה רבו של הרמח"ל בקבלה בתחילת לימודו.
ביוגרפיה
נולד לרבי שמואל, ובהיותו בגיל 17 שנים סיים את לימודי הפילוסופיה והרפואה בציון לשבח מאת מורו ברנרדינו רמציני. למד אצל הרבנים: הרב ברוך בנדטו לוצאטו, הרב יצחק קנטריני והרב ישעיהו באסאן ורבני פדובה יחד עם הרמח"ל, שניהם אף הוסמכו לרבנות בי"ד בתשרי ערב חג הסוכות ה'תפ"ו. כאשר הקים הרמח"ל את חבורתו בשנת ה'תפ"ז, היה רמ"ד ואלי מראשי החבורה ולמנהיג החבורה בהמשך.
הרב ואלי היה איש אשכולות, בעל ידיעות נרחבות במקרא, פילוסופיה, רפואה ועוד. למד רפואה באוניברסיטת פדובה.
הרב משה דוד וואלי נפטר בז' בטבת תקל"ז 17 בדצמבר 1776 ונטמן בבית הקברות בפאדובה. על מצבתו כתוב:
פ"נ (=פה נטמן) מעלת החכם הרופא המקובל האלקי כמהה"ר משה דוד ואלי זצ"ל נלב"ע יום ג' ז' לחדש טבת שנת תקל"ז
— נוסח המציבה
על צדה השני של המצבה נכתב:
מצ"ק (=מצבת קבורת), גבר חכם בעוז איש אמונות, מעלת החבר הרופא המקובל האלקי כבוד משה דוד ואלי נלקח ביום ג' ז' לחדש טבת שנת ה'תקל"ז, תנצב"ה. בתוך גדולי דור שלימי קרת/ לו שם הגדולים שאת ויתר; מאס בכל כבוד יקר תפארת/ ימצא במנוחתו פאר וכתר; משכיל בכל חכמה צפנת פענח/ לשמור רצון הצור ותום ויושר; עת עזב חלדו בלב בוטח/ ויהנה מעמלו שכר עושר ואושר;
— נוסח המציבה
דעותיו וכתביו
בגיל 25 כתב יומן אישי באיטלקית שנחשב עד לתרגומו לפולמוס על הנצרות בשם "I Sette Giorni della Verit". בכתב היד הוא מתעד את הוויכוח הפנימי שהתחולל בתוכו. בספר ניכר ששולט בשפות יוונית, לטינית, וכן בענייני היסטוריה, גאוגרפיה, שירה, ספרות, והדת הנוצרית. כך הוא כותב בהקדמתו לחיבור:
בדיוק השנה תקף אותי פיתוי שטני… שש שנים סבלתי ממחלה מכאיבה, וכך הגעתי להכיר בעצמי, מי אני… אני נשבע לך, שלמרות שמלכתחילה הקדשתי את כל לבי לאמונה אדוקה בה׳ ראיתי את עצמי במעין ייאוש מוזר… הנח להמונים הרבים ללכת שבי אחרי השקר, מפני שהוא מופיע לפניהם מקושט ומגונדר. קבל את האמת, גם אם היא עירומה. ואני מבטיח לך נאמנה, שהיא יפה בזכות עצמה, ואינה זקוקה לשום בגד להתקשט בו… הרהרתי וכתבתי כדי לשים בנאמנות על הנייר את כל מה שאיני יכול לשמור בזיכרון… עשיתי זאת בצורת דו שיח, משום שכך התחוללו בדברי בתוכי… עשיתי טעויות רבות ביצירתי זו, רציתי להוציא אותה פגומה למען הלקח שיפיק הקורא, חמול על הטעויות אם תמצא אותן, ודע לתקן אותם בעצמך. קרא ובחן את הכתוב, למד ממנו, וכשתלמד עשה, אם אתה חפץ באושר מושלם.
