אלתית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "סלמון" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו סלמון (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןאלתית
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: סלמונאים
משפחה: סלמוניים
סוגים
  • Salmo
  • Oncorhynchus

אִלְתִּית, או מלועזית: סַלְמוֹן (Salmon), הוא שם כולל למספר מיני דגי מאכל, המשתייכים כולם למשפחת הסלמוניים. מין אחד משתייך לסוג Salmo, ומקורו באוקיינוס האטלנטי, ושאר המינים משתייכים לסוג אלתית פסיפית, ומקורם באוקיינוס השקט. ניתן גם למצוא דגים אלו בימות הגדולות ובימות אחרות.

אלתית אטלנטית ציור ראשוני שצויר בשנת 1758 של סוגת דגים זו מאת (מרקוס) אליעזר מרדכי בלוך מדען יהודי ממניחי היסוד לתורת האיכתיולוגיה (חקר הדגים)
אלתית גדולה ביותר
אלתית אטלנטית צעירה
דגי אילתית סלמון אדומים בנהר באלסקה.
אלתיות קופצות מעל מפל
אלתית מוגשת כסשימי
בשר דג אלתית

דגי האלתית תפסו תפקיד מרכזי בתרבותם ובאורחות חייהם של תושבי החוף באזור מחיית הדגים. ברוב התרבויות לחופו הצפוני של האוקיינוס השקט קיימים טקסים שבהם מזכירים את שובו של הדג אל החוף. במשך מאות שנים לכדו בני אדם את דגי האלתית בדרכם במעלה ערוצי הנחלים. בני תרבות האינו בצפון יפן אילפו כלבים לתפוס את דגי האלתית בשחותם במעלה הנחל. כיום נלכדים דגי האלתית בעיקר במפרצים ובסמוך לחוף הים. דיג האלתית ברשתות גרירה ארוכות נאסר במקומות רבים.

קיים חשש באשר להידלדלות אוכלוסיית דגי האלתית באוקיינוס האטלנטי ובחלקים מסוימים של האוקיינוס השקט, להוציא את חלקיה הצפוניים של קולומביה הבריטית ואלסקה, שם הדג עדיין מצוי בשפע. ההערכה היא כי כמות דגי האלתית בתחילת המאה ה-21 בנהר קולומביה שבמדינות וושינגטון ואורגון בארצות הברית, היא רק 3% מכמותם בעת שביקרו במקום לואיס וקלארק בתחילת המאה התשע-עשרה.

דגי האלתית, באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט גם יחד, מושכים דייגים חובבים רבים בעולם כולו. באלסקה ישנם אזורים בהם אסור להכניס דגי אלתית משום שיש להם ריח חזק המושך דובים. הדבר מהווה סכנה ממשית ובהתאם לכך הרשויות מציבות שלטים האוסרים זאת.

בחצי הכדור הדרומי אין סלמונים אך 4 מינים מסדרת הדקראים מכונים בשם סלמון אוסטרלי (Arripis). מינים אלה מצויים לחופי דרום אוסטרליה, וניו זילנד והם נידוגים באמצעות רשתות. הדמיון היחידי בינם לדגי האלתית הוא הרגלם לעלות למים מליחים ואף מים מתוקים לעיתים די נדירות.

מחזור חיים

בדרך כלל דגי אלתית בוקעים מן הביצים במים מתוקים, נודדים לים ושבים להתרבות במים מתוקים. על פי סיפורי העם, הדגים שבים להטיל ביצים ולהפרותן בדיוק באותה נקודה שבה נולדו, ומחקרים מודרניים מראים כי לפחות 90% מהדגים המתרבים בערוץ נחל מסוים, אכן נולדו באותו ערוץ. באלסקה המעבר מערוץ מים אחד לאחר מאפשר לדגי האלתית לאכלס ערוצים חדשים, למשל אלה הנוצרים מנסיגת הקרחונים. הדרך שבה מנווטים דגי האלתית את דרכם בים עדיין לא התבררה עד תומה, אך ההשערה היא כי לחוש הריח המפותח של דגים אלה יש תפקיד מפתח ביכולת זו. במהלך מסעם המפרך במעלה הנהרות וההרים יכולים דגי סלמון לשחות 1,400 ק"מ נגד זרמים חזקים, לזנק במפלים שוצפים בגובה 4 מטרים ולהעפיל לגובה של יותר מ-2 ק"מ. בכל סוגי האלתית באוקיינוס השקט, הדגים הבוגרים מתים בתוך ימים ספורים עד שבועות מעת שהטילו ביצים והפרו אותן. אולם, אף בסוגי אלתית השורדים יותר ממחזור אחד של ביוץ והפריה, אחוז התמותה לאחר הטלת הביצים הוא גבוה מאוד (כנראה 40%–50%). בסוגים אלה, הדגים מסוגלים לשניים עד שלושה מחזורי הטלת ביצים.

