בית הספר התיכון על שם מיי בויאר

בית הספר התיכון על שם מיי בויאר
	בית הספר בויאר בירושלים, 2012
בית ספר שש-שנתי
מוטו	מובילים למצוינות
השתייכות	בית ספר פרטי
תקופת הפעילות	1964–הווה (כ־60 שנה)
מייסדים	לו ומיי בויאר
שכבות לימוד	ז'–י"ב
בעלי תפקידים
מנהל	דפנה מנשה-ברוך
באחריות	בית ספר פרטי
מיקום
מיקום	ירושלים
	https://boyar.kidum-edu.org.il/

בית הספר התיכון על שם מיי בויאר הוא בית ספר תיכון פרטי, הפועל מאז היווסדו, בשנת 1964, בשכונת בית וגן בירושלים. בית הספר נחשב לאחד מהיוקרתיים בישראל, הן בשל תנאי הקבלה הגבוהים והן בשל בוגריו הנודעים הרבים.^[^{דרוש מקור]}

היסטוריה

בית הספר נולד מהרעיון להביא לפנימייה בירושלים תלמידים מצטיינים מרחבי ישראל, ממקומות בהם אין בתי ספר תיכוניים, כדי שיוכלו לקבל חינוך תיכוני. המחזור הראשון הגיע תחילה באכסניה ברחוב הפסגה של שכונת בית וגן ובהמשך לפנימייה "כרמית" בעין כרם בשנת 1960 ולמד בארבעה בתי ספר ברחבי ירושלים (שלושה במערכת החינוך הממלכתית ואחד במערכת החינוך הממלכתית-דתית) אליהם פוזרו בעזרת שני האוטובוסים. המנהל הראשון של בית הספר היה יוסף פרי. הפילנתרופ הציוני לו בויאר מארצות הברית, שמע על הפרויקט ותרם לזכר אשתו, מיי בויאר, אשר שאפה להעלות את רמת החינוך בישראל ולתת הזדמנות לתלמידים בעלי פוטנציאל גבוה מהפריפריה, את קמפוס בית הספר. לימים, נכדתו נמנתה עם סגל מורי בית הספר. אבן פינה לבית הספר הונחה במאי 1962^[1]. לתכנון קמפוס בית הספר נערכה תחרות אדריכלים שבה זכתה הצעתם של האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון. בית הספר נחנך ביוני 1965^[2].

מראשית דרכו, יועד בית הספר לקבל ללימודים תלמידים מחוננים בלבד: כמחציתם ירושלמים וכמחציתם מכל רחבי ישראל. אלה שוכנו בפנימייה שלו^[3].

בית הספר מקבל תלמידים על ידי מבחנים פסיכוטכניים, גיליון ציונים משלוש השנים האחרונות ושלושה ראיונות קבלה. המועמדים שעברו את תהליך המיון הראשוני מזומנים למחנה הכנה בקיץ. כיום, חניכי הפנימייה מהווים כשליש מתלמידי בויאר (כולל חט"ב) ושישית מתלמידי התיכון. לפנימייה מתקבלים תלמידים מכל רחבי הארץ, ויחד איתם תלמידים מירושלים.

בבית הספר לומדים כ-1,000 תלמידים ותלמידות, מכיתות ז' עד י"ב ומתוכם כ-300 תלמידים בפנימייה. מנהלו הראשון של בית הספר היה יצחק מייזלר.

מנהלת בית הספר הנוכחית היא דפנה מנשה-ברוך, שנכנסה לתפקיד בשנת 2008.

אירועים בולטים ומסורות שנתיות בית ספריות

לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, נערך טקס על ידי תלמידי התיכון והצוות החינוכי במסגרתו, כדי להזכיר את חללי מערכות ישראל אשר למדו בבית הספר. באופן מסורתי, נמנים עם הקהל גם בוגרי בית הספר והוריהם של החללים המוזכרים. הטקס נערך בפינת ההנצחה הממוקם ליד הפנימייה.
ביום הזיכרון ליצחק רבין משתפים פעולה תלמידי בויאר עם תלמידי תיכון הימלפרב לעריכת טקס שמתמקד בחשיבות ערכי הסובלנות והפלורליזם.
ה"פסטיבויאר" - בערב חג הפורים, מתכנסים תלמידי בית הספר באודיטוריום, למופע שמופק כולו על ידי חבריהם. המופע כולל קטעי שירה, נגינה, התעמלות אומנותית ומשחק.
בולנטיין דיי, נוהגת שכבת י"ב בבית הספר לארגן מסיבה ברחבת בית הספר.

פינות הנצחה

הנצחת חלל מערכות ישראל ונפגעי פעולת איבה - בבית הספר קיים לוח ובו מפורטים שמות בוגרי בית הספר, תלמידיו ומדריכי הפנימייה אשר נהרגו במהלך מערכות ישראל וכתוצאה מפיגועים. כמו כן, בסמוך לפנימייה, ניצבת אנדרטה לזכר הנופלים, בסמוך אליה נערך בכל שנה טקס לזכרם.
פינת השמש ("פינת מעיין") - לאחר אסון נחל צפית, בו נהרגה תלמידת בית הספר מעיין ברהום, פתחו חבריה לשכבה בפרויקט גיוס המונים^[4] למען הקמת פינה על שמה בבית הספר, בה יוכלו לקיים שיעורים ולחזק חברויות. לאחר השגת המימון, הסתיימה בנייה הפינה, שצורתה היא כצורת השמש, כמו הקעקוע שהיה על ידה של ברהום.