אל-מוג'ידל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אל-מוג'ידל
المْجيدل
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
מחוז מחוז הגליל
נפה נפת נצרת
חבל ארץ הגליל התחתון
שפה רשמית ערבית
שטח [1]18,836 דונם עות'מאני (1945)
גובה 230 מטרים
סיבת נטישה מבצע דקל
תאריך נטישה 15 ביולי 1948
יישובים יורשים מגדל העמק
דת מוסלמים, נוצרים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 1,900 (1945)
אזור זמן UTC +2

אל-מוג'ידל (בערבית: المْجيدل) היה כפר ערבי בגליל התחתון, כ-6 ק"מ מדרום-מערב לנצרת, בגובה של כ-230 מטרים מעל פני הים. הכפר נהרס במלחמת העצמאות ופונה מיושביו.

היסטוריה

על פי חפירות ארכאולוגיות שנערכו באזור, האתר מוג'ידל יושב עוד בתקופה הפרסית, במאה ה-5 לפנה"ס. למרות זאת, אתר נוסף שנמצא באזור, עין חילו, יושב עוד בתקופת הברונזה הבייניימית, במאה ה-22 לפנה"ס.

כמו כן, נמצאו באזור גתות לייצור יין, מערות קבורה מהתקופה ההלניסטית והרומית, ואף שרידים של דרך רומית קדומה.

על פי מפקד אוכלוסין שנערך על ידי השלטון העות'מאני בשנת 1596, חיו בכפר 22 תושבים בלבד. רובם היו מוסלמים.

לפי מפקד האוכלוסין האוכלוסין של שנת 1931, חיו בכפר 1,241 תושבים, מהם 1,044 מוסלמים ו-197 נוצרים. מספר זה כלל גם את הבדואים משבט חוריפאת שהתגוררו בסביבה.[2]

על פי סקר הכפרים שנערך בשנת 1945, חיו בכפר כ-1,900 תושבים - מתוכם כ-1,640 מוסלמים וכ-260 נוצרים קתולים - ונבנו בה גם כנסייה ומנזר קתוליים. כמו כן, הוקמו בו בית ספר לבנים ובית ספר לבנות, ומועצה מקומית של הכפר. הבעלות על אדמות הכפר התחלקו בין 18,165 דונם טורקי בבעלות ערבית, 485 דונם בבעלות יהודית ו-186 דונם אדמה בבעלות ציבורית, סה"כ 18,836 דונם.[3]

רוב תושבי הכפר התפרנסו בעיקר מחקלאות, ובעיקר מגידול דגנים ומטעים של עצי זית. מלבד זאת, הם עסקו בייצור בדים.

מלחמת העצמאות

הכפר היה ממוקם בדרום הגליל התחתון, מעל עמק יזרעאל וסמוך לכביש נהלל-תל עדשים, העובר בעמק. נקודה זו היוותה מיקום אסטרטגי לפגיעה בנוסעים בכביש זה. ב-28 ביוני 1948, החייל מנחם גולדשטיין נפצע קשה לאחר שעלה על מוקש שטמנו תושבי הכפר. הכפריים גררו אותו אל תוך הכפר, שם נרצח בעינויים. תושבי הכפר גם הואשמו בסיוע לצבא ההצלה בראשות פאוזי קאוקג'י[4].

ב-15 ביולי 1948, במהלך מבצע דקל, נכנס גדוד 13 של חטיבת גולני אל הכפר אל-מוג'ידל[5], וכבש אותו בהתנגדות מועטה של תושבי הכפרים[6]. בתי הכפרים נהרסו ותושביהם ברחו לכפר הערבי הסמוך יפיע ולעיר נצרת ולא הורשו לחזור לכפרם[7][8].

בשנת 1953 הוקמה מגדל העמק בחורשת הזיתים העתיקה ליד הכפר הנטוש. כיום נמצאים שרידי בתים מן הכפר בצפון העיר. על תילם עומדים מנזר המלאך גבריאל (סמוך לשדרות הבנים) וכנסייה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מתוכם 485 דונם בבעלות יהודית ו-186 דונם בבעלות ציבורית.
  2. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 4209
  3. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  4. ^ נתן דונביץ', קאווקג'י מוסיף להפר את ההפוגה, דבר, 1 ביולי 1948
    נתן דונביץ', פאשיסטים בשרותו של קאוקג'י, דבר, 27 ביולי 1948
  5. ^ כיבושים בחזית נצרת, המשקיף, 15 ביולי 1948
  6. ^ נתן דונביץ', כך נכבשה נצרת מידי קאוקג'י, הצופה, 18 ביולי 1948
  7. ^ פניית תושבי מג'דל היושבים בנצרת, על המשמר, 29 בספטמבר 1948
  8. ^ י. ושיץ, לעג לרש, על המשמר, 13 בספטמבר 1949