דגי האלתית כמאכל

אלתית

האלתית הוא דג מאכל פופולרי. הוא נתפס כמאכל בריא יחסית הודות לתכולה הגבוהה של חלבון בבשרו ורמות נמוכות של שומן וכן הודות לתכולה הגבוהה של אומגה 3. אולם, בהתאם לדיווחים בירחון Science, דגי אלתית אשר גודלו בבריכות דגים עלולים להכיל רמות גבוהות של דיאוקסין. רמות הרעלן PCB עשויות להיות גבוהות פי שמונה בדגי אלתית שגודלו בבריכות מאשר בדגים שגדלו בטבע ואף רמות אומגה 3 נמוכות יותר בדגי בריכה מאשר בדגי פרא. למרות זאת, הסוכנות הבריטית לתקני מזון (Food Standards Agency) מצאה כי התועלת באכילת דגי אלתית מבריכות עולה על הסיכון הכרוך בחומרים המזהמים אותם. כמות מתיל הכספית (CH3Hg) בדגי אלתית היא נמוכה ביותר ביחס לדגי מאכל אחרים.

רוב דגי האלתית האטלנטית הנמכרים בשוקי העולם הם דגי בריכות (יותר מ-99% מהם) בעוד שרוב דגי האלתית מהאוקיינוס השקט הם דגים הנידוגים בים (יותר מ-80% מהם). סך מכירות דגי אלתית אשר גודלו בבריכות הוא פי 85 מדגי פרא.[1]

צבע בשרו של דג האלתית נע בין כתום לאדום, על אף שקיימים בטבע אף דגי אלתית שבשרם לבן. מקורו של צבע בשר האלתית בפיגמנטים קרוטנואידיים, במיוחד אסטקסנסין. מקור הפיגמנט בדגים הגדלים בטבע הוא באכילת סרטנים. כיוון שצרכנים אינם נוטים לרכוש דגי אלתית אשר בשרם לבן, מגדלי דגי הבריכות מוסיפים את הפיגמנט למזונם של הדגים באופן מכוון, זאת כיוון שמזון דגי הבריכות אינו מכיל בדרך כלל פיגמנטים. לאסטקסנטין אף תפקיד חשוב בהתפתחות מערכת העצבים של הדג, דבר המגביר את פריונו וקצב גידולו.

בנוסף למכירות הדג הנא, אלתית נמכר אף בשימורים וכן כדג מעושן, בעישון קר או חם. לקס עשוי להיות אלתית בעישון קר או בכבישה בחומץ. מביצי האלתית מופק קוויאר אדום.

בשר אלתית נא עשוי להכיל את הנמטודה אניסקיס (Anisakis), טפיל ימי הגורם למחלת האניסקיאזיס בבני אדם. לפני התפתחות שיטות קירור המזון, היפנים לא נהגו לאכול בשר נא של דג האלתית. הדג וביצי האלתית הם מאכלים חדשים במטבח היפני ומשמשים להכנת סשימי וסושי.

חקלאות מים של דגי האלתית

ערך מורחב – חקלאות מים של דגי אלתית

חקלאות דגי סלמון היא חקלאות מים הכוללת הדגרה ופיטום של סלמונים במתקנים מבוקרים למטרות מסחריות, או לחלופין רק הדגרת ביצים לשם שחרור הדגיגים בטבע לתגבור אוכלוסיית הבר המידלדלת. דגי אלתית שנמכרים בישראל מקורם בייבוא מחקלאות מים של סלמוניים באירופה. סלמוניים (כולל טרוטות עין-הקשת) הם, לצד קרפיונים ואמנונים, שלוש משפחות הדגים העיקריות בהן נעשה שימוש בחקלאות מים ברחבי העולם.[2] בשנת 2018 הוערך שווי חקלאות הסלמוניים העולמית ב-15.4 מיליארד דולר.[3] ייצור דגי הסלמון בחקלאות גדל פי עשרה במהלך 25 ​​השנים שבין 1982 ל-2007. בשנת 2012 היצרניות המובילות של סלמונים היו נורווגיה (היצרנית המובילה בעולם, עם כשליש מהשוק), צ'ילה, סקוטלנד וקנדה.[4]

