נזלת אלרגית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבקה מאבקני צמחים שונים הנחשבים כמעוררים של קדחת השחת

נזלת אלרגית (מכונה גם קדחת השחת, בלועזית: Allergic rhinitis או Hay fever) היא הפרשת נזלת, כתגובה דלקתית-אלרגית בדרכי הנשימה העליונות, למגע עם אלרגנים, שהגיעו אליה עם האוויר בפעולת הנשימה. האלרגנים האלו הם לרוב ביצי החרק המיקרוסקופי קרדית אבק הבית הנישאים על גרגרי האבק, אבקת פרחים, חלקיקי עובש ורוק בעלי חיים הן כתרסיס והן רוק מיובש על שיערות שהושלו. הם יוצרים את התגובה האלרגית בחלל האף, תעלות האוזניים ומערכת הסינוסים. כמו כל רגישות אלרגית, גם רגישות הגורמת לנזלת אלרגית נחשבת לכרונית.

גילוי ושיום

הנזלת האלרגית תוארה לראשונה על ידי הפיזיולוג האנגלי ג'והן בוסטון ב-1819 ונקראה "קדחת השחת" או "קדחת אביבית" - מאחר שהופיעה בעיקר אצל חקלאים בעונת הקציר, דהיינו עונת פריחת הפרחים.[1][2]

תסמינים

Illustration depicting inflammation associated with allergic rhinitis

התסמינים העיקריים לאחר חשיפה לאלרגן מתחלקים לשתי תגובות: האחת מידית, תוך דקות ספורות מרגע שאיפת האלרגן, והאחרת- מושהית, לאחר מספר שעות. בתגובה המהירה הראשונית יש גירודים באזור הפנים (אף, אוזניים, עיניים), אף גדוש, פגיעה בחוש הריח, התעטשויות ועודף ליחה, נזלת וכן גרד בחך. עקב נזילת ההפרשות אל תוך הלוע מופיע שיעול, בעיקר בלילה. בתגובה המושהית חודרים אל תוך האף תאי דם לבנים וגורמים לדלקת והרס הרקמה. לרוב תסמינים אלו מתמידים במשך מספר שבועות עד לירידה בריכוז האלרגן הנישא באוויר.[3][4]

במקרים קיצוניים התגובה האלרגית עלולה גם לגרום להתקף של מחלת הקצרת, דלקת אוזניים ודלקת סינוסים.

מנגנון פתולוגי

המנגנון הפתולוגי של תגובת הנזלת האלרגית די דומה לזה של שאר התגובות האלרגיות, רק בהבדל האיברים הנגועים וסוג האלרגנים, שקל לאיברים אלו להתגרות מהם.

יש מספר סוגי אלרגיה, הנפוצה בהם היא האלרגיה המיידית הקשורה בנוגדני האלרגיה מסוג IgE. כאשר האדם נחשף לראשונה לאלרגן, התוצאה היא יצירת נוגדנים מסוג IgE המופיעים בדם. נוגדנים אלו נצמדים לדופן תאי פיטום (mast cells) הנמצאים בכל הרקמות בגוף, בעיקר ברקמות החשופות לאלרגן הספציפי (במקרה של הנזלת האלרגית - דרכי נשימה העליונות). כאשר האדם נחשף בפעם השנייה לאותו אלרגן, הדבר גורם לקישור של שני נוגדנים מסוג IgE על פני תאי הפיטום ולהפעלת מערכת תאית הגורמת להפרשה של חומרים המעוררים תגובה אלרגית ודלקתית שבראשן הוא החומר הקרוי היסטמינים. ההיסטמין גורם לתגובות האלרגיות, במקרה של הנזלת האלרגית - לנזלת.

בין התאים המרפדים את רירית האף ודרכי הנשימה פזורים תאים הקרויים תאי גביע (goblet cell). התאים קיבלו את שמם בשל צורתם כפי שהיא נצפית במיקרוסקופ (השונה מצורתם ברקמה החיה). גרעין התא ויתר מרכיביו נמצאים ב"תחתית" התא, וברוב הנפח בכיוון היציאה מאוחסנים גרגרי החלבון מוצין עטופים בקרום. ההפרשה מתאי הגביע נעשית, בשיגרה, באופן מועט וקבוע. אולם, הפרשה מוגברת מאד בעקבות גירוי חיצוני וזוהי הנזלת.

ככלל, אלרגיה היא הפעלת יתר של חלק מהמערכת החיסונית - של אותו חלק, שנועד במקורו להגן על הגוף מפני טפילים רב תאיים. נזלת אלרגית, שמסלקת מהאף אבקני פרחים וחלקיקי עובש, היא הפעלה מוגזמת של מנגנון, שאמור להיפטר, למשל מתולעים, שחודרות לאף.