— תרגום ההקדמה מכתב היד באיטלקית
כמו כן חיבר עשרות חיבורים על כל התנ"ך המתפרשים על כ-15,000 עמודים, חלקם עדיין בכתב יד. חיבוריו אינם מסודרים בסדר כלשהו, אלא כתובים באופן אסוציאטיבי. בחיבוריו הוא מזכיר כמה פעמים דברים ששמע מהרמח"ל, בלשון הזו וכן שמעתי מדודי ורעי הרמח"ל. כמו כן ניכרת בחיבורו השפעה של קבלת רבי אברהם אבולעפיה ומזכירו בכתביו.
לשיטתו, החכמות של הימים הקדמונים רובן אמת לעומת החכמות החדשות בתקופתו שרובן שקר, על פי זה תמך בתיאורית ארבע הליחות ובשיטת הרפואה של גלינוס, היפוקרטוס ואבן סינא ש'מועילה בעצם ומזיקה במקרה לעומת רפואת הכימיקה שמזיקה, מועילה לפעמים ולא בעצם'.
אם תאמר, שהחכמה צריכה להשתוות אל מקבליה, והרפואה הקדמונית הייתה טובה אל הקדמונים, אך אל החדשים צריכה רפואה חדשה שתשתוה למזגם ולתכונתם. דע שזהו דרך עקשות, כי האמת לא ישתנה לעולם בכל הדורות, ולכן אין להחליף את הרפואות בשום פנים ממה שלימדונו קדמונינו. אלא שיפול איזה שינוי בכמות הרפואה בלבד ולא באיכות שלה, וזהו לפי שנתחלש טבעם ומזגם של בני אדם, ואינם יכולים לסבול את הריבוי של ימים ראשונים.
— ספר הליקוטים א'
חיבוריו
הרב משה דוד ואלי השאיר אחריו עושר רב ויבול תורני אדיר כתבי יד רבים של חיבורים על התנ"ך על דרך הפרד"ס, ובאוספי כתבי היד בספריות השונות, ישנם 15 אלף דפים בכתב ידו על התנ"ך, מלבד כתביו שאבדו[1], וכך כתב הרב מרדכי שמואל גירונדי (ג' בתשרי ה'תק"ס, 2 באוקטובר 1799 - י"ב בטבת ה'תרי"ב, 4 בינואר 1852) רב בקהילת פאדובה איטליה ומחבר ספרי ביוגרפיה על יהדות איטליה[2]:
כבוד מורינו הרב משה דוד וואלי מרבני פאדובה בזמן הרב הגדול חסידא קדישא מוהר"ר יעקב חזק.. שמעתי נפלאות מתורתו חסידותו וקדושתו והיה תלמיד מובהק ונאמן ביתו של התנא האלוקי מוהר"ר משה חיים לוצאטו זלה"ה (הרמח"ל) וחיבר פירוש על כל התנ"ך על דרך הפרד"ס, וספר הליקוטים כתבי יד שני לשונות, ותשובות לנוצרים על האמונה, מלבד חיבורים אחרים על דרך האמת, וחיבר אותם בקדושה, והיה שליח ציבור בבית כנסת ספרדים, ולומד תורה מעומד, ולא היה הולך לישון בלילה עד שכל היהודים של קהילת קודשו חזרו לשלום ומתפלל בעדם כדי שלא יאונה אליהם רעה
— ספר תולדות גדולי ישראל באיטליה בערכו
כמו כן חיבר ספרים העוסקים בפרשנות ספר תהלים ב-7 מהדורות שונות, בהם קשר את הפסוקים והמזמורים אחד לשני[3], וכן ביאר ועשה מהדורות על עוד ספרים רבים מהתנ"ך בכמה מהדורות שונות.