חקלאות הסלמוניים זוכה לביקורת רבה בשל השפעותיה הסביבתיות והבריאותיות. רוב הביקורת נוגעת להשפעותיה על 8 מיני סלמון הבר וכן על בעלי חיים ימיים אחרים. חלק מהמאבק בנושא נובע מתחרות מסחרית בין דייגי הסלמון המסחריים לתעשיית חקלאות הסלמון, אותה הם מאשימים בהאצת דלדול סלמוני הבר.[5] אולם למעשה, גם דגי סלמון שנמכרים כ"דגי פרא" מהים הפתוח, מגיעים לעיתים קרובות ממדגרות תעשייתיות של סלמונים אל הים. כבר בסוף המאה ה-19 פעלו באירופה ובצפון אמריקה מדגרות סלמונים שניסו לפצות על הדיג המתגבר בעזרת הרבייה מלאכותית של סלמונים ושחרורם לים. בסוף שנות ה-1950' הושקו מדגרות מסוג זה על ידי ארצות הברית, קנדה, יפן וברית המועצות. הטכניקה העכשווית המשתמשת בכלובי ים צפים מקורה בנורווגיה בסוף שנות ה-1960'.[6]

מדגרות וכלובים ימיים

לרוב מתחלקת חקלאות המים של הסלמונים לשני שלבים ומתקני ייצור עיקריים, בין היתר בשל מחזור החיים הייחודי של דגי האלתית, הבוקעים וחיים בתחילת חייהם בנהרות מים מתוקים, ורק כעבור שנה ויותר מגיעים לאוקיינוס המלוח. בשלב הראשון, הסלמון בוקע מביצים ומגודל ב"מדגרות" ביבשה בתוך מיכלי מים מתוקים. רק כעבור שנה עד שנה וחצי, הוא מועבר לכלובי ים צפים או מכלאות-רשת המעוגנות למפרצים או פיורדים מוגנים לאורך חוף ים. שם, בשלב השני, הוא מפוטם למשך שנה עד שנתיים עד שמובילים אותו למתקן העיבוד והורגים אותו.[7] המדגרות צריכות ליצור זרימה תמידית של מים כדי שביצי ודגיגי הסלמון יתפתחו באופן תקין. יש מדגרות חדישות שממחזרות את המים, אך יש כאלה שעושות שימוש נרחב בשאיבה והזרמה של מים מהסביבה הימית ואליה. מדגרות מסוג זה, כמו רוב המדגרות לייצור "סלמוני בר" באלסקה, משתמשות במעל 100 טונות של מים כדי "לייצר" 1 ק"ג דגיגי סלמון.

דגי אלתית אטלנטית במכל

כלובים ימיים עשויים לרוב רשת, עם מסגרת מפלדה או מפלסטיק. הם יכולים להיות מרובעים או עגולים, ברוחב 10 עד 32 מ' ובעומק 10 מ', ובעלי נפח שבין 1,000 ל-10,000 מ"ק. כלוב ים גדול יכול להכיל עד 90,000 דגים. לרוב מונחים הכלובים זה לצד זה ב"חווה ימית", עם רציף צף ושבילי גישה לאורך גבולות הרשת. הצפיפות המקובלת לסלמון אטלנטי היא בין 8 ל-18 ק"ג למ"ק.[8] בניגוד למערכות סגורות או מחזוריות, כלובי הרשת הפתוחים של גידול סלמונים מורידים אמנם את עלויות הייצור, אך אינם מספקים כל חסם יעיל להזרמת פסולת, טפילים ומחלות למי החוף הסובבים את הכלובים.[9]

הזנה

סלמונים הם דגים טורפים, ובתעשייה הם מוזנים בכופתיות של מזון מעובד המכיל לרוב קמח דגים ושמן דגים לצד חיטה, סויה וקמח נוצות. בהיותם קרניבורים, הסלמונים לא מעכלים היטב פחמימות מצמחים ומשתמשים בשומנים במקום בפחמימות כמקור אנרגיה ראשוני. נעשים ניסיונות רבים בהזנת סלמונים בחלבונים מצמחים, חרקים ואצות, ופותחו משטרי תזונה המאפשרים לפטם סלמונים ללא רכיבי דגים כלל. עם זאת, הן עדיין נחשבות בלתי משתלמות מבחינה מסחרית. כדי "לייצר" 1 ק"ג סלמון בכלוב נחוץ להאכילו בלפחות 2–5 ק"ג דגי בר. נכון לשנת 2008, 50-80% מתפוקת שמן הדגים העולמי משמשת לפיטום סלמונים בכלובים.[10] סלמוני משק מוזנים גם בקרטנואידים אסטקסנטין וקנתקסנטין, כדי שצבע בשרם ידמה לזה של סלמון בר (ורוד-כתום) שמקבל את צבעו מתזונתו הטבעית.