אבחון נזלת אלרגית וזיהוי האלרגנים

בדיקות אלרגיה עשויות לחשוף אלרגנים ספציפיים אליהם האדם רגיש. בדיקת עור היא השיטה הנפוצה ביותר של בדיקות אלרגיה והיא קבילה גם כשמדובר בנזלת אלרגית.

הבדיקה עשויה לכלול החדרה תת-עורית, שריטה, מדבקה, או שיטות אחרות. שיטה פחות נפוצה היא המסת האלרגן החשוד וטפטוף התמיסה אל העפעף התחתון כאמצעי לבדיקה לאלרגיות. בדיקה זו צריכה להיעשות על ידי רופא בלבד, שכן היא עלולה להזיק אם אינה נעשית כראוי. אצל אנשים שלא יכולים לעבור בדיקות עור (כפי שנקבע על ידי רופא), בדיקת דם RAST עשויה להיות מועילה בקביעת רגישות לאלרגן ספציפי.

כמו בכול בדיקה רפואית, גם בבדיקות אלרגיה יש אחוזי שגיאה מסוימים. יכולות להיות שגיאות של זיהוי גורם שגוי כאלרגן, אי זיהוי אלרגן (בהתאם למושג הסטטיסטי שגיאות מסוג I ו-II) וכמו כן, הבדיקה עשויה לזהות אלרגנים, שהנבדק לא חשוף אליהם כלל והם אינם רלוונטיים לו. בדיקת האלרגיה התת-עורית רגישה יותר ממבחן דקירת עור (שאינה חודרת לשכבה שתחתיו). בין השגיאות עצמן, בבדיקות האלרגיה, לעיתים קרובות יותר נותנת תוצאה חיובית שגויה (מזהה אלרגיות באנשים שאין להם תסמינים לאלרגן) מאשר אי זיהוי אלרגן קיים.

הבדיקות מכילות גם דקירות ביקורת, המוודאות, שהבדיקה עצמה קבילה. אחת הדקירות צריכה לפתח דלקת כמו אלרגית אצל כל הנבדקים, אחת לא אמורה לפתח את הדלקת בשום מקרה ומספר דקירות נוספות מחדירות חומר, שמפתח תגובה דלקתית רק אצל מי שהגיע לבדיקה, לאחר שלקח תרופות נגד אלרגיה, שעשויות למנוע מהאלרגיות להופיע בבדיקה.

סיווג

נזלת אלרגית יכולה להיות עונתית או רב שנתית. נזלת אלרגית עונתית מתרחשת בעיקר בעונות עתירות אבקנים. לרוב, נזלת אלרגית עונתית מתפתחת לא לפני גיל 6. נזלת אלרגית רב שנתית עשויה להתרחש במהלך כל השנה ועלולה להתפתח גם בילדים בגילאים צעירים יותר.

נזלת אלרגית עשויה להיות מסווגת כקלה לסירוגין, בינונית-קשה לסירוגין, קלה בקביעות ובינונית-קשה בקביעות. נזלת אלרגית תהיה מסווגת כלסירוגין כאשר התסמינים מתמשכים פחות מארבעה ימים בשבוע או במשך פחות מארבעה שבועות רצופים. נזלת אלרגית תהיה מסווגת כקבועה כאשר התסמינים מתמשיכים מעל ארבעה ימים בשבוע ו/או מעל ארבעה שבועות רצופים. נזלת אלרגית תחשב קלה אם אין הפרעה בשינה ואין פגיעה בתפקוד היומי. נזלת אלרגית תסווג כבינונית-קשה אם התסמינים חמורים מספיק כדי לגרום לפגיעה בשינה ו/או בתפקוד היומיומי.

טיפול

מטרת הטיפול בנזלת היא למנוע או להפחית את הסימפטומים הנגרמים על ידי התגובה האלרגית:

  • מניעה - ליידע את המטופל לגבי זהות האלרגנים, שהוא רגיש אליהם, כדי שירחיק אותם ממנו.
  • תרסיס מי מלח לשטיפת האלרגנים מן האף.
  • מתן תרופות אנטי-היסטמיניות.
  • אפשר גם לחסן את החולה נגד האלרגן בהזרקתו לגוף, בתחילה בתמיסה מהולה בריכוז נמוך, ואחרי כן בתמיסות שריכוזן עולה בהדרגה. כך קושרים, או "מצמידים" לאלרגן את כל הנוגדנים בדם החולה וכאשר מתחילה העונה שבה סובל החולה מקדחת השחת, אין התופעות האלרגיות מופיעות אצלו.
  • טיפות עיניים להקלת האודם העז, טיפות אף להפסקת הפרשת הריר למרות התגובה האלרגית.
  • במקרים קיצוניים גם תרופות מקבוצת הסטרואידים, המונעות את תגובת הנוגדנים ומעכבות את פליטת ההיסטמין לגוף.

