נזלת
 | |
| תרשים האף וחללי האף |
נזלת היא הפרשת רירית מהאף, שצבעה עשוי להיות שקוף או צהוב-ירקרק במקרה של זיהום. הנזלת מופרשת משכבת האפיתל בחלל האף, כחלק ממערכת ההגנה מפני פתוגנים הנשאפים למערכת הנשימה. הפרשת הנזלת מוגברת כשיש דלקת בדרכי הנשימה. לרוב הנזלת מופיעה כחלק מהתסמינים של הצטננות או של אלרגיה. ישנם מקרים בהם הנזלת מופיעה לאחר בכי ממושך.
תאי גביע
בין התאים המרפדים את רירית האף ודרכי הנשימה פזורים תאים הקרויים תאי גביע (goblet cell). התאים קיבלו את שמם בשל צורתם כפי שהיא נצפית במיקרוסקופ (השונה מצורתם ברקמה החיה). גרעין התא ויתר מרכיביו נמצאים ב"תחתית" התא, וברוב הנפח בכיוון היציאה מאוחסנים גרגרי החלבון מוצין עטופים בקרום. לחולי סיסטיק פיברוזיס צפיפות יתר של תאי גביע בדרכי הנשימה והעיכול, עד שייצור הליחה המוגבר מפריע למעבר האוויר. תאי גביע מצויים, כאמור, בכל רקמות האפיתל: בדרכי הנשימה, העיכול, המין והדמעות. ההפרשה מתאי הגביע נעשית בשני אופנים:
- הפרשה קבועה, בספיקה נמוכה ללא בקרה חיצונית הנקבעת על ידי תנועת שלד התא (cytosceleton) .
- הפרשה מוגברת בעקבות גירוי חיצוני המאפשרת עליה דרמטית בכמות הנזלת המופרשת.
יצירת הג'ל
הנזלת היא ג'ל: רשת רופפת צמיגה שכוללת כמות גדולה של מים - כ-95 אחוזים. את הצמיגות הגבוהה והדביקות מקנים לה גליקו-פרוטאינים, שהם חלבונים שאליהם קשורות מולקולות סוכר, הנקראים מוצינים (mucins).
דרך פתח ה"גביע" מופרש החלבון אל פני השטח, ורק שם הוא יוצר את הרשת הג'לטינית ומקבל את המרקם האופייני. על פני החלבון מצויות קבוצות טעונות במטען חשמלי שלילי בצפיפות גבוהה. בתוך תא הגביע, ריכוז גבוה של יוני סידן ממתן, אפקטיבית, את הדחיה האלקטרוסטטית בין המטענים השליליים, מה שמאפשר קיפול ואריזה שלו בנפח מצומצם. מחוץ לתא ריכוז הסידן נמוך בהרבה והחלבון מתפשט עד פי 500 מנפחו בתוך התא, עובדה המאפשרת לו לספוח מים ביעילות[1], וכך נוצר מרקם הג'ל הדביק האופייני.
הנזלת במצבי חולי
בעת חדירה של גורמים מעוררי מחלה לתוך הנחיריים, האף ומערכת הנשימה, עלולה להיווצר תגובה דלקתית של מערכת החיסון כנגד הגורם החודר. דלקת זו עשויה להתבטא בפעילות יתר של תאי הגביע ובייצור יתר של נזלת, המורכבת עתה, לא רק מהריר והג'ל, אלא גם תאי הדלקת גורמי הנזלת, מה שגורם לה להפוך סמיכה יותר, ולקבל גוון צהוב עד ירקרק. הגורמים מעוררי הנזלת העיקריים הם נגיפים, וידועים כיום מאות נגיפים שונים העשויים לגרום לתחושת חולי ונזלת, המכונה גם הצטננות. לעיתים עשויה הנזלת להיגרם גם מחיידקים ואז גם עלולה להתפתח דלקת קשה עם חום גבוה ועם זיהום בגתות האף. לעיתים, בשל רגישות יתר של דרכי הנשימה ומערכת החיסון, עלולים ילדים ומבוגרים לסבול מנזלת ממושכת, הנמשכת שבועות או חודשים, או אף כרונית. הגורם העיקרי במקרים כאלה, הם דווקא גורמים אלרגניים הבאים מסביבת האדם, דוגמת קרדית אבק הבית, פרוות בעלי חיים, אבקת פרחים, עובשים ועוד.
הטיפול בנזלת נעשה על ידי תרופות המנסות להקטין את ייצור היתר של הריר מתאי הגביע או לבלום את התהליך הדלקתי. תרופות אלו עשויות להינתן כטבליות או כטיפות או תרסיסים לאף; למשל אוקסימטזולין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אבבית |
| ערך מילוני בוויקימילון: נזלת |
- יורם שורק, מאיפה באה הנזלת וממה היא עשויה?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- ד"ר איתי גל, מה התועלת של הנזלת?, באתר ynet, 8 במרץ 2007
- פיזיולוגיה של תאי גביע והפרשת נזלת באתר אוניברסיטת קולורדו
- הנזלת האלרגית באתר האלרגיה והאסתמה
- כל מה שרציתם לדעת על נזלת, באתר mako
- מה צבע הנזלת אומר על הבריאות שלכם? באתר וואלה! NEWS
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
31696499נזלת