השפעות סביבתיות

תעשיית כלובי הסלמון מעוררת דאגה רבה בשל השפעותיה על הסביבה הימית ובפרט על סלמוני הבר. בכתב-העת PLoS Biology פורסמה ב-2008 סקירת אוכלוסיות של חמישה מיני סלמון בסקוטלנד, באירלנד, בקנדה האטלנטית ובקנדה הפסיפית, על רקע הירידה הדרמטית בשכיחות מינים אלה מסוף שנות ה-80. החוקרים השוו בין אוכלוסיות הסלמון שעוברות בנדידתן ליד חוות כלובים לאוכלוסיות שנמצאות הרחק מחוות כאלה, והתוצאות חד-משמעיות: רמת ההישרדות של האוכלוסיות שבאזור הכלובים נמוכה יותר, ובמקרים רבים היא נופלת מ-50%. בסביבת חוות גדולות, צמצום האוכלוסייה גדול יותר.[11] אולם, גם תעשיית דיג "סלמון הבר" אינה נבדלת ושונה בהכרח, וכיום גם היא מסתמכת רבות על הדגרה מלאכותית של דגיגי סלמון ואכלוסם במקווי מים טבעיים. גם פעילויות אלה מעוררות דאגה בשל השינויים הגנטיים הבלתי מכוונים שנגרמים לאוכלוסיות סלמוני הבר (אחידות גנטית, כישורי הישרדות פחותים) כתוצאה מכך. ואלה ההשפעות הסביבתיות המדאיגות ביותר של חקלאות הסלמוניים:

  1. טפילים. בטבע, טפילים נמצאים בדרך כלל ברמות נמוכות, והתפשטותם מרוסנת על ידי טורפים טבעיים - שמחסלים לרוב פרטים חלשים, על טפיליהם ומחלותיהם. אבל במכלאות הרשת הצפופות של התעשייה, יכולים טפילים להתרבות ללא הפרעה - ובמהרה להתפשט משם גם מחוצה להם. מכיוון שכלובי הסלמון שקועים במים ומסתמכים על תחלופה תמידית שלהם - חוות כלובי סלמון צפופות מאפשרות מעבר חופשי של מזהמים ביולוגיים וכימיים מהכלובים לסביבה הימית ונוטות להפוך למפיצות של טפילים, ובמיוחד של סרטנים טפיליים זעירים (L. salmonis) המכונים "כיני ים". תעשיית הסלמון השקיעה בעשור שבין 2007 ל-2016 סכומי עתק, כ-305 מיליון יורו בשנה בממוצע, במאבק בטפילים.[12] זו הוצאה הולכת וגדלה, שהגיעה ל-430 מיליון יורו בנורווגיה בלבד בשנת 2015, לא כולל עלוית תמותת הדגים ממתקפות הכינים.[13] בשנת 2015 ירד ברחבי העולם ייצור הסלמון בכ-9%, בעיקר בשל התפרצויות חריפות של כיני-ים בסקוטלנד ובנורווגיה.[14] עם השנים פיתחו רוב זני הטפילים עמידות לטיפולי ההדברה, שהפכו בתגובה לאגרסיביים יותר ויותר.[15] "כיני" L. salmonis נישאות עם המים או על גבי דגים נמלטים אל מחוץ לכלובים ומדביקים גם את סלמוני הבר (ודגים נוספים, כגון זהבונים).[16] בשפכי נהרות בהם קיימים כלובי סלמון נתפסים יותר ויותר דגי בר שעל גופם מאות טפילים שמקורם בכלובי הדגים, ותמותות המוניות הפכו לתופעה שכיחה. העברת הטפילים זוהתה כבר במאמרים מדעיים משנות ה-90'[17] וה-2000'.[16] סלמונים בוגרים מצליחים לעיתים לשרוד את המתקפה, אבל שיעורי השרידה בקרב דגיגי סלמון צעירים הם נמוכים מאוד.[18] בחוף המערבי של קנדה מגיעה באזורים רבים תמותת הדגיגים מכיני ים שמקורן בכלובים ל-80% בממוצע.[19] גם באזורים אחרים תמותת דגיגי הסלמוניים מטפילי הכלובים נעה בין 9 ל-95 אחוזים.[20]
  2. מחלות. כלובי הסלמוניים יוצרים תנאים אידיאליים להתרבות מחוללי מחלות ולהפצתם. הצפיפות הגבוהה ורמות הסטרסט הגבוהות המאפיינות דגי אלתית בכלובים מסחריים הופכות את הלהקות לפגיעות מאוד למחוללי מחלות ומקלות על התרבותם,[21] על אף התרופות והחיסונים הניתנים לדגים. בשנת 1984 התגלתה בנורווגיה אנמיית סלמון זיהומית (ISAv) במדגרת סלמון. כ-80% מהדגים מתו בהתפרצות. נגיף ISAv מהווה כיום איום משמעותי על רווחיות גידול הסלמון האטלנטי, והמחלה שהוא גורם מסווגת כראשונה בחשיבותה ברשימת האיומים על בריאות הדגים של הנציבות האירופית. לצד אמצעים אחרים, גילויה מחייב השמדה מוחלטת של כל הדגים בחווה הימית. ISAv משפיע משמעותית על חקלאות הסלמוניים בצ'ילה, נורווגיה, סקוטלנד וקנדה, וגורם להפסדים כלכליים עצומים לחוות נגועות.[22] המחלה, ששיעורי התמותה של אוכלוסיות דגים הנחשפות אליה עלולים להתקרב ל-100%, מתפשטת באמצעות טפילים ודגים נמלטים אל דגי הבר. נגיף HSMI, הגורם לדלקת בשריר הלב של דגים, התגלה לראשונה בכלובי סלמון בנורווגיה ב-1999 ומאז הוא מתפשט דרך ערוצי האספקה של התעשייה לאזורים מרוחקים כמו איסלנד, קנדה וצ'ילה. כיום הוא מהווה את גורם התמותה ה-3 בחשיבותו של סלמוני בר בקנדה, שהכלובים הוקמו בה לאורך מסלול הנדידה הטבעי שלהם.[23][24][25]