סטרואידים

סטרואידים משמשים כדי לשלוט בתסמינים הקשורים להתעטשות, נזלת, גרד וגודש באף. בטיפול זה משתמשים לרוב במקרים של נזלת רב שנתית. לוקח לסטרואידים כמה ימים לפעול ולכן הם צריכים להילקח במשך כמה שבועות על מנת שהאפקט הטיפולי שלהם יבנה עם הזמן.

טיפולים משלימים ואלטרנטיביים

אין הוכחות ליעילותם של טיפולים משלימים ואלטרנטיביים (כגון דיקור, הומאופתיה) בטיפול בנזלת אלרגית. מחקרים שנעשו לאחרונה הראו כי היפנוזה קלינית עשויה להיות יעילה בהפחתת הסימפטומים של נזלת אלרגית, ודרישות הטיפול התרופתי של חולים הסובלים ממצב זה. לאחרונה החל שימוש בהזרמה של פרוביוטיקה באופן יזום לחלל מבני בו שוהים אנשים שסובלים מתופעות נזלת אלרגית, במטרה לצמצם ואף למנוע את תופעות הנזלת האלרגית שמקורה באלרגיה לקרדית אבק הבית או בעובשים.

אפידמיולוגיה

ככלל, אלרגיות נפוצות יותר, במדינות בהן מערכת חיסון תקינה פחות קריטית להשרדות האדם. דהיינו, היא נפוצה יותר במדינות בהן למרבית האזרחים יש גישה קלה לסיוע רפואי מודרני.

כמו מרבית ביטויי האלרגיה, גם השכיחות של נזלת אלרגית עולה בשנים האחרונות בחלק גדול ממדינות העולם, אם כי קיימת שונות ניכרת בין מרכזים שונים.

מרבית הנתונים הופקו מתוך מחקרים שבוצעו במסגרת פרויקט ISAAC‏ (International study of asthma and allergies in childhood). סיכום ממצאי פרויקט ISAAC מסקרים חוזרים באותם מרכזים ברחבי העולם, בנקודות זמן שונות, פורסם בכתב העת Lancet ב-2006.[5]

הנושא האפידמיולוגי המדאיג ביותר המוצג בסדרת מחקרים זו, הוא עלייה ניכרת ומתמשכת לאורך זמן בשכיחות גנחת הסימפונות והנזלת האלרגית בקבוצת הגיל הצעירה דווקא.

הנתונים בישראל

בארץ נערך הסקר רק בקרב בני 14 שנים, והנתונים אשר פורסמו מראים שכיחות של כ-10% של נזלת אלרגית בקרב אוכלוסייה זו.[6] הרושם בקרב אנשי המקצוע בישראל הוא כי במקביל לנטייה העולמית, גם אצלנו יש עלייה ניכרת בשכיחות המחלה בקרב הגילאים הצעירים של מתחת ל-6 שנים.

נוסף על כך, תהליכים הקשורים לאורח החיים הים תיכוני מעודדים חשיפה מוקדמת לגורמים סביבתיים כמו אבקנים (Pollens) ועובשים. חשיפה מוקדמת זו גורמת לריגוש (Sensitization) מוקדם באוכלוסייה בסיכון[7], ועלולה לגרום להקצנה של תהליך זה.


ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נזלת אלרגית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נזלת אלרגית, באתר edicinenet.com (באנגלית).
  2. ^ נזלת אלרגית, באתר clevelandclinicmeded.com (באנגלית).
  3. ^ נזלת אלרגית, באתר nlm.nih.gov (באנגלית).
  4. ^ נזלת אלרגית, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
  5. ^ Asher MI, Montefort S, Bjorksten B, et al. Worldwide time trends in the prevalence of symptoms of asthma, allergic rhinoconjunctivitis, and eczema in childhood: ISAAC Phases One and Three repeat multicountry cross-sectional surveys. Lancet 2006;368(9537):733-743
  6. ^ Romano-Zelekha O, Graif Y, Garty BZ, et al. Trends in the prevalence of asthma symptoms and allergic diseases in israeli adolescents: results from a national survey 2003 and comparison with 1997. J Asthma 2007;44(5):365-369
  7. ^ Geller-Bernstein C, Lahoz C, Cardaba B, et al. Is it 'bad hygiene' to inhale pollen in early life? Allergy 2002;57(Suppl 71):37-40

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0