בחיבורו ספר הליקוטים[4] כתב שיהודי פולין הגרים בארץ פולניה הם משבט דן ושם נולד המשיח, כי טבע העם הפולני משוגע והפכפך יותר מכל אומות העולם כיוון שהנחש הקדוש משבט דן נולד במחוזם ואין בכוחם להכיל ואינם יכולים לסבול את הריבוי תהפוכותיו ושינוייו, וזו לשונו;
בענין גוג וארץ המגוג ודן העומד לעומתן, כבר ידוע שגוג מוצאותיו מירכתי צפון, ואולי שהוא מלך פולוניה ראש דארץ המגוג, ודן נחש לעומת נחש לרצץ את מוחו, כי מצחו חזק לעומת מצחו של הנחש הטמא, ולכן רזא דדן (=הסוד של דן) יצא ממלכותו של מלך פולוניה ממש ונולד בארצו "דהא מיניה אבא ליזיל ביה נרגא" (=כלומר שהרי הנולד מהעץ דהיינו הענפים מהם נוצר הגרזן לקצוץ העץ), והוא יקבל כח מכל הי"ב שבטים להתגבר על הנחש הטמא שהוא גו"ג שעולה י"ב, ברזא דאמרן (=בסוד שאמרנו), ואולי זהו הטעם, שמתעורר להתקוטט עם ישראל יותר משאר כל מלכים, הא', הוא בטבע הפולאק"י (=כלומר טבעם של הפולנים) שהוא משוגע והפכפך יותר מן הכל, והב', לפי שרזא דדן (=הסוד של דן) נולד במלכותו, ומשאתו לא יוכל.
— ספר הליקוטים להרמד"ו עמוד רמז
חיים אישיים
לפי המובא בכתביו נולד לו בן בחודש סיון מאשתו וקרא את שמו שמואל חיים על שם אביו.
חיבוריו
- פירוש על כל התורה והנ"ך בדרך הקבלה. החיבור ושאר חיבוריו הודפסו על ידי הרב יוסף ספינר.
- ספר הליקוטים על נושאים שונים, מהם בסגולות ורפואה.
- יומן "חזיונות" (יומן חלקי) - יצא לאור על ידי ישעיהו תשבי, נמצא בתוך ספר היובל לשלמה פינס ב (תש"ן), עמודים 441–472.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: משה דוד ואלי |
 טקסט בוויקיטקסט: מחבר:משה דוד ואלי |
- איזידור זינגר ואומברטו קאסוטו, ואלי, משה דוד, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
משה דוד וואלי (1696-1777), דף שער בספרייה הלאומית
ספריו
- רבי משה דוד וואלי, ביאור ספר בראשית חלק א, בראשית ב, שמות א, שמות ב, ויקרא, במדבר, דברים, תהלים א, תהלים ב, יהושע - שופטים, שמואל, מלכים, ירמיה, יחזקאל, משלי, קהלת, שיר השירים, רות, איכה, אסתר, איוב, דניאל עזרא ונחמיה, ישעיה, תרי עשר, תהלים א', תהלים ב',
- וואלי, משה דוד, 1696-1777, ע' תיקונים, ירושלים תשנז, באתר היברובוקס
- וואלי, משה דוד, 1696-1777, ספר הליקוטים - חלק א, ירושלים תשנח, באתר היברובוקס
- וואלי, משה דוד, 1696-1777, ספר הליקוטים - חלק ב, ירושלים תשנח, באתר היברובוקס
- משה דוד ואלי, 'פירוש ספר עובדיה', צפונות, על פי כ"י בית המדרש לרבנים בניו יורק, 947 L. (תולדותיו בראש המאמר) שנה א׳ גיליון ב׳, תשמ"ט, עמ' לט-מב (מידע בקטלוג רמב"י)
- משה דוד ואלי, פירוש ספר עובדיה, סיני קי, סיון-תמוז תשנ"ב, עמ' קיח-קכב (מידע בקטלוג רמב"י)
לקריאה נוספת
- איזידור זינגר ואומברטו קאסוטו, ואלי, משה דוד, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- סקירה קצרה על משנתו מהרב חיים פרידמן.
הערות שוליים
- ^ ראו הקדמת המהדיר הרב יוסף ספינר לספריו שנדפסו מחדש
- ^ ראו בספר תולדות גדולי ישראל באיטליה'.
- ^ ראו בהקדמת המהדיר לכתביו
- ^ חלק א' עמוד רמ"ז.