  3. זיהום הים. תעשיית כלובי הסלמוניים מבוססת ברובה על הזרמת שפכיה לסביבה הימית הטבעית: כלובי הסלמון שקועים במים, שנכנסים ויוצאים מהם תמידית, ושוטפים מהם שלל מרכיבים ביולוגיים וכימיים. חווה קטנה יחסית, עם 200 אלף סלמונים, מייצרת הפרשות כמו עיר של 65 אלף איש.[26] ב-2018 דווח כי חוות סלמון סקוטית אחת מייצרת הפרשות כמו כל ערי החוף המערבי של סקוטלנד.[27] הפרשות הדגים (ושאריות מזון שלא נאכל ונופל מבעד לרשת) מעלים את כמות החנקות ומורידים את רמות החמצן במים ובכך מאיימים על חיי הבר באזורי הכלובים. לצד הפסולת הביולוגית, הכלובים מזרימים למים גם כמויות גדולות של פסולת כימית: בעיקר חומרי הדברה, חומרי ניקוי ותרופות. מנתונים שפורסמו בינואר 2017 על כלובי הדגים שבאגמי ה'לוך' של סקוטלנד, עולה שבתוך עשור עלתה הכמות השנתית של הכימיקלים שנשפכים אליהם פי עשרה בערך; בעוד שגידול מתועש של הסלמונים עלה ב-35%, כמות הכימיקלים נגד טפילים בהם נעשה שימוש עלתה ב-932%.[28] השימוש הנרחב באנטיביוטיקה ותרופות אחרות עלול גם הוא לגרום נזקים קשים לסביבה הימית.
  4. צריכת דגי בר כמספוא. כמו פיטום חיות משק יבשתיות ביבולים צמחיים, גם פיטום סלמוניים בדגי בר (ש-90% מהם שייכים למינים הנצרכים גם על ידי בני אדם ישירות) הוא תהליך בזבזני במשאבים (ר' "הזנה" לעיל). כיום, סלמון מכלובים לא מהווה אלטרנטיבה לדיג, משום שייצורו כרוך דווקא בדיג רב יותר מאשר דגי ים. הבזבוז נתפס כחמור במיוחד על רקע העובדה ש-75% מאזורי הדגה המנוטרים בעולם קרובים לניצול-יתר או עברו אותו.[29]
  5. בריחות המוניות. דגי אלתית נמלטים במספרים גדולים מהכלובים הצפים של מתקני החקלאות הימית אל הנהרות והים הפתוח. הגורמים העיקריים הם: טעות אנוש, חורים ברשת, טורפים, סערות, התנגשות כלי שיט, שקיעת הרשת מתחת למים ופירצה בכיסוי הכלוב. קרבת כלובי הדגים לסלמוני הבר מהווה איום ישיר עליהם, במספר אופנים: הדבקה בטפילים ומחלות הנפוצים בכלובים, תחרות גוברת על מזון, והתרבות שמובילה להפחתת כושר הישרדות הדור הבא בטבע. בנורווגיה נמלטים מדי שנה כחצי מיליון סלמוניים מהכלובים לים - נתון שפורסם בעקבות בריחת 490,000 דגים באירוע בודד בשנת 2005.[30] החברות הרב-לאומיות ששולטות בתעשייה הנורווגית והסקוטית הכניסו את הסלמון האטלנטי לחוף המערבי של קנדה, שם מהווה דג זה מין זר. ההתרחבות לקנדה (וכן לצ'ילה) באה בעקבות החמרת החקיקה הסביבתית בנורווגיה. לפי נתוני התעשייה, 1.4 מיליון דגי סלמון אטלנטי ברחו מהכלובים שלחוף האוקיינוס השקט בין 1987 ל-2002. בקולומביה הבריטית זוהה הדג הזר ב-80 נחלים, והוא נתגלה במרחק מאות קילומטרים מכלובי הדגים. לפי דו"ח Food & Water Watch, באזור צפון האוקיינוס האטלנטי מוערך מספר המשתחררים מכלובי החקלאות הימית בכ-2 מיליון דגי סלמון בכל שנה – כמות שווה לאוכלוסייתם הטבעית בימינו.[31][32] לדברי פרדריק ווריסקי מהתאחדות הסלמון האטלנטי, מספר דגי האלתית האטלנטית שנמלטו מכלובי התעשייה לחופי האוקיינוס השקט של קנדה היה בשנים מסוימות גדול פי 10 מאוכלוסיית הבר, שקרובה להכחדה באזורים רבים.[33] מחקרי מעבדה על ההבדלים בין התנהגות דגי הבר לדגים המבויתים, מצביעים על נטייה של הדגים המבויתים לעסוק יותר באכילה ולברוח פחות מטורפים.[34]

רווחת הדגים

דגי האלתית בתעשייה סובלים מצפיפות, ממחסור בחמצן, מהטפילים שאוכלים את בשרם, מהמחלות הרבות, מחומרי ההדברה נגד טפילים ופטריות, מהחנקת דחף הנדידה, ועוד. מחקר שפורסם ב-2016 מצא כי דגי אלתית בכלובי הפיטום המסחריים מצויים במצב קבוע של מתח (בדמם נמדדו רמות גבוהות במיוחד של הורמונים המקושרים למצבי סטרס, עקה). כרבע מהם מפתחים תסמינים התנהגותיים של אפתיה ואנורקסיה האופייניים למצבי דיכאון במינים יבשתיים של בעלי חיים, וחלקם אף מפסיקים לאכול ומרעיבים את עצמם למוות.[35][36] דגי סלמון רבים בכלובים סובלים מעיוותים גופניים ניכרים,[37] המיוחסים לקצב הגדילה המהיר שנכפה עליהם ולחיסונים המוזרקים להם במהירות ידנית כשהם מפרפרים.[38] כמחצית מדגי הסלמון בכלובים ברחבי העולם חירשים או כמעט-חירשים, כתוצאה מקצב הגדילה המהיר שנכפה עליהם.[39] מעל 95% מהם סובלים מעיוותים גופניים הקשורים בקצב הגדילה הלא טבעי.[40][41] תחקיר סמוי שנערך במדגרות תעשיית הסלמון ונחשף באוקטובר 2019 תיעד את הפגיעות החמורות שגורמות זריקות החיסונים וטיפולים ידניים נוספים לדגים, פצעים פתוחים שנגרמו מציוד וטפילים, וכן את הפקרתם של המוני דגים "לא כלכליים" לגסיסה איטית בחביות בהן הם נמחצים או נחנקים.[42] דוחות ביקורת ממשלתיים שנחשפו (עקב בקשה לפי חוק חופש מידע) גילו כי מעל 9 מיליון דגי סלמון מתים בכלובי התעשייה בסקוטלנד מדי שנה ממחלות ומטפילים.[43]

מיני דגי האלתית

לקריאה נוספת

  • דייוויד קואמן, "מסע של פעם בחיים - הכלכלה הפוסט סובייטית תקבע את גורל דגי האלתית בחצי האי קמצ'טקה", נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 135 (אוגוסט 2009).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלתית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Atlantic Salmon @ National Geographic Magazine
  2. ^ Fish Farming Information and Resources, farms.com
  3. ^ ISFA report says global salmon farming industry is worth $15.4 billion, https://www.intrafish.com/, ‏25 June 2018
  4. ^ "Responsible Sourcing Guide: Farmed Atlantic Salmon", https://www.seafish.org/, ‏2015
  5. ^ Pirquet, K. T., Follow the Money, Aquaculture North America vol 16, May/June 2010
  6. ^ Knapp, Gunnar., The great salmon run : competition between wild and farmed salmon, Washington DC: TRAFFIC North America, 2007
  7. ^ Karen Leslie, Sea Lice and Salmon: Elevating the dialogue on the farmed-wild salmon story, Watershed Watch Salmon Society, 2004
  8. ^ FAO, Cultured Aquatic Species Information Programme: Oncorhynchus kisutch, http://www.fao.org/
  9. ^ It's all about salmon-Salmon Aquaculture, Seafood Choices Alliance, Spring 2005
  10. ^ Food and Agriculture Organization of the United Nations, THE STATE OF WORLD FISHERIES AND AQUACULTURE 2008, http://www.fao.org/, ‏2009
  11. ^ Jennifer S Ford, Ransom A Myers, A Global Assessment of Salmon Aquaculture Impacts on Wild Salmonids, PLoS Biology 6, 2008-02-12, עמ' e33 doi: 10.1371/journal.pbio.0060033
  12. ^ Mark J Costello, The global economic cost of sea lice to the salmonid farming industry, Journal of Fish Diseases 32, 2009-01, עמ' 115–118 doi: 10.1111/j.1365-2761.2008.01011.x
  13. ^ Iversen A, Hermansen Ø, Andreassen O, Brandvik RK, Marthinussen A, Nystøyl R, (2015) Kostnadsdrivere i lakseoppdrett (Cost Drivers in Salmon Farming), Nofima No. 41, 2015, עמ' 1–43
  14. ^ Sarah Knapton, Salmon farming has done 'enormous harm' to fish and environment, warns Jeremy Paxman, The Telegraph, ‏August 2017)
  15. ^ P G Jones, K L Hammell, G Gettinby, C W Revie, Detection of emamectin benzoate tolerance emergence in different life stages of sea lice,Lepeophtheirus salmonis, on farmed Atlantic salmon,Salmo salarL, Journal of Fish Diseases 36, 2013-01-24, עמ' 209–220 doi: 10.1111/jfd.12022
  16. ^ 16.0 16.1 Lyndon, A.R., Toovey, J.P.G., Occurrence of gravid salmon lice (Lepeophtheirus salmonis (Kroyer)) on saithe (Pollachius virens (L.)) from salmon farm cages, Bulletin of the European Association of Fish Pathologists 21(2), 2001, עמ' 84-85
  17. ^ David W. Bruno, Janet Stone, The role of saithe, Pollachius virens L., as a host for the sea lice, Lepeoptheirus salmonis Krøyer and Caligus elongatus Nordmann, Aquaculture 89, 1990-09, עמ' 201–207 doi: 10.1016/0044-8486(90)90125-7
  18. ^ Alexandra Morton, Rick Routledge, Martin Krkosek, Sea Louse Infestation in Wild Juvenile Salmon and Pacific Herring Associated with Fish Farms off the East-Central Coast of Vancouver Island, British Columbia, North American Journal of Fisheries Management 28, 2008-02, עמ' 523–532 doi: 10.1577/M07-042.1
  19. ^ M. Krkosek, J. S. Ford, A. Morton, S. Lele, Declining Wild Salmon Populations in Relation to Parasites from Farm Salmon, Science 318, 2007-12-14, עמ' 1772–1775 doi: 10.1126/science.1148744
  20. ^ M. Krkosek, M. A. Lewis, A. Morton, L. N. Frazer, Epizootics of wild fish induced by farm fish, Proceedings of the National Academy of Sciences 103, 2006-10-17, עמ' 15506–15510 doi: 10.1073/pnas.0603525103
  21. ^ Fish Welfare on Scotland's Salmon Farms, OneKind, August 2018
  22. ^ FIS - Fish Information and Services, New Brunswick to help Chile beat disease, ‏2008-12-12
  23. ^ Molly JT Kibenge, Tokinori Iwamoto, Yingwei Wang, Alexandra Morton, Whole-genome analysis of piscine reovirus (PRV) shows PRV represents a new genus in family Reoviridae and its genome segment S1 sequences group it into two separate sub-genotypes, Virology Journal 10, 2013-12, עמ' 230 doi: 10.1186/1743-422X-10-230
  24. ^ Emiliano Di Cicco, Hugh W. Ferguson, Angela D. Schulze, Karia H. Kaukinen, Heart and skeletal muscle inflammation (HSMI) disease diagnosed on a British Columbia salmon farm through a longitudinal farm study, PLOS ONE 12, 2017-02-22, עמ' e0171471 doi: 10.1371/journal.pone.0171471
  25. ^ Andrew Nikiforuk, Study Confirms Deadly Disease in BC Salmon Farms, the tyee, ‏27 Feb 2017
  26. ^ R. W. Hardy, Urban legends and fish nutrition, Aquaculture Magazine, Nov/Dec (2000
  27. ^ Alistair Grant, One fish farm produces waste equivalent to 'all of Scotland's west coast towns, heraldscotland.com, ‏15 March 2018
  28. ^ Mark Macaskill, Salmon industry toxins soar by 1000 per cent, The Sunday Times, ‏January 1 2017
  29. ^ Seafood Choices Alliance, It's all about salmon, ‏2005
  30. ^ Randy Hartnell and Craig Weatherby, Salmon Escape Norwegian Farm in Staggering Numbers, Vital Choice, 26.9.2005
  31. ^ Food & Water Watch, Fishy Farms, www.foodandwaterwatch.org
  32. ^ Study to investigate wild/farmed salmon breeding implications, The Fish Site, ‏August 15, 2007
  33. ^ Fred Whoriskey, The Not-So-Great Escape, Atlantic Salmon Journal, Spring 2006, עמ' pp. 24, 26
  34. ^ TOSHIAKI YAMAMOTO, ULRICH G REINHARDT, Dominance and predator avoidance in domesticated and wild masu salmon Oncorhynchus masou, Fisheries Science 69, 2003-02, עמ' 88–94 doi: 10.1046/j.1444-2906.2003.00591.x
  35. ^ Marco A. Vindas, Ida B. Johansen, Ole Folkedal, Erik Höglund, Brain serotonergic activation in growth-stunted farmed salmon: adaption versus pathology, Royal Society Open Science 3, 2016-05, עמ' 160030 doi: 10.1098/rsos.160030
  36. ^ ALLISON GUY, Deaf, Depressed and Deformed: The Top 5 Reasons Salmon Farming Makes for Unhealthy Fish, https://oceana.org/, ‏APRIL 10, 2017
  37. ^ Elisabeth Ytteborg, Jacob Torgersen, Grete Baeverfjord, Harald Takle, The Atlantic Salmon (Salmo salar) Vertebra and Cellular Pathways to Vertebral Deformities, Health and Environment in Aquaculture, InTech, 2012-04-11
  38. ^ Anders Furuset and Joar Grindheim, Grieg CEO: MSD's vaccine causing 'major damage' to salmon, https://www.intrafish.com/, ‏27 August 2018
  39. ^ University of Melbourne, Deafness in farmed salmon linked to accelerated growth, ScienceDaily, ‏16 August 2017
  40. ^ Tormey Reimer, Tim Dempster, Anna Wargelius, Per Gunnar Fjelldal, Rapid growth causes abnormal vaterite formation in farmed fish otoliths, The Journal of Experimental Biology 220, 2017-08-15, עמ' 2965–2969 doi: 10.1242/jeb.148056
  41. ^ COLIN FERNANDEZ, More than 95 per cent of adult farmed fish are deformed, Daily Mail, ‏17 August 2017
  42. ^ Krista Kihlander, Suffering by the Millions at Atlantic Salmon Hatchery, https://sentientmedia.org/, ‏October 7, 2019
  43. ^ Rob Edwards,, Mass deaths: nine million fish killed by diseases at Scottish salmon farms, https://theferret.scot/, ‏April 14, 2019
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אלתית&oldid=1531108"